זר שושנים לפרידה מהמטבח (הנוכחי)

כשהכנתי את הארוחה המדוברת בפוסט הזה, בעצם בישלתי את הארוחה האחרונה במטבח הנוכחי שלנו. שלושה ימים אח"כ כבר הגיעו כמה אנשים עם כלי עבודה ופטישים והתחילו לפרק את המטבח, להרוס קירות, להזיז נקודות מים וביוב… בקיצור – החלום של מלי ושלי אוטוטו מתחיל לקבל צורה (מבטיח לכם להעלות תמונות של "לפני" ו-"אחרי", אולי בפוסט הבא). החודש וקצת האחרון הכיל המון התרגשות מצד אחד, המון המון רצון כבר להיות "אחרי" ולראות "איך זה נראה" ואיך זה לבשל במטבח החדש, וכמובן גם חששות… מה עם הכיור ממוקם במקום לא נוח? מה אם הכיריים שבחרתי לא מתאימות? יהיה לי מספיק מקום אחסון? ומשטח עבודה? בקיצור… הרבה שאלות והרבה חששות.

במהלך החודש האחרון היו לנו כמה נקודות אור, כמו מורית האלמותית שבישלה לנו אוכל ביתי וסיפקה לנו אותו בקופסאות פלסטיק, ממש כמו סטודנטים שבאים לקחת אוכל מאמא בסוף השבוע, ו-ק' וח', השכנים שלנו, שלא רק שנאלצו לסבול את העובדה שאנחנו משפצים, אלא גם ראו את מצוקתנו בחוסר של אוכל ביתי מבושל והזמינו אותנו לאכול אצלהם ארוחת שישי של אוכל ביתי מצויין.

האמת שעכשיו המטבח החדש כבר מתחיל לקבל צורה. רוב בעלי המקצוע כבר הלכו. אתמול בלילה כבר היה מטבח. אמנם צריך עוד לסדר ולתקן ולכוונן ולסדר איזו פגיעה בצבע, והארון צריך עוד איזה משהו, והחיפוי של הקיר עוד לא בוצע, אבל יש מטבח. היום אפילו חיממתי (במיקרו) לי שניצל (אפוי) ושניצל תירס (דיאט) ואכלתי אותו על צלחת (אמיתית מקרמיקה), על האי החדש. חתיכת שינוי יחסית לכמויות הקורנפלקס שאכלתי בשבועות האחרונים על שרפרף מעץ בצלחת חד-פעמית. בשאיפה, בשבת הקרובה (מחר) כבר נאכל משהו מתוצרת המטבח החדש.

האמת שדי התרגשתי לבשל את הארוחה האחרונה הזו (כמה דרמטיות יש כאן, ובשבילי זה היה באמת הרגשה מאוד דרמטית). מלי והילדים היו בחוגים, והיה לי את כל המטבח לעצמי. כמעט 15 שנה אני מבשל במטבח הזה, אני כמובן יודע בדיוק איפה כל דבר מונח, ולמרות שהוא כבר די נמאס עלי וממש קטן עלי, הוא המטבח שלי. היה.

החלטתי לפנק את מלי והילדים, אני יודע שמלי ואייל מאוד אוהבים עוגיות שושנים, כאלה שהמתכון שלהן עובר מדור לדור, לרוב מבצק "שקם" (שמנת-קמח-מרגרינה) ובגרסתו הנוכחית, בצק "חשק" (חמאה-שמנת-קמח) עם מילוי של קצף ביצים ואינסטנט פודינג. האמת שנורא התחשק לי כשמלי והילדים יכנסו הביתה, יפתיע אותם ריח של עוגת שמרים דווקא. אין כמו הריח הזה בכדי לתת הרגשה של "הגעת הביתה".

