חריימזלך, קניידלך, שטריימלך וחרצ'מוצלך

טוב, אני אודה כבר בהתחלה – אין דבר כזה חרצ'מוצלך, אבל תודו שזה לא נשמע כזה מופרך. האשכנזים נתנו לחלק גדול מהמאכלים שלהם כינויי חיבה – הסיומת "'לך" מיועד לרוב למשהו קטן וחמוד, כמו קינדרלך (ילדים), פיסלך (רגלים קטנות, לרוב של תינוק), ופוקלך (תנחשו לבד). מצד המזון אפשר למצוא קניידלך ופיסלך (אותם פיסלך, הפעם של תרנגולות) וחריימזלך ופופיקלך ועוד רבים וטובים. רק מי שבאמת אוהב את האוכל שלו אהבה עזה יכול לקרוא למנות בשמות חיבה. אז נכון, רוב האוכל הוא בצבעי אפור-אחיד – אז בואו נסכם שהאשכנזים אוהבים מאוד את האוכל שלהם, אבל בסטיילינג הם לא הבינו גורנישט.

מבחינתי, חג הפסח הוא החג האולטימטיבי – יש בו כל כך הרבה מאכלים מיוחדים לחג, שנולדו בעצם מהרצון של היהודים בגולה להמשיך את חייהם "כאילו כרגיל" למרות שנאסר עליהם לאכול שום דבר שמזכיר דגן. בהקשר זה נראה לי, אבל יכול להיות שאני טועה (ואם אני טועה – אנא תקנו אותי בתגובות), שיש הרבה יותר מאכלי פסח אשכנזיים מאשר מאכלי פסח ספרדיים (אם שמים את המימונה בצד כמובן), ויכול להיות שזה בגלל שמנהגי הכשרות האשכנזיים בכל הנוגע לפסח הרבה יותר מחמירים ("כשר לאוכלי קטניות" זו הדרך הפוליטיקלי קורקט להגיד "כשר ללא-אשכנזים") אבל שוב, לא ממש ניהלתי כאן מחקר מעמיק אז יכול להיות שאני טועה ומטעה.

אחד הדברים שאני מאוד מחכה לו זו ארוחת הבוקר בבוקר החג. בארוחה הזו מגישים, בפעם הראשונה בכל שנה, שלושה מאכלים שאני אוהב מאוד – האחד הוא "מצהבריי", שהוא מעין לביבה ממצות שבורות, השני הוא חריימזלך (חריימזל'ה ביחיד – לביבות מקמח מצה והשלישי הוא, כמה פשוט – סנדוויץ' ממצה שהורטבה במי ברז ונמרחה במרגרינה. כן. מרגרינה, ושום דבר אחר לא ישווה לטעם הזה. אני מתעב מרגרינה כמעט בכל מצב אפשרי, מאז ומעולם תיעבתי, אבל מבחינתי – שכבה דקיקה על מצה רטובה (או על לחם לבן אחיד טרי) – אין לה תחליף.

DSC06896

אז בכדי לעניין לכם את ארוחות הבוקר של חול המועד או של סוף השבוע שמתקרב, נכין היום מצה בריי וחריימזלך. למי מכם שאכל את המנות האלה בילדותו ומחפש להחזיר עטרה ליושנה – אחלה. לאלה שמעולם לא אכלו שכזה ובא להם לרענן לעצמם את ארוחת הבוקר – מעולה. ולאלה שלא מתחברים – אני משתתף בצערכם. מדובר בשתיים מיצירות המופת של המטבחים האשכנזיים, בעיקר הפולני לדעתי.

