לחמניות קונצנזוס

– "אבא, הלחמניות עם הריבה ששלחת לי היום לארוחת עשר?"

– "נו?" (מה כבר לא היה בסדר?)

– "מאיפה הן?"

– "למה אתה שואל?" (במיטב המסורת הפולנית – אל תחשוף מידע, תבלבל עם שאלות צולבות, נראה שהסתבכת בכל מקרה)

– "נו, אבא, תגיד לי"

– "מה זה מאיפה? אני הכנתי אותן! למה? לא היו טובות?"

– "אבא, היו מדהימות. ממש כמו סופגניות עם ריבה. תכין לי גם מחר לארוחת עשר, טוב?"

השיחה הזו, או שיחה מאוד דומה לה בתמליל אבל זהה לחלוטין ברעיון, התקיימה ביני לבין הבן הגדול שלי. אם מישהו אי פעם התעניין למה אני מבשל, אז זה בדיוק בשביל השיחות מהסוג הזה או דומיהן. את הלחמניות האלה ראיתי פעמיים לפני שהחלטתי להכין אותן – פעם אחת בבלוג שנקרא "מתקמחים, אפייה ובישול", בלוג של אופה מקצועי שקורא לעצמו "inifinity for cook", ולמרות רמזים שפזורים כאן ושם, אני (ועוד הרבה מאוד אחרים) לא הצלחנו לגלות מי זה.

הפעם השנייה שראיתי את המתכון היה בבלוג התרמומיקס של טל – "מה יש לאכול – תרמומיקס" ומה שהדהים אותי שהוא כתב את המחשבות שלי על המתכון – כשקראתי את המתכון המקורי של אינפי (ברשותכם, ובשאיפה ברשותו, אני אקרא לו כך בקיצור) פשוט דמיינתי את הלחמניות האלה וממש יכולתי לטעום אותן דרך המסך. כבר בקריאה הראשונית היה לי ברור שאני אכין אותן, והפוסט של טל רק הוכיח לי שאני חייב.

הערב הכנתי את הנגלה השלישית של הלחמניות, כשהנגלה הראשונה הייתה הצלחה מדהימה, הנגלה השנייה הייתה בכמות כפולה והצלחה טיפונת פחות גדולה (לא מספיק לישה, לא מספיק תפיחה), והנגלה השלישית עכשיו בתנור ומטריפה את החושים שלי עם הריח, ולפי כל הסימנים – הצלחתי לשחזר את ההצלחה של הפעם הראשונה. .

DSC09833

המדהימות האלה לא רק נראות מדהימות, אלא הן רכות ונעימות ומתוקות וגורמות לכל דוגמנית לועסת דשא ו/או חסה להרביץ איזה שתיים-שלוש מהחמודות האלה, אם אפשר עם ריבה, אבל גם עם דבש או עם כל דבר בעצם שבא לכם. אפילו "ככה", בלי כלום – הן מדהימות.

אז בלי שהות נוספת – יאללה לעבודה – הלחמניות הכי פשוטות להכנה והכי טעימות שתכינו אי פעם.

המתכון המקורי, לטעמי האישי, מקפיד על קוצו של יוד קצת יותר מדי, ואני הרשיתי לעצמי "לעגל פינות", מה שאומר שאם "אינפי" קורא את המתכון הזה תמונה של הבלוג שלי כנראה מודבקת בדקות אלה ממש על לוח החיצים של אינפי. ובכל זאת, אני באמת לא מצליח להבין את ההבדל בין 542 גרם קמח ל- 540, והאמת שאפילו ל- 550 לא. למרות זאת, אני ממליץ מאוד לשקול את המצרכים ולמרות שאני נותן את המקבילות הכמותיות, אם יש לכם משקל מטבח – זה הזמן להוציא אותו מהבוידם.

אני הכנתי, כמו שאמרתי לעיל, כמות כפולה, אז אתם תצפו לקבל כמות שנראית ויזואלית חצי ממה שיש בתמונות.

בקערת מיקסר נניח 550 גר' (4 כוסות ועוד 5 כפות שטוחות של קמח). במתכון המקורי הייתי אמור להוסיף 30 גר' סובין חיטה או שיבולת חיטה, אבל מאחר ובדיוק נגמרו לי שניהם בערך לפני שמונה שנים, השתמשתי ב- 30 גר' (5 כפות שטוחות) קמח שיפון מלא במקום, והאמת שאתם יכולים, במקרה הכי גרוע, להשתמש בקמח רגיל., לא חייבים להשתמש בכלום – הכנתי כבר פעמיים (לאחר הפרסום המקורי) עם קמח רגיל בלי שום תוספת, ומתקבלים עננים מעולים ומושלמים.

