שניים במחיר אחד – קארי אינדו-תאילנדי

כשהתחלתי את הדיאטה אצל מלי תבור ב- "איזון", אחד מחוקי הדיאטה היה נראה לי קשה עד כדי גבה-גלי. לא, זה לא היה הוויתור על השוקולדים בלי הכרה, גם לא הספורט, גם לא ההקפדה על כמויות הפחמימות שאני דוחס לעצמי בכל ארוחה.

הירקות.

הירקות היוו את הבעיה הגדולה ביותר.

"סלט גדול, בערך משתי עגבניות ושני מלפפונים בכל ארוחה גדולה". "אתה יכול גם לאכול ירקות מבושלים, בערך באותה כמות", "אתמול עוד פעם לא אכלת מספיק ירקות בארוחת הצהריים שלך, אתה חייב להקפיד על זה".

זה עלה לי בדם בהתחלה. ממש לא אהבתי ירקות פעם, בעיקר לא ירקות טריים, אבל בכלל ראיתי בהם מין סוג של נלווים, נותני טעם, אף פעם לא משהו שצריך לאכול בכמות גדולה.

הדיאטה של איזון, שחלק ממנה מבוסס על שליטה בכמויות הפחמימות שנכנסות לגוף בארוחה אחת (מאחר ואם אוכלים כמות גדולה מדי, הגוף משחרר אינסולין שגורם, הפלא ופלא, לאקסטרא-פחמימות האלה להפוך למאגרי שומן), ולירקות יש כאן תפקיד כפול – הראשון והמוכר הוא למלא את הקיבה במשהו שיש לו ערך פחמימתי נמוך יחסית, והשנייה היא למלא את הקיבה במשהו (=סיבים) שיפריע לפחמימות להיספג מהר מדי במחזור הדם.

מספרים על קיבוצניק אחד ששלחו אותו בימי הפלמ"ח לצפות ולדווח על הוצאה להורג של פלמ"חניק אחר שנתפש על ידי הבריטים. "נו, מה היה?", שאלו אותו כשחזר. "מה אגיד לכם, יוסק'ה עשה בהתחלה תנועות עם הרגלים, אחר כך הוא כבר התרגל". כך גם הרגשתי בשבועות הראשונים עם הירקות. התרגלתי. לעסתי את הזוועה הזו, שמעולם לא היו לה הורים, כי הייתי צריך.

מאז זרמו הרבה מים בירקון, ולא מעט קילוגרמים הושלו ממני, ובדרך למדתי לאהוב ירקות. כל כך לאהוב עד שהיום, בארוחת צהריים, אם אני לא אוכל ירקות אני פשוט מרגיש שמשהו חסר לי. פעם, הרגשתי את זה רק כלפי הבשר שאכלתי בארוחות שלי. היום, אני מרגיש את זה גם כלפי האוכל של האוכל שלי. רומנטיקה.

ופתאום, כל מתכון שחיפשתי, כל ארוחה שהכנתי, הייתה צריכה להכיל מספיק ירקות בכדי שהארוחה תיספג לאט ובכמות מתאימה של פחמימות. באחד מהשיטוטים שלי מצאתי קארי ירקות הודי שמהווה בסיס כמעט לכל מה שרוצים – דגים, בקר, חזה עוף… הכל. ובעצם, אם משנים את התיבול שלו, אפשר לקבל גם קארי בסגנון תאילנדי לחלוטין. הבעיה עם קארי הודי, בהקשר הדיאטטי, היא העובדה שלרוב הוא מכיל גם כמות לא קטנה של חלב קוקוס שהוא שמן מאוד ולא ממש עומד בקנה אחד עם דיאטה, וגם לכך, תיכף תראו, מצאתי פתרון עוקף שומן.