דרך אגב – כמו בכל מקום שיש שני יהודים – יש גם עשר דעות, ובמהלך החג קראה חמותי, שהיא אשכנזייה אמנם, אבל מהתפוצה הרומנית ולא הפולנית, ללביבה שמבוססת על תפוח אדמה מבושל חריימזלך. למרות שאני כבר יודע שאין לי מה להתווכח עם חמותי, ניסיתי להגיד שחריימזלך זה משהו אחר אבל נתקלתי בתשובה "חריימזלך זה עם תפוחי אדמה". ובכן, מחקר קטן באינטרנט הראה שהיא צדקה, וגם אני. איך יכול להיות? כמו שאמרתי, בכל מקום שיש שני יהודים יש כמה מאכלים שעונים לאותו שם, וההבדל היחיד הוא בין העדות השונות ולפעמים אפילו בעיר או המחוז… אפילו לגרסת המצהבריי יש עשרות גרסאות – יש כאלה שמטגנים את המצות ללא השרייה, יש כאלה שמשרים יחד עם הביצים, יש כאלה שמוסיפים רק ביצים ויש כאלה שקודם משרים בחלב ורק אחר מוסיפים ביצים (זו הגרסה שלי). בכל מקרה – מה אכפת למי איך קוראים לזה או איך קוראים להוא – זה טעים. וזהו.

למי שמכין את שתי המנות במקביל (כמו שאני הכנתי), אני ממליץ להתחיל עם המצהבריי, ובשלב ההשריה לעבור לחריימזלך, ולאחר שמתחילים לטגן את החריימזלך לחזור למצהבריי, להשלים את ההכנה ולטגן את המצה בריי. מבחינת כמויות – עבור המצה-בריי נחשב מצה אחת לכל אדם, עבור החריימזלך נחשב חצי כוס קמח מצה לכל אחד. הכמויות האלה ניתנות בהנחה שבחרתם באחת מתוך שתי המנות – באם אתם מכינים את שתיהן כמובן שתאלצו לחלק את הכמויות בשתיים.

ולפני שנמשיך – סגירת מעגל קטנה – אני משלים בפוסט הזה חוב שיש לי לקוראי האדוקים וגם אלה שמבקרים כאן פעם בשנה ואפילו אלה שהגיעו לכאן סתם אחרי חיפוש בגוגל. לפני שנה הבטחתי לכם פוסט על המצהבריי והחריימזלך כחלק מסדרת "במיטב המסורת", אבל נאלצתם להסתפק בפוסט שונה לגמרי לאחר שכבר נגמר החג. גם אתם ובמיוחד אני נאלצנו לחכות שנה שלמה עד שיחזור החג ואוכל לעמוד בהבטחתי. מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא, לא?

יאללה, לעבודה – שתי מנות שיכולות לשמש תחליף הולם, טעים ואפילו כיפי לפנקייקים או לפרנץ' טוסט במהלך הפסח.

מצה בריי – הגרסה המתוקה – 4 יחידות (לשני אנשים):
בקערה נערבב 1/2 – 3/4 כוס חלב (עניין של טעם ונסיון – מי שאוהב את המצה בריי שלו יותר רכים שיוסיף 3/4) עם כף סוכר וחצי כפית תמצית וניל. נפורר פנימה שתי מצות. כמה לפורר? זה כבר טעם אישי. יש כאלה שאוהבים חתיכות קטנטנות, יש כאלה שהולכים על המרקם היותר אגרסיבי – בכל מקרה לדעתי לא כדאי לרדת מגודל של 2 ס"מ על 2 ס"מ. נניח למצות כ- 10 דקות על מנת שיהרהרו במר גורלן ויספגו קצת יידישקייט, ואם לא, אז לפחות את החלב הממותק.

DSC06875

(זה הזמן להכין את החריימזלך אם בא לכם).

אחרי 10 דקות, נחמם מחבת על אש גבוהה ונוסיף לתערובת ביצה אחת – שימו לב שהמצות כבר ספגו את כל הנוזלים והביצה כרגע עוטפת את המצות הרטובות והמתוקות – מה שנותן לכל המצה בריי רכות מבפנים אבל קריספיות מבחוץ.

