אל תסתכלו בקנקן

מספרים על עכבר אחד שתופס יום אחד את אשתו במיטה עם עטלף. "מילא את בוגדת", אומר העכבר המקורנן, "אבל למה עם כזה מכוער?". "מכוער, מכוער", עונה העכברה, "אבל טייס".

לא נורא מצחיקה, הבדיחה. וגם לא נורא חדשה, אבל מעבירה את המסר, לא?

הכנתי את הקינוח שתיכף אספר עליו ל-"על האש" של יום העצמאות אצל אימא של חבר ילדות. זו לא הפעם הראשונה שאני מביא לשם את הקינוח הזה. אחיו ואחותו של החבר סיפרו לי שבפעם הראשונה שהבאתי את הקינוח הם לא האמינו שאני הכנתי את הדבר המכוער הזה, וגם לא האמינו שצריך לאכול את זה. האמת שהם צודקים. הקינוח הזה, דבלים ביין, הוא באמת מהמכוערים שיש, אבל גם אחד הטובים. זה קינוח שמתאים לארוחות כבדות עם המון בשר, כשאין חשק לשוקולד או משהו נורא כבד אבל מצד שני לא בא משהו פירותי. הוא יכול ללכת מעולה גם בארוחות קלות יותר, מאחר ויש לו "חתימת טעם" גבוהה מאוד ולכן הוא יכול לסיים גם ארוחות עדינות יותר. הקינוח הוא חלבי בגרסתו המלאה, אבל הוא יכול להישאר פרווה למי שמקפיד. אפשר להכין אותו ים זמן מראש, אפשר להכין אותו שעה לפני הארוחה – גמישות זה שם המשחק כאן. אבל – הוא מכוער. מכוער, נקודה. שלא תבינו לא נכון – אני מאוד אוהב אוכל "יפה" ומסוגנן, אבל מה לעשות, דווקא האוכל הביתי לא תמיד מצודד כל כך (ר' ערך מאכלים פולנים שנדונו כבר בהרחבה בבלוג במספר פוסטים), אבל זה בטח לא הופך אוכל כזה או אחר ללא טעים.

כזה הוא הקינוח של היום – מכוער, מכוער, אבל טייס. קינוח פשוט, קל להכנה, נראה מגעיל ת'תחת אבל טעים שזה חטא. והאמת – דל קלוריות כל כך שמגיע למי שהמציא אותו פרס נובל, לא פחות ולא יותר. את המתכון, עד כמה שאני זוכר, גנבתי מאחי רונן (שהוא גם אחד הבעלים של רשת גלידריות הבוטיק "ארלקינו", עובדה שאני מתגאה בה מאוד…). זו לא הפעם הראשונה שאני גונב / משתמש במתכון שלו, יש לו "יד טובה" במטבח, ואני מנצל אותה.

יאללה – לעבודה – תאנים יבשות (דבלים) ביין ותבלינים עם ריקוטה.

נקח כ- 20 דבלים, נשטוף אותן היטב ונחתוך בצד שלהן חתך רוחבי בכ- 2/3 עומק כך שיווצר בהן "פה" שנוכל למלא.

DSC04378

שימו לב לא לחתוך עד הסוף בכדי שלא יתפרקו לחלוטין.

DSC04383

נערבב בסיר שתי כוסות יין מתוק. אני משתמש ביין קידוש, אבל כדאי שיהיה יין שטעים לכם בכל מקרה, ואם אין יין קידוש – אפשר להשתמש ביין אדום רגיל (שאתם אוהבים לשתות) ולהמתיק אותו בשלוש כפות סוכר (עדיף חום) לכל כוס, כוס מים וחצי כוס סוכר חום. נערבב היטב ונוסיף פנימה את הדבלים. נבשל את כל הכבודה כ- 10 דקות על אש בינונית. המטרה היא להתחיל רתיחה אבל לא יותר מזה.

נוסיף תבלינים חזקים וריחניים – כפית מכל אחד – קינמון, ציפורן, הל. נוסיף גם כמה גרגירי פלפל שחור (או מעט מאוד גרוס) ושניים-שלושה גרגירי פלפל אנגלי.

נכסה את התבשיל ונבשל כ- 30 דקות על אש נמוכה. נסיר את המכסה ונמשיך לבשל עד שהרוטב הופך להיות סירופי (בערך שעה נוספת). שימו לב שהגרעינים של התאנים יוצאים בחלקם אל תוך הסירופ והופכים אותו ליותר מעניין ו-"קראנצ'י". נכבה את האש ונביא לטמפרטורת החדר.

DSC04397

נכסה את הסיר ונאפסן אותו במקרר ללילה (לא חייב אבל נורא נורא רצוי). במהלך הלילה הדבלים "שותות" את הסירופ לתוכן, מתנפחות והופכות להיות רכות רכות ומלאות עסיסיות וטעם. הכי טוב להגיש קר-קר מהמקרר.

