כשהקציצה של אמא שלי פוגשת את אסיה

איזה כיף שהגיע סוף השבוע. אחרי חול מועד שהיה אתגרי מאוד מבחינת שיווי המשקל בין עבודה למשפחה (עם נטייה קשה לכיוון שעות מטורפות של מענה על מכרז), הגיע השבוע האחרון שהיה קשה עד כדי בלתי נסבל. כן, יש לפעמים מקרים כאלה, יש לפעמים ימים כאלה שהכל לא הולך, אבל שבוע שלם של ימים כאלה? שבוע שלם???  ואם נוסיף על זה את יום השואה שמאז שאני אבא לילדים מאוד קשה לי לעבור אותו, ואם נוסיף לכך שהיום גם יום השנה השמיני לפטירתו של אבא שלי… נשבע לכם שסוף השבוע הזה הגיע בדיוק בזמן. בדיוק.

היה מאוד טבעי שבסוף היום נכנסתי למטבח להכין אוכל, לא? כשחשבתי מה להכין, היה לי ברור שאני מחפש אוכל של בית, משהו מנחם, משהו שיזכיר לי את האוכל שהיה לי בבית, האוכל של אמא שלי, הבשלנית הדגולה שכנראה חלק גדול מאוד מהאהבה שלי לבישול ולאוכל הגיע ממנה.

קציצות.

הקציצות של אמא שלי הן הקציצות הכי טעימות בעולם. לצערי אמא שלי כבר לא מסוגלת לבשל, אבל את הטעם של הקציצות שלה אני לא אשכח אף פעם. מעבר לזה שלא הצלחתי מעולם לשחזר בדיוק את הטעם והמרקם של הקציצות שלה, יש עוד משהו שאי אפשר לשחזר – כשאימא שלי הייתה מכינה קציצות, אחי ואני היינו מתגנבים מאחוריה, וכשהיא לא הייתה שמה לב, היינו גונבים קציצה מהצלחת המרופדת בנייר סופג. לא עזרו הצעקות שלה ("הכנתי 50 קציצות, איך יכול להיות שיש רק 40 בצלחת???"), לא עזרו הכאבים של הכוויות מהשמן המקציף מסביב לקציצה – אין על הטעם של הקציצות האלה, וכנראה שלעולם לא אטעם את הטעם הזה יותר.

אז מאחר ויצאתי מנקודת ההנחה שלשחזר את הטעם הזה כבר לא אצליח בדיוק, החלטתי לקחת אותן למקום קצת שונה. זה הזמן לספר לכם שלפני כחודש גיליתי שעברתי, את מחסום ה- 100 ק"ג, ועקב כך חזרתי במלוא הקיטור לדיאטה. עקב כך ובהתאם לזאת, חומר הגלם לקציצות נבחר להיות חזה עוף שהוא, כידוע, דל שומן (ולמי שמתפלא איך אני מדבר על קציצות מטוגנות ודיאטה באותו משפט – תמתינו, הסברים בהמשך).

הבעיה היא שזוגתי שתחייה, המושלמת מכל אישה, לא סובלת קציצות עוף. אז איך בכל זאת? איך עובדים עליה ככה שהיא לא תרגיש חזה עוף? פטריות. לפטריות יש משהו מאוד בשרי גם במרקם וגם בטעם. וברגע שעלו לי הפטריות במחשבה, המחשבה הזו מאיזו סיבה קיבלה כיוון אסייתי, ומיד החלטתי להוסיף בצל ירוק וסויה.

שנתחיל?

DSC02868

נתחיל בקיצוץ דק-דק-דקיק של שלושה-ארבעה בצלים ירוקים (החלקים הירוקים והלבנים גם יחד) וארבע פטריות פורטובלו גדולות – לדעתי לפטריות פורטובלו יש את הטעם והמרקם המתאימים ביותר לקציצות האלה, אבל גם אם לא תצליחו לשים ידכם על פטריות פורטובלו, גם שמפיניון יעשו עבודתם נאמנה – בערך סלסילה של פטריות, בין אם כאלה ובין אם כאלה.