DSC06887

נערבב היטב ומיד נשמן מעט את המחבת, ננמיך את האש ונניח על המחבת כפות גדושות של התערובת במרווחים סבירים (לא צריך יותר מדי). מי שדרך אגב משתמש במחבת של Woll או כל מחבת אחרת שלא דורשת שימון בכלל, יכול אמנם לוותר לגמרי על השמן אבל לדעתי, כדאי מאוד לתת איזה שפריץ קטן, אפילו של תרסיס PAM, בכדי לקבל את הקריספיות החיצונית שאין לה תחליף.

DSC06895

נטגן על אש נמוכה כשתי דקות או עד שתחתית המצה בריי משחימה, ונהפוך. נטגן כשתי דקות נוספות והחוצה.

DSC06896

את יצירת גן העדן הזו נהוג לאכול אחרי שפוזר עליה סוכר, ואפשר גם קינמון, ואפשר גם סירופ מייפל או נוטלה או כל מה שאתם אוהבים למצוא על הפנקייק שלכם.

יש כאלה ד"א שמכינים את המצה בריי כשהוא מלוח או נייטרלי בטעמו – במקרה כזה תעלימו את הסוכר ותוסיפו קורט מלח. אפשר גם להוסיף לבלילה עצמה גבינה צהובה, בצל מטוגן, פטריות וכד'. אם בא לכם ממש להשקיע – תוכלו להכין גם פיצה כשרה למהדרין אחרי שהפכתם את המצה בריי, מרחו על החלק המוכן מעט רסק עגבניות (ובשעת דחק וילדים רעבים ועצבניים – גם קטשופ לוקח), פזרו קצת אורגנו יבש אם יש לכם, פרוסות זיתים או כל מה שבא לכם (אפילו אננס, תירס, פסטרמה, פפרוני, בייקון – מה שבא לכם) ותניחו פרוסת גבנ"צ מלמעלה. כסו את המחבת על מנת שהחום ימיס גם את הגבינה, ולאחר שתי דקות (ולקול קולולולי הילדים) יש שלכם אחלה פיצה כשרה לפסח (למעט, כמובן, הגרסה עם הבייקון שאינו כשל"פ).

חריימזלך / בובלך / וואט-אבר-לך – 8-9 יחידות (לשני אנשים):
בקערה נניח כוס קמח מצה וניצוק עליו (אני מעדיף בצד) שתי ביצים ו- 3/4 כוס חלב. נוסיף גם כף סוכר ואפשר גם מעט תמצית וניל. נניח מחבת (עדיף כמה שיותר גדולה) על האש ונחמם אותה על להבה גבוהה.

DSC06880

נערבב את הביצה והחלב והסוכר עם מזלג או מטרפה.

DSC06881

לאט לאט נגדיל את רדיוס הטריפה כך שנגרור עוד ועוד קמח מצה, עד שתתקבל עיסה במרקם גועלי משהו, די נוזלי אבל לא יותר מדי. אין לי דרך לתאר את זה מילולית אז אני מקווה שהתמונה כאן באמת שווה אלף מילים.

DSC06884

גם כאן, דרך אגב, ישנה גרסה נוספת שבה מפרידים את החלבונים, מקציפים אותם עם סוכר, מערבבים את החלמונים עם קמח המצה ומקפלים את שתי התערובות בזהירות אחת עם השנייה. בתפוצה הרומנית אליה משתייכת חמותי קוראים לזה "בובלע" (שגם זה, ד"א, שם של מאפה אחד לחלוטין שאינו נמנה עם מאכלי הכשל"פ).

ננמיך את האש, שפריץ קטן של שמן, וניצוק כפות חצי-גדושות של התערובת במרווחים סבירים.

DSC06885

אחרי כשלוש-ארבע דקות, הצד השני יזהיב לחלוטין ויקבל טבעת שחומה מסביב. זה הזמן לטריק קטן (זה לא משהו שהגיע מפולין, אלא הומצא על ידי) – נפזר על החלק הלא מוכן של החריימזלך קורט בריא של סוכר על כל אחד. כשנהפוך עוד שנייה, הסוכר הזה יהפוך לקרמל חביב וקריספי גם הוא, מה שנותן איזה טוויסט חביב ליציקת מצות הזו.

