צ'ולנט (חמין) לחורף שחיכינו לו כל כך הרבה

סוף סוף, אחרי כל כך הרבה שבועות של ציפיה, הגיע החורף. חיכינו לו כל כך הרבה זמן, וכל כך ייחלנו לו, וכל כך שמחנו שהוא הגיע, למרות שהשמחה הייתה טיפה מהולה בעצב – החורף הזה, קוראים יקרים שלי, הגיע שבוע אחד מאוחר מדי. כמה חיים וכאב ועצים וירוק ובתים ונכסים ורגשות הוא היה יכול לחסוך אם רק היה מואיל בטובו להגיע שבוע אחד לפני.

כתושב הצפון, ובעצם רחוק בערך 10 ק"מ ממוקד השריפה הנוראית בכרמל, השבת הקודמת הייתה, לא פחות ולא יותר, זוועה עבורי. מהרגע ששמעתי על השריפה לא יכולתי להתרכז בשום דבר אחר. בהתחלה ההרס של הנוף שהוא החצר האחורית שלי טירף אותי. אני אוהב לטייל באיזור הזה, ולפעמים אני גם רוכב על אופניים באיזור, ומבחינתי זה ממש כאילו שרפו לי את החצר האחורית של הבית שלי.  בהמשך, כששמעתי על צוערי השב"ס שנהרגו, צעירים באמצע החיים שלהם, שנשרפו חיים באמצע ביצוע משימה, הדיכאון פשוט אפף אותי. במהלך השבוע הייתי אחוז תזזית לעשות משהו וניסיתי, יחד עם מח' משאבי אנוש בחברה שאני עובד בה, להזמין ילדים מפונים מבית אורן, ואח"כ ילדי כבאים, לפעילות של כיף אצלנו בחברה. בסיכומו של דבר זה לא יצא אל הפועל, אבל מסיבה טובה – כישראלים, אם מישהו ינסה לקחת לנו את המקום בתור בכביש, בסופר, ואפילו בתור לכיסא החשמלי, אנחנו נפרק לו את הצורה וניתן משמעות למשפט "אדם לאדם זאב". לעומת זאת, כקולקטיב, אנחנו אחד העמים, לדעתי, המגוננים והמתאחדים ביותר שיש. כשפניתי למנכ"לית המרכז הקהילתי מיר"ב (המרכז הקהילתי של מועצה מקומית חוף הכרמל בה התרחשה השריפה), וגם ליו"ר איגוד הכבאים, קיבלתי את אותה תשובה משניהם – "תודה רבה, רשמנו את השם והמספר והכוונה, אבל כל כך הרבה אנשים כבר תרמו ועוד הרבה הציעו לתרום, שכבר הלו"ז שלנו מפוצץ". אתם יודעים משהו, שאפו. לכולנו.

בתמונה – מסלול אופניים ("סינגל") בכרמל החרוך – מצמרר, לא פחות. קרדיט לצלם לא ידוע.

ואם אתם עדיין רוצים לעשות משהו, לתרום משהו קטן, אני מזמין אתכם לעשות מה שאני עושה בשבוע האחרון – בכל פעם שאני רואה רכב כיבוי, אני מאט, מצפצף להם, צועק להם "תודה" ומרים אגודל למעלה. תעשו את זה גם אתם, זה כיף, ומה שאתם נותנים לאנשים המדהימים האלה, "לוחמי האש" כמו שקראו להם בחדשות (וצריך להמשיך לקרוא להם), זה פשוט הכרה ותודה על זה שהם מסכנים את החיים שלהם במינימום משאבים ומינימום תקנים, בשבילכם ובשבילי.

זהו, עד כאן החלק על השריפה הארורה הזו שלא הייתה צריכה לקרות, ועל החלק הטוב שאנחנו צריכים לקחת ממנה כעם, כפרטים.

כששמענו, זוגתי שתחייה ואני על סוף השבוע הסוער המתקרב, היה לנו ברור שאנחנו לא מתכוונים להוציא את האף שלנו או של הילדים במהלך סוף השבוע, וזה באמת מה שעשינו. ומה יותר מתאים לסוף שבוע שלא יוצאים בו מהבית מניחוחות של תבשיל איטי-איטי שמגלם בקירבו 2000 שנות גלות? מי שלא שמע יהודי נאנח איזה "אוי וויי" אחרי חמין טוב של שבת, לא שמע אנחת יהודי בחייו. אני בטוח, דרך אגב, של- "אויי וויי" יש את הגרסה שלו במרוקאית, או בעיראקית (ועל זה אפילו פרסמתי פעם אחת פוסט, על הטבית העיראקי). כל החמינים, ד"א, מתבססים על תהליך שבו הבישול האיטי מפרק את הסוכרים שבחלקי התבשיל השונים ומקרמל אותם, ועל ידי כך מתקבל הטעם המתקתק והצבע השחום.