DSC09814

אני ממליץ אך לא מחייב לנפות את הקמח או לפחות "לפתוח" אותו עם מטרפה או "לטחון" אותו בבלנדר או מג'ימיקס. בימים עברו, כמו שכבר כתבתי כאן לא מעט, ניפו קמח בכדי להשאיר את הג'וקים בחוץ, אבל היום מנפים או טוחנים או "פותחים" רק בכדי "לאוורר" את הקמח ולפרק את הגושים.

על הקמח ניצוק 320 גר' חלב (שזה, בהתייחסות קלה לכך שחלב 3% שוקל קצת יותר מ- 100 גרם ל- 100 מ"ל), נגיד 300 מ"ל חלב, שזה כוס של 250 גר' ועוד רבע ועוד כף. אם אתם משתמשים בחלב 1% ששוקל כמו מים, תשתמשו ב- 320 גר' חלב, שזה עוד שתי כפות.

על החלב ניצוק 65 גר' דבש (3 כפות דבש) – קצת יותר ממה שהיה במתכון המקורי אבל לדעתי זה ממש אחלה שהלחמניות טיפה מתקתקות. נפורר גם 12 גר' שמרים טריים שזה רבע קובייה של שמרים לחים. אני השתמשתי בשמרים יבשים בשתיים מהנגלות, והתוצאה יוצאת לא פחות טובה. יחס ההמרה הסטנדרטי הוא 1:2 לטובת השמרים הלחים (כלומר, 12 גר' שמרים לחים ל- 6 גר' יבשים), אבל אינפי טוען שבמתכון המסוים הזה צריך להמיר 12 גר' שמרים לחים ב- 9 גר' שמרים יבשים, ומאחר ויש בשקית שמרים יבשים 11 גר', בואו נגיד שאתם צריכים לשפוך את כל השקית ולהוריד קורט, בסדר? וגם אם ישפך לכם הכל, כמו שלי קרה "לא בכוונה" בנגלה השנייה, לא יקרה כלום.

נוסיף 50 גר' חמאה מומסת (אפשר לשים בכוס זכוכית ישר מהמקרר, ולהכניס ל- 15-20 שניות למיקרו).

עם וו הלישה של המיקסר (וו הלישה נראה כמו קרס של חכה, רק הרבה, אבל הרבה יותר גדול), נתחיל בלישה במהירות הכי איטית של המיקסר. ברוכים הבאים לפחד הראשון של האופה – מהג'יפה הזה הולך להתקבל בצק?

DSC09818

אחרי שלוש דקות המצב נראה קצת יותר טוב, אבל עדיין שום דבר שנראה אפילו דומה לבצק אחיד ואיכותי כמו שאנחנו רוצים לקבל:

DSC09819

נוסיף שתיים וחצי כפיות שטוחות של מלח ונגביר את המהירות למהירות הכי גבוהה שאפשר להגיע אליה – לאו דווקא המהירות הכי גבוהה של המיקסר אלא המהירות הכי גבוהה של המיקסר שלא גורמת לחתיכות בצק לעוף החוצה. נלוש במהירות הכי גבוהה "הזאתי" כ- 10 דקות. במהלך  10 הדקות האלה הגלוטן שבקמח יהפוך למעין שרשרת ארוכה שתסתבך בעצמה ותיצור מעין רשת. מה אכפת לנו מהרשת? כשהשמרים יאכלו קצת מהדבש וקצת מהקמח, הם ייעשו מה שכל ייצור חי (כן, גם שמרים הם יצורים חיים – עם נשמה, ורצונות, ושאיפות, וילדים, ומשכנתא) עושה – הם יפליצו כאילו אין מחר. בועות הגזים שהם פולטים ייכלאו ברשת וינפחו את הבצק, מה שיגרום לו לעלות ולתפוח ולהפוך להיות אוורירי וחביב ונעים וטעים.