DSC06897

נהפוך ונטגן עוד כשתי דקות, עד שהצד השני מזהיב גם הוא.

DSC06898

להבדיל מהמצה בריי, גם את החריימזלך נהוג לאכול עם סוכר מפוזר מעל, סוכר עם קינמון, מייפל, נוטלה וכד'. אני לא מכיר גרסאות מלוחות לחריימזלך, אבל אני אשמח לדעת אם אצלכם אוכלים משהו דומה, אבל מלוח.

אז איך אפרד מכם ומה נאחל לכם? שתשתחררו (חג החירות, לא?), תפרחו (בכל זאת, אביב)
ותפסחו על קשיי המצות – זה לא צריך הסבר…  חג שמייח!

אין לי זמן לסיפורים

מצהבריי מתוק

שתי מצות
1/2 – 3/4 כוס חלב
כף סוכר
כפית תמצית וניל
ביצה

מערבבים את החלב, הסוכר והוניל בקערה ומפוררים פנימה את המצות. מערבבים ומניחים את התערובת ל- 10 דקות על מנת שהחלב ייספג במצות.

מחממים מחבת.

מוסיפים ביצה ומערבבים היטב. מטגנים על מחבת משומנת מעט עד שהמצהבריי מזהיב, הופכים ומטגנים עד שמזהיב גם מהצד השני.

אוכלים חם עם סוכר, קינמון, מייפל או נוטלה וכד'.

חריימזלך

כוס קמח מצה
3/4 כוס חלב
חצי כפית תמצית וניל
שתי ביצים

מערבבים את כל החומרים יחד ומטגנים כפות גדושות של התערובת כשלוש דקות מכל צד, עד להשחמה.

פורסם בקטגוריה ארוחת בוקר, חגים וחוגגים, מנה ראשונה, משהו אחר, מתוקים, עדות וארצות, פשוט / מהיר, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

33 תגובות על חריימזלך, קניידלך, שטריימלך וחרצ'מוצלך

  1. מאת shila‏:

    חג פסח כשר ושמח!
    ההסברים שנתת פה הם מאד פשוטים ומובנים – תודה לך ובאמת שכעת הבנתי יותר את ה"לך" בסוף! shila

  2. מאת שרית-ב‏:

    היי יובל ,

    אהבתי מאוד את הפוסט הזה , היה לי טעים . החזיר אותי במנהרת הזמן לבית ההורים מתפוצת פולין , עם החריימזלאך והבובלאך

    ועוד כהנה לאךךךךךךךךךךךך.

    לרגע נדמה היה לי שאנחנו מאותו בית ומאותו הכפר , שמעולם לא הפסקתי להכין אותם וגם דור ההמשך משמר את הניחוחות והטעמים בנוסף לכל האוכל העכשווי .

    מתה על מצות , בניגוד לך אוהבת אותן קריספיות מאוד ועליהן ריבת תות בייתית , או עם ממרח שוקולד השחר .

    עוד משהו שאהבתי וכבר לא מוצאת ריבת פובידל של פעם ומתגעגעת …..

    גם אני מטגנת במחבתות של WOLL המעולות באיכותן { רק צריך משכנתא … }

    עוד נקודת שיתוף שיש לנו , רשימת הבלוגריות האהובות עלי הן גם אלה שציינת , ויש גם עוד כמה ברשימה …

    ועוד משהו קטן , גם במצהבריי המתקתק אני מוסיפה מעט מלח …

    תודה , אהבתי את התמונות המתלוות והן את סגנון כתיבתך .

    מתנצלת אם " חפרתי " מידי , אך כך הרגשתי …

    חג שמח ומועדים לשמחה , מלא באור , אחווה וטונות של אהבה !

