מרד במסורת

קוראי הבלוג הוותיקים יודעים שהתגאיתי בעבר במסורת של שבת של פנקייקים לארוחת הבוקר אצלנו בבית. נראה שהמסורת רבת השנים ועתיקת היומין, שהחזיקה מעמד כבר לפחות איזה שלוש שנים או קצת פחות, הולכת ונשברת. בעצם, הילדים נשברים. בעצם, נמאס להם מפנקייק. מה שהתחיל כ-"אולי רק השבת תכין משהו אחר ובשבת הבאה שוב פנקייק?" עבר דרך "אבא, אפשר השבת לא פנקייק? בבקשה?" (מגיע לרוב עם פרצוף של החתול מ-"שְרֶק", ונגמר ב-"אולי די כבר עם הפנקייק? אם אתה עושה פנקייק אני לא אוכל, וזהו". התחליפים היו החל מקורנפלקס עם חלב כי בדיכאוני על הבעיטה במסורת לא התחשק לי להכין כלום, עבור דרך דייסות מדייסות שונות (אני והבכור מתים על דייסות, זוגתי שתחיה והפספוס פחות, אז הם הסתפקו בקורנפלקס עם חלב, ראה סעיף קודם). והטופ – "ארוחת בוקר של ארומה" – משמע חביתה עם בצל ופטריות או ביצת עין "רכה-קשה", סלט ירקות, לחם וגבינות. מעניין איך קראו לזה לפני שקמה לה ארומה. אה, כן. "ארוחת בוקר", ככה סתם.

ככה הלכה לה מסורת משפחתית רבת שנים (אז מה אם זה רק שלוש, זה פחות דרמטי, וכבר הסכמנו שאני "דראמי", לא?).

DSC03282

לא רק זה, אלא שביום שבת האחרון בני בכורי שאיתו אני רוכב על אופניים כבר כמה חודשים כל שבת, ביקש חופש מלקום ב- 6 בבוקר ביום שבת. מאחר ורכיבת האופניים שלי נעשית גם לכיף אבל גם כחלק מספורט שמטרתו ירידה במשקל, הכרחתי את עצמי לקום ב- 6, לצאת לרכיבה של שעתיים ולחזור מיד הביתה. כשחזרתי – ראה זה פלא, פשוט לא יאומן – הם עדיין ישנים! אני אחרי 1000 קלוריות ו- 17 ק"מ בערך והם עדיין נוחרים כאילו אין מחר. ככה? ככה! אם להתפנק אז לגמרי – החלטתי להכין להם פרנץ' טוסט, אבל בצורה קצת שונה. השמועה מספרת שהרוסים מכינים פרנץ' טוסט בצורה קצת שונה. בעצם זו לא השמועה מספרת – שחר, שהוא חבר יקר עם המון ידע והערכה לאוכל והמון ידע על המסעדות הכי שוות ונחשבות, ואפילו קשר משפחתי (לשעבר) למסעדן צמרת שהוא השף שאני הכי מעריך בארץ היום, סיפר לי שככה הוא מכין פרנץ' טוסט – בשיטה הרוסית. האמת שאני יודע שלרוסים יש מאכל שנקרא גרניקי או גרנקי או משהו דומה, שהוא לחם מטוגן, אבל אין לי מושג אם זה זה זה או שזה זה לא זה. אבל זה לא ממש משנה – בכל מקרה הילדים כבר ביקשו שזו תהיה המסורת החדשה שלנו, בואו נראה אם זה יחזיק מים או לא.

יאללה – דוואי – אחד טוסט צרפתי רוסי מטוגן, או שרוסי צרפתי, או שמה זה משנה לעזאזל (בְלָאט!), זה טעים שזה היסטריה – והשוס האמיתי הוא, שבדרך הכנה נכונה לא חייבים לטגן את זה וזה יוצא מטרף. לא פחות מזה.

בקערה נערבב כוס וחצי של חלב (אני משתמש ב- 1%, תרגישו חופשי להשתמש בחלב סויה, חלב 3%, תערובת של חלב ושמנת, חלב ורוויון, מה שבא לכם) יחד עם שלוש ביצים ושתי כפות סוכר. נוסיף מעט ווניל (לא צריך איזו תמצית איכותית של מקורמיק או משחת ווניל מדגסקר ב- 400 ש"ח לגרם – הרעל השחור והמלאכותי שנמכר בסופר מספיק כאן בהחלט). נערבב היטב.

לתוך התערובת נקרע 7-8 פרוסות של חלה – פיסות קטנות, בגודל של בערך אגוז פקאן.

DSC03279

נערבב את התערובת או נלוש אותה בידיים (הכי עדיף וגם הכי כיף, לדעתי). ניתן לתערובת לנוח ולספוג את הנוזלים אל תוך הלחם כ- 10 דקות לפחות, עדיף ואפשר גם עד 20 דקות. מתקבלת תערובת סמיכה מאוד, ממש בצקית.

DSC03280

נחמם מחבת כבדה על אש גבוהה עד שהיא חמה מאוד, וננמיך לאש נמוכה. אני משתמש במחבת של Woll, שאינה דורשת שימון, אבל אם גם מחבת טפלון כבדה (שמתאימה לפנקייקים) תסדר פה מצויין. אני מרסס בממש מעט תרסיס שמן את המחבת למרות שלא חייבים, רק בכדי שאקבל את ה-"קריספ" החיצוני הכל כך טעים. למי שלא רוצה לא זה ולא זה – אפשר גם לאפות את הקציצות בתנור על נייר פרגמנט. בכל מקרה – אם בא לכם ואתם יכולים להרשות לעצמכם לטגן את הקציצות בתערובת של 50 אחוז חמאה וחמישים אחוז שמן רגיל (עדיף חמניות או קנולה) – תרגישו חופשי, רק אל תספרו לי כי אני אקנא.

