על מחשבות רעות וקרייבינג לקובה סלק

בשבועות האחרונים כמעט ולא יוצא לי לבשל. בעיקר מחוסר זמן. מדי פעם יש לי "קרייבינג" לאוכל מנחם, כשלדעתי מה שמנחם אותי הוא לא רק האוכל עצמו אלא גם ההכנה שלו. אני מעריך שהרבה פעמים כבר הזכרתי שהבישול מהווה עבורי מין סוג של מדיטציה, והאמת שהיא ממש חסרה  לי, המדיטציה הזו. לפני שבועיים שלח לי שי שעובד איתי תמונה של קובה סלק שהכין בעצמו – התמונה שהוא שלח, והמתכון של חיים כהן שהוא שלח לי אח"כ, הכניסו אותי לקרייב לקובה סלק. המתכון האמת קל מאוד, ויש בו טריק שהופך את קיבוב הקובה לפשוטה וקלה והופך כל מאותגר מטבח למקבב קובות מקצועי שכאילו נולד בעיראק או בכורדיסטן וקיבב קובות מאז ומעולם.

DSC02778

והנה הגיע לו פורים. חג שמח, לא? אוזני המן בהמון סוגים על אותה צלחת, ולפי חוק מרפי תמיד אני אפול על האוזן עם הפרג ואסתובב לי מבלי משים עם המון מביכוני פרג תקועים לי בשיניים. ליד השער של הבית שלי עוברת לה ילדה עם מיני שחור שבעיקר חושף ולא מכסה כלום, כובע שוטרת וחולצת שוטרת שקשורה על הבטן. "למה התחפשת?" אני שואל אותה. "שוטרת סקסית", היא עונה לי (פיו, מזל שלא ענתה "חשפנית", או שבעצם זה מה שהיא ענתה, לא?) ואז עלו לי המחשבות של "אנא אנו באים".

image

למזלי לא הייתי היחיד שחשב ככה, גם בטוויטר עלו טרוניות רבות על מהות התחפושות השנה:

twitter1

וגם ללינוי בר-גפן היו תהיות לגבי "ההשתרמטות של החג" (יכול להיות שאני לא מדייק אבל אני לא מוצא את הציוצים שלה כרגע), מה שהתחיל בינינו איזו שיחה שתחילתה בציטוט של מה שכתבתי בפייסבוק וסיומה בזה שהיא ויתרה לי על זה שהאשמתי בסטטוס בפייסבוק רק את האמא ולא את האבא. האמת שאחרי תכנית מדהימה שהיא עשתה על "ילדי כאפות" שבגרו והצליחו להתמודד עם אלה שהתעללו בהם כשהיו ילדים, המחשבות הקיומיות של "אנה אנו באים" רק הלכו והתחזקו.

ולאורך כל המחשבות השליליות הללו יש לי קרייב לאוכל מנחם. היום החלטתי שבאו מים עד נפש ומרק קובה עד זרא, ולמרות שהלו"ז ביום שישי הוא צפוף עד כדי בלתי אפשרי, היום עושים קובה סלק. נקודה.

יאללה, שנתנחם לנו? מרק סלק חמוץ-מתוק שאפשר לקרוא לו "בורשט" רק אם לא היה בו תבלינים שהם עיראקיים לחלוטין, עם קובה ממולאים עם בשר שעושים בצ'יק צ'ק עם מינימום השקעה ועם טריק שיאפשר לכם להתמודד עם הזקנות במקובבות כורדיסטאן. יאללה ו-.

נפצח בהכנת המילוי – נקצוץ בצל אחד סגול דק-דק ונכניס לקערה. נקצוץ דק-דק-דק בערך רבע חבילה של סלרי עלים (רק העלים, בלי הגבעולים!) ועוד בערך שליש חבילה של פטרוזיליה (עלים בלבד גם כאן). נוסיף שתי שיני שום שקלפנו וקצצנו דק-דק-דק-דק.

