אם כל חטאת, אבל גם כשרה לפסח. אמן.

בשבועיים האחרונים פנו אלי שתי חברות טובות על מנת שאעזור להן עם תפריטים – האחת לארוחת הסדר שמארחת אצלה עדי, שהיא אחת הנשים היפות בתבל וגם במקרה אשתו של אחד החברים שלי מהמילואים והשנייה חברה של שתחיה ושלי שהתכוונה לארח אצלה ארוחת יומולדת והיא רצתה "לחדש קצת את התפריט".

האמת שזה כיף גדול מצד אחד לתכנן תפריט יחד עם מישהו, כי צריך להביא המון פרמטרים שלרוב אני לא מתייחס אליהם כי אני מכין תפריט לעצמי – כמה בא לבנאדם לעמוד ולבשל? כמה אנשים, מה הם אוהבים, מה הם לא אוהבים? מיכל לדוגמה נדרשת להקפיד על כשרות ואני, חרמנא ליצלן, אמנם מקפיד שהכשרות, אפעס, תישאר בחוץ. בקיצור – אתגר לא קטן, אם מביאים בחשבון גם את העובדה שאני את המתכונים שלי מכיר ומכיר גם ביכולות שלי ובמגבלות שלי (כן! יש כאלה! נשמע מוזר, גם לי נשמע די מוזר, אבל אפילו לי יש חסרונות). מצד שני זו גם אחריות לא קטנה. אם זה לא יצליח, אני הסתבכתי – בעלה של עדי הוא הרב-סמל בפלוגה שלי, אם הרוסטביף לא מצליח אני ישן בתוך קומבינזון במילואים הבאים, ולא בשק-שינה. מצד שני, אם משהו לא מצליח בארוחת יום ההולדת של החברה השנייה, שהיא גם עורכת-משנה (אם אני לא טועה בהגדרת התפקיד) במקומון כאן באזור, הרי שבגיליון הבא יש תמונת פפראצי מפוברקת לחלוטין שלי אונס חתול, או גרוע מכך, ישן במהלך אימון בצאלים בתוך קומבינזון.

בסביבות פורים קיבל נציב תלונות קוראי-הבלוג תלונות מסוג "איך לא נתת מתכון לאוזני המן?", "כל הבלוגים נתנו אוזני המן, מה איתך?". העובדה שאני שונא פרג מצד אחד (זוכרים?) והעובדה שאני מנסה לבשל דל שומן (ולאפות דל שומן זה בעייתי עד בלתי חוקי בעליל) לא עולות בקנה אחד עם התלונות האלה, אז לאחר ישיבות אין ספור ודיונים ארוכים אל תוך הלילה שנערכו בתקופת פורים, החלטנו ארבעתנו (הוא, אני סמי וסחבק) לתת את המענה הטוב ביותר לנושא, והתעלמנו.

השבוע כבר לא יכולתי להתעלם. פנו אלי כמה וכמה קוראי בלוג, מי באימייל ומי בצ'ט ומי בטלפון, ודרשו שאתן דעתי לנושא הבעייתי יותר בסדר הפסח. גם משפחות שלא אוכלות קינוח בארוחות המשפחתיות שלהן לעולם, נכנסות לוויברציות כשמגיע פסח – ופתאום גם אלה שאוכלים מקסימום סלט פירות מקופסת שימורים בארוחת יום ההולדת הכי חגיגית רוצים קינוח שמורכב מעוגה בשלוש שכבות ומוס בשמונה שכבות, ושיהיה כשר. נכון, טחנו לפני רגע כבשה בלגית נמוכה ברוטב שמנת, אבל הקינוח – חייב להיות כשר למהדרין.

לפני שאני נותן לכם מתכון לקינוח כשר למהדרין בהשגחת הרבנות, או לפחות בהשגחתי, בקשה אחת לי לקהל הקדוש הקורא פוסט זה – לכו תבדקו במגרות ותוודאו שהמנוי שלכם לשח"ל בתוקף. אם לא, שמעתי שגם נטל"י עושים אחלה מבצעים. ולדיאטנית שלי – אם מערכת היחסים בינינו חשובה לך, אל תקראי את הפוסט הזה, זה מנוגד לכל מה שחינכת אותי בשלושת השנים האחרונות, אבל מה אני אעשה, הקוראים לחצו, ונשברתי.

יאללה – לעבודה – עוגת שוקולד דקדנטית לחלוטין ופשוטה להכנה שזה כמעט לא חוקי כמו שהעוגה עצמה לא חוקית, שמה שמדהים הוא שאין בה טיפה אחת של קמח, ושהיא בעצם מין סוג של "גם וגם" – גם עוגת שוקולד וגם עוגת מוס שוקולד, והכול בכרטיס אחד.

DSC06348

להמשיך לקרוא אם כל חטאת, אבל גם כשרה לפסח. אמן.