דברים טובים בסוף השנה וגם – למי קראת וישיסואז, הא?

האמת שתכננתי לעשות פוסט סיכום שנה ופתיחת שנה חדשה. נשבע לכם. האמת שהשנה הסתיימה לה כמעט בצורה מושלמת עבורי, עם המון דברים חדשים וחיוביים, ואז נפלתי למשכב (זה נשמע כל כך דרמטי, נכון?) ולא תפקדתי מאמצע ארוחת הסילבסטר עד יום ראשון בצהריים, והתכניות השתנו.

ובכל זאת, שנה חדשה, יומהולדת שנתיים לבלוג, מגיע לכם קצת עדכונים וחדשות וסיכומים, לא? אז ברשותכם רק כמה מהדברים האחרונים והטובים שקרו לי בתקופה האחרונה, תקופה של שינויים גדולים. שינויים, מבחינתי, זה טוב. תמיד.

אז בראש ובראשונה התחלתי ללמוד באוניברסיטה. המקסימום שהצלחתי להגיע עד היום זה לסיים (בהצלחה) את מכינת הטכניון ולהיכשל בשני קורסים באוניברסיטה הפתוחה, וגם זה היה לפני יותר מ- 10 שנים. ובכל זאת, החלטתי שכשאגיע לגיל 40 יהיה לי תואר ראשון, ואני מתכוון לעמוד בזה. אז באוקטובר האחרון התחלתי ללמוד לתואר במנהל עסקים במרכז האקדמי רופין. אז אומנם זה אומר שכנראה לא יהיו לי חיים בשנתיים וחצי הבאות, אבל מיד לאחר מכן – יהיה לי תואר.

מיד אחרי זה, ולאו דווקא כרונולוגית, הרווחתי שנה מהחיים שלי. מה ז'תומרת? חגגתי יומהולדת לפני לא הרבה זמן (ב- 18.12), ומאיזו שהיא סיבה, בשלושת-ארבעת השבועות לפני יום ההולדת, הייתי בטוח שאני הולך לחגוג יומהולדת 38. איזה כיף היה לגלות, ממש יום-יומיים לפני יום ההולדת, שאני חוגג יומהולדת 37?

ועכשיו שני דברים טובים שקרו לבלוג – האחד, הצטרפתי לקבוצת בלוגרים שאני מאוד מעריך, קבוצת שמנמנ.ים – לאחר שעוגיו.נט ומעיין החליטו לעזוב את הקבוצה, פנה אלי ואל טל מ-"מה יש לאכול?" טמיר משמנמנ.ים ושאל אם אנחנו רוצים להצטרף. אז זהו, שהצטרפנו. ובכל מקרה, אם בא לכם לקרוא ביקורת על מסעדת "חדר האוכל" שכתבתי שם, אתם יותר ממוזמנים. וגם אם לא בא לכם, אתם יותר ממוזמנים לבקר בשמנמנ.ים, ולהחשף לבלוגרים נוספים, מן המעלה הראשונה לדעתי.

הדבר הכמעט-אחרון והחביב עלי ביותר – התרגשתי מאוד כשפנו אלי מהמדור "טעים ברשת" ב- "נענע10 אוכל" וביקשו לכתוב עלי כתבה. איזה כיף ואיזה כבוד. רחלי מנענע10 לחצה עלי די הרבה לחשוף קצת יותר פרטים ממה שבהתחלה תיכננתי (מי שקורא את הבלוג יודע שמעולם לא חשפתי את שמי המלא או פרטים קצת יותר פרטיים עלי), אבל יאללה, נגמר. אז אם אתם רוצים ללמוד עלי קצת יותר ואפילו לראות תמונה שלי, אתם מוזמנים לכתבה על "פשוט מבשל פשוט" ב- "נענע10 אוכל".