DSC02733

נוסיף גם שתי כפיות מלח ועוד בערך כפית בהרט, עדיף בהרט עיראקי (יש מיליון גרסאות לבהרט, וכל עדה עושה שימוש בבהרט טיפה שונה). לכל הכבודה הזו נוסיף חצי ק"ג של בשר בקר טחון (למרות שהשמועות, ובעצם זה לא השמועות אלא שי, מספרות שאפשר להכין את זה גם עם בשר הודו וזה יוצא מעולה). כרגיל, השתמשתי ב-"פאלש פילה" (פילה מדומה) שנוקה ונטחן דק. אם אתם יכולים וודאו שטוחנים לכם את הבשר מול העיניים, לכו על בשר נקי, שהורחקו ממנו גושי השומן והגידים, ובקשו מהקצב שיטחן לכם את הבשר פעמיים בכדי לקבל מרקם דק ועדין. נערבב ונלוש היטב. בשלב הזה אני טועם את התערובת בכדי לוודא שהיא מתובלת מספיק, אני ממליץ לכם להתגבר על ההרגשה הלא טבעית (שלא נאמר, שלחלק מהאנשים יש ממש סלידה מבשר לא מבושל) – זו הדרך היחידה לדעת אם המילוי שלכם מתובל או לא ולחסוך אכזבה גדולה כשטועמים את התוצר הסופי ומגלים שיש לו טעם של קרטון.

DSC02734

ועכשיו הגענו לשיחוק המדהים של חיים כהן במתכון הזה. כל מי שניסה להכין אי פעם קובות, לפחות אלה שלא נולדו לאימא שמגלגלת קובות תוך כדי שהיא מקפלת בגדים, מקלחת את הילדים ומגהצת את החולצה של הבעל, יודע שהחלק הבלתי אפשרי בקובה זה החלק שבו מחזיקים ביד אחד את בצק הקובה, ובעזרת כפית או אצבעות מנסים להכניס את המילוי פנימה. כשקוראים את ההוראות, זה נשמע נורא פשוט. כשמנסים לעשות את זה, מתברר שבדיוק כמו עם הוראות ההרכבה של השידה של איקאה, משהו כאן לא עובד בדיוק כמו שכתוב. המילוי נמרח ומתערבב עם הבצק, ובמקום כדורים יפים מתקבלים גושים של בצק שחלקם עוטפים את המילוי וחלקם תלויים לידו.

אז מה השיחוק? חיים כהן ממליץ לכדרר כדורי מילוי ולהקפיא אותם לחלוטין לפני שממלאים בהם את הבצק. איך לא חשבנו על זה קודם?

אני אוהב כדורי קובה קטנים יחסית, לכן קרצתי לי כדורים בערך בגודל של זית גדול, או של חלמון ביצה של ביצה קשה, או בגודל של אשך ממוצע של גבר – תמצאו לכם גודל שמתאים לכם ויאללה. לאחר שגלגלנו לנו בעזרת ידיים רטובות כדורים יפיפיים, נניח אותם בקופסת פלסטיק ונאפסן לכמה שעות במקפיא – עד שיקפאו לחלוטין ויהיו קשים. עד כאן אפשר להכין את העניין ממש מראש.

DSC02736

כשהכדורים כבר כמעט קפואים לחלוטין נכין את מרק הסלק – בסיר גדול נטגן במעט מאוד שמן (עדיף זית) ועל אש בינונית שני בצלים גדולים שנחתכו לקוביות גדולות יחסית. כשהבצל משחים מעט (בערך אחרי 5 דקות של טיגון-ערבוב) נוסיף 3 שיני שום פרוסות ונטגן תוך כדי ערבוב עוד כמה דקות.

בשמן שהבצל משחים לו נקלף 5-6 סלקים ונחתוך אותם לקוביות בינוניות-גדולות (בערך ס"מ וחצי לכל כיוון). הדרך הפשוטה ביותר לקילוף סלק הינה, לדעתי, בדומה לראש סלרי – קוטמים את שני צידי הסלק, מניחים את הסלק על אחד מהצדדים הקטומים, ובעזרת סכין חדה קולפים את הסלק תוך כדי ביצוע תנועות שעוקבות אחרי תנאי המתאר של הסלק. אחרי הקילוף נפרוס את הסלק לפרוסות, לרצועות ולקוביות.

