החשק הוא אבי כל המצאה

תעשו לי טובה לפני שאתם מתקנים אותי ומספרים לי שהמשפט המקורי הוא “הכורח הינו אבי כל המצאה”. שטויות. הריני עומד כאן מעל במת האינטרנט הזאת ומכריז – בולשיט! הדבר היחיד שגרם לאנשים להמציא היה החשק, ותו לא.

בואו ניקח לדוגמה את האופניים – האם יש כאן כורח? האם אני חייב לנסוע מכאן לכאן ומשם לשם? לא, אני יכול להתהלך. פשוט לא בא לי ללכת 20 ק”מ, אלא מתחשק לי לעשות את זה במהירות יתרה, במעט השקעה אנרגטית ובזרוע נטויה. מכונית? שוב – הנרי פורד אמר שאם היו שואלים את הלקוחות הפוטנציאליים מה הם היו רוצים לקבל מהדור הבא של כלי התחבורה שלהם הם היו אומרים “סוסים מהירים יותר”, כך שכורח – לא היה כאן. אף אחד לא הכריח את האחים רייט להתעופף להם על כנף מטוס וכנ”ל אף אחד לא הכריח את דה ווינצ’י ליצור דגמים ראשוניים של מצנחים. לא. אני יכול לדמיין את דה ווינצ’י חושב לעצמו משהו כמו “מה אם יתחשק לי לקפוץ מצוק ולרדת למטה בלי להיחבט בקרקע?”.

בקיצור – חשק. גבירותי ורבותיי.

וגם מנות רבות הומצאו בעקבות החשק, הוא לא יותר. “מתחשק לי עוף הערב, תפתיע אותי”, אמר נפוליאון לדונאן, טבחו האהוב, מיד לאחר קרב מרנגו, וכל השאר היסטוריה – הוצאה ה-“עוף מרנגו”. כן, יש כמה עיוותי זמן שיכול להיות שיהרסו את הסיפור הזה, נגיד, שהקרב התקיים עוד לפני שהוא היה השף שלו, אבל יאללה נו, אל תהרסו לי סיפור טוב עם עובדות, ממש אין צורך להתקטנן.

באחד מימי השישי האחרונים קמתי עם חשק. מאחר ואני נשוי לזוגתי שתחייה והיא פולניה, והילדים היו בבית בבוקר (יום שישי, חופש, קיבינימט), לקחתי שני כדורי חישקומיצין, כמאמר הגששים, מה שהמיר לי חשק אחד לחשק אחר – החל מהשעה 9:00 בבוקר של אותו יום שישי, התחשקה לי מוסקה. התחשקה לי ברמה שהבנתי שאו שהיום אנחנו אוכלים מוסקה, או שאני מגרד לעצמי את הורידים עם קצה של מזלג. כזה חשק. זה נשמע קצת מפחיד אבל זה קורה לי לא מעט, ועד עכשיו חשקים שכאלה הולידו רק מתכונים מעולים. תוך כדי שאני עורך לעצמי את רשימת הקניות בראש ומדמיין איך אני עורך את החצילים בתבנית, מניח עליהם את הבשר ויוצק את רוטב העגבניות הטרי, מסדר שכבות ומכניס את התבנית לתנור, פגעה בי כמכת ברק המחשבה – “הרי אין תנור!”. לצערי מספר שבועות לפני החשק המדובר התפוצצה דלת הזכוכית של התנור שלי, שהוא חדש למדי, מה שלא מנע מחברת שולטס יצרנית התנור לספר לי שזכוכיות הן בכלל לא באחריות, ואולי זה בכלל בגלל הפיצוץ, בקיצור – עלית שירות הלקוחות וחוסר לקיחת האחריות, כנהוג במדינתנו, מה שדרש הרבה מאוד שיחות טלפון והתמקחויות והתעקשויות עד שהנושא תוקן, כמובן שלא התחמקתי מתשלום למרות שהתנגדתי לכך בתוקף (מי לא?). לאט לאט התפוגגו להם ריחות המוסקה מהדמיון שלי, אך החשק רק התגבר.

