סלט אלוהי (בסגנון אדוני)

לפני שבוע וקצת לקחתי חבר שהוא גם לקוח לארוחת צהריים. מאחר וב-"מזללה" של מאיר אדוני הוא עוד לא היה, נכנסנו לאוטו ונסענו לנחלת בנימין.

זו הפעם השניה שלי ב-"מזללה", בפעם הראשונה הייתי עם מורן רוטמן שבישלה אי-אילו פעמים עם מאיר אדוני, וזו הייתה הפעם הראשונה שלי בעסקית שלו. האמת של-"כתית" יש לי יחסים אמביוולנטיים. המסעדה מצויינת, האוכל באמת מצויין, אבל לפעמים הייתה שם התעסקות מיותרת ביותר מדי מרכיבים וחלקים שונים למנה ופחות מדי טעם. אני אוהב מאוד מנות שמרגישים אותן – לא חייבים שיהיו לך פיצוצים בפה, אבל צריכה להיות אמירה. משהו חזק, שברור בדיוק ממה הוא מגיע, ולעיתים היה שם פספוס כזה או אחר, ראו ערך מנת הוישיסואז שהיוותה השראה עבורי למשהו עם הרבה יותר "אומפף".

כשהגענו ל-"מזללה" מתברר שמי שמנהל את המסעדה הוא לא אחר מ-"דני". דני היה קצין ביחידה שלי כשהייתי בסדיר, ואח"כ נפגשנו בכל פעם שנקראנו למילואים – הוא אמנם בגדוד אחר, אבל תמיד לפני יציאה לשטח ואחרי החזרה – נפגשנו, חיבוק, מה העניינים קצר, וזהו. דני היה עד לא מזמן מנהל המסעדה (האלמותי אפשר להגיד) של דיקסי בתל אביב, ולמרות שתמיד היה לו מה לעשות בדיקסי, כשהגעתי הוא תמיד מצא את הדקה-שתיים-שלוש להגיע, לשאול מה העניינים, להמליץ על מנה ולצ'פר בקינוח או שתייה או משהו דומה. מעולם לא הייתי לקוח קבוע של דיקסי, ועדיין דני ידע לתת את ההרגשה שכדאי לי להיות.

מפה לשם, גם ב-"מזללה" דני שיסה בנו כמה מנות צ'ופר מהמטבח, ואחת מהן הייתה סלט של רצועות גזר עם שומר, רימונים ופירורי גבינה מעט חרפרפה שלא השכלתי לזהות ושכחתי לשאול. אחד הסלטים הטובים שאכלתי בזמן האחרון, עם טעמים ברורים של לימון ואולי גם קצת דבש או משהו מתקתק אחר שהיה "מאחורי הטעם". באמת סלט פשוט, כזה שמיד רואים את המרכיבים שלו ולא צריך לנחש מה יש בו, אבל מצד שני כזה שהטעמים שלו באמת משלימים האחד את השני. סלט מצויין, שאם הייתי לבד ואף אחד לא היה מסתכל עלי הייתי גם שותה את הרוטב שלו. כן. כזה טעים. אלוהי. וכשחושבים על זה, הגיוני שמישהו שקוראים לו אדוני יכין משהו עם טעם אלוהי, לא?

באחת מארוחות הערב האחרונות התחשק לי להכין סלט שונה מזה שאני מכין כרגיל, והחלטתי לנסות ולהתחקות אחר הסלט הזה. זוגתי שתחיה לא ממש משתגעת על שומר, לכן נאלצתי להחליף אותו בקולורבי, אבל אתם רשאים להחליט אם להשתמש בקולורבי, או בשומר, או בשניהם.

DSC02500

יאללה, לעבודה – סלט אלוהי בסגנון אדוני של גזר, קולורבי, רימון וגבינה.

נקלוף ארבעה גזרים – אני אוהב את הגזרים הגדולים, העבים, כאלה שאפילו יש בהם מעין "פיצוץ" שנובע, כך האגדה מספרת, מכל המתיקות והסוכרים שמנסים לפרוץ החוצה. טוב, לא באמת האגדה אלא גדעון רייכר (כן, כן, גדעון רייכר "הזה") שכתב ביחד עם חיים שפירא את ספר הבישול הכי מצחיק שקראתי אי פעם, שנקרא "דרך גבר בעלמא" שמסתובב סביב העובדה שהדרך לליבה של העלמה עוברת בהרשמתה על ידי מאכלי גורמה כגון נקניקיות ביין ותפוחים ומאכלים עדינים נוספים. אבל אני אוהב את הגזרים האלה גם בגלל שיש להם טעם "גזרי" מורגש וגם בגלל שהמרקם שלהם הוא מאוד קריספי.

אחרי שקלפנו אותם, נמשיך עם הקולפן לפרוס סרטים דקים של גזר – זהירות על האצבעות!

DSC02496

עכשיו תורם של ארבעה ראשי קולורבי – מקלפים, פורסים לפרוסות דקות ואז לגפרורים.

DSC02497

אם אוהבים אצלכם שומר – ראש שומר לא גדול שאחוריו נחתכו (החלק הקשה) ולאחר מכן נחצה ונפרס לפרוסות דקות לאורכו יעשה את העבודה נאמנה.

