שזיפים ממולאים לחג מתן תודה

השנה זו השנה הרביעית שלנו באמריקע. בשנתיים הראשונות בילינו את חג ה-  Thanksgiving בטיולים, ובשנה הקודמת וגם בזו הנוכחית בארוחה חגיגית אצל חברים. חג ה- Thanksgiving הוא מין סוג של חג טיפה מוזר עבור ישראלים – אנחנו רגילים לזה שכמעט כל החגים שלנו הם חגים דתיים, והחג הזה האמריקאי הוא באמת חג חילוני לחלוטין, ֹֹֹלמרות שבמבט ראשון אפשר לחשוב שהוא חג הודיה לאלוהים – הוא פשוט חג הודיה למה שיש לנו – משפחה, חברים, ילדים, הורים… וכן, מי שרוצה יכול להפנות את התודה הזו לאלוהים, אם הוא מאמין בו, וגם אם לא – הוא עדיין יכול להיות Thankful וזה בסדר גמור. ולמרות זאת – מיד אחרי שמסיימים את ארוחת החג (שבארה״ב היא בצהריים המאוחרים ולא בערב) הולכים לישון בכדי שיהיה כח לעמוד בתורים המטורפים של Black Friday (למה שראובן מ-״ארץ נהדרת״ קורא ״חג מתן סחורה״), שזה קצת מצחיק, לא? רק אתמול היינו מלאי הודיה על כל מה שיש לנו, והיום, מיד אחרי, אנחנו מוכנים לדחוף כאילו אין מחר בשביל טוסטר משולשים ב- 10$ בוולמארט. ארבע שנים אחרי המעבר, ואני עדיין לא מבין את האמריקאים לגמרי.

יש איזו אמונה שהודו גורם לאנשים ללכת לישון (יש בו חומצת אמינו שנקראת טריפטופן שגורמת באמת לעייפות), אבל מתברר שלא רק בהודו יש אותו, אלא בהרבה ציפורים (אפילו בעוף), ושלמרות שהטריפטופן הוא אחד ממרכיבי הסרוטונין שהופך בסיכומו של דבר למלטונין אהוב ליבי (מאז שהכרתי את המלטונין אני לא זוכר מה זה ג׳ט לאג, חמסה חמסה חמסה), מה שכנראה מפיל אנשים אל המיטה הם הפירה, המילוי של ההודו (אלוהים יודע למה הם אוכלים את הזוועה הזו), תפוחי האדמה המתוקים עם המרשמלו (כן! זה מה שהם אוכלים, גם פה באמת אין לי מושג למה) והאלכוהול. מבלי להיכנס לקורס מתקדם בכימיה של הדם ואבות המזון – כשאוכלים הרבה פחמימות הגוף מפריש אינסולין שגורם לחלק גדול מחומצות האמינו (אבל לא לטריפטופן) להעלם ממחזור הדם, כך שבמחסום הדם-מוח יש פחות תחרות לטריפטופן בכניסה למוח. יותר טריפטופן נכנס, הופך לסרוטונין, הופך למלטונין – והופ! לילה טוב דוד הליקופטר.

גורי אלפי שעבר לשנה (כך לטענתו, נראה מה) ללוס אנג׳לס העלה אתמול את הסרטון הבא לאינסטגראם שלו, נראה שיש סיכוי שזה לא רק ההודו שהפיל את הילד (תקליקו תקליקו):

גורי אלפי

בכל מקרה, מאחר ובעל הבית כבר לקח לעצמו את מטלת הכנת הציפור (והפיל שתי ציפורים במכה אחת – אחת בתנור, קלאסית, שייצאה מעולה, והשנייה מעושנת), ועוד הכין גם דג, אני לקחתי לעצמי את האחריות על הכנת מנה עם בשר בקר. מאחר והציפור היא מרכז הארוחה לא רציתי משהו גדול ומשמעותי אלא משהו עדין וחביב, ספק מנה עיקרית ספק מנה ראשונה. ואז – נזכרתי באמא שלי, שמי מכם שקורא את הבלוג הרבה זמן יודע שהיא בעצם הבסיס ליכולות הבישול שלי. איפה שהוא בשנות השמונים, בתקופה שהאינפלציה השתוללה ומשכורת עובד המדינה של אבא שלי לא הספיקה לכלום, אמא שלי וחברה שלה החליטו שאין ברירה וצריך לעשות משהו – במטבח של החברה שלה, רותי, הן פתחו קייטרינג קטן לארועים. באותה תקופה היה נהוג מאוד לערוך מסיבות ואירועים בבית, ולמרות ש-״אוכל מוכן״ לא היה עדיין כל כך נפוץ, ואנשים היו מבשלים המון בבית, נראה שהייתה להם הצלחה לא קטנה (במושגים של עסק ביתי) ואנשים אהבו מאוד את מה שהכינו. מנה שהייתה אחת ממנות הדגל של אמא שלי והפכה להיות אחת ממנות הדגל של הקייטרינג הייתה שזיפים שחורים ממולאים בבשר. יש לי זכרון חזק מאוד של אמא שלי, במטבח שלה וגם במטבח של רותי, עומדת ומצופפת תבניות אלומיניום בשזיפים ממולאים. אז אמנם אין לי את המתכון המדוייק, אבל החלטתי לאלתר ולהכין משהו שיהיה גם טעים וגם מעניין וגם יפה, והתוצאה – לפניכם. לפי התגובות במהלך הארוחה (כולל של אדי, ה- Food Tour Guide התותח של האיזור) וגם יום אחרי (כשהמארחת המופלאה שלחה לי תמונה של הבן הגדול שלה אוכל את שאריות השזיפים לארוחת בוקר), נראה שיצא לא רע…