DSC04552

כמו שכבר הבנתם, המילוי של עוגת השמרים הזה הוא מילוי קצף ביצים ואינסטנט פודינג, האמת שאת הטעם הזה, עם כל המסחריות והתעשייתיות שלו, אי אפשר לחקות בשום דבר שהוא טבעי ומקורי. אם מי מכם לא מבין איך יכול להיות שבעוגה יש פסים שנראים כמו מילוי שוקולד למרות שאני מדבר כאן על מילוי וניל ולא שוקולד – עליתם עליי, העוגה קצת נשרפה… אבל ממש טיפה! וחוץ מזה אני לא אשם – זה התנור המיושן שלי (15 שנה, כבר אמרתי?)… האמת שהמילוי אמנם קיבל צבע כהה אבל הצלתי את העוגה "בדיוק" לפני שהיא כבר ניזוקה.

יאללה, לעסק – אם בא לכם לפנק מישהו, אבל באמת באמת, תנו לו להכנס הביתה כשמהתנור יצאה כמה דקות מוקדם יותר עוגת שמרים שושנים בטעם וניל. וכמו שאתם מכירים אותי ואת מה שאני עושה כאן – מדובר בעוגה קלה מאוד להכנה, דלת שומן, וטעימה-טעימה. מי מכם שמכיר את עוגת השמרים-גבינה שלי כבר מכיר את הבצק הזה שהוא עדין מאוד, רך, טעים וכמעט הכי חשוב – דל שומן.

נתחיל כמובן בבצק השמרים שצריך, בטח בימי החורף, לא מעט זמן לתפוח. הבצק שלנו ייחודי מאוד מאחר והוא מכיל גבינה שהופכת אותו לעדין מאוד, ומקטינה את הצורך בתועפות שומן. אמנם נוסיף לו שומן כדוגמת חלמונים, אבל לא נצטרך להוסיף שומן נוסף כגון חמאה, שמן או שמנת.

בקערת המערבל (עם וו גיטרה) נניח ארבע כוסות קמח (עדיפות ברורה לקמח לחם, שמספק לנו בצק גמיש מאוד שמחזיק את בועות האוויר מצויין ומאפשר בצק עדין ונפוח), 3/4 כוס סוכר, וכף שמרים יבשים (או חצי שקית "שמרית" או 25 גר' שמרים טריים). אני "פותח" את הקמח בעזרת מטרפה, הרעיון הוא לאוורר אותו אחרי השהות הארוכה בשקית הקמח.

DSC04495

נפריד 3 ביצים לחלמונים וללבנים, את הלבנים נניח בכוס ונכסה בניילון נצמד. אני ממליץ מאוד לתת לחלבונים לעמוד בטמפ' החדר מאחר ויהיה קל הרבה יותר להקציף אותם. את החלמונים (הצהובים) נוסיף לקמח יחד עם ביצה שלמה נוספת, חצי כוס חלב, כף (!!) תמצית וניל טובה, ועוד 200 גר' של גבינה כגון ריקוטה, גבינת "כנען", "טוב טעם" וכד' (האמת שאפילו גבינה רגילה שהעמדנו למשך 12 שעות בחיתול ונתנו לנוזלים לנזול החוצה).

נערבל במשך דקה בכדי לקבל בצק קצת גושישי, נוסיף קורט מלח, ואז כ- 10 דקות שלמות נלוש את הבצק בכדי לקבל בצק עדין, רך ואפילו טיפטיפונת דביק. אם הוא יותר מדי דביק, אפשר להוסיף כף-שתיים של קמח, אבל לא יותר מזה, בכדי שלא נקבל בצק קשה מדי – כל היופי של הבצק הזה נמצא בעדינות שלו.

לפני שנשאיר את הבצק לתפוח לו, נשמן את הבצק. אפשר לעשות את זה פשוט בעזרת אצבעות קצת משומנות, בעזרת תרסיס שמן או בעזרת קערה משומנת – נרסס קערה גדולה (שתוכל להכיל את הבצק גם אחרי שהוא יכפיל את הנפח שלו) בעזרת ספריי שמן או שפשוט נמרח אותה בעזרת נייר סופג ומעט שמן.

DSC04496

נניח את הבצק בתוך הקערה ו-… let's bogey  פשוט מנערים את הקערה לצדדים כך שהבצק יתגלגל לו בתוך הקערה ויצופה בשמן מכל הכיוונים. ואם תשימו ברקע "Twist & Shout" של הביטלס זה בכלל לא ייראה מוזר שאתם רוקדים עם קערה.