אחרי כ- 10 דקות לישה אנחנו אמורים לקבל משהו שנראה בערך ככה:

DSC09761

את הבצק נניח בקערה משומנת (אני משתמש בתרסיס שמן, אבל אפשר גם ליצוק מעט שמן ולעבור עם נייר סופג על הדפנות), ונהפוך ונחבוט עם הבצק בדפנות הקערה כך שהבצק ישומן מכל הצדדים. השמן מונע מהאוויר לבוא במגע עם הבצק ולייבש אותו. אני אוהב גם לשטח את הבצק בתוך הקערה, אבל לא חובה.

DSC09821

נכסה את הקערה עם מגבת לחה או עם יריעה של ניילון נצמד, ונניח לתפוח כשעתיים או "עד שמכפיל את נפחו" כמו שאומרים בתוכניות הבישול של הגדולים. האמת, אפשר גם להתפיח שעתיים וחצי, ולא קורה כלום. נהפוך הוא. מניסיון.

DSC09822

כשהבצק "הכפיל את נפחו", ניתן לו איזה שניים שלושה אגרופים בכדי להוציא ממנו את האוויר וניתן לישה קצרצרה של 10 שניות. המטרה היא לפזר את השמרים בבצק ולא ללוש מחדש, לכן הלישה ממש קצרה.

ועכשיו ניצור לחמניות. אני ממליץ לכם שוב להשתמש במשקל. מהכמות הזו מתקבלות כ- 12 לחמניות של 90 גר' (בצק לא אפוי), והכיף הגדול של לשקול את הבצק לפני האפייה בסוף מפיק כיף גדול של לחמניות שנראות "מקצועיות" ובגודל אחיד. וחוץ מזה, אחרי שתיים-שלוש-ארבע-חמש לחמניות שתשקלו, תקבלו "יד טובה" כלומר תקרצו לכם את הכמות הנכונה של הבצק (2 גר' לכאן ולכאן זה לא נורא), ותשמחו מאוד כשתניחו את הכדור על המשקל ותקבלו 90 גר' במדויק. וגם אם לא, תמיד אפשר לצבוט חתיכה קטנה מהבצק ולהוסיף או להפחית.

DSC09824

ועכשיו לקטע טכני קצת – אחרי קריאה של המון, אבל המון ספרי הכנת לחמים והתנסות של המון פעמים בהכנת לחמים ולחמניות (למרות שיחסית אני לא אופה המון) הגעתי למסקנה שכדאי מאוד "לקפל" את הבצק בכדי לתת לו צורה נכונה שתאפשר לו לתפוח בצורה סימטרית. איך עושים את זה?

את חתיכת הבצק נגלגל לכדור.

DSC09823

נמתח את הכדור בין האצבעות ונקבל מעין פיתה קטנטנה. אפשר, אם נוח לכם, לעשות את זה סביב האצבע.

DSC09773

עכשיו מקפלים את הבצק כלפי מטה – תחשבו שבמקום שנמצאת בתמונה האצבע אתם מניחים משהו שאתם רוצים לעטוף – קודם כל נעטוף מצד ימין ומשמאל תוך כדי מתיחה קלה, ואז את החלק הקדמי והאחורי. כמובן שמקפלים כלפי מטה ופנימה.

DSC09774

ניתן גלגול קטן שמטרתו "להדביק" את ארבעת חלקי המעטפה שנמצאים כרגע למטה (בחלק שאנחנו לא רואים), וזהו.

נניח בתבנית מרופדת בנייר אפייה במרווחים של לפחות שלושה ס"מ בין לחמנייה ללחמנייה. במרווח כזה הלחמניות ייגעו זו בזו בסוף האפייה, מצב שהוא לדעתי האישית מעולה, מאחר והוא עוזר ללחמניות להיראות דומות האחת לשנייה (שוב, בהנחה שהן מכילות משקל דומה מאוד של בצק האחת לשנייה).

DSC09825

בעזרת סכין מאוד מאוד מאוד חדה (יש כאלה שמחזיקים סכין יפנית למטרה הזו), נחתוך שני חתכים עד לעומק שליש הלחמנייה. יש אסכולה שטוענת שאת החתכים צריך לעשות אחרי התפיחה וממש לפני הכניסה לתנור, לדעתי לא רק שזה בסדר לחרוץ את הבצק לפני התפיחה, זה אפילו מאוד כיף לראות את החתכים נפתחים תוך כדי תפיחה.

DSC09826

נכסה במגבת לחה או בניילון נצמד בכדי שהבצק, שוב, לא יתייבש.

