פוסט אורח – סליחה, מותר לעשן כאן?

שלום לכולם,

זה שוב הקפטן שלכם מדבר. וותיקי הקוראים כבר יודעים שכשאני מזכיר לכם שאני הקפטן, זה רק בכדי להעביר את ההגה למישהו אחר, להמם אתכם עם פוסט מעולה בסגנון כתיבה שונה, ומיד לחזור להיות כאן ה-"זכר אלפא" של הבלוג, בכל זאת אני קונטרול-פריק, לא?

הפעם אני מעביר את גלגל ההגה לביגל, שהיא אחת הכותבות המוכשרות ביותר שאני מכיר, כותבת בבלוג שנקרא "פירורים" יחד עם עוד שני כותבים (עודדי וסופי). כשביגל הזכירה אותי בפוסט האחרון בסדרת המרקים של הבלוג, אזרתי אומץ והצעתי לה שנכתוב בהצלבה – אני אצלה והיא אצלי – וכשנפגשנו בסדנת שמן הזית של יד-מרדכי כבר סגרנו את הפרטים הקטנים.

אז בלי שהות נוספת – קבלו אותה. ביגל, בפוסט מעושן לתפארה (רק תוודאו שאתם גם קוראים גם את הפוסט שלי אחרי זה – בפוסט הבא יש מבחן!):

שלום לכל קוראי "פשוט מבשל פשוט".

אני beagle מהבלוג "פירורים", ולכבוד הוא לי להתארח באכסניה מכובדת זו. מיד כשיובל הציע לי להחליף פוסטים קפצתי על כמוצאת שלל רב, ואח"כ התפדלאתי ועיכבתי אותו… לגמרי באשמתי. אז הנה אנחנו יוצאים לדרך, וברגעים אלו ממש תוכלו לקרוא ב"פירורים" פוסט אורח משובח של יובל, על סלט ירוק גברי. רוצו לקרוא!

כשאחי חזר מטוקיו, עם שלל מתנות (אני מפזרת רמזים עבים לפני הנסיעה), לי הביא משהו מיוחד. שורש ווסאבי. הוא יודע מה עושה אותי שמחה, האח שלי. נתתי מעשר לאחותי, כדי שתנסה לגדל בגינתה שורש ווסאבי לשימוש עתידי, ולגבי היתר – הוטל עלי לעשות בו ניסיונות קולינריים ולפרסם את התוצאות, אז הנה הניסיון הראשון לפניכם.

אז תכירו – זהו שורש ווסאבי:

clip_image002

הוא ירקרק, גבשושי וחריף מספיק לחרוך לכם את פנים הנחיריים, כמו כל חזרת פולנית טובה. את הווסאבי מגררים, בזהירות, ומשתדלים שלא יכנסו אדים לעיניים.

החלטתי לשדך לו חבר טוב מימים ימימה – את הסלמון. ואם כבר, אמרתי לעצמי, למה לא לעשן משהו טוב? כן, כן, אפשר לעשן בבית, בעיקר מוצרים שלא דורשים זמן עישון רב, כמו דגים, עוף והודו. נכון שיש את העניין של הרדיקלים החופשיים (אמנציפציה לרדיקלים!) שמזיקים לנו, ושעישון הוא לא בריא – לא רק בסיגריות, אלא גם באופן כללי באוכל, אבל פעם ב… אפשר. וזו הפעם, לכבוד הווסאבי. נסו גם אתם פעם אחת, זה נהדר.

את שיטת העישון הזו ראיתי באיזו תוכנית טלוויזיה, אני חייבת לציין שאני אפילו לא זוכרת איזו. היא פשוטה ואפשר לעשות בה אינספור פראפרזות – אני כבר הכנתי בעבר חזה עוף מעושן והוא יצא נפלא. ה"חוץ" יוצא מעושן וריחני, והפנים רך…

החוקים הם פשוטים:

1. חומר הגלם, להשרות במרינדה לבחירתכם. באמת תתפרעו – חרדל, שמן זית, עשבי תיבול, יין, קליפת הדרים, תבלינים וגרגירים, רוטב פלפלים קלויים – הכל הולך.