אך לא דבר פעוט כמו חוסר של תנור ימנע ממני לאפות מנה. מיד חשבתי להכין את המנה במיקרו המשולב שלנו, אך התכנית נפסלה מאחר ואני אמון על ארוחת ערב של 4 אנשים, ובמיקרו המדובר אפשר להכין מנות אולי לשניים, וגם הם לא ממש רעבים. ופתאום, העננים הוסטו להם וקרן אור של שמש ליטפה את ראשי (שטויות, זה היה אחד מסופי השבוע השרביים ביותר שידענו, היה משהו כמו 58 מעלות מאז 6 בבוקר, ואפילו לא עננצ’יק אחד לרפואה, אבל זה נשמע ונקרא  ממש טוב) וצצה לה המחשבה – “מוסקה במחבת”. כן כן, גבירותי ורבותיי, החשק הינו אבי כל המצאה.

גם הפעם, לשמחתי ולשמחתכם, החשק לא הכזיב ובסיכומו של דבר התקבלה תוצאה, מה אגיד לכם, במלוא הצניעות, לא פחות ממצוינת.

2014-06-27 20.38.07

יאללה, לעבודה – יש לנו חשק, לחשק יש זקן, וגם ארבע רגליים, וגם זנב קטן. מוסקה מדהימה ממוצרים טריים וטעימים, מתאימה לכל מי שאוהב חצילים וגם קישואים (אז מה אם זה לא מוסקה קלאסית, תזרמו), בשר טחון ועגבניות ועם ערך מוסף נוסף – המתכון הוא פליאוליתי למהדרין, מה שלא ימנע מכם ליהנות ממנו גם אם אתם לא ממש מקפידים על דיאטה פליאוליתית. שנתחיל?

נרכוש לנו שני חצילים בגודל בינוני ועוד ארבעה זוקיני גדולים או שמונה קישואים רגילים (בהירים) קטנים. אני השתמשתי בבאלאדי, שאני אוהב מאוד להשתמש בהם, אבל גם חצילים “קלאסיים” טובים יעשו את העבודה. מה זה “טובים”? כשבוחרים חצילים רגילים, חשוב שהחציל ירגיש קל יותר ממה שהוא נראה (אני מקבל את התחושה על ידי זה שאני מחזיק אותו ביד, זורק כלפי מעלה ותופס, בכדי לקבל תחושת משקל מול צורה). שני סוגי החצילים צריכים להיות בעלי קליפה מתוחה, מבריקה, בלי כתמים ובלי פגעים. מצאתם חציל באלאדי שעומד בדרישות? אחלה. לא? דלגו לערימת החצילים הרגילים, אולי תמצאו את מבוקשכם שם.

2014-06-27 17.45.00

נתחיל בפריסה של שני החצילים  לפרוסות לאורך של 7.5 מ”מ (אל תמדדו באמת, רק משהו בין חצי ס”מ לס”מ, זה הכל).

2014-06-27 17.48.52

אם החצילים באלאדי, אין צורך להמליח ולגרום להם להגיר את מרירותם, עוד לא נתקלתי בחציל באלאדי מריר. אם אלה חצילים רגילים, אם יש להם ממש מעט גרעינים – כנ”ל. אם בטעות קניתם חציל גרעיני, הרי שאם לא תמררו את חייו בהמלחה הרי שהוא ימרר לכם את התבשיל, וחבל – פרסו את החצילים בתבנית אפייה, עדיף על נייר סופג, והמליחו את החצילים משני הצדדים. לא להשתולל – המלח חודר לחציל וממליח אותו, אם תשתוללו תקבלו משהו לא אכיל (מניסיון). נניח לחצילים להגיר את נוזליהם המרים במשך כחצי שעה, ננגב באמצעות נייר סופג היטב.

לפני שנתחיל לטגן הערה ואופציה דלת-שומן לטיגון החצילים והקישואים – אפשר להניח אותם על תבנית עם נייר אפיה, לרסס בתרסיס שמן (או למרוח בעדינות עם מברשת אפייה) ואופים אותם ב- 180 מעלות במשך כ- 30 דקות.

במחבת נחמם לנו כמות יפה של שמן קוקוס או שומן בקר מזוקק או חמאה מזוקקת (שלושת האחרונים לחובבי הפליאו) או שמן זית (למי שלא). יש מי שטובל את החצילים בקמח בכדי להקטין את ספיגת השמן שלהם, יש כאלה שבביצה, יש כאלה שבתערובת של שניהם, אני לא טבלתי בכלום בכדי דווקא לתת לשמן לחדור אל החציל ולמלא אותו בטעם של השמן והשומן. אם אני כבר עושה דיאטה שמאפשרת לי לאכול כמה שיותר שומן, זה הזמן לנצל אותה, מה גם שהשמן יוצר במהלך האפייה/בישול של המוסקה והופך לחלק מהרוטב.

