עשרים שנה וקישוא

בתחילת ספטמבר חגגנו, שתחייה ואנוכי, עשרים שנות היכרות.

עשרים שנה אנחנו ביחד, ומעבר ליחסים שלנו שהלכו והתפתחו ונתיבי החיים שלנו שהלכו ונכרכו האחד בשני, דבר אחד לא השתנה. כמה מפתיע, שהדבר היחיד הזה הוא מאכל.

בדייט השלישי שלנו (אם אני לא טועה, מזכיר לכולם שאני גבר וכמה שזה מפתיע נשים, אני לא זוכר מה לבשתי בדייט הזה ומה היא לבשה ובאיזה בושם היא השתמשה ואם היא פתחה לי את הדלת של הבית שלה ביד ימין או בצד שמאל), מאחר וההורים שלה היו בחו”ל, החלטנו שבמקום לצאת נישאר אצלה בבית ואבשל לה ארוחת ערב. אני חושב שבאותו הערב נפל הפור ומאז אני שלה והיא שלי.

אחת מהמנות שהכנתי באותו ערב היא המנה שתיכף נדבר עליה, שהיא מנה פשוטה מאוד, עם בעצם שני מרכיבים בסך הכל (אם לא סופרים את התבלינים), אבל כמה שהיא פשוטה, ככה היא טעימה. בתקופה שהייתי נוסע לחו”ל ומשאיר אותה לבד בדירה הקטנטנה שלנו בתל אביב, הייתי מכין סיר ענק של המנה הזו בכדי שיהיה לה מה לאכול כל יום כשהיא חוזרת מהעבודה, וכשחזרתי הסיר היה ריק לגמרי, שטוף ומחכה לי על השיש שאכין עוד נאגלה.

הרבה דברים בחיי הנישואין שלנו הם כאלה – הנאות קטנות שהן רק שלנו, פינוקים קטנים שאנחנו מפנקים אחד את השני. אני מפנק את מלי לרוב באוכל או בשתייה. ומאחר ואנחנו כל כל הרבה זמן ביחד היא אפילו לא צריכה להגיד לי מה בא לה, אני לרוב יודע אם מתחשק לה סחלב חם ממש ממש עכשיו או שהיא רוצה שאכין משהו לארוחת הצהריים של מחר, או אפילו עכשיו. אחרי עשרים שנה, לא צריך לדבר, אבל כנראה שהדיבורים בינינו הם בדיוק מה שעושים את השנים האלה כל כך טובות.

בשבועות האחרונים הכנתי את המנה הזו כבר פעמיים, ונדרשתי להכין אותה כבר שוב. הפעם כבר לא רק על ידי זוגתי שתחייה אלא על ידי הילדים שטורפים את זה כשהם חוזרים מבית הספר…

אני גאה להציג בפניכם – קישואים באגוז מוסקט.

2015-09-19 17.59.57

המנה הזו כמעט מסובכת כמו השם שלה, והאמת שכמעט שלא צריך לדעת כלום בכדי להכין תוספת משגעת לארוחת הערב או הצהריים.

נתחיל עם ק”ג של קישואים קטנים או זוקיני. כדאי מאוד לבחור את הקישואים / הזוקיני הקטנים והמוצקים יותר מאשר את הגדולים והמימיים.

נשטוף את הקישואים היטב ונקטום את שני הקצוות שלהם. נחתוך כל קישוא / זוקיני לשתי פרוסות או שלוש לאורך הקישוא, וכל פרוסה לשלושה גפרורים. נחצה כל גפרור באמצעו כל שיתקבלו גפרורים קצרים יותר.

נחמם מחבת כבדה / סיר כבד על אש גבוהה. כשהסיר חם, נוסיף כמות יפה של שמן זית (בין שתי כפות לחמש) – תוך שניות השמן יגיע לטמפרטורת העישון שלו, וכשעשן כחלחל יתחיל לעלות מהסיר, זה בדיוק הזמן להוסיף את הקישואים ולערבב היטב עם השמן כך שיצפה את הכל.

2015-09-19 17.36.19

נמשיך לטגן ולערבב מדי פעם, עד שנתחיל לראות סימני השחמה אמיתיים על חלק מהקישואים, ואז ננמיך מעט את האש. כשרוב הקישואים כבר מראים מעט סימני השחמה, נתבל במלח גס, פלפל שחור גס ובהרבה אגוז מוסקט – אני מציע לכם להחזיק בבית אגוז מוסקט טרי ופומפייה מיוחדת שנקראת “מיקרופלאן” – אין מה להשוות אגוז מוסקט טחון מחנות, איכותי ככל שאפשר, ובין אגוז שנטחן ממש זה עתה.