ולסיכום ממש ממש סופי של השנה – בשבוע שעבר הייתי בחופש, ושפר עלי מזלי לבלות יום אחד ממנו עם זוגתי שתחייה – יום כיף שהתחיל בקניית בגדים בשבילי (אני שונא את זה), אבל מיד כשסיימנו נסענו ונאבדנו לנו קצת בשוק הפשפשים ביפו – היה קצר מדי, בטוח שנחזור על החוויה הזו בקרוב, והפעם נספק לה חלון זמן מספק. את יום הכיף הזוגי הזה סיכמנו בארוחה עסקית זוגית ומדהימה ב-"כתית" של מאיר אדוני (ואפילו במחיר "שווה לכל נפש", יחסית למסעדה שעומדת בשורה הראשונה של המסעדות בישראל היום). על הארוחה הזו אני עוד אכתוב פוסט שלם (כנראה בשמנמנ.ים), אבל את המנה הבאה המצאתי והכנתי דווקא בהשראה של מנה שלקחה זוגתי שתחייה במסעדה, מנה שלדעתי הייתה פספוס ענק פשוט בגלל שהיא הייתה עדינה מדי ועם לא מספיק "קיק". מרק וישיסואז, שרק נשמע כמו קללה, הוא אמנם מרק עדין של כרישה ותפוחי אדמה, אבל לדעתי המנה של מאיר אדוני הייתה יותר מדי עדינה, וקצת "נאבדה" גם לי וגם לזוגתי שתחייה.

לדעתי וגם לדעת זוגתי שתחייה הבלתי משוחדת – בסיכומו של דבר ניצחתי במבחן הטעימה.

DSC00752

למרות שאין ספק שמרק הוישסואז עם טורטליני במילוי קונפי כרישה של מאיר אדוני משאירה את המנה שלי מאחור מבחינת השם וגם מבחינת היופי:

IMG00610-20101229-1352

לכבוד תחילת השנה החדשה אני חורג ממנהגי ומספק לכם מתכון שהוא ממש לא פשוט. מרק שדורש השקעה לא קטנה, אבל מצד שני מפיק מנה שהיא ברמה של מסעדה. ולא סתם מסעדה, אלא, כדבריו של ג'קי מהאח הגדול, "מסעדה של הביוקר".

יאללה, לעבודה – מרק שהוא לא כל כך פשוט להכנה, אבל לא כל כך נורא, והתוצאה – שווה לפתוח איתה את השנה, ובכלל כל ארוחה שאתם רוצים בה להשקיע ולהפתיע. המרק הזה הוא בעצם שני מרקים, האחד קצת יותר עדין בטעמיו – קרם ארטישוק עם ערמונים, והשני, הפנימי, קרם קטן ותוקפני של עגבניות שרופות.

בהכנה של המרק נשתמש בטכניקה של טחינת המרק וסינונו דרך מסננת עדינה מאוד, מה שיאפשר לנו להשתמש במהלך הבישול בחלקים שלרוב לא נשתמש בהם (כמו קליפות העגבניה, החלקים הקצת יותר כהים של הכרישה) ואפילו לא נצטרך לנקות את הארטישוק לגמרי מהעלים הפנימיים והשערות המעצבנות שלו. לא, לא תצליחו להתחמק לחלוטין מהמטלה המעצבנת של קילוף הארטישוק (אחרת תקבלו חזק מדי של "עלים"), אבל בכל זאת תקבלו קצת הנחה בתהליך.

הפעם, שלא כמו בפוסטים אחרים בבלוג, אני אדרוש מכם להכין ציר עוף, אבל מאחר ומדובר בבלוג "פשוט מבשל פשוט" אני אלמד אתכם להכין ציר בקלי קלות ובצ'יק צ'ק. אם ממש, אבל ממש אין לכם חשק להשקיע בציר, אתם יכולים להשתמש בשני ליטר של מים רותחים עם 6 כפות אבקת מרק איכותית או כמות מתאימה של משחת ציר עוף.

אני את הציר עוף שלי בכלל אוהב להכין מהודו ולא מעוף – לדעתי בשר ההודו קצת עשיר יותר בטעם, והרי כל המהות של הציר זה לתת טעם, לא? ואתם יודעים משהו, אם אנחנו כבר שוחטים פרה קדושה אחת (או במקרה הזה, תרנגולת אחת, או יותר נכון הודיה אחת), בואו נהרוג עוד פרה ממש קדושה, ונכין את הסיר בסיר לחץ (רק אם יש לכם).

נניח בסיר לחץ גרון אחד של הודו שביקשנו מהקצב שיחתוך לנו לשלושה חלקים, כרישה אחת (ללא החלק של העלים הירוקים הכהים) שטופה היטב מחולקת לשלושה חלקים, גזר אחד קלוף  וחצוי, בצל אחד קלוף וחתוך לרבעים, ושורש פטרוזיליה אחד קלוף מחולק לרבעים (חצוי לאורכו ואח"כ כל חצי לרוחבו). נכסה את כל הכבודה הזו בכ- 2.5 ליטר של מים. נוסיף גם כף "בהריון" של מלח גס.