DSC04497

ועכשיו, אם לא ניחשתם עד עכשיו – נכסה את הקערה (בעזרת מגבת לחה או ניילון נצמד) ונניח אותו עד שהבצק יכפיל את נפחו (ואפילו קצת יותר מזה). מאחר ונכנסנו לחורף – התפיחה תהיה לא כל כך מהירה כמו בקיץ, אני מניח שייקח לו לפחות שעה עד שעה-וחצי.

בינתיים נשטוף את קערת המערבל בהרבה מים חמים וסבון, ונניח אותה לייבוש – אנחנו תיכף נשתמש בה להקצפת חלבונים, וחשוב שהיא תהיה נקייה משומן ויבשה.

כשהבצק כבר כמעט תפוח, והחלבונים שלנו כבר הגיעו לטמפרטורת החדר – נקציף אותם במערבל על מהירות בינונית כחצי דקה, עד שמתחיל להיווצר קצף "דקיק" כזה. ברגע זה נגביר את מהירות המערבל למקסימלית, ונוסיף לאט לאט חצי כוס סוכר – הרעיון הוא להוסיף בערך שליש מכמות הסוכר לחלבונים, לתת לסוכר להיטמע בתוך החלבונים, ורק אז להוסיף עוד שליש, להמתין, עוד שליש – וזהו. נקציף את החלבונים עד שהם הופכים להיות קרם מבריק ומעט דביק, וכשמרימים את המטרפה היא מושכת את הקצף כך שנשאר מעין "תלתל" של קצף בין המטרפה לבין הקערה.

DSC04524

נוסיף לקצף הביצים שקית שלמה של אבקת אינסטנט פודינג וניל, ונקפל את האינסטנט לתוך הקצף בתנועות מהירות אך עדינות, עד שמתקבלת תערובת אחידה. חשוב להשתמש בתנועות קיפול בכדי לא "לשבור" את הקצף ולשמור מקסימום אוויר בתוכו.

DSC04526

עכשיו הבצק כבר תפוח לחלוטין, הכפיל את נפחו ואולי אפילו קצת יותר מזה.

DSC04528

הילדים שלי מאוד אוהבים את השלב הבא – נותנים אגרוף חזק או חבטה חזקה במרכז הבצק בכדי להוציא ממנו את כל האוויר, ורואים איך הוא לאט לאט קורס לו.

DSC04529

הופכים את הבצק פעם פעמיים בכדי להוציא את כל האוויר – חשוב לא ללוש את הבצק אלא רק להוציא ממנו את האוויר. לישת הבצק תגרום לקריעה של שרשראות הגלוטן שהתפתחו כל כך יפה במהלך הלישה, אז חבל…

על משטח עבודה מקומח בהרבה קמח (בערך שתי כפות) נרדד את הבצק לעלה גדול ולא דק יותר מדי. משהו בערך בעובי של חצי סנטימטר. העלה אמור להיות ברוחב של כ- 50 ס"מ, ובאורך דומה ואפילו ארוך יותר.

DSC04530

נמרח את המילוי על הבצק בשני שלבים – בשלב הראשון, נמרח בערך כ- 3/4 מהמילוי על כל העלה, גם אם מדובר על שכבה דקה מאוד. כדאי לנסות ולוודא שכל העלה מרוח, בעיקר השוליים הצדדיים של העלה.

DSC04532

אחרי שמרחנו שכבה אחת, נמרח את שארית המילוי על הבצק. למה לעזאזל אני מציק לכם עם שתי מריחות כשהיה אפשר למרוח את הכל בנגלה אחת? פשוט מאוד – מנסיון, כשמנסים למרוח כמויות גדולות של מילוי, לרוב המריחה היא לא אחידה, לפעמים נשארים חורים לא מכוסים ולרוב יש נזילות מהצדדים… מריחה בשני שלבים מוודא דבר ראשון שכל העלה מרוח, וגם עוזרת לאחידות המילוי לאורך ולרוחב העלה.