ד"א – החמין הזה היה החמין הראשון שאכלתי מזה 3 שנים, בעיקר בגלל הדיאטה שעשיתי. חמין הוא לא מאכל דל שומן, עד כמה שמנסים (והפעם ניסיתי, תאמינו לי).

DSC00437

לפני שאנחנו מתחילים בצלילה לעומקו של החמין – חשוב לי לציין כי מספר המתכונים לחמין, בין אם זה צ'ולנט אשכנזי, סכינה מרוקאית, טבית עיראקי או כל גרסה אחרת שווה בערך למספר המשפחות היהודיות בעם שלנו. כל אחד עושה את החמין טיפטיפונת אחרת, ואפילו היום, במהלך כתיבת הפוסט (חייבים לנצל שבת כזו של שריצה בבית), התוודעתי לגרסה של חמין שאפילו כוללת ערמונים ובשר לשון (אני חייב לנסות את זה!).לתוספות האלה התוודעתי היום במקרה תוך כדי קריאת תגובות לפוסט בפייסבוק. בכל מקרה, הגרסה שמפורטת כאן היא הגרסה המשפחתית שלי, שקיבלתי מאמא שלי בזמן שהייתי בסדיר, ומאז לא שיניתי בה כמעט כלום.

בזמן השירות שלי בסדיר, שירתתי פעם במחסום שבו היינו מבשלים לעצמנו (מחסום "סופה" שליד רפיח). היינו מקבלים אספקה של מוצרים טריים ויבשים, ומבשלים לבד. אני כמובן השתדלתי לבלות כמה שיותר זמן במטבח, ובאחת השבתות החורפיות החלטתי להכין חמין. התקשרתי לאמא, רשמתי את המתכון, והכנתי חמין שאינו שונה יותר מדי מהמתכון שתקבלו כאן. במהלך השבת, הצטרף אלינו המ"מ שלי לארוחת הצהריים, ובכדי לקצר את הסיפור בואו רק נאמר שמאותה שבת, כשהמ"מ היה נשאר שבת, חלק ממסדר השבת שלי היה להעמיד סיר חמין על הכיריים ולהעביר תדריך מסודר למישהו שידע לטפל בחמין כמו שצריך.

את הכנת החמין נאלץ להתחיל ביום ה' בערב – בו נאפסן שתי כוסות של שעועית לבנה בקערה עם המון מים – כמות המים צריכה לכסות את השעועית ולעבור אותה בערך בגובה כפול מגובה השעועית. אני אוהב להשתמש בשעועית הגדולה ביותר, מהסוג שנקרא "ציקר בובעס" (שעועית סוכר), אבל אפשר להשתמש בכל שעועית לבנה אחרת. אחרי לילה במים, השעועית תספח אליה כמות גדולה של מים וכמעט תכפיל את גודלה – תקבלו כ- 3 כוסות שעועית מושרית. אני ממליץ לכם להשרות במים כמות יותר גדולה מהנדרש של שעועית, ואת השעועית הנותרת תקפיאו לפעם הבאה שבא לכם חמין (ונזכרתם ביום שישי בצהריים ולא בחמישי בערב) או מרק שעועית או כל דבר אחר שדורש שעועית מושרית. אני עושה את אותו הדבר, דרך אגב, עם גרגרי חומוס. נחמד ומומלץ להחזיק קטניות מושרות במקפיא.

כשהשעועית מושרית ומוכנה, נתחיל עם ההכנה עצמה. בסיר כבד שאפשר להכניס לתנור נחמם כ- 1/4 כוס שמן (לא זית) ונטגן בו ארבעה בצלים גדולים שנחתכו לקוביות קטנות יחסית (אני חתכתי הפעם לקוביות גדולות מדי ויושבי הבית התלוננו על כך שהבצלים הורגשו מדי, למרות שלי זה לא הפריע). את הבצל נטגן על אש קטנה ("ראש" להבה בינוני, כשהכפתור של הגז מכוון למינימום), תוך כדי ערבוב פה ושם, עד שהוא משחים לחלוטין. התהליך הזה יכול לקחת יותר משעה, ואל תתפתו להאיץ אותו על ידי שימוש בלהבה גדולה או קיצור תהליכים אחר. הבצל אמור לצאת, בסיכומו של דבר, שחום-שחום, כמו בתמונה.

DSC00396

בזמן שהבצל משתכשך לו בשמן, אני מציע לכם למלא סיר במים קרים, להכניס לתוכו את ביצים לא מבושלות, ולבשל על הלהבה הכי נמוכה שיש לכם על הכיריים כ- 45 דקות. הבישול הארוך בטמפרטורה נמוכה יחסית, בלי רתיחה, מביא לזה שהביצים לא מתפוצצות.