DSC00634

נניח את הסיר על האש על אש גבוהה ונביא לרתיחה – ואז ננמיך את האש ללהבה שתמשיך רתיחה עדינה במשך כ- 5 דקות נוספות. בחמש הדקות האלה תיצטבר "ג'יפה" מסביב, שנקראת בעברית תיקנית "קופי", ופעולת ההסרה שלה נקראת "לקפות". מאחר זה לא הבלוג של אבשלום קור, אנחנו לא נקפה את המרק אלא נעיף את הג'יפה – את זה עושים פשוט בעזרת כף (עדיף כף שטוחה וכמה שיותר גדולה) – אל תתבאסו מהעובדה שיחד עם הג'יפה אתם זורקים גם קצת מים, זה סתם מים, אין להם עדיין. אחרי שננקה לגמרי את כל הג'יפה (שזה די מעצבן אבל אין מה לעשות), נניח על הלהבה הכי נמוכה. אם אתם משתמשים בסיר לחץ – זה הזמן לסגור ולנעול את הסיר ולשכוח ממנו לכשעה וחצי. אם בסיר רגיל – אל תכסו את הסיר, רק תשכחו ממנו לשלוש שעות בערך.

בינתיים ניקח לנו חצי קילו עגבניות – אני הצלחתי למצוא עגבניות שרי מסוג תמר שהן המתאימות ביותר למרק הזה, אבל גם אם הצלחתם להשיג עגבניות תמר רגילות, עגבניות שרי רגילות או עגבניות רגילות לחלוטין (בסדר הזה), זה בסדר גמור – תוודאו רק שאתם משתמשים בעגבניות אדומות ומתוקות.

DSC00638

נחצה את העגבניות ונניח אותן בקערה גדולה יחד עם שתי כפות שמן זית טוב, ארבע כפות חומץ בלסמי, חצי כף מלח גס, כף סוכר חום או דמררה, ועלים משלושה גבעולים של טימין (קורנית). נערבב היטב וניתן לעגבניות לעמוד כ- 10 דקות ולהגיר קצת נוזלים, כשאנחנו מערבבים כל שתי דקות בערך בכדי להמשיך ולעטוף את העגבניות בכל-טוב הטעמים שנוצר בתחתית הקערה. אם אתם אוהבים חריף, תרגישו חופשי להוסיף פלפל אדום חריף אחד קצוץ דק-דק לתערובת.

על תבנית גדולה, נפרוס נייר אפייה ונניח את העגבניות על נייר העגבניות. שימו לב שאנחנו לו יוצקים את העגבניות והרוטב על הנייר אלא מרימים בכל פעם חופן עגבניות עם האצבעות ומפזרים על נייר האפייה עם מינימום נוזלים. נשתדל שמקסימום עגבניות יהיו עם הקליפה כלפי מטה, ושתהייה לנו שכבה אחת של עגבניות.

DSC00648

את התבנית נכניס לתנור ונכוון אותו לכ- 240 מעלות, עדיף על מצב גריל.

בינתיים נעבור למשימה השנייה הכי מעצבנת במרק הזה (המעצבנת ביותר עוד לפנינו) – קילוף הארטישוקים. ארטישוק מגיב מהר מאוד לחמצן שבאוויר ומשחיר, לכן נכין לנו לפני הקילוף קערה גדולה עם מים ומיץ מלימון אחד.

כשאתם בוחרים ארטישוק, וודאו שהוא צעיר וחזק, ולא זקן ומדולדל כוחות. קודם כל – וודאו שהעלים הפנימיים של הארטישוק סגורים ומהודקים ולא פתוחים כמו אלה בחלק החיצוני של הארטישוק.

DSC00652

הבדיקה השנייה, והכי חשובה – היא לחיצת היד של הארטישוק. החזיקו את הארטישוק ב-"רגל" שלו, ועשו תנועה דומה ללחיצת יד אמיצה – אם הארטישוק מתנדנד כמו לולב רכרוכי, עברו לארטישוק הבא. אם אתם מרגישים שהוא נוקשה ורק חלק התפרחת הוא זה שרוקד כתוצאה מלחיצת היד – מצאתם לכם צעיר ורענן.