בביקור האחרון שלי בעמק הסיליקון בארה"ב, הוא ערש האוכל האסייתי, שלח אותי ש' לאכול במסעדת פועלים תאילנדית הממוקמת באחד מהאזורים היקרים יותר בקליפורניה – רחוב קליפורניה ב- Palo Alto. שם, במסעדה שנקראת Thai Lotus או משהו דומה, אכלתי קארי דלעת מעולה שהוגש בתוך דלעת.

המנה הזו הוכנה עבור מ', מהצמד "ש' ו-מ'", שהיא חצימחונית לא עלינו, ורוטב הקארי היווה בסיס מצויין לנתחים בגודל בינוני של דג פלמוד, דג מצויין שאפשר להשיג אותו טרי בחנויות הדגים האיכותיות הקרובות למקום מגוריכם, במקרה שלי – "שלדג" בטבעון, שלא משנה כמה פעמים אבקר שם, תמיד אצליח ללמוד עוד משהו ולהכיר עוד דג ועוד משהו. הפעם היה זה הפלמוד שאני בטוח יבקר אצלי במטבח עוד כמה פעמים (גם, נראה לי, בתוך סביצ'ה), אבל עוד חזון למועד.

אין משהו חינני ברוטב קארי, בטח לא ברוטב הקארי שתיכף תפגשו – הוא לא מצטלם טוב, לא פוטוגני בכלל. כשחושבים על זה, אוכל משחתי אף פעם לא מצטלם טוב. ובכל זאת, הפוסט הזה הולך לגלות לכם את אמריקה. טוב, לא את אמריקה, אבל קצת את הודו ואולי גם את תאילנד, ואולי גם עוד מקומות.

2013-10-18 20.36.39

נתחיל בטיגון בסיר כבד עם מעט שמן של שני בצלים גדולים חתוכים גס יחסית ועוד 2 כרישות (החלק הירוק-בהיר והלבן בלבד) פרוסות לפרוסות בערך בעובי אצבע. כשהכרישות והבצלים שקופים ורכים, נוסיף 4 שיני שום קצוצות / כתושות ועוד פיסה גדולה של ג'ינג'ר (בערך בגודל האגודל שלכם – 5-7 ס"מ) קצוצה דק.

ננמיך את האש ונוסיף כ- 500 גר' דלעת חתוכה לריבועים בינוניים.

2013-10-18 15.54.40 

לאחר כ- 25 דקות, הדלעת תתחיל להתרכך ולהצ'טקמק לה, היא אמורה להיות רכה וטעימה ונעימה, והעניין הזה ייראה בערך ככה:

2013-10-18 16.12.42

עכשיו הזמן להחליט אם אתם הודים או תאילנדים. בכל מקרה – אפילו לפני ההחלטה – אתם יכולים להוסיף מלח. גם ההודים וגם התאילנדים שונאים אוכל תפל.

אם אתם הודים – תוסיפו לסיר חצי כפית כורכום, 2 כפיות כמון, חצי כפית זרעי כוסברה טחונים או כתושים דק במכתש ועלי. אפשר, אם אתם אוהבים, גם חצי כפית הל טחון. אפשר להוסיף גם, אם בא לכם חריף, שני צ'ילי מנוקים מעורקים וגרעינים, קצוצים גס.

אם אתם תאילנדים – כף גדושה של ממרח קארי אדום. שימו לב שהממרח הזה הוא די חריף, כך שאם לא בא לכם חריף… יכול להיות שכדאי לכם להיות הודים, או לפחות להפחית בכמות ממרח הקארי.

מערבבים את התבלינים עם התבשיל ומוסיפים קופסה קטנה (400 גר') של עגבניות מרוסקות (אני מאוד אוהב את אלה של "Mutti"). מערבבים היטב. מוסיפים שתי כוסות של יוגורט שאתם אוהבים. היוגורט נותן חמצמצות מענגת ומרקם משיי לתבשיל. היוגורט מחליף כאן גם את חלב הקוקוס שלרוב מהווה בסיס לקארי ההודי והתאילנדי.