ולאחר התפיחה, זה נראה כך, כיף לא?

DSC09828

נטרוף בכוס ביצה אחת עם שלוש כפות חלב, ובעזרת מברשת נצפה בעדינות את הלחמניות התפוחות. לחיצה חזקה מדי עם המברשת תוציא את האוויר ותפגע במרקם ובצורה של הלחמנייה, אז בעדינות.

אחרי 40 – 45 דקות של תפיחה, שבמהלכן (15 דקות לפני סיום התפיחה) חיממנו את התנור שלנו ל- 190 מעלות, נכניס את הלחמניות לתנור לכ- 20 דקות של סבל נוראי בגלל הריח המדהים שמתפשט בבית ומשגע את כולם.

ואחרי כ- 20 דקות (זה משתנה מתנור לתנור), מקבלים את זה:

DSC09834

שלא תעזו "לתקוף" את הלחמניות מיד כשהן יוצאות מהתנור – הבצק עדיין רך ובצקי מדי, ואם תתנו בו ביס תוציאו ממנו את האוויר. תמתינו לפחות 20 דקות עד שאתם בוצעים לכם חתיכה.

כמו שאמרתי, מעולה עם ריבה, דבש, גבינה לבנה, קוטג', סתם ככה – מה שתרצו.

אין לי זמן לסיפורים

לחמניות חלב ודבש
550 גר' קמח לחם (מספר 2 של שטיבל)
12 גר' שמרים לחים / 9 גר' שמרים יבשים
340 גר' חלב
65 גר' דבש
50 גר' חמאה מומסת / מאוד רכה
2.5 כפיות שטוחות מלח

לשים את כל החומרים למעט המלח בעזרת וו הלישה כ- 3 דקות במהירות נמוכה. מוסיפים את המלח ולשים כ- 10 דקות במהירות גבוהה.

מניחים בקערה משומנת ומתפיחים כשעתיים-שעתיים וחצי.

קורצים כדורים במשקל של כ- 90 גר' כל אחד (מתקבלים כ- 12 לחמניות) ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. חורצים שני חתכים בכל לחמנייה בעזרת סכין חדה מאוד, מכסים במגבת לחה או ניילון נצמד ומתפיחים 40-45 דקות.

טורפים בכוס ביצה עם שלוש כפות חלב ומורחים בעדינות על כל לחמנייה בעזרת מברשת.

אופים ב- 190 מעלות כ- 20 דקות או עד שהלחמנייה שחומה.

ממתינים כ- 20 דקות להתקררות הלחמניות לפני שאוכלים.

58 תגובות בנושא “לחמניות קונצנזוס”

  1. המממממממ……המממממ…..המממ….. המ….
    לא, זה לא על משקל נחחח, נחחח, נחמן מאומן, זה לחלוטין כחכוח בגרון והתעצבנות אופיינית (לי) על זה שלא הוזמנתי לחגיגיישן.
    אז ככה, היות שעובדתית לא (הוזמנתי ) וכן, אני יודעת שאני נשמעת פולא'צקה בע"מ, אבל מה לעשות עם D.N.A אין מה להתווכח – אז לא, אני לא אשב לי בחדר חשוך בפינה, אני אעשה לך דווקא, אני עכשיו אלך למטבחי הקט ואכין לי גם ! (וכן, אם אתה מדמיין שאני אומרת את מה שכתבתי בהגייה של פישנזון אז אתה לחלוטין צודק ! ) ואז…. ואז נראה מי יתבאס מזה שלשני יש ולו אין ! ….
    כי כשלי יהיה לך לא יהיה.
    אונה לך ואונה לך !
    שלום, אני הולכת מפה, זה לא עושה לי טוב להיות פה בשעות כאלו של הבוקר.
    ואני חשבתי שזה רק תאנים, יוטפויומאט !

    }{}{}{

  2. אלון, שמשום מה מסרב לאכול פחממות, לא מפסיק לטחון את הלחמניות האלה. אני מכין אותן לפחות פעם בשבוע.
    הן בהחלט הצלחה כבירה!