ניקח ארטישוק אחד, נשטוף אותו היטב, ונקטום את הרגל שלו בערך בשני-שליש האורך שלה (כלומר, נשאיר שני שליש מחוברים לבסיס הארטישוק). נטבול את החתך במי הלימון בכדי שלא ישחיר. בעזרת סכין או בעזרת האצבעות (כל אחד בטכניקה המתאימה לו) נוריד את העלים הירוקים-כהים בבסיס עד שמתגלים עלים שהם ירקרקים-לבנבנים.

DSC00658

עכשיו נחתוך את הרגל כולה, ונטבול את הרגל ואת בסיס הארטישוק הנפרדים לשנייה במי הלימון. נקלף את רגל הארטישוק ונאפסן את הרגל המקולפת במי הלימון. את הבסיס נקלף כמו שמקלפים תפוח עם סכין חדה. המטרה להוריד את שאריות העלים ולקבל בסיס ("לב") נקי.

DSC00660

שוב נטבול במי לימון. נחתוך את עלי הארטישוק. איפה? לא צריך אפילו לנחש – אלוהים יצר את הארטישוק עם קו חיתוך מאוד ברור – ישנו קו שבו העלים מתחילים להתרחב והופכים להיות עציים יותר, זה קו החיתוך שלנו.

DSC00661

נאפסן את הארטישוק במי הלימון, ונמשיך עם שאר הארטישוקים עד שנקלף את כולם.

DSC00666

נניח את הארטישוקים בסיר גדול יחד עם שש כרישות ששטפנו היטב וניקינו מחול. נוסיף גם שלושה תפוחי אדמה בינוניים שקילפנו וחילקנו לרבעים. נוסיף כף גדושה של מלח גס, נכסה בהמון מלח, ונניח על האש הכי גבוהה שיש לכם. נביא לרתיחה ונמשיך לבשל על אש גבוהה עד שהארטישוקים רכים מאוד, וכך גם תפוחי האדמה, מה שייקח לכם בערך שעה.

בינתיים העגבניות אמורות כבר להתחיל להראות סימנים של חריכה (אחרי בערך שעה) – נוציא את התבנית החוצה, ניצוק עליה בעזרת כף כ- 4 כפות מהרוטב שנשאר לנו בקערה בה (תערובת שמן הזית, בלסמי, מלח, סוכר, טימין ונוזלי העגבניות), ונחזיר לתנור לכ- 40 דקות נוספות, עד שהן נראות בערך ככה:

DSC00671

את כל תכולת התבנית, יחד עם הנזולים שהצטברו בו אבל בלי נייר האפייה, נניח בקערה ונטחן עד דק – אפשר במג'ימיקס ואפשר גם עם "בלנדר סטיק". זה הזמן לפתוח את סיר הלחץ (בזהירות, אחרי שפרקתם את כל הלחץ לפי הוראות יצרן סיר הלחץ), לטעום ממנו ולהוסיף מלח אם צריך, לשלות ממנו את כל הירקות (כרשה, בצל, גזר, שורש פטרוזיליה) ועוד כחצי ליטר ציר, להוסיף לרסק העגבניות, ולטחון את הכל ביחד.

ניצוק את מרק העגבניות המרוסק במסננת דקה המונחת על קערה, ובעזרת כף או מטרפה (מטרפה מומלצת מאוד) נערבב את מרק העגבניות ועל ידי כך בעצם "נדחק" אותו דרך חורי המסננת – ולמטה יצטבר לנו מרק חלומי, עם טעמים חזקים של עגבנייה, בלסמי, טימין מצד אחד, ומרקם עדין וקרמי (דללו עם מעט ציר אם צריך – המרק צריך לצאת מעט נוזלי). במסננת אמורה להישאר לנו מסה קצת יבשה של כל מה שלא הצליח לעבור, ובצדק, את חורי המסננת. האמת, המסה הזו מצויינת כסלסה לטבילה או אפילו למריחה על לחם מתחת לפסטרמה טובה, אז אם יש לכם מה לעשות איתה ביומיים הקרובים, אל תזרקו אותה.

DSC00677

כדאי לתת לתערובת להתקרר לילה שלם בכלי מכוסה במקרר על מנת שהטעמים יתמזגו ו-"יתרככו" קצת, אבל לא חובה.