נגלגל את הבצק מכם והלאה, כשאתם מנסים לגלגל בצורה מהודקת כמה שיותר – הטריק שלי הוא לתת גלגול שלם, לתפוס את גליל הבצק בשני צדדי ולתת מתיחה קטנה על ידי משיכה של הגליל אחורה (לכיווני). כך עד שמקבלים גליל אחיד וארוך.

DSC04535

נשמן בעזרת תרסיס או נייר סופג ספוג במעט שמן שתי תבניות אפייה עגולות (אני לרוב מעדיף תבניות קפיציות, אבל לא חובה). נפרוס את הגליל לפרוסות בערך בעובי של ארבעה ס"מ, בערך שתי אצבעות. נניח את הפרוסות בתבנית כשהקרם פונה כלפי מעלה. נארגן את הפרוסות כאשר פרוסה אחת במרכז התבנית, ומסביבה פרוסות במעגל. הרעיון הוא לא לצופף יותר מדי את הפרוסות – הן עוד יגדלו ויתפחו וצריך לתת להן את הספייס שלהן…

DSC04536

DSC04537

נכסה את התבניות בניילון נצמד בצורה רפוייה, ונניח לתפיחה נוספת של כ- 45 דקות בחורף וכ- 20 דקות בקיץ. בינתיים נחמם את התנור ל- 180 מעלות.

לאחר התפיחה, נאפה את העוגה כ- 40 דקות, עד שהיא מזהיבה (שלא כמו בגרסה שלי, תוציאו אותה לפני שהיא משחימה לגמרי…). שימו לב דרך אגב שאנחנו לא מורחים את העוגה בביצה, נזגג אותה לאחר האפייה עם סירופ.

DSC04546

בזמן שהעוגה נאפית לה, נערבב בסיר קטן חצי כוס סוכר, חצי כוס מים ושתי כפיות תמצית וניל ונביא לרתיחה. ננמיך מעט את האש וניתן לסירופ לרתוח בצורה עדינה כ- 5 דקות. ניתן לסירופ להצטנן קצת.

כשהעוגה יוצאת מהתנור – נמרח את הסירופ בעזרת מברשת על כל העוגה (אל תשכחו שיש לכם שתי עוגות… אל תגמרו את כל הסירופ על אחת…) ונוודא שכולה מכוסה. ניתן לעוגה לנוח לפחות 10 דקות לפני שנחתוך אותה. כשהבצק חם ואנחנו חותכים אותו, הוא נקרע ומאבד את צורתו, מה שיגרום לעוגה לקרוס לגמרי (ולהפוך להיות בצקית ומגעילה). בקיצור – אני יודע שזה לא קל, אני יודע שקשה להתמודד עם הריח המטריף הזה, אבל בכל זאת. תשלטו בעצמכם.

DSC04551

קפה חזק ליד, אולי תה או שוקו חם, ואתם מסודרים. בית במיטבו. נתראה במטבח הבא.

אין לי זמן לסיפורים

עוגת שמרים שושנים במילוי וניל
4 כוסות קמח (עדיף קמח לחם)
3/4 כוס סוכר
כף שמרים יבשים / חצי שקית "שמרית" / חצי קוביית שמרים
200 גר' גבינת כנען / טוב טעם / ריקוטה
חצי כוס חלב
כף תמצית וניל מאיכות טובה
ביצה
3 חלמונים
קורט מלח

לקרם ווניל:
3 חלבונים
חצי כוס סוכר
שקית אבקת "אינסטנט פודינג"

לסירופ וניל:
חצי כוס סוכר
חצי כוס מים
שתי כפיות תמצית ווניל

בקערת מערבל עם וו-לישה, מערבבים את חומרי הבצק (למעט המלח) לתערובת גושישית. נוסיף את המלח, ונלוש לבצק רך ועדין במשך 10 דקות.

נשמן את הבצק ונניח אותו לתפיחה עד שיכפיל את הנפח שלו.

כשהבצק כמעט תפוח, נקציף את החלבונים עם הסוכר לקבלת קצף גמיש ומבריק. נקפל את אבקת האינטסטנט אל הקצף עד לקבלת תערובת אחידה.