מוסיפים גרעיני רימון (בעונה – עכשיו בדיוק הסוף של הסוף של הסוף שלה) מרימון שלם. אם אתם לא זוכרים איך מוציאים מהרימון את הגרעינים שלו בקלילות, אני מפנה אתכם לפוסט על סלט אחר, טוב לפחות כמו הסלט הזה, שם מסבירים איך לעשות את זה באמת בצ'יק צ'ק. אם אין או לא בא לכם רימון, תוסיפו 80-100 גר' של חמוציות מיובשות.

נכין רוטב – בשייקר (שזה "צנצנת עם מכסה" בפלצנית מדוברת) נערבב שלוש-ארבע כפות שמן זית, מיץ מלימון שלם, קורט עבה של מלח דק, כפית שטוחה של חרדל איכותי (אם אתם משתמשים בחרדל גרגרים שימו כפית גדושה) וכף דבש. נשקשק היטב עד שמתקבלת אמולוסיה. טועמים, מתקנים טעמים ויחסים (אם הרוטב דליל מדי מוסיפים מעט שמן).

ניצוק על הסלט את הרוטב, נערבב היטב עם הידיים עד שכל הירקות עטופים ברוטב, וניתן לסלט לנוח כ- 20 דקות לפני שמגישים אותו.

מיד לפני ההגשה מפזרים  כ- 100 גר' של גבינה חריפה מגוררת או מפוררת – אני בחרתי בסוג של Chevre – גבינת עיזים – ישנם סוגים שאינם רכים מבפנים כך שניתן לגרר אותם, אבל תרגישו להשתמש גם ברוקפור או בכל גבינה עם "אומפף" שאתם אוהבים. הרעיון הוא שהחרפרפות של הגבינה תשבור את המתיקות של שאר הסלט והרוטב שלו, אז אל תתפשרו על גבינה בעלת טעם עדין ולא מורגש מאחר והיא תיעלם בסלט. מערבבים בקלילות בכדי שלא נפורר לגמרי את הגבינה.

DSC02499

אם אתם בכלל רוצים לקרב את הסועדים לאלוהים, פרוסות אלכסוניות של באגט שנמרחו במעט מאוד שמן זית, נקלו תחת הגריל 2 דקות, ואח"כ הונחה עליהם פרוסת Chevre או פרומעז והוחזרה לדקה אל הגריל יכולה להוות גם בת לוויה וגם מקפצה מצויינת לגן-עדן.

ואם תשמיעו את השיר הזה ברקע, הנושא סגור.

אין לי זמן לסיפורים

סלט גזר, קולורבי וגרגרי רימונים
ארבעה גזרים גדולים קלופים
ארבעה ראשי קולורבי קטנים וצעירים, קלופים
אופציה – ראש שומר לא גדול
גרגרי רימון מרימון שלם / 80-100 גר' חמוציות מיובשות
כ- 100 גר' גבינה קשה / חצי קשה חריפה

4 כפות שמן זית
מיץ מלימון שלם
כף דבש
קורט נדיב של מלח
כפית שטוחה של חרדל איכותי

פורסים את הגזר לסרטים ארוכים בעזרת קולפן ירקות. פורסים את הקולורבי לפרוסות דקות ואח"כ לגפרורים דקים. מוסיפים את גרגרי הרימון / החמוציות. אם משתמשים בשומר, חותכים את החלק התחתון והקשה שלו, חוצים אותו ופורסים לפרוסות דקיקות לאורכו.

מערבבים את כל חומרי הרוטב בצנצנת / שייקר לקבלת אמולוסיה. טועמים ומתקנים טעמים (מוסיפים מעט שמן אם דליל מדי), מוסיפים את השמן לירקות ומערבבים בעזרת הידיים עד שהירקות עטופים ברוטב. משהים כ- 20 דקות לספיגת הרוטב וטעמיו.

מפוררים / מגררים את הגבינה ומפזרים מעל. מערבבים מעט ובעדינות.

12 תגובות בנושא “סלט אלוהי (בסגנון אדוני)”

  1. מסכימה אתך מאוד לגבי כתית.
    אני אהבתי את כתית הישנה, כשמאיר עוד היה עם אלי מזרחי. בעיניי, השילוב בין שניהם היה אלוהי. זה מה שהיה אלוהי בעיניי.
    לגבי הסלט- יופי של קומבינציה. החרפרפות שלי תגיע כמובן מכיוון הצ'ילי הטרי שאוסיף בסלייסים דקיקים ואדמדמים. אני מכורה קשות לאפקט שלהם בכל מתכון.
    ועכשיו אני חוזרת לאורחים . בגללך עוד יגידו לי שאני מארחת גרועה (טוב, בכל מקרה אני באמת כזו, אבל לא משנה…)
    נשיקות וחיבוקים לך ולגיברת
    ארי

  2. הכנתי.לחג והיה פשוט מצוין!מקוצר זמן גררתי את הירקות דק,וגם לא הוספתי גבינה. טעים מאד:-) תודה

  3. איזה כייף של מתכון לסלט.. תודה וממליצה לך על המסעדה ההודית הצמודה למזללה נחלת בנימין 59 שמה Ma Pau

להגיב על דורית לבטל