DSC02739

נוסיף את הסלק (בזהירות!) אל הסיר, נגביר את האש ונטגן את הסלק כ- 5-7 דקות, עד שהוא מתחיל להתרכך. יחד עם הסלק נוסיף גם ארבעה עלי מנגולד (החלק הקשה, הלבן בלבד) – בעזרת סכין חד נפריד את החלק הלבן מהחלק הירוק ונפרוס את החלק הלבן לפרוסות בעובי ס"מ וחצי בערך.

DSC02743

נוסיף כ- 2 ליטר מים רותחים ונביא לרתיחה תוך כדי ערבוב פה ושם. זה הזמן לדלות כוס נוזלים (תוך כדי שאנחנו משתדלים שלכוס יכנסו בעיקר נוזלים ולא חתיכות סלק או בצל או מנגולד). נוסיף לסיר מיץ משני לימונים גדולים, שתי כפות סוכר דמררה, שתי כפות של דבש, מלח ובהרט. נערבב היטב ונטעם – המרק אמור להיות חמוץ-מתוק. אם צריך, תרגישו חופשי לתקן טעמים. נוסיף לסיר ארבעה גבעולים גדולים של סלרי (שלמים) ונטביע אותם במרק.

DSC02748

נבשל על רתיחה עדינה מאוד כחצי שעה.

כשכדורי המילוי שלנו כבר קפואים לחלוטין, נכין את הבצק של הקובות – בעצם תערובת פשוטה של סולת, מלח ונוזלים. בקערה נניח כ- 500 גר' של קמח סולת אליו נוסיף את כוס הנוזלים האדומה ששמרנו מהשלב הקודם. נוסיף גם כף שטוחה של מלח גס.

DSC02750

נפזר גם כף מלח שטוחה ונלוש לבצק אחיד ורך. אני מניח שתצטרכו להוסיף עד כחצי כוס מים נוספת בכדי להגיע למרקם הנכון. הרעיון הוא לקבל בצק רך ועדין אבל שעדיין אפשר לעצוב אותו ובלי שהוא נדבר לכף היד יותר מדי.

DSC02751

נניח למרכיבי הבצק להכיר האחד את השני כחצי שעה.

ועכשיו לסוד השמור ביותר מהודו ועד כוש, או לפחות מבגדד עד כרבאלא – איך מקבבים קובות? האמת שאם הייתי חושב על זה הייתי יכול לצלם לכם אחלה סרט איך הבן שלי, בן 11.5, מקבב קובות (זו הפעם הראשונה!) כאילו הוא נולד עם כף סולת בפה או בצק קובה באוזן, וזה. זה הזמן גם לספר לכם שהתחרות האלמותית בין כל נשות הכפר הייתה מאז ומעולם למי יש קובות דקות יותר – כלומר למי הדופן של הקובה דקה יותר (בלי שהיא כמובן מתפרקת לה בבישול).

נפצח בקריצה של כדור בצק בגודל קצת יותר קטן מכדור המילוי. את הכדור הזה נכדרר היטב ביד ונמעך אותו על היד. בעזרת היד השניה נשחרר את הבצק ונמתח אותו בזהירות עד שמתקבל מין עלה קטן של בצק קובה, דק ככל האפשר (זוכרים את התחרות עם נשות הכפר? אז כזה). את חתיכת הבצק המרודדת אפשר להניח על קרש (אפשר גם להחזיק ביד).

DSC02754

נניח במרכז חתיכת הבצק כדור קפוא של מילוי.

DSC02755

בעזרת האצבעות נעטוף את המילוי עם הבצק.

DSC02758

בעזרת ארבעת האצבעות של יד אחת, נמתח את המילוי כך שיכסה את הכדור לחלוטין, ונמתח גם את ה-"שפיץ" – שאריות הבצק.

DSC02759

ננתק את השפיץ של הבצק העודף (להחזיר לקערת הבצק), נסגור מחדש אם צריך ונגלגל היטב בין הידיים לכדור יפה ומושלם. נוודא שאין לנו חורים (אם יש, למתוח בצק מסביב ולגלגל שוב) ונניח על מגש.