  3. היי
    הוכן בעבר לפי המתכון של אינפי בתרמומיקס ובאמת מתכון משובח .
    קצת בעייתי הערך הקלורי ללחמניות של יוםיום 🙂
    אורן

    1. אורן, לא בטוח שההפרש הקלורי הוא כזה גדול – הרי כל התוספת היא של החמאה והחלב, ובסיכומו של דבר לא מתקבלת פצצה אמיתית של קלוריות אלא משהו קצת יותר משמין, אבל קצת…

      וחוץ מזה, למה אתה הורס לי סיפור טוב עם עובדות??? 🙂

  4. גם אני ראיתי אותן אצל אינפי.. הוא חתך אותן בצורה חפשית שזה נראה מגרה לא פחות.
    הבעיה של לחמים עם חלב במקום מים זה זמן תפיחה ארוך מהרגיל.
    האם 8-9 שעות במקרר יעשו את אותה העבודה?

  5. הלחמניות נשמעות ונראות נהדר.אשמח מאד כשתבוא אלינו תביא איתך את הלחמניות .חמותך הרומניה.

  6. ברשותך..
    באין לי זמן הושמטו השמרים.
    וגם שם מתקבלות כ- 12 לחמניות… ולא אחרת.

    אחד הבלוגים שאני אוהבת.
    כתיבה שנונה וצילומים… אין מה להגיד.

  7. איני יורה חיצים, בכל אופן לא בפוסט שמפרגנים בו אך אעיר תשומת ליבך לכמה נקודות:
    א'- באין סובין, אין צורך להוסיף כלום בטח לא שיפון. נסה כך שוב ותראה שייצא טוב יותר.
    ב'- אין באמת עניין בלפחד ללוש את הבצק עם המלח מתחילת הלישה ולא מאמצעה.
    ג'- הדיוק במשקל הוא אכן משמעותי אבל זניח להכנה ביתית, אוסיף ואומר שעדיף לעגל תמיד
    בבצק כלפי מעלה ולא כלפי מטה.
    ד'- אני הייתי מורח בביצה ואז מבצע חתכים. יותר יפה פרזנטטיבית.

    מאוד נהניתי מהקריאה ומהגשת המתכון והתמונות, הופתעתי לטובה מתגובות הגולשים
    סיקרנת אותי לגבי הניסיונות לגבי זהותי. אחשוב על כך עוד הרבה..
    יום טוב. צירפתי למועדפים.

    1. אהלן אינפי,

      איזה כיף שביקרת ואהבת, אני מקווה שזה שלא ירית חצים זה לא רק בגלל הנימוס…

      לגבי ההערות – מאחר והלחמניות האלה נחטפות כלחמניות חמות – כל יום ארבע (שתי לחמניות לארוחת העשר של הגדול, אחת לארוחת עשר של הקטן, ואחת לארוחת הבוקר שלי), חישוב מהיר מראה שבסוף השבוע אני אנסה את הלחמניות בלי שיפון. ד"א – לא להוסיף כלום במקום או להוסיף 30 גר' קמח לבן בכדי להשאיר את היחס רטוב:יבש אותו הדבר?

      אני אנסה גם את החיתוך אחרי המריחה בביצה – אחרי התפיחה או לפני?

      שוב תודה,

      יובל

      1. אין צורך להוסיף כלום במקום הסובין. היחס +- יישאר בסדר.
        החיתוך אחרי ההברשה.
        ולא תרחיב מילה על הניחושים?.. זה עדיין מעסיק אותי….

        1. האמת שהיו לא מעט ניחושים ב-"ברנז'ה" (כלומר, כמה בלוגרים שדיברתי איתם על הבלוג שלך בעבר, בוא נגיד שזה "ברנז'ה", תזרום איתי…) – מישהו הציע "לחם ארז" אבל זה נפל, אני לא זוכר למה (היו הוכחות חותכות שלא). אח"כ בסיטואציה אחרת דיברו על אורי שפט, אבל לא הסתדר לי. יש שני בלוגרים שטוענים שאתה טוען שאתה מכיר אותם אישית (אורן וארי), אבל זה לא הוביל לשום מקום. היו עוד כמה ניחושים שאני כבר לא זוכר אותם.

          יאללה, תתחיל לשחרר רמזים? 🙂

          1. : ) , לא. איני אף אחד מהם.
            מצד שני. טוב לי באלמוניותי.
            תודה תודה, אשמח לעשות איתך פוסט.

          2. אתה יודע משהו, אני שמח שאתה אף אחד מהם 🙂

            ולגבי הפוסט – מחכה לך מייל ממני בכתובת הדואר שהשארת בתגובה – אני אשמח מאוד לעשות פוסט משותף.