אם אתם מתכננים להוסיף לחמין "קישקע" (מעיים ממולאות), תפשירו את המעיים במקרר מיום חמישי בערב, ובזמן שאתם מטגנים את הבצל בשלו את המעיים במים קרים על אש נמוכה מאוד (בדיוק כמו הביצים). אני ממליץ לדקור את המעיים במזלג לפני הבישול על מנת שלא יתפוצצו. גם כאן, הבישול האיטי במים יעזור לקישקע שלא להתפוצץ (לא שזה עזר לי הפעם… הקישקע שלי התפוצץ לחלוטין, מה שמוכיח שהטריק הזה הוא ממש לא חברת ביטוח).

DSC00394

נוציא את הבצל מהסיר ונשתדל להשאיר כמה שיותר שמן בסיר. נגביר את הלהבה, ולאחר כ- 30 שניות נוסיף את הבשר – הבשר המומלץ ביותר הוא בשר שפונדרה או כל בשר אחר שיש בו יחס שומן גבוה. מאחר ואני שונא שומן בבשר שלי, השתמשתי בשתי פרוסות של רגל עגל עם מח-עצם לתוספת השומן, ונתח "כתף מרכזי" שהוא יחסית דל שומן. העצם מספקת המון המון טעם (וגם שומן…), והבשר מקבל באהבה את הטעמים שהוא סופג מכל המרכיבים. חשוב לציין שהבשר מתייבש קצת, כך שאם אתם חובבי הבשר הרך והמתפורר, אני לא בטוח שללכת על "כתף מרכזי" זה נכון עבורכם – בחרו לכם נתח קצת יותר שמן כמו צוואר או שפונדרה. בגרסה שלי, כמו שכבר כתבתי, השומן מגיע ממח-העצם ומהשומן סביב העצם.

שימו לב, דרך אגב, לשרוף את העור של הרגל מעל להבה (כמו שעושים לעוף) מאחר ולעיתים נותרות על העור שאריות של שער של העגל, מה שלא ממש נעים וטעים לרוב האנשים בעולם. לאחר ששרפתם את שאריות השיער, אם יש, תנו שטיפה במים על מנת להוריד שאריות חומר שרוף.

DSC00404

את הבשר נטגן עד שהוא ישחים לחלוטין מכל הכיוונים. נוציא את הבשר לצלחת ונעשה מה שנקרא בשפה המקצועית – דה-גלייזינג (יצירת רוטב מחתיכות המזון שנדבקו לסיר). נוסיף לסיר ככוס מים רותחים. נקרצף בעזרת כף עץ את תחתית הסיר כך שכל חלקי הבשר החרוכים ועשירי הטעמים ישתחררו ויתערבבו עם המים. נמשיך לערבב כשתי דקות, עד שהרוטב מסמיך טיפה, ונוריד מהאש. את הרוטב שמתקבל נשפוך לקנקן או לכוס ונשמור בצד. תיכף נשתמש בו. בדרך הזו, דרך אגב, אנחנו מוודאים שבחמין שלנו יהיה מקסימום טעם ולא נוותר ולא נזרוק אפילו פירור אחד של טעם.

עכשיו לטריק שימנע מכם את הצורך לקרצף במשך שעות את סיר החמין – לאחר שהוצאנו את הרוטב, נשטוף היטב את הסיר במים (אני מקרצף עם סקוצ' וסבון). אני לוקח שקית "קוקי" או נייר פרגמנט (יש לחתוך את שקית ה-"קוקי" כך שתתקבל יריעה אחת גדולה) ומניח אותם על תחתית הסיר. המים יידאגו לכך שהשקית או נייר הפרגמנט יידבקו לתחתית וימנעו ממזון להדבק אליה.

DSC00410

על היריעה נניח שלי כפות גדושות של בצל מטוגן, כ- 5 תפוחי אדמה קטנים (או תפוחים גדולים יותר שנחתכו לחתיכות של כחצי קלמנטינה), ואת העצמות שטיגנו.

DSC00412

על הכל נפזר כוס וחצי גריסי פנינה ששטפנו במסננת תחת מים זורמים כדקה, ועל הגריסים עוד שתי כפות גדושות של בצל מטוגן.

DSC00414

זה הזמן להכין את תערובת התיבול המיוחדת שלנו – כף גדושה של אבקת מרק עוף, כף שטוחה של פפריקה מתוקה, רבע כפית פפריקה חריפה, כפית שטוחה פלפל שחור וכף מלח בישול. על הגריסים והבצל נפזר כף שטוחה של התערובת.

נניח את קוביות הבשר ונפזר כף גדושה של בצל מטוגן וכף שטוחה של תערובת התיבול.