חלב קוקוס, גם אם הולכים על "נוזל קוקוס" שמכיל כמות שומן פחותה מה-"קרם קוקוס", הוא עדיין פצצת שומן, בטח אם על כמות שכזו אנחנו נוסיף שתי כוסות ממנו. ובכל זאת, בכדי לקבל טעם קוקוסי עשיר אבל לא משתלט, נוסיף 2-3 כפות קוקוס לתבשיל ונערבב היטב. הקוקוס יספוג את הנוזלים, יוציא לרוטב את כל הטעמים שלו, ואנחנו נהנה מהטעם הזה בלי תועפות שומן.

2013-10-18 16.21.16

זה הזמן לערבב את התבשיל היטב, ולחמם על אש בינונית-נמוכה עד שמתחילות לעלות בועות של רתיחה. נוסיף עוד כחצי כוס מים רותחים ונערבב היטב.

נטחן את האימ-אימא של התבשיל הזה בעזרת מג'ימיקס או בלנדר-יד. הרעיון הוא להביא את התבשיל לכדי משחה סמיכה. הדלעת אמנם לא נטחנת למשהו עדין לגמרי, אבל עדיין, אנחנו מקבלים רוטב כמעט משחתי לחלוטין בצבע כתום אלוהי שעושה חשק לעשות אמבטיה עם הרוטב הזה.

2013-10-18 16.49.25

תבשיל של החלטות, התבשיל הזה, ואחרי שכבר החלטתנו אם אנחנו רוצים להיות הודים או תאילנדים, זה הזמן להחליט אם אנחנו רוצים להיות צמחונים (ולהוסיף טופו, חרמנא ליצלן), חצימחונים (ולהוסיף כ- 500 גר' נתחי דג בגודל בינוני, מפולטים ועם העור בכדי שלא יתפוררו לנו אל תוך הרוטב), אוכלי ציפורים (ולהוסיף כ- 500 גר' חזה עוף חתוך לקוביות) או קרניבורים אמיתיים (ולהוסיף כ- 500 גר' רצועות שייטל או סינטה שהוקפצו במעט שמן עד שהתחילו לאבד צבע ומיד הועברו אל הרוטב).

במקרה שלי, מאחר והמנה יועדה לחצימחונית, הוספתי כאמור נתחי דג פלמוד.

2013-10-18 20.36.41

ולהלן זמני כניסת השבת הבישול של כל סוג חלבון על אש בינוני, ברתיחה עדינה (רואים את הבועות בתמונה? אז כזה):

דג – כ- 7 דקות
חזה עוף – כ- 12 דקות (לדעתי הגרסה המוצלחת ביותר)
בשר בקר שהוקפץ עד ששינה טיפונת את צבעו – כ- 5 דקות
טופו – אלוהים יודע, מעולם לא ניסיתי. אבל מאחר וטופו קולט טעמים מצויין ולא מתייבש כל כך מהר, אני מציע לבשל אותו לפחות 10 דקות בכדי שיספוג את הטעמים של הרוטב

זהו, אני מקווה שבזמן שהרוטב התבשל הכנתם לכם אורז לבן פשוט ומתובל במלח בלבד. אני משתמש באורז “טילדה הימשאלי” (אורז בשקית בצבע כחול-מטאלי שעולה פי שתיים מכל אורז אחר), נותן לו שטיפה קלילה, מכניס לסיר, מוסיף כוס וחצי של מים רותחים לכל כוס אורז יבש, מלח לטעם (תטעמו את המים, הם צריכים להיות פשוט מלוחים-טעימים), מביא לרתיחה, מנמיך ללהבה הנמוכה ביותר, מכסה ומבשל 18 דקות. אחרי 18 דקות, מכבה ונותן לאורז “לנוח” במשך 5 דקות נוספות. בלי שמן, בלי כלום. אני יכול לשבת ולאכול את האורז הזה כל היום, אבל, כמו שאתם בטח כבר יודעים אורז זה פחמימות, ופחמימות אי אפשר הרבה, אז לא.