    שרית-ב

    • מאת יובל‏:

      היי שרית,

      שמח שאהבת – בטח שלא חפרת – איך אני יכול בכלל להתלונן על זה שהשקעת ושיתפת?

      חג שמח!

      יובל

      נ.ב. מצה עם ריבת תות ביתית היא מעולה, שוקולד השחר מעולם, אבל מעולם לא סבלתי (לפעמים נראה כאילו העולם נחלק לאלה שמתים על השחר ואלה שלא סובלים אותו, לא?) – ואולי בעונת השזיפים יהיה כאן מתכון לפובידל, מי יודע? :-)

  3. מאת גיורא‏:

    אני מוציא עכשיו פרוסה מהמקפיא.. :-)
    אתה גורם לניצוצות זכרון לעלות מהמגרות שבהם שומרים את הכלים הכשרים לפסח.
    1. אין על מצה קריספית עם חמאה (האמת שחמאה הולכת טוב עם כל דבר.. ולראיה, אפשר לראות את הכבוד (הכרס) שרכשתי עם חלוף הפסחים)
    2. שוקולד השחר הולך גם הולך.
    3. וכשאין שקדי מרק (איזה מין שם זה??!) לוקחים מצה, ומפוררים אותה במרק העוף הצח. אחלה.
    בשמחות
    ג.

  4. מאת חיה‏:

    אני הולכת להאריך עכשיו אז תתאזר בסבלנות.
    כל החג אני מבקשת מאחותי בואי נפשפש במתכונים של אמא ונחפש את המתכון ל"בובלה" ,ולא התאפשר לנו.
    (אימי הלכה לעולמה לפני 8 חודשים).והנה המתכון הזה.
    לא ידעתי אם לדמוע או לחייך ,אז עשיתי את שניהם…..
    אני זוכרת שלמחרת ערב החג היינו מתעוררים בבוקר לריח הזה….
    אימי הכינה את ה"חריימזלך" כלביבה אחת גדולה במחבת ובזקה למעלה סוכר…
    כל כך הרבה תודה לך על המתכון!!!

  5. מאת שונט‏:

    יובל נהנתי ליקרא..פוסט מלא זיכרונות..
    אני לא מהתפוצה אבל גדלתי על כל בובלך וכל ה..לך
    שכנה נהדרת שחילקה איתנו את כל הסיפורים והידע הקולינרי הנהדר…

    אני מאלה שאוהבות מצות עם ממרח כבד,או חמאה וריבה….אך אחת ההנאות שלי בפסח…

    תודה לך שוב…
    ואני יוסיף תרבחו ותסעדו[המימונה מיתקרבת]
    חג שמחחחח
    נשיקות
    שונט

  6. וואט אבר לך…
    ענק !!!
    רק בגלל זה אני מתה עליך, אתה מבין?
    מטורפת עליך !
    נשיקות ותמסור למלי את אהבתי.

  7. מאת טל‏:

    אצלינו בביליסטוק, לא השתמשו בתמצית וניל מעולם. רק במשחת וניל של בורבון :)
    אגב – תבחר שם ותחליט: מצה ברייט , מצהברייט, מצה-ברייט…
    חג שמח וכשר..

  8. מאת שרית-ב‏:

    היי טל ,

    שמחתי לגלות " שכן " מביאליסטוק ……..ושם לא היה לאמא ז"ל וניל ……..

    אך כאן בישראל בקרית ביאליסטוק שם גדלתי , היה גם היה וניל ………..

    נעים להיזכר……אין כטעמי ילדות …

    מועדים לשמחה וסופ"ש נעים ,

    שרית-ב

  9. מאת אור‏:

    זה נשמע כמו מתכון מלוח לחרייזמלך:
    נלקח מאתרהשף הלבן….
    בורמוליקוס עשבי תיבול וגבינות
    לביבות מצה-בריי ממוצא בלקני, שמטגנים בשמן עמוק עד שהן שחומות ופריכות. מצוינות גם לפיקניק.