DSC00419

נפזר מעל הבשר את השעועית, את שארית הבצל ותערובת התיבול, ונניח עוד כ-5 תפוחי אדמה ואת הביצים. יוצקים מעל הכל את רוטב הבשר (הרוטב שייצרנו בתהליך ה-"דה-גלייזינג"). זה הזמן להחליט איזה סוג חמין אתם אוהבים – אם אתם אוהבים את החמין שלכם יבש יחסית, הוסיפו מים רותחים עד שהם "נוגעים" בתחתית של תפוחי האדמה. אם אתם מאלה שאוהבים את החמין שלכם קצת רטוב יותר, הוסיפו יותר מים. במקסימום – כסו את תפוחי האדמה לחלוטין עם מים רותחים. האמת שלרוב אני מכין חמין יבש יחסית, אבל הפעם התחשק לי ללכת על הכיוון הקצת יותר רטוב על מנת לקבל תוצאה קצת יותר דלת שומן (תיכף תבינו למה).

מעל כל הכבודה הניחו את הקישקע אם בחרתם להשתמש בו.

DSC00423

מכסים את התבשיל המדהים הזה, ומכניסים לתנור. אופים ב- 200 מעלות כשעתיים, ואז מורידים את חום התנור ל- 100-120.

זהו. סבלנות.

סבלנות אמרתי.

יש עוד זמן, עברו רק ארבע שעות. אני יודע שהבית מלא כבר בריח של חמין, של חורף, של מתוק וחום, ואפילו של גלות, אבל זה עדיין לא מוכן.

כ- 12 שעות לאחר מכן, בעצם על מי אני עובד – בשבת בבוקר, בערך בין 5 ל- 7 בבוקר, הרי אתם תתגנבו למטבח בלי שאף אחד יראה ותנסו "רק לבדוק שהכל בסדר". כן, הכל בסדר, ואל תתפתו להילחץ מזה שהשכבה העליונה של החמין קצת התייבשה – אל תוסיפו מים, יש שם מספיק (בהנחה שעמדתם בהוראות).

מי שרוצה להוריד בצורה משמעותית את כמות השומן בתבשיל, יכול (כשעה לפני ההגשה) להוציא את הסיר מהתנור, ועם מכסה שמכסה כמעט לחלוטין את פני הסיר לשפוך לכיור את השמן שצף למעלה (מדובר לרוב בכמות של בערך כוס שומן, אם לא יותר). אם הוספתם כמות גדולה יחסית של מים בתחילת הבישול, המים יעזרו לשמן לצוף למעלה. שימו לב בתמונה כמה "הפסדנו" כששפכתי את השמן.

DSC00427

זהו. אפשר להגיש את התבשיל המדהים הזה לשולחן. זה הזמן לשאול מי מעדיף יותר גריסים או יותר שעועית, ולשים לכולם בדיוק אותו דבר – כף עמוסה בתערובת של סוכריות שעועית שחומות, גריסים נפוחים ומתוקים, בשר שמתפורר מרוב טעם, תפוחי אדמה שחומים וביצים חומות שאין שני להם בטעם.

שיהיה לנו חורף עם המון ימים גשומים כאלה, והמון סיבות לאכול חמין שכזה.

DSC00437

אין לי זמן לסיפורים

צ'ולנט
שלוש כוסות שעועית לבנה שהושרתה לילה במים
ארבעה בצלים גדולים
1/4 כוס שמן
כ- 750 גר' בשר לחמין
כ- 2 עצמות גדולות (עדיך עצמות מח)
כוס וחצי גריסי פנינה שטופים היטב
כ- 10 תפוחי אדמה קטנים
6 ביצים קשות

לתערובת התיבול:
כף גדושה אבקת מרק איכותית
כף שטוחה פפריקה מתוקה
1/8 כפית פפריקה חריפה
כפית שטוחה פלפל שחור
כף שטוחה מלח בישול

אופציה: שקית קוקי פתוחה ליריעה / נייר פרגמנט

מטגנים את הבצל בשמן על אש נמוכה עד שהוא משחים לחלוטין. מוציאים את הבצל ומשאירים חלק מהשמן. מטגנים את הבשר והעצמות עד שהם משחימים. מוציאים את הבשר לצלחת ומוסיפים כוס מים רותחים. מקרצפים בעזרת כף עץ את תחתית הסיר עד שמתקבל רוטב מעט סמיך. מוציאים לקנקן / כוס, ושוטפים את הסיר.

אפשר לרפד את תחתית הסיר עם יריעת "קוקי" או נייר פרגמנט.

יוצקים על תחתית הסיר שכבות לפי הסדר: שתי כפות בצל מטוגן, חצי מתפוחי האדמה ואת העצמות, גריסי פנינה, שתי כפות בצל מטוגן, את הבשר, הבצל ושתי כפות מתערובת התיבול, שעועית, בצל, שארית תערובת התיבול. נניח את שארית תפוחי האדמה ואת הביצים. ניצוק את רוטב הבשר ונכסה במים רותחים (עד תחתית תפוחי האדמה לחמין יותר יבש, כיסוי מלא של תפוחי האדמה לחמין רטוב יותר).