כשהארטישוקים מוכנים, נסנן אותם, את הכרישות ואת תפוחי האדמה מנוזלי הבישול (אפשר להיפטר מהם), ונטחן אותם במג'ימיקס או באמצעות "בלנדר סטיק" יחד עם שלוש כוסות ציר עוף. אני מציע לכם לעשות את זה לפחות בשתי "נגלות". קצת יותר ארוך אבל יוודא שהמג'ימיקס / הבלנדר שלכם יצליח להתמודד עם הכמות. מאחר ואנחנו מתכוונים לסנן את הכל, אנחנו גם טוחנים הכל – גם את החלקים האכילים וגם את אלה שלא.

בדומה למרק העגבניות, נסנן גם את מרק הארטישוק מעל קערה דרך מסננת דקה. הפעם התהליך ארוך וקשה יותר מאחר ויש יותר רכיבים בלתי אכילים במסה שאנחנו מסננים, כך שאני די בטוח שתקללו אותי אחרי כמה דקות ארוכות של ערבוב ותגלו שלא התקדמתם יותר מדי, אבל זה מה יש – בכדי לקבל מרק קרמי ועדין נצטרך לעבוד כאן קצת…

אבל אי אפשר בלי טריק או קיצור דרך, נכון? אם יש לכם מועך תפוחי אדמה מהסוג שנראה כמו מועך שום רק גדול (ענק) יותר, תרגישו חופשי להעביר קודם כל את התערובת דרך מועך תפוחי האדמה ורק אח"כ אל המסננת – מועך תפוחי האדמה יעבוד כמו מסננת גסה וישאיר את החלקים הגדולים והקשים יותר אצלו, כך שבתהליך הסינון העדין תעבדו הרבה יותר בקלות.

נחזיר את המרק לסיר ונניח על להבה בינונית. נוסיף לסיר שמנת לבישול (אני השתמשתי בשמנת לבישול 5% של "אלפרו" – אמנם מבוססת חלב סויה אבל אין לה שום טעם לוואי, תרגישו חופשי להשתמש בשמנת מתוקה באיזה אחוזי שומן שאתם רוצים). נוסיף גם חב' אחת של ערמונים קלופים ונטחן בעזרת בלנדר סטיק – המטרה היא שהערמונים לא "ייאבדו" לגמרי אלא יישארו מעט "גסים" וייתנו קונטראסט למרקם הקרמי. נדלל בעזרת ציר עוף נוסף עד שנקבל מרק במרקם של יוגורט מעט סמיך – חשוב שהמרק לא יהיה סמיך מדי ו-"כבד". נתקן טעמים בעזרת מלח, אפשר להוסיף קצת פלפל לבן אם בא לכם.

להגשה, נחמם את שני המרקים לרתיחה עדינה תוך כדי ערבוב. ניצוק מצקת-שתיים של מרק הארטישוק לתוך צלחת מרק, וברמכז צלחת המרק ניצוק כמות קטנה מאוד (בערך שלוש-ארבע כפות) של מרק העגבניות.

DSC00752

אם יש לכם גבעול קטן של טימין, זה הזמן לתקוע אותו בחלק הפנימי של המרק בתור קישוט.

אין לי זמן לסיפורים

קרם ארטישוק וערמונים בליווי קרם עגבניות שרופות
לציר:
גרון הודו חתוך לשלושה חלקים
גזר מקולף וחצוי
כרישה (החלק הלבן) חתוכה לשלושה חלקים
בצל קלוף ומחולק לרבעים
שורש פטרוזיליה מקולף וחצוי
כף מלח גס

לקרם העגבניות
חצי ק"ג עגבניות שרי אדומות
שתי כפות שמן זית
ארבע כפות בלסמי
חצי כף מלח גס
שתי כפות סוכר
עלים משלושה-ארבעה גבעולי טימין
פלפל אדום חריף קצוץ דק (לא חובה)

לקרם הארטישוק
6 ארטישוקים צעירים
6 כרישות מנוקות וחצויות
3 תפוחי אדמה בינוניים מחולקים לרבעים
כף גדושה מלח גס
מיכל שמנת לבישול
חב' ערמונים קלופים

מכינים את הציר – מניחים את כל רכיבי הציר בסיר ומכסים במים. מביאים לרתיחה ולאחר כ- 5 דקות רתיחה מנמיכים את האש ומסירים את כל הלכלוך הצף. מבשלים על אש נמוכה 3 שעות (או שעה וחצי בסיר לחץ).