2. עשן. ערבבו את חומר העישון הרצוי עם גרגירי אורז לא מבושל. תוסיפו גם כאן עשבי תיבול – רוזמרין ותימין מעשנים נהדר, אבל אתם יכולים גם לבנדר מיובש, עלי זית – כל העולה על רוחכם. אני הלכתי על הדבר הכי פשוט וזמין בבית – תה שחור וסוכר חום.

clip_image004

3. תתכוננו לנקות סיר מפיח. זה קל. לעומת זאת, אם המרינדה מטפטפת בסיר, זה כבר לא פיח אלא פחם, ואת זה קשה להוריד. תקפידו על "עיטוף" טוב של פנים הסיר – פירוט בהמשך.

סלמון מעושן עם ווסאבי וג'ינג'ר

חומרים:

2 פרוסות סלמון
4 כפות סויה
2 כפיות שמן שומשום
2 כפיות דבש
1-2 ס"מ ג'ינג'ר, מגורר
2 ס"מ ווסאבי מגורר
מלח, פלפל
לעישון:

סיר עם מכסה אטום
אורז (לא מבושל)
עלי תה שחור
מעט סוכר חום

הכנה:

קודם כל, מערבבים את כל חומרי המרינדה, ומשרים את הדג לחצי שעה – שעה, שירגיש בנוח עם כל הטעמים.

בינתיים אפשר להכין את הקונסטרוקציה של המיני-מעשנת.
בתחתית סיר אטום מסדרים נייר כסף. הוא מיועד בעיקר כדי להגן את התחתית מטפטופים, וכדי שתוכלו בסיום לשלוף בקלות את תערובת העישון מבלי לגרד את התחתית…

clip_image006
מערבבים בקערה אורז, עלי תה, וסוכר חום. הסוכר החום מתקרמל ונותן טעם נהדר לעשן, כנ"ל התה. האורז משמש בעיקר לפיזור טוב של התה והסוכר, שלא ייצרו גוש אחד של קרמל, אלא "נתיבים" בהם העשן מתפזר בסיר.

clip_image008
מעל נייר הכסף שימו את תערובת האורז.
מעל התערובת, כדי שהדג לא יבוא במגע ישיר עם האורז, שימו נייר אפיה.

clip_image010

על נייר האפייה שימו את הדג אחרי שהשתכשך לו במרינדה.

clip_image012

סגרו את הסיר במכסה והניחו כעשרים – עשרים וחמש דקות על אש בינונית. אתם תראו איך הכל מתמלא בעשן… נהדר.

clip_image014

הורידו מהאש, והגישו עם אורז.

טיפ נוסף – אורז קוקוס הולך פה נהדר, פשוט החליפו חצי מכמות מי הבישול של האורז בחלב קוקוס.

clip_image016

clip_image018

לסיום, שיר מעושן במיוחד:

ומי שעדיין לא הספיק, מוזמן לבלוג "פירורים", שם אני מתארח בפוסט משלי.

14 תגובות בנושא “פוסט אורח – סליחה, מותר לעשן כאן?”

  1. יאמממ זה נראה הורססס!
    קצת מפחדת מוואסבי מאז אכילת גוש ענק בסושי (טראומה שתיזכר לדורות)
    אבל מוכנה לנסות את הגירסה שלך, זה נראה מצוין
    היידה ביגל 🙂

  2. מפורום מתכונים,

    רעיון העישון הביתי מוצא חן בעיני. העתקת וינוסה בהקדם.
    ומיד הולכת לבלוג שלך …

    שבת נהדרת

  3. איזה יופי!
    נראית מנה מיוחדת וטעימה, משהו שקשה לי להאמין שהייתי מנסה להכין בבית אבל בהחלט שמחה לטעום 🙂

    ברוכה הבאה לבלוג המקסים והמעולה של יובל, אוהבת מאד את הבלוג שלכם והולכת להציץ שם ממש עכשיו.