DSC02760

תגידו לי שהן לא יפיפיות. או שבעצם, קובה זה זכר או נקבה? אז בעצם רגע, הן יפיפיות? או יפיפיים. אתם יודעים משהו, אני רוצה לחשוב על הקובות שלי כעל יפיפיות, ואתם יכולים להחליט, לפי הנטיות שלכם,אם זה זכר או נקבה, בסדר?

נביא את המרק לרתיחה ונחליק לאט-לאט, כדור-כדור, אל המרק הרותח. מדי פעם כדי לנענע מעט את הסיר בכדי "להטביע" את כדורי הקובה ולפנות מקום לכדורים חדשים.

DSC02763

נבשל כשעה ברתיחה עדינה. במהלך הבישול, חלק מהעמילנים מסולת החיטה יופרשו אל נוזלי המרק ויסמיכו אותו.

מגישים בקערות מרק עמוקות – 2-3 קובות בכל צלחת, יחד עם נוזלי המרק, קוביות של סלק ורצועות מנגולד ולמי שרוצה – גם עלי סלרי מבושלים.

DSC02780

אין לי זמן לסיפורים

מרק קובה סלק
למילוי:
חצי ק"ג בשר טחון דק
בצל סגול קצוץ דק
עלים מרבע חב' סלרי-עלים, קצוצים דק
עלים משליש חב' פטרוזיליה, קצוצים דק
שלוש שיני שום קצוצות דק / כתושות
שתי כפיות מלח
כפית שטוחה בהרט

למרק:
שני בצלים סגולים גדולים קצוצים לקוביות גדולות
שתי שיני שום פרוסות
5-6 סלקים קלופים וחתוכים לקוביות של 1.5X1.5X1.5
4 עלי מנגולד, החלק הלבן בלבד – פרוס לרצועות דקות
מיץ משני לימונים גדולים
שתי כפות סוכר דמררה
שתי כפות דבש
מעט שמן זמן
מלח
בהרט

לבצק הקובה:
500 גר' סולת
מים
כף שטוחה מלח

מכינים את המילוי:
מערבבים בקערה את כל המרכיבים, טועמים ומתקנים טעמים. מכדררים לכדורים קטנים ומניחים בקופסא. מכסים היטב ומקפיאים מספר שעות עד שהכדורים קפואים ונוקשים.

מכינים את המרק:
מטגנים את הבצל במעט שמן זית מספר דקות עד שהוא משחים מעט. מוסיפים את השום, עלי המנגולד ואת הסלק ומטגנים כ- 5-7 דקות נוספות. מוסיפים כ- 2 ליטר מים רותחים ומביאים לרתיחה.

מוציאים כוס מהנוזלים ומניחים בצד (נשתמש בה בבצק).

מוסיפים סוכר, מיץ לימון, דבש, מלח ובהרט ומערבבים היטב. טועמים (המרק אמור להיות חמוץ-מתוק) ומתקנים טעמים. מבשלים כחצי שעה.

כשכדורי המילוי קפואים, מערבבים את הסולת, המלח והנוזלים (מיץ הסלק ששמרנו וכחצי כוס מים נוספים) לקבלת בצק נוח לעבודה ולא דביק מדי. מניחים את הבצק לכ- 20 דקות.

קורצים חתיכת בצק,  משטחים אותה, מניחים באמצעה את כדור המילוי וסוגרים את הכופתא. מסירים שאריות בצק מיותרות, מגלגלים ומניחים במרק הרותח.

מבשלים כשעה.

48 תגובות בנושא “על מחשבות רעות וקרייבינג לקובה סלק”

  1. זה יפה ככה ?
    לא די שהתעוררנו מהאזעקה ומכיוון שכך כבר נכנסתי למחשב
    אז לראות את המרק הזה בשעה כזו?
    אין גבול להתעללות?

    1. עירית, לה התכוונתי… האמת שאת לא היחידה שמתלוננת מהאיזור הזה – נראה לי שלא תהיה לי ברירה ולעשות משלוחה לשם 😉

      תשמרו על עצמכם – שיעבור לכם מהר ובטוח.

    1. צביקה, איזה כיף לראות אותך כאן! ברצינות.