שורפים את העגבניות – חוצים את העגבניות, מערבבים אותן בקערה עם חומרי הרוטב ומניחים לכ- 10 דקות תוך כדי ערבוב כל שתי דקות. מניחים את העגבניות בשכבה אחידה על תבנית מרופדת בנייר פרגמנט ומכניסים לתנור ב- 240 מעלות למשך כשעה. לאחר כשעה יוצקים כארבע כפות מהרוטב שנשאר בקערה ומחזירים לכחצי שעה נוספת.

בינתיים, מכינים את קרם הארטישוק – מקלפים את הארטישוקים על ידי הסרת העלים החיצוניים וקילוף הבסיס לקבלת בסיס נקי לחלוטין. מכניסים לקערה עם מים ולימון למניעת השחרה (כדאי לטבול את חלקי הארטישוק גם תוך כדי עבודה). חותכים את החלק העליון של העלים (עד לקו השקוע באמצע הארטישוק). מקלפים וחותכים גם את רגל הארטישוק. מבשלים במים רותחים יחד עם הכרישה ותפוח האדמה עד שהארטישוקים ותפוחי האדמה רכים מאוד. מסננים מהנוזלים וטוחנים יחד עם שלוש כוסות ציר עוף. מסננים דרך מסננת דקה (אפשר להעביר סינון ראשוני דרך מועך תפוחי אדמה הדומה למועך שום), מחזירים לסיר יחד עם שמנת מתוקה. מביאים לרתיחה עדינה ומדללים עם ציר, אם צריך. מתקנים תיבול עם מלח ומוסיפים פלפל לבן, אם צריך. מוסיפים את הערמונים וטוחנים / מועכים מעט גס.

כשהעגבניות מוכנות, טוחנים אותן יחד עם הנוזלים שהצטברו וכל הירקות שבושלו יחד עם ציר העוף. מסננים דרך מסננת דקה.

להגשה, יוצקים כמות גדולה של מרק ארטישוק לצלחת ובאמצעו כמות קטנה יותר של מרק עגבניות.

12 תגובות בנושא “דברים טובים בסוף השנה וגם – למי קראת וישיסואז, הא?”

  1. שלא ייגמר לך לעולם, הטוב הזה.
    מגיע לך ועוד איך, כל מה שקרה וקורה ועוד יקרה לך (אני בטוחה).
    אתה אדם מדהים ולאנשים כמוך מגיע רק ואך ורק טוב.
    המרק שלך נראה שווה ואני אנסה לשחק עם הרעיון ונראה מה ייצא…
    אני מתה על שוק הפשפשים ועוד משחר ילדותי הייתי נוסעת 5 שעות באוטובוס (מאילת) במיוחד ליום כזה של שיטוטים ונבירות בין הדוכנים השונים.
    הקסם הזה ששוכן שם בחפצים פשוט מהפנט אותי.
    אני מתה על דברים של פעם וזה גן עדן לעניין.
    שולחת חיבוק וים אהבה לך ולמלי (תמסור לה, יא מאנייק!)
    🙂
    ארי

  2. מה זאת אומרת שפתאום גילית שאתה בן 37? איך דבר כזה קורה?
    גם אני רוצה לגלות שאני בת 22…
    שימשך לך הטוב שבחיים! הרבה הצלחה בלימודים (מעריצה אנשים שבאמצע החיים מתחילים ללמוד)
    והקרם ארטישוק נראה ונשמע מעולה.
    מזל טוב!!

  3. בהחלט נשמע מרק ששווה השקעה… אשמור אותו צמוד לאחד מאותם ימים שפתאום יש קצת זמן:-))
    מאחלת לך שהטוב לא יגמר לעולם….
    חיה.

    1. יאיר,

      עד כמה שאני זוכר אני התחלתי (עם מרק הערמונים) – אז יש לך "קארט בלאנש" לגנוב כל מה שאתה רוצה, אני בטוח שאתה גם תיתן לי קרדיט אז בכלל יהיה לי לכבוד.

  4. המרק נראה פשוט מעולה! מתי אתה מכין לי כזה? עסוק עסוק, אבל עדיין… כבר חודשים שאנחנו מנסים לקבוע. 🙂
    ובכל מקרה – מזל טוב על שמנמנ.ים, ועל הכתבה בנענע, ועל היומולדת, ועל בכלל – שרק ימשיך!

    נטלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.