מאראבו – פנינה של טעמים והבנה של חומרי הגלם

בטח שמתם לב שבזמן האחרון קצת נעלמתי, אני כותב פחות בבלוג ומי מכם שעשה גם לייק לדף שלי בפייסבוק בטח ראה שאני הרבה פחות אקטיבי מבעבר (ומי שעוד לא עשה, שיעשה תיכף ומיד לייק בפייסבוק של הבלוג, שמעתם? מיד! לא רוצה לשמוע מילה, כלום – אחרת אני שולח אותכם לעמוד בפינה של הפייסבוק שלכם!).

אז שום דבר לא קרה, תודה שאתם מתעניינים, רק שהשילוב הזה של לימודים ועבודה לא ממש משאיר לי זמן לחיים, ומספר הפעמים שאני מצליח לבשל הוא ממש מועט, והזמן שיש לי לכתוב הוא עוד יותר מועט. Cest la vie. אני מקווה מאוד שבזמן הקרוב (הסימסטר הקרוב, כלומר) אני אתאפס קצת יותר טוב על חלוקת הזמנים ואולי יהיה לי קצת יותר זמן לבשל ולכתוב. אתם תהיו הראשונים לדעת, מבטיח.

ובכל זאת, לאכול חייבים, נכון? נכון! אתם כבר יודעים כמה שאני אוהב את מהפיכת הקופונים, שכבר עזרה לי בעבר להגיע למסעדות יוקרתיות או יקרות עם פחות כאבי מצפון. כשראיתי שיש קופונים לפני כמה חודשים למסעדת מאראבו ברמת-גן (רמת-גן, לא בדיוק המקום הקלאסי שבו הייתם מצפים למצוא מסעדת יוקרה, לא?), זו הייתה הזדמנות מצויינת לנצל בכדי להגיע למסעדה ששמעתי עליה המון, כולל את העובדה שהיא יקרה (למרות שהעובדה הזו הופרכה כשהיינו שם). מיד עדכנתי את ש', שותפי לפשע בכל הנוגע לקופונים, ולמרות המחאות של נשותינו (מ' של שי וזוגתי שתחייה), קנינו את הקופונים למאראבו. בדיעבד התברר שש' ואני לעסנו קצת יותר ממה שיכולנו לבלוע (תרתי משמע), והייתה לנו תקופה שהיו לנו קצת יותר קופונים מסופי שבוע לבזבז אותם… האמת שאני אוהב ללכת למסעדות עם ש' ו-מ', הם שותפים טובים לעשות sharing של מנות (because sharing is caring!), מה שאומר שאנחנו יכולים להנות כולנו מיותר מנות.

התנצלות קטנטנה על איכות התמונות – תנאי הצילום במסעדה החשוכה מעט לא אופטימליים בלשון המעטה, כך שלא בטוח שאצליח להעביר את יופי המנות, אבל, זה רק אומר שתצטרכו להשקיע בקריאה של הטקסט…

IMG-20110513-00197

מתחילים בלחם מצויין (מצויין!) עם איולי שניכר בו טעם פטריות כמהין ועם זיתים. ליד האיולי היו זיתים טעימים, קצת מסחריים (די ברור לי שהם ישבו בקופסת שימורים די סטנדרטית עד לא מזמן), אבל טעימים.

פצחנו במנה של ניוקי כמהין עם קוקי סאן ז'אק (סוג של צדפה מהממת ועדינה בטעמה ובמרקמה, ידועה גם בשם Scallop) ופטריות. מה אגיד לכם, טעימונת מהמנה הזו ואתה יודע שהגעת למסעדה שהיא לא פחות ממצויינת. לדעתי מדובר באתגר לא קטן, לחבר בין קוקי סאן-ז'אק שהיא עדינדינת העדינדינים בכל הנושא לפירות ים, עם כמהין שיש להם טעם מאוד ברור, וחזק וכמהיני. כשטועמים את המנה, רואים שהשף (יואב בר) צלח את האתגר הזה בלי בעיה בכלל – הניוקי מדוייק מאוד, שזה בכלל אתגר קשה לעמוד בו – הרבה ניוקי שעשו את דרכם אל הקיבה שלי היו או דביקים נורא ונדבקו את החיך העליון שלי, השיניים, הלשון ומה שתרצו, או שהיו גושיים וקשיחים מדי. הניוקי של מאראבו בדיוק במרקם הנכון. הכמהין מורגש מאוד אבל במקום ובלי להשתלט על שום דבר מסביב, ולדעתי זה קשור לכך שטעם הכמהין עודן על ידי רוטב השמנת מסביב. ומעל הכל… המלכה האם, סקאלופ שלמה שנצלתה באמת בצורה מושלמת.