      זה מה שקורה כשכותבים מתכונים ב- 1 בלילה… הוספתי עכשיו.

      ד"ש,

      יובל

  2. הי יובל, הכנתי לפני שבוע את המרק קובה של חיים כהן ומאיזה סיבה לדעתך הוא יצא לי
    חיוור , מן וורוד בהיר ולא כמו הגוון בתמונה…אולי בגלל שהרתחתי את הסלק לפני….

    1. אהלן אורנה,

      אני מניח שכן – אני לא מרתיח את הסלק (אני מניח שגם שפכת את המים ויחד איתם גם חלק מהצבע…) – בפעם הבאה תטגני את הסלק החי יחד עם הבצל והשום. כמו כן – השתמשת בכמות מספקת של סלק? 5-6 סלקים?

      יובל

  3. שמע, בתור עיראקית טהורה, אני חייבת לציין שהפתעת אותי בצורת הכנת הקובות הקפואות. אני רגילה (מאז היותי ילדה בת 3) לשבת לצד אימי, על שרפרף גבוה, ולראותה מכינה במיומנות מטורפת את הקובות. הטענה שלה היתה, שצריך להיות איזון מושלם בין כמות המילוי לעובי הסולת. אין ספק שסיפקת לנו, דרך התייעלות להכנת קובות. פעם הבאה שאכין אותן, אנסה דרך זו בעצמי.
    כל הכבוד =)

    1. דארלינג – רק שתדעי לך שעצם זה שעיראקית אסלית שכמוך בכלל בוחנת מאשכנזי שכמוני טיפ להכנת קובה זה כבר הישג שמגיע לנו עליו פרס ישראל לשלום ולהתראות. ואם זה מה מצליח – כמובן שאני רוצה לדעת, ואם לא – תתלונני אצל חיים כהן 😉

  4. יצא מעולה. לא יפים כמו שלך, אבל טעים בטירוף. כיוון שבגלות באוסטרליה קשה להשיג בהראט, עירבבתי שלל תבלינים שבמקרה היו במטבח. אני מניחה שעם הדבר האמיתי זה יהיה אפיל יותר מוצלח. תודה רבה!

    1. טלי,

      לא יודע למה – אבל הידיעה שהפוסטים שלי מגיעים מעבר לים (ואולי עושים קצת נחת לישראלים שרוצים קצת אוכל של בית) עושה לי טוב ומרגשת אותי מאוד. שמח שיצא לך טעים. אני מעריך שאת יכולה להכין בהרט לבד מתערובת תבלינים – אם תרצי אשלח לך מתכון.

      יובל

  5. אשמח. תודה! ובעקבות הצלחת המרק, גם שאר האורחים בארוחת הערב ביקשו וקיבלו את הקישור לבלוג – כך שמספר הקוראים שלך במלבורן גדל 😉

    1. אהלן שירלי,

      דבר ראשון, השתתפותי הכנה בצערך שאת צריכה להכין קובה צמחונית 😉 זה מנוגד לדת שלי!!!

      לגבי מילויים – כמה וכמה אפשרויות – האחת החלפה של הבשר במה שנקרט "סייטן", כלומר תחליף בשר מבוסס סויה. אחת האופציות למילוי תמצאי כאן (מתכון של יעל גרטי שהיא בשלנית שאני מאוד מאוד מעריך). אופציה נוספת היא לבשל כוסמת ולהשתמש בה במקום הבשר, ואופציה נוספת היא להשתמש במילוי מבוסס על פטריות, כמו במילוי של הקאסאדיה במתכון כאן.

      אישית, אני הייתי הולך על המילוי של הפטריות, בעיקר מאחר ויש בו משהו מאוד עדין וקשה מאוד ליפול על מישהו שלא אוכל פטריות. מצד שני, כוסמת זה עניין של טעם (כמו כוסברה – יש כאלה שמתים על זה, ויש כאלה שלא מסוגלים לסבול את זה), וכנ"ל גם תחליף בשר מסויה.