אגוז מוסקט הוא תבלין חמקמק. הקו הדקיק בין פחות מדי ממנו (בכל תבשיל) ובין יותר מדי והשתלטות של הטעם שלו על כל טעם אחר הוא באמת דקיק. אגוז מוסקט הולך מצויין עם תבשילי ירקות וגם עם בשר (אני אוהב מאוד להוסיף אותו לקציצות), והולך מצויין עם מאכלים חלביים – הוא נותן להם מעין טוויסט שגורם להרגיש כאילו החלב נקטף לפני רגע מהפרה… עוד רגע נשתמש גם ביכולת הזו של המוסקט, אבל בואו נחזור רגע לקישואים.

למרות הקו העדין שתיארתי לפני רגע, אפשר להשתולל כאן. נראה שהקישואים סופגים כאן את אגוז המוסקט וגם אם תגזימו קצת, כמוני, עדיין תתקבל מנה מדהימה.

בקיצור – הוסיפו כמות נכבדה של אגוז מוסקט, פלפל שחור גרוס ומלח גס לפי הטעם.

2015-09-19 17.37.06

נערבב, נטעם ונתקן טעמים מיד. המלח יתחיל לגרום לקישואים להגיר נוזלים וזה לא מה שאנחנו רוצים – אנחנו רוצים שהקישואים יישארו קשיחים וקריספיים.

ערבוב נוסף, והופ – נוריד מהאש. שימו לב לסימני החריכה ולעובדה שמקלות הזוקיני עדיין קשיחים ולא הפכו להיות “מושי” מדי.

2015-09-19 17.38.07

בינתיים נכין את הרוטב לקישואים – בקערה נערבב גביע של יוגורט או שמנת חמוצה עם מלח, פלפל שחור גרוס היטב ו-, כמה מפתיע, אגוז מוסקט (גם כאן כמובן אני מציע לגרר אגוז טרי). נערבב היטב, נטעם ונתקן טעמים. חשוב לזכור שטעמו של הרוטב מתפתח אחרי כמה שעות אז אם נשארות לכם שאריות מהרוטב – צפו שהוא יהיה חזק יותר ביום-יומיים לאחר ההכנה.

זהו, לא צריך יותר, מגישים את הקישואים עם הרוטב, כל אחד יוצק לעצמו לפי הטעם רוטב ולא מאמין שבתבשיל הזה יש בסך הכל קישואים ומוסקט. בדיוק כמו מערכת נישואין מוצלחת, לפעמים לא צריך לחפש יותר מדי מרכיבים. בסך הכל שני מרכיבים שמשלימים אחד את השני וסופגים את הטעמים אחד בשביל השני.

מלי, מת עלייך ומקדיש לך כמובן את הפוסט הזה לזכר עשרים השנים שעברו וארבעים השנים שעוד לפנינו ביחד.

2015-09-19 17.59.51

אין לי זמן לסיפורים

קישואים באגוז מוסקט

ק”ג קישואים / זוקיני – קטנים ומוצקים
אגוז מוסקט מגורר (עדיף טרי)
פלפל שחור גרוס טרי
מלח גס

לרוטב:
גביע יוגורט / שמנת חמוצה
פלפל שחור
אגוז מוסקט מגורר (עדיף טרי)
פלפל שחור גרוס טרי
מלח

נחתוך את הקישואים למקלות עבים ונחצה את המקלות לחצי. נחמם סיר / מחבת על אש גבוהה ונוסיף שמן זית. כשהשמן מעשן נוסיף את הזוקיני / הקישואים ונערבב היטב. כשהקישואים מראים מעט סימני חריכה, נוסיף את התבלינים, נערבב ונסיר מן האש.

להכנת הרוטב, נערבב היטב בקערה את כל חומרי הרוטב .

7 תגובות בנושא “עשרים שנה וקישוא”

  1. מזל טוב לכם יובל ומלי.ועוד הרבה שנים מאושרות. אני חושבת שרוטב עגבניות פשוט שלא להגיד קטצופ יכול גם כן לעשות את העבודה בעיקר למי שלא מעונין בדיברי חלב.

השאר תגובה