נאפה בתנור בחום 200 מעלות כשעתיים, ננמיך את הטמפרטורה לכ –100-120 מעלות, לכ- 8 שעות נוספות (לפחות).

51 תגובות בנושא “צ'ולנט (חמין) לחורף שחיכינו לו כל כך הרבה”

  1. התחמקתי עד עכשיו למרות שאני מאד אוהבת חמין ,זהו שבת הבאה ,עונת החמין מתחדשת בזכותך….יש פה המון טיפים נפלאים.
    תודה
    חיה.

  2. מזמן לא ראיתי פוסט שמעורר כזה תיאבון…..
    אני קוראת את הפוסט באמצע השבוע ומחכה כבר לסופ"ש בכדי לבשל את החמין הזה…
    סחטיין עלייך
    שאפו על הדיוק בפרטים
    כנרת

  3. אתה מבשל נהדר, והפוסטים שלך מדהימים!!!
    כמה עצות מנסיוני:
    א. אפשר לעשות את החמין (באותן כמויות) מ – 2 עופות (ללא החזות המיועדים לשניצלים) הטעם מתעדן.
    ב. להוסיף ראש שום שלם ( שבפירוק החמין מועבר ישירות לצלחת שלי…)
    ג. שקית הקוקי משמשת אצלי להפרדה בין הגריסים לשעועית -ואז מוגש כל אחד מן המרכיבים בקערה נפרדת.
    ד. את השעועית יש להניח (לאחר ההשריה) ל – 8 שעות במסננת. מתחילה נביטה – מה שמנטרל את הגזים.
    זה עבד בעבר, אך לא לאחרונה, לצערי. כנראה שזה תלוי בסוג השעועית.
    ה. 2 כפיות מלח וכפית פלפל שחור – וזהו. זה משאיר את המתקתקות של הבצל המטוגן.
    ושוב רוב תודות על המתכונים הנפלאים.
    תמר

    1. אהל תמר,

      איזה כיף לקרוא תגובה כזו – תודה רבה, עשית לי את השבת…

      לגבי העוף – מישהו כבר אמר לי פעם שהוא מכין חמין עם עוף, אני צריך לנסות את זה. לגבי השעועית וניטרול הגזים – אני הרמתי כבר ידיים, וכך גם המשרד לאיכות הסביבה :-).

      תודה על שאר הטיפים!!!

      יובל

  4. תוך כדי הקריאה , רציתי לקום ולהתחיל בבישול החמין. נראה ונשמע ממממ … טעים!!!!
    נרשמתי לבלוג מקוה שעוד מתכונים כאלה ייפלו בחלקי.

  5. כדי להוסיף קצת מתיקות וצבע אני מוסיף לסיר גדול 6 כפות סילאן 3 תמציות תה פשוט 2 תמרים ושני שזיפים יבשים מגולענים כמו כן ניתן לשים על הסיר מעל החמין נייר כסף ועליו כמה ג'חנונים שיהיה מה לאכול עם ביצה בבוקר.

  6. אין לי מושג איך להסביר את החשק המטורף שבא לי להכין את זה חבל שאיחרתי את השישי שבת הזה בשבת הבאה אני בדוק מכינה את זה … למרות שאני בת לעדה האתיופית אני אוהבת להתנסות בכל סוגי המאכלים ונהנת מהתהליך של ההכנה לא פחות מהטעימה עצמה .. עשית לי חשק והאמת אני מחכה בקוצר רוח לטעום … תודה על המתכון ושנה אזרחית טובה 🙂

  7. מקסים! פשוט מקסים!
    נהנתי מאוד מהאופן בו אתה מספר ומנחה כיצד להכין בהנאה, אוכל שנאכל ונגיש באהבה.
    אני בטוחה שקבלתי המון השראה גם מתגובתם של הקוראים,יופי!
    בברכה לימים טובים,
    פיפי נס

  8. יובל, אני חייב חמין השבת! (או אולי נתאפק עד הסערה הצפויה שבוע הבא) וכמובן דבר ראשון נכנסתי לכאן ולא התאכזבתי. נראה מבטיח!
    אעדכן בתוצאות במוצ"ש, אני מבין שאתה בלונדון כך שלא תסבול מהעליה ברמת זיהום האויר בצפון.

    שאלה, כתבת שהמ"מ קיבל את המין שלו מהכיריים… האם זה אותו דבר כמו בתנור ? כולל שקית הקוקי ?
    אני מתכוון לפלטה חשמלית…

    תעשה שם חיים ותמסור ד"ש לחברה שלנו אם תראה מישו…

    1. דורון,

      אם אתה מכין על פלטה חשמלית – אותו דבר. אם על כיריים (אש פתוחה) – בלי שקית הקוקי.