      שיהיה חג שמח, ואם הכנת קובה עם אחד מהמילויים הללו ויצא לך טוב – תבואי תספרי, ואם לא – גם תבואי תספרי… שלא אדבר שטויות בפעם הבאה…

      יובל

      1. תודה על הרעיון אני חושבת שלהבא אלך על הפיטריות. כמובן בנוסף לבשר.
        אגב עשיתי את הקובה לערב חג והיו תגובות טובות מהאורחים. אז שוב תודה לך. וחג שמח.

    1. היי חיה,

      כן, אין בעיה להקפיא גם את הקובות עצמן לפני הבישול במרק. מה שבכלל כיף הוא שלא צריך להפשיר אותן – מכינים את המרק ומביאים אותו לרתיחה עדינה, ובזהירות מכניסים לתוכו את הקובות הקפואות. חשוב לעצור כל 4-5 קובות על מנת לתת ללהבה לחמם מחדש את המרק (הטמפרטורה שלו תרד בגלל שהכנסנו לתוכו משהו קפוא), ורק אז להמשיך עם קובות נוספות.

      יובל

    1. אהלן אמי,

      מקווה שהטעות הזו תוכח כהצלחה גדולה…

      האמת שנראה לי שהמרק הזה יכול להיות מגניב עם קוסקוס, אבל זה המון עניין של טעם… קשה לי לי להגיד לך כן או לא בצורה ישירה. בכל מקרה, מאחר והמרק מיועד להכיל בתוכו בצק שמבוסס על סולת, וקוסקוס, בסיכומו של דבר, זה סולת, אז נראה לי שיכול להיות שזה יתאים.

      אם את מכינה – תחזרי לפה לעדכן אם זה מתאים או לא?

      סופ"ש נעים,

      יובל

  6. לגבי התבלין בהרט של קובה לא מצאתי אם תוכלי לכוון איפו אני יכולה לראות אם לא קשה לך תודה

    1. אהלן זהבה,

      ברשותך אני עונה לך כאן על שתי השאלות.

      בהרט אפשר למצוא בכל חנות תבלינים, צריך לבקש בהרט עיראקי (שיש בו גם הל וזנגוויל עלי וורדים או ניצני וורדים טחונים).

      לגבי הכנה בבית – ערבבי כמויות שוות (לדוגמה, כפית מכל אחד) של קינמון, פלפל אנגלי, ציפורן ופלפל שחור – זהו בהרט סטנדרטי.
      בכדי להפוך אותו לעיראקי – הוסיפי חצי כפית של הל טחון, חצי כפית זנגוויל יבש טחון, ואפשר גם רבע כפית של כוסברה טחונה. אפשר לנסות להוסיף גם מעט ניצני וורדים טחונים, אם תשיגי.

      בהצלחה!
      יובל

  7. היי – נראה מעולה!
    האם אפשר להשתמש למילוי בבשר טחון קפוא (זה מה שיש בבית וממש מתחשק לי קובה…)
    – שלמעשה מפשירים במקרר, ציק צק מכינים כדורים – ואז מקפיאים שוב?
    תודה!

    1. אהלן נטע,

      שמח שאהבת! איזה כיף!

      לגבי הפשרה והקפאה – עד כמה שאני יודע (ואני לא מוסמך בעניין הזה), אם את מפשירה, מכינה את המלית, מקפיאה שוב ומיד משתמש בכדי לבשל את הכדורים (כלומר, לא משאירה את כדורי המילוי הקפואים במקפיא לתקופה ארוכה, וגם לא מקפיאה מחדש את כדורי הקובה לפני הבישול), אז לא אמורה להיות בעיה.

      כל הבעיה עם הפשרה והקפאה חוזרת נובעת מזה שבזמן ההקפאה תהליך ההתרבות של החיידקים נעצר כמעט לחלוטין. כאשר את מפשירה את הבשר, החיידקים "מתעוררים" וממשיכים להתרבות, וכאשר את מקפיאה שוב, בעצם את מקפיאה בשר עם כמות חיידקים גבוהה יותר מבשר קפוא רגיל – מאחר ותהליך ההתרבות שלהם לא נעצר לחלוטין, הם ממשיכים להתרבות לאט… ומאחר וזה כבר כמות גדולה יותר של חיידקים, גם אם מתרבים לאט – הכמות גדולה יותר מכרגיל אחרי כמה זמן.