הרעיון הוא להגיע לחיתוך של פירורים קטנטנים, אני ממש טחנתי את הבצל והפטריות במעבד מזון בכדי להגיע ממש לפירורים האלה.

במחבת כבדה וחמה נחמם כפית שמן זית עד שהיא מתחילה להעלות מעט עשן כחלחל – זוהי נקודת הקדם-עישון של השמן (נקודת העישון היא הנקודה בו השמן מעלה כולו עשן ובעצם נשרף). נוסיף את פירורי הבצל והפטריות ונטגן על אש גבוהה כ- 5 דקות תוך כדי ערבוב מדי פעם. כשהתערובת שינתה את צבעה לחלוטין, נוריד מהאש ונניח להצטנן מעט (הכי טוב על אדן החלון).

בינתיים נכין את תערובת הבשר – בקערה נניח כ- 750 גר' בשר חזה עוף טחון, שתי ביצים וכ- 10 כפות פירורי לחם (או שאריות קמח מצה שנשארו לכם מתועפות הקניידלך של פסח, כמו שאני הוספתי). אני יודע שיחסית מדובר על כמות גדולה של פירורי לחם, אבל מאחר ותיכף נוסיף כמות גדולה יחסית של לחות, כדי שיהיה לנו מספיק מה שיספוג את הלחות הזו.

DSC02858

נערבב היטב, עדיף בעזרת הידיים, עד שנקבל עיסה אחידה. נוסיף גם את תערובת הפטריות והבצל, שלוש שיני שום כתושות (או כפית גדושה של שום כתוש קפוא, אם אין לכם שום טרי), ו- 10 כפות של רוטב סויה.

נערבב שוב היטב לקבלת עיסה אחידה בצבע שמזכיר לי מאוד חרוסת. אם הבשר טרי וממקור שאתם סומכים עליו, אני ממליץ לטעום בכדי לבדוק אם צריך להוסיף מלח.

DSC02865

זה הזמן להכין את המחבת בה נטגן את הקציצות, וזה הזמן לספר לכם איך אני בכלל מעז לדבר על קציצות ועל דיאטה ועל דל שומן באותו פוסט. מי שקורא את הפוסט כבר מספיק זמן, זוכר שטל מ-"מה יש לאכול?" המליץ לי על מחבת מתוצרת חברת Woll שאיתה אני מבשל ו-"מטגן" כבר מעל שלוש שנים – תוך כדי שימוש בכמעט כלום של שמן, בלי שכלום נדבק. נשמע דמיוני, נשמע לא הגיוני, אבל זה פשוט ככה – המחבת מצופה בטיטניום אם אני לא טועה, שהיא מתכת אצילה שמסיבה כלשהי שום דבר לא נדבק אליה (ככה זה אצילים, סנובים). בקיצור, את כל ה- 45 קציצות שיוצאות טיגנתי בכמות של פחות מכפית אחת של שמן, וגם זה רק בכדי לתת לחלק החיצוני של הקציצה קצת "קריספ" של טיגון.

אם אתם לא שומרים על המשקל ולא אכפת לכם לטגן בשמן, יאללה, לכו על זה.

בידיים מעט רטובות נגלגל קציצות פחוסות מעט ונניח אותן במחבת בצפיפות יחסית (הן לא מתרחבות במהלך הטיגון).

DSC02864

נטגן עד שהן מזהיבות לחלוטין בצד אחד, ונהפוך לצד השני.

DSC02863

כשהן מזהיבות גם בצד השני, מוציאים לכלי עם נייר סופג.

הפעם לא הספקתי, אבל אפשר להכין לקציצות האלה רוטב טבילה דומה לרוטב "פונזו" יפני – מערבבים כמויות שוות של רוטב סויה, מירין, סאקה ומעט מיץ לימון (ואם יש ליים או יוזו, עוד יותר טוב), מוסיפים מעט בצל ירוק פרוס לטבעות דקיקות (החלק הירוק בלבד), וזהו.

אנחנו אכלנו את הקציצות האלה עם פתיתים ("קוסקוס ישראלי") ברוטב אדום. אם כבר אוכל ביתי, אז עד הסוף.