      ולגבי המין של המ"מ, בתגובה הבאה 🙂

  9. טוב, אז קצת פחות חורפי ממה שהובטח (לפחות בר"ג), והקפיצו בפייסבוק את הכתבה איתך באתר של נענע10.
    שאלה: האם ניתן לבהכין עם סיר לחץ? כמה זמן זה צריך לעמוד ובכמה נגלות?
    (משיטוט ברשת ראיתי שממליצים בד"ר על הרתחה ראשונה עם מכסה פתוח, ואז בישול עם מכסה על אש קטנה במשך שעתיים וחצי).

    תודה ושבת שלום,
    אילנה

    1. אהלן אילנה,

      מקווה שעדיין רלוונטי… לא הספקתי לענות לך לפני הסופ"ש.

      סיר לחץ לא יעזור כאן, אנחנו רוצים בישול איטי בטמפרטורה נמוכה וסיר לחץ ייצר מצב שמזכיר בישול מהיר בטמפרטורה גבוהה, אני לא בטוח שאני רואה דרך להתחמק מבישול ארוך של לילה בתנור אחרי הרתחה ראשונה (למרות שבמתכון שלי אין הרתחה בכלל). בבישול האיטי הסוכרים מתבשלים להם לאט לאט ומשנים לגמרי את הטעם והצבע של החמין.

      יובל

  10. אגב, מלבד תנור או כיריים, ניתן להכין את החמין בסיר חשמלי לבישול איטי. יוצא בדיוק כמו בתנור. לרפד את ההחלק הפנימי הקרמי בשקיק קוקי פתוחה (להקל על הניקוי שאחרי) , לאחר הכנת השלבים הראשונים על כיריים מכניסה את הפרודוקטים לסיר החשמלי (לפי שמצויין לעיל). שעתייים שלוש ראשונות בחום גבוה ואז מעבירה לחום נמוך עד מועד ההגשה ( כמובן בדיקת נוזלים מדי כמה שעות) . בתיאבון.

  11. שנים שאני רוצה להכין בעצמי חמין אבל תמיד דודה שלי היתה זו שהכינה חמין מעולה ולא היתה סיבה מספיק טובה לטרוח.
    עכשיו אני בארה״ב כבר כמה חודשים והגעגועים מתגברים וכך גם החשק לחמין (ולקרמבו..)
    אחרי זפזופ בעשרות מתכונים באינטרנט, החלטתי שזה ה-מתכון.
    הכנתי אותו בדיוק לפי ההוראות ויצא ממש מעולה והכי הכי טעם של בית. וכשרחוקים מהבית המשמעות כפולה ומכופלת.
    תודה רבה מאד!

    1. היי שירי,

      אני תמיד מתרגש מחדש כשאני רואה שהמתכונים שלי עוברים את הים ומביאים את הבית לישראלים שחיים רחוק… איזה כיף!

      שמח שיצא לך טוב, ואם את מכינה עוד משהו מהבלוג ותחזרי לספר – אני אשמח!

      יובל

  12. גם אנחנו, בניו יורק הרחוקה, מכינים את החמין שלך לפחות פעם בחודש… וההתרגשות לקראת היום המיוחד הזה בשיאה… ממש גורם לנו להרגיש בבית!
    בדיוק עברתי על המתכון שוב (למרות שאני זוכרת כמעט בע"פ) – מחר מגיעים כמה וכמה זוגות ישראלים שמתגעגעים הביתה לאכול את החמין שלך 🙂
    בין היתר, ניסינו גם את הצלי בדבש לראש השנה, והיה פשוט נפלא!
    אתה הראשון לחפש אצלו מתכונים…
    תודה!

    1. איזה כיף!

      האמת שפרסמתי לפני יומיים מתכון לסוג חדש של פנקייק, חבר שגר בארה״ב שלח לי מייל שהוא כבר מחכה ליום ראשון בכדי לנסות כי לילדים נמאס מהפנקייק ים האמריקאיים…

      תמסרי ד״ש למי שמגיע לאכול את החמין… כאן אמנם כבר חורף אבל מאחר ואנחנו מתחילים לשפץ את המטבח נראה לי שיעברו עוד כמה שבועות עד שיבושל כאן חמין…

      יובל

  13. הכנתי את הצ׳ולנט שלך בעקבות המלצה של זיו ראפלוביץ׳.
    הוא יצא מעולה! תודה!!
    חוץ מזה, הכתיבה שלך שובה ומעניינת.

      1. המתכון מזכיר את הבית של אמא ואני לקראת הכנתו.שאלתי,אני מניחה שמעידה על בורות:הסיר לפני כניסתו לתנור אמור להיות מכוסה או לא?