      אבל שוב – לדעתי האישית, אם את מפשירה, מקפיאה, ומיד מבשלת – אין בעיה (אני הייתי עושה את זה בעצמי).

      יובל

  8. תודה על מתכון נפלא, מזכיר לי את סבתא שלי שהייתה מכינה לי קובה סלק, עכשיו אין ספק שאני אכין גם.

  9. יאווו בחיים שלי לא ראיתי תמונה כזאת מגרה של קובה סלק זה פשוט פשע יש פה נשים בהריון!!!!
    השעה 10:42 בבוקר ואני כבר מחכה ל16 להגיע הביתה ולהכין לי קובה סלק כבתמונה

    1. זה לא יפה מה שאת עושה לי! עכשיו יש לי על המצפון הפולני שלי שאחת, הריונית, רוצה קובה סלק ולא יכולה לקבל, והרי ידוע שאסור למנוע מהריונית משהו!!!

      יופי, עכשיו אני לא אשן בלילה… 🙂

      טוב נו, לפחות תחזרי לספר איך יצא.. 🙂

  10. למה הקובה מתפרקת במרק. אציין שהשתמשתי בסוללת מלאה וסולת מקמח כוסמין. זו כבר פעם שניה שה קורה. 🙂

    1. אהלן מלי,

      מצטער לשמוע… אולי יש משהו בסולת שאת משתמשת בה שלא נקשר טוב… אני הייתי מציע להוסיף מעט יותר נוזלים ואולי עוד משהו שיקשור את הבצק. אולי כף קורנפלור?

  11. היי יובל,
    תודה רבה על מתכון נפלא!! הכנתי הערב ויצא מעולה, כולם נהנו מאוד:)
    שים לב שבמתכון הסופי, למטה, שכחת לציין את הסלרי שבמרק.
    שוב תודה!

  12. היי יובל ניראה מעולה נשמע טעים!
    עוד לא יצא לי להכין קובה מאחר ואני חוזרת מאוחר מהעבודה ..
    האם ניתן להכין בשלבים? להקפיא את המילוי יום למחרת להכין את הבצק ויום אחכ רק לבשל את המרק? הבעיה שלא אוכל להכניס לבצק כוס מיץ סלק היות והכין רק יום למחרת. .. האם תמליץ לי על סדר הכנה שונה?
    מקווה שהבנת את כוונתי

    1. אתי,

      מאיזו סיבה רק עכשיו ראיתי את ההערה שלך… מתנצל ומקווה שאת עדיין בונהעל הכנת קובה…

      לא רואה שום בעיה להכין את המילוי – אפשר להכין ולהקפיא ואח״כ להכין את הבצק מתי שרוצים. לגבי הכנת הקובה ובישול במרק יום אחרי – גם כאן לא רואה בעיה, הדבר היחיד שאני מציע לך הוא לוודא שהקובה בקופסה אטומה במקרר בכדי שלא יתייבשו או יספגו ריחות / טעמים אחרים. להוציא את הקופסה בערך שעה לפני שאת מתכננת להכניס אותן למרק (פשוט תוציאי לפני שאת מתחילה להכין את המרק) בכדי שלא יקבלו ״הלם קור״ אם תכניסי אותן קרות למרק.

      שוב, סליחה על האיחור בתשובה…

  13. זה נראה נהדר! בא לי להכין את המתכון תיכף ומיד, אבל עם התאמות לפי המלאי שבבית… האם אפשר להכין את המרק מאריזה של סלק בוואקום? שכבר מקולף ומבושל?

    1. למה לא? נראה לי מעולה, הייתי מתייחס אליו כמו סלק לא מבושל בכדי שיוצא החוצה כמה שיותר טעמים למרק. תחזרי לספר איך יצא?

  14. לא יצא לי אף פעם להגיב אבל אני כבר כמה שנים מבשל את הקובה עם המתכון הזה, ולא רק שהמתכון מדהים, ההומור במתכון עושה את זה עוד יותר טוב ☺

    תודה רבה על המתכון!

להגיב על קובי לבטל