נטפח על הבצק בכדי להוציא ממנו את כל האוויר, ונרדד אותו על משטח מקומח עד לקבלת עלה גדול (בערך 50 ס"מ על 50 ס"מ). נמרח כ- 3/4 מהקרם על כל העלה, ואח"כ נמרח את ה- 1/4 הקרם שנשאר (מורחים בשתי שכבות על מנת לוודא כיסוי מלא ואחיד). נגלגל לגליל מהודק.

נפרוס לפרוסות בעובי של כ- 4 ס"מ ונניח בתבנית עגולה ומשומנת (עדיף קפיצית). מניחים פרוסה אחת במרכז ומסביבה עוד פרוסות לא בצורה הדוקה, בכדי שתוכלנה לתפוח. נכסה בעזרת ניילון נצמד ונניח לתפוח כ- 20-45 דקות.

נחמם את התנור ל- 180 מעלות ונכניס את העוגה לכ- 35-40 דקות, עד שהקרם מזהיב.

בזמן שהעוגה נאפית, נערבב את חומרי הסירופ ונביא לרתיחה. ניתן לסירופ לרתוח בצורה עדינה על אש בינונית כ- 5 דקות. נסיר מהאש וניתן לסירופ להצטנן מעט.

נמרח את הסירופ בעזרת מברשת על העוגה החמה מיד כשהיא יוצאת מהתנור.

20 תגובות בנושא “זר שושנים לפרידה מהמטבח (הנוכחי)”

  1. יו, זה לא חוקי לראות את הדבר הזה על הבוקר – העוגה נראית מעולהההה וממש בא לי להכין כזאת. ותתחדשו על המטבח – לפי התיאור הוא נשמע מהמם (אמרת אי וכבר קנית אותי).

    סופ"ש נעים 🙂
    נטלי

  2. רעיון משובח לשלב את בצק השמרים עם מילוי הקצף.
    תתחדש עם המטבח. גם לי נורא בא שינוי במטבח שלי…

    1. תודה, האמת שאחד הדברים שאנחנו מאוד גאים בו זה שעשינו את הכל בעיצוב שלנו, בלי מעצבת פנים (או כמו שאמרנו על אחת מהן אחרי שהיא יצאה מפגישה אצלנו, מעצבנת פנים).

    1. תודה תודה תודה, אני כבר מחכה שהריח הזה יעלה שוב (עדיין לא הגיע התנור…) – ואיזה כיף שבאת לבקר (אני עוקב אחרי הבלוג שלך…).

      סופ"ש מעולה,

      יובל

  3. סליחה על השאלה הבנאלית:
    איך חותכים/מגישים את העוגה? פרוסות עגולות (כפי שהנחנו אותן בתבנית) או
    פרוסות עוגה רגילות?

    תודה!

    1. לאה,

      לא רק שהשאלה לא בנאלית, אני אפילו מתבייש שלא התייחסתי לזה בפוסט!

      במשפחות לא מחונכות, בטח לא המשפחה שלי ששותה תה אחרי הצהריים בסרוויס של רוזנטל, פשוט בוצעים שושנה-שושנה, בוצעים שוב לחצי ומתחלקים, אבל כמובן שזה רק במשפחות לא מחונכות שאוכלים בהן עם הידיים, רחמנא ליצלן.

      כשמגיעים אורחים וצריך להתנהג יפה, פורסים את העוגה עם סכין משוננת (כמו של לחם). אני מציע לפרוס בתוך כל שושנה בנפרד (כלומר לא לפגוע בשושנה האמצעית במרכז העוגה) עד שהגיעה זמנה להאכל, ככה כל המבנה של העוגה יישמר (המרכז יחזיק את הכל מחובר).

      יובל

  4. מזל טוב על המטבח החדש תהנו ממנו
    אחרי הכל רבע מהחיים שלנו אנחנו מבלים במטבח חחח…

  5. הכנתי את העוגה ויצאה מעולה!!!
    יש לי כמה הערות:
    1. במתכון עצמו חסר החלב ותמצית הוניל בחלק של הבצק
    2. רידדתי לעלה גדול (אפילו יותר מ 50 ס"מ) והמילוי היה נראה לי רב מידי ככה ששיכבת המילוי
    יצאה טיפונת גבוהה ולא הצלחתי לגלגל לגלילה הדוקה. בסוף אחרי האפיה השושנים יצאו קצת רופפים.
    אבל – יצא טעים מאוד, בלי הרבה נקיפות מצפון 🙂

    1. אהלן אלה,

      איזה כיף שיצא טוב!