על אש בינונית נטגן את החצילים עד להזהבה יפה משני הכיוונים, ונוציא למגש עם נייר סופג.

2014-06-27 17.55.08

בצורה דומה נפרוס את הקישואים לאורכם, לפרוסות קצת יותר דקות (בערך חצי ס”מ, ודיר באלאק אני תופס אתכם מודדים! בערך אמרתי!!!), ונטגן גם אותם. הקישואים, ברוך השם, לא סופגים כל כך שמן ולא דורשים כל כך הרבה שמן, אבל לוקח להם קצת יותר זמן להתבשל.

2014-06-27 18.33.09

בזמן שהחצילים והקישואים מתטגנים להם נכין את רוטב העגבניות. אני הכנתי את שלי בתרמומיקס (שהוא מין סוג של מעבד מזון שגם מבשל תוך כדי), אבל אתם יכולים להכין אותם בסיר קטן.

נניח בסיר שתי כפות שמן (קוקוס / שומן מזוקק / חמאה או שמן זית כבר הבנתם את הפרנציפ, לפי ההקפדה שלכם על אילו עקרונות תזונה שבא לכם), בצל סגול קצוץ וארבע שיני שום קצוצות, ונאדה על אש בינונית עד שהבצל הופך להיות שקפקף. נוסיף 500 גר’ עגבניות שרי חצויות וכפית מלח גס (המלח יעזור לעגבניות להגיר את נוזליהן). נערבב היטב ונבשל כחצי שעה על אש נמוכה-בינונית תוך כדי שאנחנו מערבבים מדי פעם, כך בערך חצי שעה. אחרי חצי שעה העגבניות יתחילו להגיר את נוזליהן, ואחרי כ- 45 דקות הן כבר ממש יאבדו את צורתן. זה הזמן לטחון את הרוטב (הכי טוב עם בלנדר מקל, אבל אם אין, גם בלנדר רגיל יעשה את העבודה מעולה). חשוב לטחון את הרוטב היטב בכדי לקבל תערובת כתומה-בוהקת וחלקה לגמרי.

2014-06-27 18.41.52

בזמן שהרוטב מתבשל לו ואחרי שטיגנתם את כל החצילים והקישואים, נכין את תערובת הבשר שמבוססת על ק”ג של בשר טחון בהרכב משתנה, לפי רצונכם וטעמכם, של בשר בקר, שומן בקר ושומן כבש (האחרון הוא פינוק לאוהבי הכבש בלבד, וממש לא חובה).

כשהקפדתי על תזונה דלת שומן, השתמשתי בנתחים כגון פאלש פילה ואפילו כתף כבסיס לבשר הטחון שלי, ואני עדיין ממליץ על הנתחים האלה למי שמקפיד על דלות-שומן – הם טעימים, עשירים ומצוינים. אני השתמשתי בתערובת של צוואר, פאלדה ומכסה הצלע (וביקשתי מהקצב דווקא את החלקים השמנים יותר מאלה), וביקשתי ממנו גם להוסיף עוד 30% שומן כבש בכדי לקבל בשר טחון שמן. שוב, תחליטו אתם לאיזה צד אתם הולכים – אין כאן נכון או לא נכון, אלא מה שנכון לכם.

את הבשר נערבב בקערה יחד עם חצי צרור של פטרוזיליה קצוצה דק (החלק העליון של הצרור – בעיקר עלים וגם קצת גבעולים רכים), ועוד רבע צרור של עלי מנטה קצוצים דק. נוסיף גם כפית מלח, פלפל גרוס טרי, כף שטוחה של כמון וחצי כפית של קינמון. נוסיף גם 5 שיני שום כתושות בכדי לסגור לנו את מנעד הטעמים בתערובת הזו.

2014-06-27 18.34.30

את התערובת הזו נלוש היטב עד שהיא אחידה. אני ממליץ לכם, גם אתם שנגעלים אפילו מהמחשבה לטעום בשר טחון חי, לטעום את הבשר בכדי לוודא שהוא טעים ומתובל היטב. לתקן תיבול אפשר לפני הבישול, לא אחריה… בכל מקרה, אחרי תיקון טעמים, מכסים ומאפסנים במקרר למנוחה עד יבוא יומו (כלומר, רוטב העגבניות יהיה מוכן).