    שבוע נפלא 🙂
    מירב

  4. נראית מנה מעניינת מאד! לדעתי האורז – קוקוס יגנוב פה את ההצגה..
    אם אין שורש ווסאבי- מה יכול להיות תחליף מוצלח?

  5. תודה לכולם, כיף להתארח כאן!
    אורן, על אש בינונית. למען האמת, אפשר לשחק עם זה – שים על אש גבוהה, אבל בעקרון ברגע שהעשן ממלא את הסיר, תספור חמש דקות וזהו, מוכן.

    יערה, את יכולה ללכת על צ'ילי חריף, יהיה נהדר. ולמען האמת, גם לא-חריף יוצא טעים, רק תגדילי את כמות הג'ינג'ר. בהצלחה!

  6. כשאמרת בבקר ביגל… כבר ידעתי שבערב אלך לראות
    ולבטח כשאמרת וואסבי…
    מעניין..
    ?
    הצלחתם לגדל מהשורש?
    להנביטו
    ?
    אם כן.. אז בפעם הבאה אביא יחור גם….

  7. סאגת הווסאבי המונבט… מה שהשורש המסכן עבר…
    הנה ציטוט של מה שאחותי שלחה לי היום:

    נקלט בבית שטרק 19.2.201. מצב: אכול למחצה, היה צורך בתפיסה מהירה והחבאה במטבח מפני אוכלי חריף.
    הצבה בכוסית עם מים 19.2.2010.
    תאונת כוסית 22.2.2010.: מצב: העלים שהו במים והגיעו לרקבון קל. השורשים שהחלו להתפתח מתו.
    אישוש לאחר חיתוך 24.2.2010. הוצאה של הצמח למרפסת כדי שייעשה פוטוסינתזה.
    הצלת הצמח מכוסית ללא מים 26.2.2010. חיתוך נוסף והשרייה חוזרת במים.
    מאז: מעקב יומי על הצמח, הזזה מבוקרת לאזורים מוארים (לא מרפסת), בחינה של העלים הנפתחים,
    חיתוך נוסף של הגבעול שחלקו התחתון נרקב מעט.
    (רק תחשבי על כמות הווסאבי שהולכת לאיבוד עם כל חיתוך ותאונה)
    ובשבוע הבא אולי אבחין בשורשונים ואוכל לשתול אותו.

    ובכן, עפ"י הדיווח עוד לא פסה התקווה לקצת חריף על בסיס קבוע.
    תחזיקו שורשונים!

  8. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
    יש לי ספר על גינון…
    מדברים שם על יוד לחיטוי ןעןד…
    אוי זה נשמע כמו קורס מד"א…
    סולפה?
    דומני זה המונח הרפואי… אני חייבת לשאול את הילד שלי…
    בכל מקרה..
    ביקור הבא ביפן אני גם מביאה…
    או שנראה לך אני יכולה לבקש מהיפני שילח לי ? או שיביא לי לפגישה הבאה?
    או כשהוא בא הנה?
    זה לא מקובל לבקש משהו נכון?
    אולי וולך יעזור לי….

    והייתי אצל סושי מסטר… לארוחת ערב.. היה… איך לומר? מאקי++++

    1. המממ… אני מת על קינמון, בשילוב של מעושן נראה לי מעולה – השאלה אם זה ילך עם הסלמון? לא יודע, לא בטוח, נראה לי פרוורטי מדי…

  9. לסלמון אולי הייתי מוסיפה גבעול של טימין. זה היחידי באגף שנראה לי הולם לעדינותו.
    ושיכול להתעשן נעים.

להגיב על fairy_mi לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.