        1. אהלן בלה,

          במטבח אין בורות אלא טכניקה שעדיין לא למדנו… הסיר צריך להיות מכוסה בכדי שהנוזלים ייספגו לתוך האוכל ויתאדו לאט לאט לאט.

          תחזרי לספר איך יצא אם את מנסה…

    1. אהלן נאורה,

      לא יצא לי להכין חמין בסיר חשמלי, אבל עד כמה שאני יודע, הדרך הנכונה להכין בסיר חשמלי היא להכין את הכל לפי המתכון (כל השלב של הבצל וכד' בסיר רגיל), "לבנות" את השכבות בסיר החשמלי ולהוסיף את הנוזלים, ולבשל את החמין על הטמפרטורה הכי גבוהה (או לפחות מה שמביא לרתיחה בינונית) ומבשלים כשעה. אח"כ מורידים את הטמפרטורה לטמפרטורה הכי נמוכה שיש וממשיכים לבשל – שימי לב שהטמפרטורה הנמוכה של הסיר החשמלי היא עדיין קצת גבוהה, אז כדאי אולי שתתחילי את ההכנות הכי מאוחר שיש (אם את לא מקפידה על שבת, בערך שעה ורבע לפני כניסת השבת).

      יובל

  14. שלום רב
    דרישת שלום מניו יורק הקפואה כבר כחודש ימים.
    תודה על המתכון הידידותי עם כל הפרטים החשובים.
    אבשל אותו כבר מחר בבוקר.
    אשמח להצטרף לבלוג שלך בשמחה רבה, במיוחד אחרי שקראתי את כל המחמאות שהורעפו עליך.
    בברכה,
    חוה.

    1. אהלן חוה,

      איזה כיף לקרוא תגובות מעבר לים…

      אם תרצי לקבל הודעות באימייל כשמתפרסמים פוסטים חדשים – בצד שמאל של הדף ישנו מקום להכנסת כתובת האימייל שלך (חפשי את הכותרת "עתידות: בעתיד יצאו פוסטים חדשים" – קצת מתחת לה ישנו מקום להכניס את כתובת האימייל.

      תחזרי לספר איך יצא הטשולנט?

      יובל

  15. שלום רב יובל,
    תודה רבה על המתכון הנפלא של החמין. סוף כל סוף לאחר 65 שנה, הילדים נהנים מ"משהו "
    אמיתי וטעים.
    אני מפשירה את הקישקע, בטוסט-אובן חצי שעה מכל צד על חם הכי נמוך ומקררת לפני שמעבירה לסיר החמין.
    תודה רבה, ארנונה

  16. בוקר טוב יובל! קראתי את המלצות המפורטות שלך להכנס חמין, וממש נהניתי מהפירוט. אני כבר עושה אותו היום😃
    רציתי רק לברר לגבי בישול מוקדם לפני התנור. ישנם כאלה שממליצים לבשל את החמין על הכיריים כשעתיים, ואז להכניס לתנור ללילה. האם צריך לבשל, או לתת רק רתיחה, או ישר להכניס תנור בלי הרתחה?
    שאלה נוספת לגבי השריית השעועית. אם אני משרה מהערב של יום חמישי, להשאיר במים עד יום שישי בערב, כשאכין את החמין? כלומר 24 שעות?
    תודה לך על המתכון נפלא ושבת שלום
    אילנה

    1. אהלן אילנה,

      כמה שתשרי יותר, יותר טוב, יש שאומרים שאפילו עדיף להנביט את השעועית (השרייה 24 שעות ואז להניח על נייר סופג ממש ממש רטוב בקערה רחבה. את רוצה שלכל השעועית תהייה גישה למים, כך שאם יש לך קערה לא רחבה מספיק, תניחי שכבה של שעועית, בערך בגובה של 3-5 ס״מ, ואז עוד שכבה של נייר סופג רטוב, ואז עוד שעועית. מכסים בנייר סופג רטוב (בשביל חושך וגם בשביל עוד קצת מים). אחרי בערך 24 שעות, השעועית תתחיל לנבוט ואת לא צריכה יותר מזה…

      אני לא מבשל את החמין על הכיריים, אלא ישר לתנור. הבישול של שעתיים ב- 200 מעלות כנראה משרת את אותה מטרה של הבישול, ולא צריך יותר מזה.

      יובל

    1. אהלן דפנה,

      איזה כיף שאת דואגת לי… הכל מעולה, אני לא יודע למה את לא מקבלת עדכוני דואר, בכל מקרה, אם את רוצה, את יכולה לנסות להירשם (בצד שמאל למעלה של הבלוג), ואם לא הולך – אני תמיד יכול להוסיף אותך (ואת רונית אחותך? תשאלי אותה…) לרשימת תפוצה האישית שלי.