2014-06-27 18.55.57

יאללה – חומרי הבסיס שלנו מוכנים, הגיע הזמן לקונסטרוקציה, לא? אפשר ללכת לפי הרעיון המקורי שלי של “מוסקה במחבת”, ואפשר ללכת על תבנית שתיכנס לתנור. מה שבא לכם, רק תזכרו שאיפה שאני כותב “מחבת” אתם יכולים גם לקרוא “תבנית”, ואיפה שאני כותב “תבנית” אתם יכולים לקרוא גם “מחבת”.

מאחר וכבר השתמשנו במחבת היום – זו שטיגנתם בהם חצילים וקישואים כבר משומנת בתחתיתה, הנה הזדמנות נהדרת לחסוך כלי לשטוף ולהשתמש בה כאכסניה למוסקה – בהנחה שיש לכם גם מכסה מתאים.

נרפד את התחתית של התבנית (המשומנת) בחצילים תוך כדי שאנחנו מרעיפים אותם – כלומר מניחים אותם כשיש מעט חפיפה ביניהם, כלומר לתפוס מקסימום שטח טריטוריאלי תוך כדי שאנחנו עדיין יוצרים שכבה אחידה אחת.

2014-06-27 18.54.50

על החצילים – שכבה עדינה (בערך שליש הכמות) של רוטב העגבניות המדהים שהכנו.

2014-06-27 18.55.43-2

עכשיו בזהירות ניקח כמות לא קטנה של הבשר ונשטח אותה לקציצה פחוסה ונניח על הרוטב. כמה לשטח? כנראה שהתשובה הכי מתאימה היא “כמה שצריך” – תזכרו שיש לכם את כל המחבת / התבנית לכסות בבשר טחון, כלכלו צעדיכם לפי השטח שאתם רוצים לכסות.

2014-06-27 18.56.24

נחזור על הפעולה תוך כדי שאנחנו מקבבים לנו קובבות ומכסים לאט לאט את כל שטח המחבת. זה בסדר אם יש חורים קטנטנים בין קציצה אחת לרעותה, וגם הפרשי גבהים זה בסדר גמור.

2014-06-27 18.58.00

נכסה את הבשר עם הקישואים המטוגנים, גם כאן בסגנון רעפים חופשי.

2014-06-27 18.59.40

מעל עוד שכבה נאה של רוטב עגבניות.

2014-06-27 19.00.27

ועוד שכבת חצילים.

2014-06-27 19.02.28

אם ממש בא לכם קצת פצ’קריי, אפשר לחלק את הבשר לשני חלקים, ולשים מעל שכבת הקישואים שכבת בשר נפרדת, ואז שכבת רוטב ושכבת חצילים – מה שבא לכם.

אם אתם זוכרים, הרי כבר היה לנו בבלוג הזה מתכון למוסקה קצת אחרת, ואז הודעתי קבל בלוג ופייסבוק שאין מוסקה בלי בשר ובלי רוטב בשמל ובלי גבינת קשקבל. גם כאן ניסיתי לעמוד במילתי, ויצקתי על כל הכבודה הזו שמנת מתוקה מעורבבת עם ביצים וקשקבל, אבל מאחר ומדובר פה במחבת ולא באפיה שמביאה חום משני הכיוונים, נוזלי המוסקה רתחו והפכו את השכבה הזו למשהו לא הכי נעים במיוחד, אז ברשותכם – תוותרו.

זהו. הקונסטרוקציה מוכנה, כל מה שנשאר לעשות זה להדליק אש בינונית מתחת, לכסות עם מכסה שאוטם את המוסקה ולא נותן להתאדות, ולבשל כ- 45 דקות מכוסה ועוד 15 דקות לא מכוסה (לאידוי הנוזלים המיותרים).

זהו.

לא צריך יותר כלום. אולי צלחת ריקה, ובירה. תבשילים שכאלה אף פעם לא מצטלמים יפה, אבל מה שיפה באוכל ביתי ומנחם היא העובדה שהוא פשוט. פשוט וטעים. שימו לב שאין כאן שום דבר פלצני ושום דבר שיפתיע אתכם – ירקות טריים, בשר איכותי, תהליך פשוט, קצת תבלינים בסיסיים, וזהו. פשוט וטעים.