            שבוע מעולה,

            יובל

        2. אינפי – אתמול הכנתי את הלחמניות בלי שיפון בכלל, והאמת שיצא פצצות לגבות, רסיסים לריסים ופירורים לתריסים – פשוט פגז! העניין היחיד היה שבכל זה הבצק יצא מעט דביק יותר מכרגיל, הוספתי מעט (שתי כפות גדושות) של קמח נוסף בכדי להחזיר את הבצק למצב שאני רגיל אליו (למרות שבכמות כזו יש סיכוי שזה בכלל קמח עם רמת לחות קצת יותר גבוהה או משהו דומה).

          בקיצור – מדהים. הלחמניות יצאו קצת יותר רכות ועדינות, ממש פגז.

          אני אעדכן את המתכון יותר מאוחר

          1. שמח לשמוע. לא היה צורך להיות מוטרד מעניין הדביקות, זה היה מסתדר אחרי
            התפחה. שבוע טוב

  8. אם אין לי וו לישה במיקסר, יש דרך אחרת שאפשר ללוש אותן? יש לי מיקסר פושטי עם מקצפים רגילים וגם הספירלות האלו…

    1. אהלן מיכל,

      לצערי בצק אי אפשר ללוש במיקסר "פושטי" (כמה זמן שלא שמעתי את המילה הזו!), אבל זה בסך הכל אומר שאת הולכת להנות מהחלק הכי כיפי של האפיה – לישה ידנית.

      אני לא יודע אם יצא לך ללוש בצק שמרים, אבל אם לא, זה מאוד פשוט – את מתחילה את הלישה בתוך הקערה, כשיד אחת מחזיקה את הקערה ויד שניה פשוט בוחשת את הבצק. כשהבצק מתחיל להתאחד, זה הזמן לפתוח ולסגור את האצבעות לאגרוף כך שהבצק יקבל עוד קצת לחץ. כשהבצק מתאחד לגוש, זה הזמן להוציא אותו מהקערה למשטח העבודה (כדאי לקמח אותו ממש מעט לפני זה כדי שלא יידבק), ואז פשוט "לדחוף" את הבצק עם כרית כף היד כמה פעמים. מסובבים את הבצק ב- 90 מעלות ודוחפים שוב כמה פעמים.מקפלים את הבצק לחצי ודוחפים שוב, ומסובבים, ודוחפים, ומקפלים. ממשיכים עד קץ כל הימים או עד שהבצק מוכן.

      כמה זמן זה "עד שהבצק מוכן"? האמת – את תרגישי, ואני מאוד ממליץ למי שמתחיל את צעדיו הראשונים בעולם האפייה, גם אחרי שלשים עם וו לישה, ללוש את הבצק ידנית בכדי להרגיש מה זה בצק "מוכן". הבצק יהיה גמיש מאוד, מעט רך, אבל לא דביק וייתן קצת התנגדות לכף היד. זו הדרך הטובה ביותר (בעולם!) ללוש את הבצק, ואם תעלי בראש תמונה של מישהו שאת ממש רוצה להכאיב לו תוך כדי שאת לשה, גם תהני מקתרזיס מדהים ומשרירי יד מפותחים.

      1. וואו, לראשונה בחיי הצלחת לגרום לי להרגיש טוב עם העובדה שיש לי מיקסר פושטי במטבח קומפקטי בדירה תל-אביבית ממוצעת… הצלחת להפוך את הלישה הידנית לכ"כ מפתה – שאני אצה רצה לנסות!!!

  9. עכשיו יצאו מהתנור.. אוףףףףף חבל שאי אפשר להעביר ריח דרך המחשב.
    הריח אך איזה ריח .. אפשר להשמין רק ממנו..
    (ואני מחזיקה את עצמי שלא לאכול בשעה כזו :-))
    הכנתי את הבצק בבוקר ושמתי במקרר להתפחה, אפיתי עכשיו,
    רק שדמיינתי אותן מעט יותר מתוקות.
    אהבתי עד מאוד.

    1. אהלן איריס,

      האמת שבנגלה הראשונה הן יצאו ממש מתוקות, לדעתי הוספתי כמות כפולה של דבש בטעות, יצא מעולה, טיפה יותר עוגתי – תנסי בפעם הבאה שאת עושה להגדיל את כמות הדבש, אם המתיקות הנוכחית לא מספיקה לך. ד"א, זוגתי שתחייה מורחת על הלחמניות האלה דבש מה שלא משאיר מקום לחוסר מתיקות 🙂

      יובל

  10. אריאלה שלחה אותי לכאן והנה הפוסט הראשון הוא על בצק! אני בדיוק התחלתי להתעניין בבצקים ולחמים וזה בא לי בול בזמן! ננסה ונדווח בקרוב!
    כל הכבוד.