    Image_5865.jpgחומרים ל-40 לביבות:
    7 מצות
    5 ביצים
    1/2 כוס תערובת עשבי תיבול (כוסברה, בזיליקום, פטרוזיליה, נענע, שמיר) קצוצים
    1 קופסה (250 גרם) גבינה בולגרית מסדרת פיראוס, מפוררת
    1/2 שקית (50 גרם) פתיתי פרמזן מסדרת השף הלבן
    מלח, פלפל ואגוז מוסקט
    2 כפיות קמח מצה
    שמן לטיגון עמוק
    להגשה:
    שמנת חמוצה תנובה

    אופן ההכנה:
    » משרים מצות במים חמים, סוחטים היטב, מניחים בקערה עמוקה ומפוררים.
    » מוסיפים לקערה עשבי תיבול, גבינות, מלח, פלפל ואגוז מוסקט.
    » טורפים ביצים, מוסיפים לתערובת יחד עם קמח מצה ומערבבים לתערובת אחידה.
    » מחממים שמן לטיגון עמוק.
    » נוטלים כפות מהתערובת ומטילים לתוך השמן החם. מטגנים משני הצדדים עד לקבלת גוון זהבהב, מוציאים ומניחים על נייר סופג.
    » מגישים חמים עם רוטב עגבניות, שמנת חמוצה וסלט.

  10. מאת מאקי‏:

    WOW
    זה כל כך.. דה זה וו
    סבתא שלי…
    השבוע חיפשתי לילה שלם את הכפר של אבאשלי על המפה…
    בסוף מצאתי… דרך אחד מאתרי המורשת היהודיים..
    מסתבר שכל כפר של 600 איש .. עולם ומלואו.. ולכולם מתכונים דומים…

    נהניתי.. אני אנסה את המתכון שלך לחרמזלך.. שלנו היה באמת עם תפוחי אדמה.. אבל אני אנסה… יש לי בשבילך מתכון ללוקשלך.. לפסח הבא…

    וכשתרצה לעשות קבוצת קניה לחברי הבלוג שלך.. תודיעיני.
    אני

  11. מאת נטלי‏:

    אחחחחחח, איזה פוסט נוסטלגי ומלא זכרונות:) אני מתה על מצה-בריי, אבל לא אכלתי השנה בכלל. ככה זה כשמסרבים בתוקף לקנות מצות הביתה… ובאמת עדיף שלא, כי נוטלה יש פה תמיד, והשילוב הזה יותר מדי קטלני בשבילי. חג שמח!
    נטלי

  12. מאת beagle‏:

    נהדר! היום אכלתי את המצה-בריי הראשון של הפסח הזה – דווקא החריימזלך חדש לי, עושה חשק לנסות!

  13. מאת נועה‏:

    אז מתי לבוא? תיכף נגמר פסח ולא אכלתי אפילו מצהבריי אחד!

  14. מאת סופי‏:

    ואו. פופיקלך. לא טעמתי כבר שנים. בערך מאז שהמציאו את הכולסטרול.

  15. מאת יערה‏:

    היי יובל,
    פסח אמנם נגמר, אבל מחבת כזו מעולה לכל השנה.
    אני מחפשת מחבת כבדה שכלום לא נדבק אליה, אשמח לשמוע מה ההמלצה שלך..
    תודה,
    יערה

    • מאת יובל‏:

      יערה – WOLL זה מה שאת צריכה. מעולם לא הייתה לי מחבת כזו, עכשיו יש לי כבר שתיים – אחת עם מכסה קרמי מהסוג של Dutch Over, כזה שמשרים אותו במים לפני שמכניסים לתנור, ועם ידית מתפרקת, כך שאני יכול להתחיל עבודה על המחבת על האש ולסיים בצלייה בתנור, והשניה עגולה קטנה לפנקייקים וחביתות.