כמו שגיליתי על בשרי, הסוד בלהפוך את המנה הזו למשהו הגיוני מבחינת הכנה זו בחירת השזיפים – אני בטעות בחרתי בשזיפים מגולענים שקניתי בקוסקו, שהם טעימים מאוד אבל קטנים מאוד וקצת קשה לעבוד איתם. אני ממליץ לכם לקנות שזיפים גדולים יחסית, עדיף מגולענים, אבל גם אם לא זה לא יותר מדי קשה לגלען אותם בעזרת סכין – פשט חותכים אותם לאורך עם סכין קטנה וחדה ודוחקים את הגלעין החוצה. אם השזיפים גדולים – נצטרך כ- 40-50 שזיפים שכאלה. אם קטנים – לכו לכיוון ה-60-70.

נתחיל בטריק של הרבה מנות שמכינים בתנור עם רוטב – להעשרת הרוטב וגם על מנת להגביה את המנה כך שלא תידבק, נטגן בכמות יפה (לפחות שלוש-ארבע כפות) של שמן זית שני בצלים פרוסים דק. נחמם את השמן במחבת רחבה עד שהוא מעלה עשן כחלחל על האש הכי גבוהה, נוסיף את פרוסות הבצל, נערבב במהירות כדי שהבצל יכוסה בשמן וננמיך את הלהבה לטמפרטורה נמוכה יחסית, משהו בין נמוך לבין בינוני. לא לשכוח לערבב מדי פעם את הבצל, אנחנו רוצים לוודא שהוא לא נחרך אלא מזהיב באיטיות והסוכרים שבו מתקרמלים.

IMG 7750

בינתיים נתמקד בהכנת תערובת המילוי – בקערה נניח 600 גר׳ בשר טחון, ביצה אחת, שני בצלים מגוררים גס, חצי כפית של כמון (אנחנו רוצים טעם עדין של כמון ולא טעם שמשתלט), חצי כפית פלפל שחור גרוס דק, ו-3/4 כפית מלח. אפשר, אם רוצים, להוסיף גם חצי כפית של בהרט (למתכון הזה יתאים מאוד הבהרט העירקי שמכיל גם עלי וורדים מיובשים). מי שרוצה, יכול להוסיף לתערובת גם שלוש כפות פירורי לחם או פרוסה אחת של חלה שהושרתה במים ונסחטה.

IMG 7745

מי שרוצה להפוך את המנה הזו לחגיגית קצת יותר, יוסיף צנוברים קלויים. בקערת זכוכית קטנה נוסיף כ- 100 גר׳ צנוברים ונכניס למיקרו. נפעיל על עוצמה מקסימלית במשך 30 שניות, נערבב (אני משתמש באצבעות אבל אפשר גם עם כפית כמובן) ונכניס ל- 30 שניות נוספות. כך חוזר חלילה עד שהצנובר מתחיל לשנות את צבעו. אני מציע מאוד לטעום בשלב הזה ולבדוק אם הוא קלוי מספיק, אם לא – להוסיף 15 שניות ולטעום שוב. אתם יודעים משהו, תתחילו עם 150 גר׳, כולנו יודעים שמה שיגיע בסוף לתערובת יהיה בערך 100 גר׳…

IMG 7747

ממש לפני שנתחיל למלא את הצנוברים, נעביר את הבצל המטוגן לתבנית יחד עם (לפחות מעט) מהשמן ובעזרת האצבעות / מזלג נפזר את הבצל כך שיכסה את כל תחתית התבנית.