  11. מאתמול כבר ראיתי את המתכון ונכנסתי לאינפי שנתת קישור אליו.. התרשמתי מהבלוג שלו וכתבתי לו תגובה שהגעתי דרכך,,, (עכשיו תנחש איך הוא הגיע אליך לכאן… איזה כיף לי להיות המתווכת☺)
    בקיצור.. הלחמניות נראות סוף. כמובן שאם אכין אתן לך את הקרדיט לבלוג.
    רציתי להפנות את תשומת לבך לבלוג שפתחתי רק ביום חמישי האחרון, יש בו כבר 3 מתכונים ( חמין של עלי גפן ממולאים, פיתות בצל, וכנאפה) מקווה שתקפוץ ותירשם למנויים. ;))
    קרן.

    http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=besiatadishmaya

    1. אהלן קרן,

      איזה כיף שאהבת, גם אצלי וגם אצלו! ותודה רבה על התיווך (האמת שהעובדה שאינפי לא רק ביקר בבלוג אלא נראה שאפילו אהב היא מחמאה גדולה עבורי).

      לגבי הבלוג – ברור שאני אקפוץ וארשם!

      שיהיה בהצלחה,

      יובל

      נ.ב. יש תחרות חמין בתפוז אם אני לא טועה – את משתתפת עם החמין עלי גפן?

  12. יובל, הכבוד הוא שלי !!
    אתה לא צריך להודות לי שאהבתי אצלך, אני פה כבר מזמן מנוייה לבלוג. (מה, לא זוכר שהייתי משאירה מדי פעם תגובה? לא יפה,,, עכשיו נעלבתי )

    שמחה שאתה מרוצה שאינפי הגיע לכאן, אגב, גם אליי הוא הגיע, הוא כתב לי גם תגובה בבלוג ואני התרגשתי כולי,,, (כי הבנתי ממך שהוא אדם נכבד ביותר)..

    בקיצור, זו הסיבה שבשבילה אנו מוכנים להזיע ולעבוד קשה כדי להוציא פוסט מושלם תחת ידינו, הלא כן?

    יום נפלא

  13. או! בדיוק מה שצריך לכבוד שבת!
    רק טיפ אחד מניסיון: לא לכסות בניילון נצמד!
    זה פשוט לא תופח ככה. ההשערה: זה חוסם את האוויר.

    1. אהלן נעמה,

      שמח שאהבת – הכנת? איך יצא?

      לגבי העטיפה בניילון נצמד – הרעיון לא לעטוף את הבצק עצמו אלא את הקערה, ככה נשאר לשמרים מספיק אוויר (וגם אם נגמר להם החמצן הם מפרקים את הסוכר לאלכוהול, משתמשים בזה בטכניקת מתן טעם בעוגות שמרים).

      יובל

    1. היי כרמית,

      במקור קמח לחם של שטיבל, למרות שגם עם קמח רגיל זה יוצא מעולה.

      יובל

  14. אהלן אביה,

    ההערה של נעמה נכונה, אבל חלקית – הרעיון הוא לעטוף את הקערה בצורה רופפת ולא את הבצק עצמו, ככה נשאר מספיק אוויר לתפיחה (והאמת ששמרים יודעים לפרק סוכר גם בלי חמצן… הם מייצרים אלכוהול, ומשתמשים בזה בעוגות שמרים מתוקות בכדי לתת טעם "אלכוהולי" לבצק).

    בהצלחה וספרי איך יצא!