זה הזמן לספר לכם שלדעתי פירות ים בכלל, וסקאלופ בייחוד ובפרט, מהווה את אבן הבוחן בכל מסעדה. יש רק דרך אחת לבשל פירות ים, וזו הדרך שמקפידה להוציא אותם בדיוק בשניה הנכונה מהמחבת או הסיר. בלא מעט מקומות תוכלו למצוא קלאמארי או שרימפס שבושלו יותר מדי (לרוב), ולעיתים, על מנת לנסות ולמצוא חן בלי להבין כל כך, מוציאים פירות ים מבושלים פחות מדי, מה שיכול להפעיל אצלי את אינסטינקט ההקאה בקלי קלות.

הסקאלופ היא כנראה פרי הים העדין ביותר שיש. ההבדל בין "מוכן כמו שצריך" לבין "זוועת עולם" הוא קטן מאוד. כשהוא מוכן כמו שצריך, יש לו טעם עדין-עדין של…. של…. של סקאלופ. קשה להסביר את הטעם של הסקאלופ, משהו בין המתיקות של בשר סרטן לבין הטעם של שרימפס. כשהוא מוכן כמו שצריך, המרקם שלו "בדיוק" – רך במידה אבל לא "מושי" מדי. לא צריך לציין שכשהוא לא מוכן כמו שצריך, הוא זוועה. במנה הזו יואב בר, השף של מאראבו, מוכיח שהוא יודע להכין פירות ים בצורה הכי מקצועית שיש – הסקאלופ עדין, הטעם שלו משתלב בצורה מדהימה עם הפטריות, והרוטב של השמנת עוטף את כל ומחבר את חלקי המנה בצורה טבעית מאוד, כאילו זה כל מה שהרכיבים האלה היו צריכים בכדי לנוח על משכבם בשלום.

תוך חצי שניה המנה נעלמה, ומ' ואני החלטנו שהמסעדה ריקה ו/או אף אחד לא מסתכל, מה שאומר שאנחנו יכולים לנגב את הרוטב עם שאריות מהלחם, כאילו מדובר בו ב-"חומוס סעיד" באמצע השוק בעכו.

IMG-20110513-00198

המנה הראשונה הבאה הייתה קרפצ'יו סינטה. סינטה, לדעתי, הוא הנתח הטוב ביותר שיש בפרה, גם לסטייקים, רוסטביף, ובטח עבור קרפצ'יו – גם המרקם וגם הטעם הבשרי והאמיתי של הנתח הזה פשוט מתאימים לאכילה כקרפצ'יו. להבדיל מקרפצ'יו רגיל שמגיע רק עם שמן וקצת חומץ בלסמי ברוב המסעדות, למנה נילוו שום קוניפי (שום שמבושל בשמן או שומן בטמפרטורה נמוכה יחסית), צ'יפס בטטה, ומה שהשתלב בצורה מדהימה עם המנה היו צלפים ענקיים ומלאי טעם.

יאללה. הגיע זמן למנות עיקריות, לא? המנה הראשונה שהגיעה לשולחן הייתה פילה של דג מוסר על פירות ים ברוטב שהכיל המון המון המון עגבניות. גם כאן פירות הים היו מוכנים בדיוק ברמה הנכונה – לא טריוויאלי כאשר יש יותר מסוג אחד של פרי ים בצלחת. הכנה של מנה כזו דורשת הבנה טובה של חומרי הגלם ושל התהליך הנכון וסדר הפעולות הנכון. יואב והצוות שלו מוכיחים, במנה הזו כמו במנות אחרות, שאם יש משהו שהם מבינים זה חומרי גלם בכלל ואת פירות הים בפרט. השילוב של הדג, פירות הים והרוטב פשוט "עובד". מנה מצויינת – אל תוותרו עליה כשאתם מגיעים למסעדה.

IMG-20110513-00201

מאחר ורצינו גם בשר, לקחנו מנה שאם אני לא טועה הייתה ספיישל באותו ערב (ספויילר – אני מקווה שרק באותו ערב) – שלישיית המבורגרים על שקשוקה עם תרד. מנה בסדר. לא יותר. nothing to write home about – אמנם ברוטב מורגש שימוש בהמון עגבניות טריות וטעימות, אבל הרוטב קצת אנמי ולא מביא איזה "קיק" לפה, וההמבורגר – בסדר, הרבה פחות מהרמה שהפגינו שאר המנות. בקיצור, אני מקווה שכשאתם תלכו למסעדה הזו לא תפגשו את המנה הזו, ואם כן, תשאירו אותה למישהו אחר.

בכדי להעביר את הטעם רביולי קרם שורשים, שמגיעה עם חתיכות גדולות של פטריות בשרניות וטעימות, ומעל הכל גזר שלם ספק מאודה ספק צלוי-צרוב.