      יובל

  17. הי יובל וגם דפנה, התרגשתי לראות את השם של דפנה כי היא אחותי ( על אמת) היא בארץ ואני באוסטרליה. הצטרפתי לבלוג שלך רק השבוע ( בהמלצת דפנה) והכנתי היום את הנסיך הפרסי. אבל אני מאלה שצריכים להכניס את החמישה סנט שלהם למתכון, אז החלפתי את הבקר במתכון בקציצות שלך, בקר, הודו, חזיר, הכל טחון. יצא משהו משהו, אני לא יכולה להפסיק לאכול. זה טוב מצד הטעם אבל מה יהיה עם המותניים? מה אתה עושה עם כתף של כבש? יום טוב, רונית

    1. אהלן רונית,

      גם אני חייב תמיד לשנות משהו במתכון, זה הכיף בבישול (להבדיל מאפייה) – לא חייבים ללכת לפי הספר בדיוק, וזה עדיין (לרוב) יוצא מעולה!!!

      לגבי המותניים – אם אוכלים רק את הרורמה סבזי, ודווקא לא מכינים לידו אורז, ומשתמשים בבשר איכותי ולא בשמנים מזוקקים (קנולה וכד׳) – המותניים מצויינות… מה שמשמין אותנו, למרות מה שחינכו אותו בטעות להאמין, אלה הפחמימות שאנחנו אוכלים ליד ולאו דווקא החלבונים, ואפילו (סופרייז!) לא השומנים. אם בא לך, מציע לחפש קצת על פליאו – זה מטלטל את כל העולם שאנחנו מכירים כי זה בדיוק הפוך ממה שפירמידת המזון האמריקאית לימדה אותנו (ואנחנו יודעים כמה שהיא הצליחה לשמור על ארה״ב מהשמנה…), אבל עדיין, זה נראה אמיתי ונכון.

      תמשיכי לבוא לבקר,

      יובל

  18. היי יובל והיי רונית אחותי . אני לא מקבלת יותר פוסטים ממך יובל וזה חמור ביותר.למה מה קרה..?הכנתי את החומוס המופלא שלך. ואף אחד לא הרגיש בהבדל. בקשר לדיאטת פליאו אז אין עדין מספיק פרספקטיבה כדי לדעת איזה נזק נגרם לכלי הדם ולכליות כתוצאה מעודף שומן וחלבון

    1. אהלן דפנה,

      לגבי עדכוני פוסטים – מוזר. את יכולה להוסיף את עצמך למנויים מצד ימין של הדף בבלוג? אם לא עובד, תגידי לי ואוסיף את כתובת המייל שלך למיילינג ליסט הפרטי שלי כשאני שולח עדכונים.

      לגבי פליאו – כל המחקרים האנתרופולוגיים מראים שרוב הקלוריות שאבותינו צרכו הגיעו משומן וחלבון עד לפני כ- 11,000 שנה, ומאחר ואבולוציה וזה… נראה שזו כנראה הדרך הנכונה ללכת…

      יובל

  19. תודה יובל. כבר נרשמתי מספר פעמים ועדין אני לא מקבלת שום פוסט. ואגב לעיניננו אבותנו מתו בערך בגיל 30 -40 או פחות והעורקים שלהם לא הספיקו להסתם…העיקר שנהיה בריאים.

  20. דפנה, לא אנהל איתך וויכוח כאן… את יכולה להמשיך ״בשלך״ אבל אני באמת מציע לבקר באתרים כמו paleo.co.il ו- paleo-diet.co.il בכדי לראות שהטענות האלה לא ממש מחזיקות מים. בכל מקרה אוסיף את הכתובת שלך לרשימה הפרטית שלי

  21. יובל אתה מלך!
    הבאת פה יופי של מתכון. למרות שקיץ אני כל שבת אוכל חמין.
    היום כבר הכנתי את החמין וכמו שזה נראה לא יישאר עד שבת.
    אשמח אם תכתוב לכמה אנשים המתכון מיועד.
    תודה רבה על אחלה מתכון!!!

  22. היי, איך מכינים בסיר חשמלי?
    יש לסיר כמה תוכניות ובהן גם Slow cook ובתוכנית זו יש שני מצבים של טמפרטורה low ו high.
    האם החלק הראשון של הבישול (שעתיים בישול בטמפ׳ 200 מעלות) צריך להיות על high ואחר כך להעביר ל low למשך שאר הזמן?
    אין לי מושג מה הטמפרטורות המדויקות של הסיר.
    תודה

    1. אני אמנם לא עוז, אבל אני אענה בכל מקרה 🙂 נעים מאוד, אני יובל, ד״א…

      אני מניח שהחמין הזה מספיק לשפחה די גדולה – לפחות 8-12 איש, תלוי מה יש חוץ מזה…

להגיב על יובל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.