כל מה שנשאר לעשות הוא למלא את השזיפים – אם עוד לא עשינו את זה, נחתוך את השזיפים לאורכם כך שנפער בהם מעין ״פה״, לתוכו נדחוס כמות של בערך עגבניית תמר גדולה – אל תתקמצנו עם המילוי, השזיף צריך להיות פתוח לחלוטין ובמרכזו כמות מורגשת של בשר טחון. נחליק ונעגל את החלק החיצוני של המילוי בעזרת האצבעות. את השזיפים נניח בתבנית צמודים האחד לשני. מציע לעבוד מהחוץ אל הפנים – למלא ״מסגרת״ של שזיפים על הקו החיצוני של התבנית, עוד מסגרת שכזו בחלק הפנימי של המסגרת שיצרנו, וכך עד שנגיע לאמצע. צופפו את השזיפים האחד אל השני כך שיחזיקו את עצמם בתבנית. אם נשארה לכם מלית בלי שזיפים, אין בעיה – הכינו קציצות קטנטנות (באותו גודל של מילוי השזיפים) והניחו אותן בין השזיפים.

IMG 7753

ועכשיו – נכין את הרוטב. מאחר והשזיפים מתוקים מאוד אנחנו צריכים משהו שישבור את המתיקות שלהם. אין לי מושג מה היה הרוטב המקורי שאמא שלי הייתה מכינה, אבל אני החלטתי להשתמש ביין לבן כשובר החומציות – למחבת שבה טיגנו את הבצל (אמא שלי תהיה גאה בי – לא מלכלך כלים סתם וגם משתמש בשאריות של הבצל במחבת!)  ניצוק כוס של יין לבן וחצי כוס של ציר עוף (או חצי כוס של מים רותחים ושתי כפיות של אבקת מרק איכותית, אם אין לכם ציר). נערבב ונביא לרתיחה. נוסיף כ-3 כפות רכז רימונים ונטעם – הרוטב אמור להיות חמוץ-מתוק. נתקן טעמים – מלח / ציר נוסף / יין, נביא שוב לרתיחה, ננמיך את האש ונבשל על אש יחסית נמוכה כ- 5 דקות עד שהרוטב יסמיך טיפה.

ניצוק אל הרוטב על השזיפים באופן שווה – אנחנו רוצים שהשזיפים יקבלו קצת מהרוטב שלהם גם בחלק העליון שלהם (למרות שהכל נוזל כלפי מטה).

IMG 7756

נכסה את התבנית היטב בנייר אלומיניום – אנחנו רוצים שהאדים יישארו בתוך התבנית ויבשלו את המילוי בזמן האפייה. אופציה נוספת היא ד״א להכין את השזיפים במחבת שיש לה מכסה ולהגיש את המחבת אל השולחן.

נכניס את התבנית לתנור שחומם ל- 200 מעלות למשך כ- 45 דקות.

IMG 7758

נסיר את נייר האלומיניום, נגביר את חום התנור ל- 240, ונשחים את השזיפים כ- 5 דקות.

לא יאומן, אבל זה מוכן. אפשר להגיש את זה עם אורז שיספוג את הרוטב, אם רוצים, או לתקוע בכל שזיף קיסם ולהגיש כמנה ראשונה / חטיף פתיחה לארוחה.

ברוח החג, מודה לכם שאתם עדיין כאן, וכמובן גם לאימי ז״ל שלימדה אותי הרבה מאוד ממה שאני יודע על אוכל.

אין לי זמן לסיפורים

לשזיפים:

40-50 שזיפים שחורים מיובשים גדולים / 60-70 קטנים אם לא מוצאים גדולים

600 גר׳ בשר טחון

ביצה

שני בצלים גדולים מגוררים גס על פומפייה

חצי כפית כמון

חצי כפית פלפל גרוס דק

3/4 כפית מלח

100 גר׳ צנוברים קלויים (במיקרו או במחבת יבשה)

לרוטב:

שני בצלים גדולים פרוסים לפרוסות דקות

כוס יין לבן

חצי כוס ציר / חצי כוס מים רותחים + שתי כפיות אבקת מרק איכותית אם אין ציר

3 כפות רכז רימונים

מטגנים את פרוסות הבצל בשמן זית על להבה נמוכה-בינונית עד שהן מזהיבות לגמרי. יוצקים את הבצל והשמן לתבנית.

מערבבים את כל חומרי המילוי, פורסים את השזיפים לאורכם כך שנפער בהם ״פה״ ארוך וממלאים בכמות של כעגבניית תמר גדולה. מחליקים את פני המילוי בעזרת האצבעות. מניחים בתבנית על הבצל והשמן בצורה צפופה.

מביאים לרתיחה יין וציר, מוסיפים את רכז הרימונים וטועמים. מתקנים תיבול ומביאים לרתיחה נוספת. מנמיכים את האש ומבשלים כ- 5 דקות עד שמעט מסמיך.

יוצקים את הרוטב על השזיפים, מכסים את התבנית היטב בנייר אלומיניום ואופים כ- 45 דקות בתנור שחומם ל- 180 מעלות. מסירים את נייר האלומיניום, מגבירים את הטמפרטורה ל- 240 ומשחימים במשך 5 דקות.

2 תגובות בנושא “שזיפים ממולאים לחג מתן תודה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.