מרטיבים את הידיים, לוקחים מעט תערובת בכף היד (קצת פחות מכדור טניס), מגלגלים לכדור ולוחצים על מנת לקבל צורה אובאלית ושטוחה מעט. נטגן את הקציצות על צד אחד כשתי דקות או עד שהן מזהיבות מעט.

DSC03281

הערה לעצמי לפעמים הבאות וגם לכם – זה לא הזמן לפתור קונפליקטים בין הילדים ו/או לעזור לַפָסְפוס שבדיוק נתקע במשחק בובספוג ולא מצליח לעבור את השלב. את התוצאה של כמה אני מוצלח במשחק בובספוג באינטרנט תוכלו לראות בצבעים הכהים של קציצת הפרנץ' טוסט בתמונה האחרונה.

נטגן עוד כשתי דקות על הצד השני, ונוציא לצלחת (אפשר עם נייר סופג אם השתמשתם בשמן).

DSC03282

 

מגישים עם כל מה שיודע ללוות פנקייק – מייפל, אבקת סוכר, ממרח שוקולד, דבש, מה שתרצו. באמת. חוץ מקוויאר באלוגה הכל הולך.

 DSC03288

מתקבלות כ- 15 קציצות/לביבות. בכל לביבה שכזו יש:
פחמימות – 10 גר'
חלבונים – 2 גר'
שומנים – 1.5 גר' (בהנחה שהשתמשתם בחלב 1% ולא טיגנתם בשמן עמוק אלא עם ממש מעט מעט תרסיס שמן – ואז זה לא נחשב…)

ולאלה שב- "איזון":
סוכרים – 0.7 מנות
חלבונים – 0.2 מנות
שומן – 0.1 מנות

ושוב תודה לשחר על איך מכינים טוסט צרפתי רוסי!

אין לי זמן לסיפורים

פרנץ' טוסט רוסי
כוס וחצי חלב או תערובת של חלב ושמנת מתוקה
3 ביצים
שתי כפות סוכר
תמצית ווניל
7-8 פרוסות חלה או לחם לבן רגיל (מותר ורצוי לחם ישן)

מערבבים את כל החומרים למעט פרוסות החלה בקערה. קורעים את הפרוסות לפיסות בגודל אגוז פקאן, מערבבים / לשים ביד ונותנים לנוח כ- 10 דקות.

מטגנים עד להזהבה, הופכים ומטגנים בצד השני.

מגישים עם מייפל, אבקת סוכר, ממרח שוקולד, דבש וכד'.

8 תגובות בנושא “מרד במסורת”

  1. היי,
    נראה טעים ואופצית האפיה בכלל משדרגת.
    ובכלל בהזדמנות תגובה זו רוצה להודות על המתכונים.

    אבל, רק בקשה קטנה, תוריד את ההשתקפות של התמונות. הפיצ'ר הזה לא תורם לעיצוב במאומה. ובRSS רידר עוד פחות.

    ושוב תודה!

  2. אהלן שני,

    לגבי הטיגון – אני משתמש בממש ממש מעט שמן (תרסיס שמן של פאם), רק בכדי שיהיה "קראסט" של טיגון, שהוא שונה לחלוטין מה-"קראסט" שמתקבל באפיה (באפיה זה תמיד יהיה קצת רך יותר). מעבר לזה אני משתמש במחבת של חברת Woll שלא דורשת שמן ב-כ-ל-ל (האוכל לא נדבק).

    לגבי לחם מקמח מלא – שני דברים – האחד הוא שאני פשוט פחות אוהב לחמים כאלה, ולכן גם אין לנו כמעט בבית כאלה. דבר שני – אני חושב שבסיכומו של דבר התזונה שלי מאוד מאוזנת ובריאה יחסית, גם אם אני חוטא בקצת קמח לבן פה ושם… הרי רוב ההבדל הוא שבקמח לבן יש פחות ערכים תזונתיים חיוביים, פחות סיבים וכד', אם אני משלים אותם עם ירקות וכד' – זה לא מספיק?

    יובל

  3. יובל

    אצלנו אמא שלי עושה אותו דבר עם מצות וזה נקרא אצל הטורקים בומוואלוס (בטוח לא כתבתי את זה נכון אבל זה לא משנה כל כך ).

  4. נראה טעים!
    משהו כמו גירסת החמץ למצה-ברייט 🙂
    ממש לא הייתי מתנגדת לכאלה בשבת בבוקר
    עם הרבה סוכר מעל

  5. היום הפעם הראשונה שנתקלתי באתר זה ואני רוצה לציין שהוא מדהים, כמה פשוט וכמה רעיונות יוצאים ממתכון אחד !

    תודה והמשיכו…..

    1. אהלן אביה,

      איזה כיף לשמוע שאהבת! מקווה שנרשמת גם לעדכונים (בצד שמאל למעלה).

      עם פידבק כזה בטח ובטח שאני אמשיך 😉

      יובל

  6. אהלן!
    נהנית כבר זמן רב מהמתכונים שלך ומהבלוג.
    גם פוסט זה נהדר ואכן נאמן למקור, רק הקללה באמצע ממש מיותרת וממש חורה לאוזן למי שמבין את המשמעות.השתדל להימנע מכך, סתם מוריד מרמת הכתיבה ומההנאה שבקריאה ..
    חוץ מזה תודה! כבר זמן רב אני מספרת לבן זוגי על הגרסא הרוסית לפרנץ' טוסט!

השאר תגובה