      לגבי המתכון – מתוקן כרגע…

      לגבי ההידוק – הטריק הוא לגלגל קצת (ממך קדימה, לדוגמה), ואז לאחוז את הגלילה בשניה הצדדים שלה (לא ממש בקצוות אלא ליד) ולתת משיכה מהירה כך שהעלה יימתח טיפונית והגלילה תתהדק.

      אבל איך אמא שלי אומרת – בבטן הכל נראה אותו הדבר 🙂

      יובל

  6. אחלה בלוג
    אחלה מתכון
    ינוסה מיד אחרי פסח
    ואם יורשה לי מעט טרחנות…..:@
    אם תנפה את הקמח תרוויח פעמיים גם פתיחה של הקמח אחרי "שהות ממושכת בשקית" וגם תבדוק שאין בו אורחים לא רצויים (ובלי מילה אחת על כשרות) 😉

    1. אהלן אתי,

      חס וחלילה לא טרחני – נכון לחלוטין – לגבי פתיחת הקמח והניפוי – מסכים, אני לרוב "טוחן" את הקמח במג'ימיקס או אפילו עם מיקסר "מקל" (כזה שמשתמשים בו לטחון אוכל לתינוקות ומרקים) בכדי "לפתוח" אותו. לגבי האורחים הלא קרואים ולא רצויים, עד היום (חמסה חמסה חמסה) לא היו לי כאלה, אבל לכי תדעי, אולי הם נטחנו במג'ימיקס 😉

      ד"א, אם את משתמשת בנפה צפופה, מה שאומר שלוקח לך הרבה זמן לנפות את הקמח (בגלל גודל החורים) – נסי להוסיף לקמח שתי סכיני מטבח רגילות (לא חדות) – הסכינים משתפשפות ועוזרות לקמח לעבור, מה שמקצר את התהליך לפחות בחצי הזמן.

      כמובן מצפה לתגובה אחרי שתכיני…

      יובל

  7. היי,
    הכנסתי את הבצק ללילה למקרר ובבוקר עוד כשעה בטמפרטורת החדר אך שום דבר לא קורה… זה ממש לא תפח:-(
    האם יש עוד מה לעשות עם הבצק או לפח? מה יכול היה להשתבש למען הפעם הבאה…?
    תודה.

    1. אהלן,

      אני מניח שאם הבצק לחלוטין לא תפח – השמרים לא בסדר. באיזה סוג שמרים השתמשת? אני משתמש בשמרים יבשים שנמצאים דרך קבע אצלי במקפיא (כך אני יכול לקנות צנצנת גדולה שנגמרת תוך שנתיים בלי לדאוג לתאריך התפוגה).

      אם את משתמשת בשמרים טריים (קובייה), אני ממליץ לך להכין "ראש עיסה" לפני השימוש בכדי לוודא שהם חיים – בקערה מניחים את השמרים יחד עם כף גדושה של קמח וחצי כף סוכר, מכסים במים פושרים או בחלב פושר (להוריד את כמויות הקמח, הסוכר והנוזלים ממה שמוסיפים אח"כ לבצק) ונותנים לעמוד בקערה עד שזה מתחיל לעלות קצף ולתסוס. אם זה לא תוסס אחרי חצי שעה – השמרים לא חיים.

      לא להישבר! לכל מי שאפה מאפה שמרים בחייו יש לפחות פעם אחת שהבצק לא עלה…

      יובל

    1. אהלן אורית,

      הגבינה מחליפה את השומן ומספקת בצק עדין מאוד וטעים אבל בלי תועפות הקלוריות, מה שגם עונה על השאלה השניה – מאחר והגבינה מהווה כאן תפקיד חשוב מאוד, אני לא חושב שאפשר למצוע גרסת פרווה למתכון הזה, למרות שכל מתכון לבצק שמרים מתוק יתאים כאן.

      יובל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.