DSC04400

אפשרויות הגשה:

DSC02705-1

ככה סטרייט – מי שלא בא לו אף אחת מהאפשרויות למטה, או רוצה להשאיר את הקינוח פרווה – שיבושם לו, פשוט להגיש ולאכול. כן, גברת זליבנסקי, אפשר להוסיף קצפת פרווה, רק אם את באמת אוהבת את זה, אני מתעב, ולדעתי לקרוא לזה קצפת זה בטוח משהו שיש נגדו לפחות שלושה-ארבעה חוקים במדינות שומרות קולינריה כמו צרפת, גרמניה וכד', אבל נו… שיהיה.

קצפת – לא צריך להסביר, נכון?

עם גבינת ריקוטה – לפני ההגשה, נניח שתיים-שלוש תאנים על כל צלחת ונמלא כל אחת בכפית שטוחה של ריקוטה. אפשר ליצוק קצת מהרוטב.

גלידה – כמובן שגלידת וניל צרפתי הולכת מעולה כאן, אבל, אם יורשה לי (ויורשה לי) לעשות קצת פרסומת לארלקינו – יש המון אופציות שאפשר להוסיף ליד, רובן גלידות "לבנות", אבל אפשר גם לשחק כאן גם עם טעמי סורבה מסוימים. הטעמים שהולכים הכי טוב הם אגסים במרלו עם שקדים (אלוהי!), דבלים מקורמלות, מלבי, שטרודל תפוחים (נקרא גם "עדיאלה" על שם עדי ואלה, שהן לקוחות של ארלקינו שהמציאו את הטעם…), סחלב (סורבה!), מסקרפונה עם אפרסקים. אפשר לשחק גם עם טעמים אחרים, והאמת שגם אם אין לכם סניף של גלידרייה איכותית ליד הבית, תרגישו חופשי גם עם גלידה איכותית מהסופר. בכל מקרה כדור אחד של גלידה (אפשר לרכך קצת את הגלידה ולהכין "קאנלים" עם שתי כפות, למי שיודע להכין ורוצה ממש להשקיע).

גבינת מסקרפונה מוקצפת – "לפתוח" גבינת מסקרפונה עם מקצף ידני או מזלג (שלא תעזו להכניס את הגבינה למיקסר, תקבלו גבינה נוזלית), להוסיף מעט סוכר, גרידת לימון, וניל (עדיף להשקיע במקורמיק או משחת וניל), אפשר גם קצת צימוקים שחורים – ממש כמו מילוי של בלינצ'ס רק בלי הקינמון. מניחים "שפאכטה" של גבינה במרכז הצלחת ומסביב שתיים-שלוש תאנים.

אפשר גם להכין זבאיונה (מתכון בפוסט "בוחרים עם חברים") וליצוק על התאנים.

כדאי מאוד, לא משנה לאיזה כיוון הלכתם (אפשר כמובן גם לשלב שתי אופציות כמו ריקוטה וגלידה, ריקוטה במילוי ומסקרפונה במרכז, גלידה וזבאיונה) – להשתמש בסירופ שנוצר וליצוק קצת על התאנים ועל הקצפת / מסקרפונה / גלידה. אם אין לכם מספיק סירופ, סננו את התאנים ממנו, הוסיפו מעט יין אדום מתוק עד שתקבלו כמות מספקת בלי לאבד את הטעם התבליני מהסירופ. אפשר גם להשתולל קצת יותר ולהוסיף חומץ בלסמי איכותי או רכז רימונים טוב.

אין לי זמן לסיפורים

תאנים יבשות ביין ותבלינים
כ- 20 תאנים יבשות
שתי כוסות יין אדום מתוק טוב או יין אדום רגיל עם שלוש כפות סוכר לכל כוס 
כוס מים
חצי כוס סוכר חום
כפית קינמון
כפית ציפורן
כפית הל (לא חובה)
כמה גרגירי פלפל שחור
שניים-שלושה גרגירי פלפל אנגלי

להגשה – גבינת ריקוטה ו/או גלידה ו/או גבינת מסקרפונה ו/או קצפת ו/או זבאיונה

חותכים חתך בצד כל תאנה לרוחב, לעומק כ-2/3, כך שיווצר "פה" שניתן למלא.

בסיר מערבבים את כל החומרים למעט התבלינים ומביאים לתחילת רתיחה. מנמיכים את האש, מוסיפים את התבלינים ומערבבים היטב. מכסים ומבשלים על אש נמוכה מאוד כ- 30 דקות. נסיר את המכסה ונצמצם את הרוטב לסמיכות של סירופ דליל (כשעה נוספת על אש נמוכה מאוד).

להגשה, נמלא כל תאנה עם גבינת ריקוטה ו/או נגיש עם גלידה ו/או עם גבינת מסקרפונה שעורבבה עם וניל, סוכר, גרידת לימון וקצת צימוקים שחורים ו/או קצפת ו/או כל מה שנראה לכם מתאים.