הרביולי טעים, הבצק בדיוק בעובי הנכון, המילוי שלו אמנם עדין בטעמו, אבל מצליח להביא טעמים מאוד מרוכזים של ירקות שורש בלי להיות תוקפני מדי. החתיכות הגדולות של הפטריות שמקיפות את הרביולי יחד עם הרוטב, והעלים הירוקים שהיו שם (אם אני לא טועה היו שם כרישה, בצל ירוק ותרד) היו ממש חגיגה כל ביס. אני אוהב שברוטב יש חתיכות גדולות של "משהו"ים – בכל ביס אפשר לטעום משהו אחר – פעם רביולי לבד, פעם עם חתיכת פטריה, פעם עם איזה עוצמת טעם של הירוקים שמשתלבים במנה – אליפות. אני לא חשבתי אי פעם שאני אגיד את זה על מנה עיקרית שאין לה בשר (טפו!), אבל המנה הזו באמת אליפות.

כבר לא היינו רעבים, אבל עדיין היה לנו מקום לעוד משהו. בהתייעצות עם המלצרית הזמנו את "המנה" לטעמה – פסטה פפארדלה ברוטב שמנת עם פטריות עם מדליוני פילה. אני לא אוהב פילה, אבל משהו בדרך שבה המלצרית תיארה את המנה שיכנע את כולנו שזו המנה שאנחנו רוצים לסיים איתה את המערכה העיקרית.

IMG-20110513-00205

הפסטה מעולה – טעימה, עשויה במידה הנכונה, עם רוטב פטריות יער ושמנת מתקתק ועשיר. אליפות. לא פחות.

אה כן, היו שם גם מדליוני פילה. טעימים. בסדר. אחלה. נשבע לכם שאם היו שוכחים לשים לנו את הפילה למעלה ובמקום היינו מקבלים עוד הר קטן של פפרדאלה עם הרוטב המתקתק המעולה הזה, נשבע לכם שלא הייתי מתלונן אפילו לשניה.

זהו, הגענו לקינוחים. שולחן לידנו קיבלו מנה מרשימה מאוד של גביע זכוכית עם קרם מוקצף ולבן ומעל הכל – תותים. נראה פשוט וטעים.

בפועל – ספיישל של אותו ערב, תותים מסוכרים על קציפה של גבינת עיזים יחד עם פירורים וגושונים של מרנג. מנה נחמדה, לא יותר. האמת שכשהיא הייתה בשולחן היא נראתה קצת פחות טוב, לי היא הכי הזכירה מילק שייק שתיכף הולך לזלוג לנו על השולחן, ולמרות שהתמונה לא ממש עושה לה טוב (התנצלתי כבר!), מלכת היופי של הקינוחים היא לא.

IMG-20110513-00208

הקינוח הבא היה אליפות – דרך מצויינת לסגור ערב מעולה עם אוכל מצויין וחברים מצויינים עוד יותר – פאדג' שוקולד מצויין עם קרם נוגט, דף של שוקולד לבן, גלידת שוקולד (פשוטה וטעימה) שקצת היתה מיותרת, ושלושה כדורי טרטופו.

IMG-20110513-00210

המנה הזו היא בדיוק ברמה שהייתי מצפה ממסעדה כזו – טעימה, מיוחדת, שוקולדית במידה אבל מיוחדת ולא "עוד מוס שוקולד".

לסיכום – מאראבו היא אחת המסעדות הטובות שאכלתי בהן בזמן האחרון, ולדעתי גם שותפיי לפשע יסכימו איתי. המנות הטובות ביותר שאכלנו במסעדה היו מנות של פירות הים והדגים, מנות הבשר פחות, אבל זה קצת לא פייר – אכלנו רק שתיים מתוך מנות הבשר של המסעדה, כנראה שעוד נחזור בעתיד לבדוק את שאר מנות הבשר.

One thought on “מאראבו – פנינה של טעמים והבנה של חומרי הגלם”

  1. וואו. חוויה שונה לחלוטין ממה שאנחנו עברנו שם. בעבר, אני חייבת להודות, מאוד מאוד אהבתי את המסעדה, אלא שבפעמיים האחרונות שהיינו שם היה פשוט נורא. האוכל היה מאוד סתמי ויקר, השירות היה על הפנים (בשתי הפעמים השונות), ובאופן כללי ממש לא נהננו. התבאסו שהמסעדה שפעם כל כך אהבנו כבר לא מרגשת אותנו באותה צורה, ושמשהו שם פשוט השתנה. אין לי מושג מה.
    בכל מקרה – שמחה לשמוע שהיה לכם טוב, במיוחד עם קופונים, שזה לא דבר טריוויאלי לאחר ששומעים על מקומות שמגישים דברים "מיוחדים" ושונים לאנשים שמגיעים עם קופונים.
    אז מעולה 🙂
    אחלה ביקורת. ובהצלחה במבחנים!

    נטלי

להגיב על נטלי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.