לפני שנפרדים משהו קטן שאולי יעניין אתכם – כפי שכבר כתבתי בשלושת הפוסטים האחרונים, התחלתי בתקופה האחרונה ללכת בדרכה של תזונה פליאוליתית, שבינתיים עושה לי רק טוב. ב- 25 ליולי, למי מכם שמתעניין, הולך להיות יום שוק פליאוליתי, או יותר נכון "השוק הפליאוליתי הראשון בעת החדשה. השוק, בסגנון שוק איכרים, יאפשר ליצרנים מקומיים, קטנים, ואיכותיים מגע ישיר עם קהל היעד ולמכור את תוצרתם בלא צורך במשווקים ובקמעונאים – ביטול פערי התיווך מגדיל את רווחי החקלאי או היצרן, ומוזיל באופן ניכר את המוצר ללקוח. רווחים נוספים הם הטריות האופטימלית של המוצרים וגם נגישות למוצרים שמי שמקפיד על פליאו ניזון מהם לא מעט (ולצערי, משלם עליהם די הרבה…). בין המוצרים שיוצעו למכירה בשוק: שמן זית איכותי, אגוזים מסוגים שונים, שמן קוקוס המשמש רבות את אנשי הפליאו, גבינות בוטיק, בשרים מעושנים ומיובשים, דגים כבושים, יין ישראלי משובח, פירות וירקות שיביאו חקלאי "מחאת הפלפלים" ועוד מבחר גדול של מוצרים "כשרים פליאו".

השוק יתקיים ב-"משתלת שתיל" ברחוב ז'בוטינסקי 18 ברמת השרון, ב- 25.7.14. עוד פרטים כאן.

2014-06-27 20.42.33

אין לי זמן לסיפורים

מוסקה במחבת

לחצילים וקישואים:
2 חצילים בינוניים
4 זוקיני גדולים / 8 קישואים קטנים
שמן קוקוס / שומן מזוקק / חמאה מזוקקת (לחובבי הפליאו) או שמן זית / כל שמן שבא לכם

למילוי:
1 ק”ג בשר טחון
חצי צרור פטרוזיליה קצוצה
רבע צרור נענע קצוצה
כף כמון
חצי כפית קינמון
פלפל גרוס טרי
כפית מלח
4-5 שיני שום כתושות

לרוטב העגבניות:
בצל סגול / רגיל, קצוץ
4 שיני שום כתושות
500 גר’ עגבניות שרי
כפית מלח גס
פלפל שחור גרוס טרי
מעט שמן קוקוס / שומן מזוקק / חמאה מזוקקת (לחובבי הפליאו) או שמן זית / כל שמן שבא לכם

פורסים את החצילים והקישואים ומטגנים בשמן/שומן עד להשחמה קלה.

מערבבים את כל חומרי המילוי בקערה ומניחים במקרר.

מאדים את הבצל והשום במעט שמן/שומן עד שהבצל מאבד את הצבע. מוסיפים את העגבניות ומלח גס. מערבבים ומבשלים כ- 45 דקות או עד שמתקבל רוטב נוזלי והעגבניות מאבדות את צורתן. טוחנים בעזרת בלנדר מקל או במעבד מזון.

משמנים מחבת (או שמשתמשים במחבת בה טוגנו החצילים), ופורסים על תחתית המחבת שכבה של חצילים. מורחים רוטב עגבניות ומעליו מניחים בשר טחון. מניחים את הקישואים, שוב שכבה של רוטב עגבניות ושכבת חצילים.

מבשלים על אש בינונית במחבת מכוסה כ-45 דקות ואח”כ עוד 15 דקות ללא כיסוי.

5 תגובות בנושא “החשק הוא אבי כל המצאה”

  1. נראה מצוין. על כמה מעלות בתרמומיקס בישלת את הרוטב? ואם אני מכינה את המוסקה בתנור אז כן היית ממליץ להשתמש בבשמל?

    1. אהלן,

      הוראות מפורטות להכנת הרוטב בתרמומיקס יש כאן. בגדול – 20 דקות מהירות 2 הפוך וורומה, 30 דקות מהירות 3 הפוך טמפ׳ 90, אח״כ לטחון במהירות 10 (רגיל, לא הפוך) במשך 10 שניות, לנקות את הצדדים של המיכל ועוד 15 שניות.

      לגבי בשמל – כן, אבל רק אם את מכינה את המוסקה בתנור (ורק אם את אוכלת פחמימות…).

      1. הלינק ששמת מוביל לאתר לא נכון. ובהחלט אוכלת פחמימות (גם אוכלת פליאו עם פחמימות ) אבל התכוונתי להכנה של הבשמל שאתה הצעת עם השמנת והביצים.

  2. מגניב שאתה מוסיף התייחסות לפליאו (לאחרונה התחלתי לעבור לסוג התזונה הזה ולמשוך לאורך החיים הזה) – אני אבשל היום בערב ואדווח בהמשך על התוצאות 🙂

השאר תגובה