אמנם כולם בבית אהבו את הקציצות האלה, אבל כשהבן הגדול שלי חזר מאימון ואמר לי "אבא, הקציצות האלה – סוף הדרך, למות עליהן", ידעתי שמשהו אחד עשיתי השבוע טוב.

אין לי זמן לסיפורים

קציצות עוף, פטריות, בצל ירוק וסויה
שלושה-ארבעה בצלים ירוקים
כ- 250 גר' פטריות (עדיף פורטובלו)
750 גר' חזה עוף טחון
כ- 10 כפות פירורי לחם או קמח מצה
כ- 10 כפות רוטב סויה
2 ביצים

קוצצים את הפטריות והבצל הירוק הכי דק שאפשר (אפשר לטחון במעבד מזון). מחממים מחבת עם כפית שמן ומטגנים תוך כדי ערבוב את הבצל הירוק והפטריות. לאחר שהתערובת שינתה לחלוטין את צבעה מסירים מהאש ומצננים.

מערבבים את הבשר, הביצים ופירורי הלחם (או קמח המצה) היטב. מוסיפים את תערובת הפטריות ורוטב הסויה. אם אפשר, בודקים טעמים ומוסיפים מלח אם צריך. אם לא – מטגנים קציצונת קטנה, טועמים, ומתקנים טעמים לפיה.

על ידי ידיים מעט לחות, יוצרים קציצות מעט פחוסות ומטגנים היטב משני הצדדים.

10 תגובות בנושא “כשהקציצה של אמא שלי פוגשת את אסיה”

  1. אהלן יובל

    הכמויות שמופיעות כאן 4 בצלים 750 חזה עוף וכו..
    לכמה נפשות זה מספיק?
    למה אני שואל כי אצלי המשפחה "המורחבת" זו אישתי ואני
    אם אני מבשל או במקרה הזה מטגן כמות כזו גדולה אני מניח שמתישהו
    אני אזרוק לפחות חצי מהכמות.
    יש לך אפשרות לתת מרשם דומה רק בכמויות קטנות יותר שיתאימו למשפחה
    הגדולה שלי חחח…
    תודה וחג שמח ישראל

    יוסי

    1. אהלן יוסי,

      הכמות באמת מתאימה בערך ל- 6 נפשות. – אנחנו ארבעה ונשארה כמות של בערך שליש.

      אני מציע לחלק את הכמויות ל- 3 אם אתה רוצה להוציא כמות לארוחה אחת בלבד.

      סוף שבוע טוב – ואם אתה מכין, תחזור ותספר איך יצא!

      יובל

  2. נראה טוב, טוויסט מעניין. בהתחלה רציתי לשאול אם הפטריות לא מגירות נוזלים, אבל קיבלתי את התשובה בצורת פרורי הלחם. שבת שלום. שיהיה לך שבוע יותר מוצלח, אם כי יום הזכרון גם לא מלבב…

  3. כנראה "שאין כמו הקציצות של אמא" הוא מונח שקיים בכל בית בעולם…
    אמא שלי גם טיגנה את שלה , שמנמנות וזהובות , בעיקר ביום שישי כדי להשביע אותנו עד הערב.
    מתכון נהדר הבאת.
    תודה
    חיה

  4. המתכון נראה מפתיע,אני רוצה מאוד לנסות.יש אפשרות להקפיא את הקציצות
    כי הכמות בהחלט די גדולה.
    תודה.
    שושי

    1. אהלן שושי,

      אין בעיה להקפיא את הקציצות, אני מציע לך להקפיע בקופסה אטומה כשבין כל שכבה תניחי ניילון נצמד או שקית ניילון של סנדוויצים, אחרת הקציצות תדבקנה אחת לשניה ולא תוכלי להקפיא כמות קטנה. דרך נוספת היא להקפיא מנות-מנות בשקיות סנדוויץ', ובכל פעם לשלוף שקית אחת.

      יובל

  5. יצא אחלה קציצות!
    באמת טוב שנשאר קצת קמח מצה..
    תודה לשמעון פסח (השועל) שהמליץ על הבלוג שלך
    גדי

השאר תגובה