    יובל

  15. בוקר טוב. לראשונה אני מבינה את התהליך שהופך קמח לבצק. מרתק. יש לך בלוג נחמד מאוד ויופי של מתכון.ינוסה גם אצלנו.תודה וחג שמח

  16. איזה יופי של הסברים, גם מצחיק, גם מפורט! תודה רבה.
    אני יחסית חדשה באפייה ולחמניות חלב יוצאות לי די יבשות.
    אנסה את המתכון הזה, נראה לי אני יודעת מה עשיתי לא נכון.
    תודה

    1. היי מירי,

      שמח שאהבת! זה מבטיח לי שתחזרי…

      לגבי הלחמניות – את מתכוונת שהתוך שלהן יוצא יבש? אם כן, יכול להיות, כמו רוב מי שפחות מנוסה באפייה (אני לא אופה מצטיין בעצמי ותמיד נופל בזה) – שאת מפחדת מזה שהבצק מעט רך מדי ומוסיפה עוד ועדו קמח? כל עוד הבצק אחיד ולא נורא נורא דביק, זה בסדר גמור, בטח לפני התפיחה הראשונה שבה הרבה פעמים דברים "מסתדרים". חוץ מזה, אם הבצק ממש מרגיש לך יבש בזמן הלישה, מציע לך להוסיף דווקא עוד טיפה שומן ולא רק נוזלים.

      מקווה שיצליח לך (תחזרי לספר?),

      יובל

      1. תודה רבה יובל,
        אני אנסה שבוע הבא את המתכון שלך, בתמונות זה נראה רך ואוורירי.
        באפייה יצא לי להאשים את המתכון, אחר כך את הבצק, אחר כך את התנור..
        בבישול ואפייה נתקדם דרך ניסוי וטעייה!
        אעדכן בהמשך ותודה על הטיפים המעולים.

  17. היי יובל!
    פעם ראשונה שאני משוטטת בבלוג, וכבר אני מצטערת שלא גיליתי אותו קודם 🙂
    שאלונת בקשר ללחמניות שנראות סוף הדרך,
    האם אפשר להכין את הבצק בשעות הערב המאוחרות ואז להתפיח אותו ללילה במקרר?

    תודה 🙂

  18. הכל נראה כל כך פשוט ומקסים כשאתה מתאר את תהליך האפייה.
    אפשר להמיר את הלחמניות לחלה אחת גדולה?

  19. גיליתי רק עכשיו את הבלוג. אני חיפשתי בכלל מתכון ללחמניות שרוב הקמח בו יהיה משיפון. לא הבנתי כל כך – עשית את זה עם קמח שיפון עם קמח לחם? לדעתך ייצא טוב עם קמח שיפון? תודה

    1. אהלן פנינה,

      איזה כיף שגילית – ממליץ לך להרשם לעדכונים (מצד שמאל) בכדי שבפעם הבאה שייצא פוסט – תקבלי אימייל.

      את הלחמניות הכנתי מתערובת של בעיקר קמח לחם ומעט לחם שיפון. לא ניסיתי מקמח שיפון בלבד. אני חושב שלרוב קמח שיפון, מאחר והוא קמח כבד מאוד, לא נמצא לבד אלא לרוב בתערובת עם קמח לבן או עם קמח אחר שהוא יותר קליל. קמח שיפון, מעל 30% בתערובת, יספק לחמים שהם קצת יותר דחוסים ופחות אווריריים, והבצק (חשוב לזכור את זה) צריך להיות קצת יותר דביק מכרגיל – זה בסדר. למרות שלא הכנתי מעולם, השמועות מספרות שקמח כוסמין מלא הוא אוורירי כמעט כמו קמח לבן, אם את יכולה להשיג (בטח בחנויות טבע) – תנסי להכין בצק שמכיל 70% כוסמין מלא ו- 30% שיפון. לגבי נוזלים (חלב+שומן+דבש) – אמור להיות בערך 70% ממשקל הקמח הכולל (בערך אותה כמות גרמים של הכוסמין המלא).

      תחזרי לספר איך יצא?

      שנה טובה,

      יובל

  20. בוקר טוב יובל
    תודה על התשובה!! שלימדה אותי עוד משהו. אני הולכת לנסות לקנות היום קמח, ואם ייצא טוב אחזור לעדכן. אם לא, אלך להתבודד באיזה מקום חשוך…
    שבת שלום

  21. היי יובל,
    ראיתי את המתכון מזמן, והחלטתי סוף סוף להכין אותן. אתמול הכנתי את הנגלה הרביעית (בטווח של שבועיים!). הן מעולות!
    רוצה לשאול אותך…
    1) ניסית לחרוץ את הלחמניות לאחר ההברשה בביצה? זה אומר שצריך להבריש ולחרוץ לפני או אחרי ההתפחה?
    2) זהותו של אינפי התגלתה? ולאן נעלם הבלוג שלו?

להגיב על מירי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.