      מעולם לא התלהבתי ממחבת כמו שהתלהבתי מה- WOLL.

  16. מאת דיצה‏:

    היי יובל!
    אני רומניה ואמי ז"ל
    היתה מכינה חרימזלך אחריי הטיגון היתה מגישה את החרמזלך אם דבש ומפזרת מעל אגוזים טחונים
    האמת לא טעמתי מזמן
    אבל זה טעים

  17. מאת דארומית‏:

    אומנם אחרי פסח…
    אצלנו בבית החרימזלך הם אחרים.מתוקים בלבד וזה אומר סוכר עליהם אבל הם עשויים מקצף של הביצה מוקצף +חלמונים+טיפה אבל ממש טיפה קמח מצה. מטגנים עד שזה מתנפח.
    זה פוט נמס בפה. אבא שלי תמיד עושה צלחת חרימזלך וצלחת מצה ברי יום למחרת הסדר.

  18. מאת אורית‏:

    לא היו ולא יהיו כמו הבובלך של סבתא הניה ז"ל… מחר אכין לילדיי.
    חג שמח!

  19. מאת רגינה‏:

    נפלא ! הכנתי את שניהם ואנחנו מתמוגגים. תודה תודה ושיהיה חג שמח באמת.

  20. מאת מורעבת בפסח‏:

    החריימזלך משהו.
    ילדה אחת שלי החליטה שזה כמו פנקייק.
    כך שזה היה הישג של ממש.

    • מאת יובל‏:

      ככה הילדים שלי קוראים לחריימזלך – "פנקייקים קטנים לפסח"…

      שמח שהצליח לך, עכשיו נשאר לך להכין להם מצה-בריי לארוחת ערב (ואם אוהבים אצלך, תוסיפי בצל או נקניק או גבנ"צ. לבלילה, או גם וגם, לפי שמירת הכשרות והטעם).

      חג שמייח!

  21. מאת איילה‏:

    אז אני מאותה תפוצה של חמותך, נעים מאוד, חדשה אצלך בבלוג ונהנית מאוד.
    נראה לי שהרצון לנצל כל שארית של אוכל גרמה להמצאת החרימזלך – הפירה שנשאר מליל הסדר (איך לא ישאר, תמיד מכינים עוד קצת, כדי שלא יחסר) הפך ללביבה. אני גם מאוד אוהבת את האיקרה של פסח (נו – ברור מהקרפיון יש ביצי דגים) יש לו טעם אחר מזה של כל השנה.

    • מאת יובל‏:

      רגע רגע רגע… אצלכם עושים חרמזלך מהפירה? מעניין – אצלנו החרמזלך לרוב מתוקים (במקור אכלנו אותם אחרי פיזור סוכר, לפעמים סוכר וקינמון – היום עם סירופ מייפל כמו פנקייק), אצלכם הכינו את זה מפירה? אשמח לקבל מתכון…

      • מאת איילה‏:

        זהו שזה לא ממש מתכון, מאוד דומה ללטקעס, רק עם פירה, קצת בצל מטוגן או לא, ביצים לפי העין מלח פלפל כנ"ל ויאללה למחבת בעזרת כף.

  22. מאת יובל‏:

    מה ז'תומרת שזה לא ממש מתכון? "קצת בצל מטוגן או לא, ביצים לפי העין" זה מתכון יהודי כשר למהדרין, רק היית צריכה להוסיף "מים כמה שתופס" וזה מושלם :-)

  23. מאת אהרן‏:

    אולי מישהו כבר אמר זאת אבל אין לי כח לקרוא ההכל….
    בעקרון ה"לך" זה סיומת של רבים.
    כמו שבאנגלית מוספים s ברבים.
    לצורך העניין השם המקורי הוא "קיינדל" וכשהם באים כמה בקערה הם נקראים "קנעיינדלך"

    עוד דוגמא: ילד=קינדר ילדים=קינדרלך

    חג שמח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>