לצערי לא צילמתי את המנה כשהיא "מצולחתת", אבל אני בטוח שתצליחו לדמיין את הרוטב הכתום-כתום המדהים הזה כשהוא מונח על ערימה של אורז לבן… אבל עד שתכינו, לא תצליחו לדמיין לא את הריח ולא את הטעם.

 

 

אין לי זמן לסיפורים

 

קארי דלעת ויוגורט

2 בצלים גדולים חתוכים גס
2 כרישות גדולות פרוסות לטבעות, החלק הירוק בהיר והלבן בלבד
4שיני שום קצוצות או כתושות
5-7 ס"מ ג'ינג'ר טרי, קצוץ או מגורר
כ- 500 גר' דלעת חתוכה לקוביות בינוניות
400 גר' עגבניות מרוסקות (לא רסק)
2-3 כפות קוקוס יבש
3 פלפלוני צ'ילי מנוקים וקצוצים גס – אופציה
2 כוסות יוגורט

לתבלון הודי:
2 כפיות כמון
1/2 כפות כורכום
1/2 כפית זרעי כוסברה טחונים / כתושים
1/2 כפית הל טחון – אופציה

לתבלון תאילנדי
כף משחת קארי תאילנדי אדום

כ- 500 גר' קוביות טופו / פילה דג חתוך לקוביות בינונית עם העור / קוביות עוף / שייטל או סינטה חתוכים לרצועות ומוקפצים עד לתחילת אובדן הצבע.

מאדים בסיר עם מעט שמן את הבצלים והכרישות. כשהם מתרככים, מוסיפים את השום והג'ינג'ר, מנמיכים לאש בינונית ומוסיפים את הדלעת. מערבבים, מכסים ומבשלים כ- 25 דקות, עד שהדלעת מתרככת.

מוסיפים מלח ואת התבלינים שנבחרו (הודי / תאילנדי). מוסיפים את העגבניות המרוסקות, הקוקוס, הפלפלים והיוגורט. מערבבים היטב ומוסיפים חצי כוס מים רותחים לרוטב.

מביאים לרתיחה עדינה על אש בינונית-נמוכה. טועמים ומתקנים טעמים.

טוחנים את התבשיל לקבלת רוטב משחתי-קרמי.

מוסיפים את הדג / חזה העוף / הבקר / הטופו, מערבבים בעדינות ומבשלים 7 דק', 12 דק, 5 דק' או 15 דקות, בהתאמה.

6 תגובות בנושא “שניים במחיר אחד – קארי אינדו-תאילנדי”

  1. יובל תודה! אחלה מתכון ! נוסה היום בתיבול תאילנדי עם טופו והיה מעולה . כ ו ל ם אהבו…. כולל סולדי הדלעת וסולדי הטופו . פעם הבאה מנסה גרסא הודית

  2. וואו, וואו, תודה, עשיתי בגירסה התאילנדית העדינה ביותר
    עם טופו, טעים ברמות גם ללא יוגורט וגם עם, מ-ע-ד-ן!!!!!

  3. נוסה היום. הלכתי על הגרסה התאילנדית וגיליתי שנגמרה לי משחת קארי אדום. שמתי פלפל צ'ילי ורוטב צ'ילי (אוי לבושה!!!) .. עדיין יצא מעולה ואכלנו את זה כמרק (ללא אורז). גם הקטן .. בן 5 בסה"כ אהב את זה .
    ממש אוהבת את כל המתכונים שלך

  4. היי,
    רציתי לעדכן שהכנתי עם דג ויצא מעולה!
    הכנתי עם דג דניס,
    לא רציתי להשתמש ביוגורט ולא היה לי חלב קוקוס אז שמתי במקום זה ממרח קשיו מהול במים ויצא חלב קשיו
    אחלה מתכון, תודה!

להגיב על יובל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.