הסלט הכי טוב בעולם, נכון להיום

מאז שאני זוכר את עצמי מבשל ומארח, תמיד יש לי סלט קבוע שהוא ה-"הסלט הכי טוב בעולם", שאותו אני מכין לכל ארוחה. הסלט הזה משתנה פעם בכמה שנים, פעם הוא היה "סלט ריבה" (על שם ריבה, דודתה של זוגתי שתחייה), פעם סלט נבטים עם אגסים צרובים ורוטב דבש וגבינה כחולה, פעם סלט ירקות שורש, ועוד סלטים (כמו סלט "האיים הקריביים" שהוא שדרוג של סלט "הוואי" שהומצא על ידי אח שלי, ועוד יופיע כאן בבלוג מתישהו – הסלט כמובן).

בתקופה הקרובה הסלט הזה הולך לתפוס את רובריקת "הסלט הכי טוב בעולם" שלי. והוא באמת הכי טוב בעולם, לעולמי עולמיא ולתמיד, או עד אשר אני אטעם סלט יותר טוב ממנו, המוקדם מביניהם.

את הסלט הזה אכלתי במהלך סדנת "פירוק טלה" במקום שנקרא "חוות צוק – המעדניה". להבדיל מחלק מבלוגרי האוכל שעשו את הסדנה מתוקף היותם בלוגרים, הסדנה שאני חוויתי נערכה יחד עם שותף עסקי של החברה שאני עובד בה  למי שלא מכיר, שיעמוד שתי דקות בפינה ויתבייש, ואח"כ יבוא וילמד שחוות צוק היא החווה של תומר צוק, שמייצר בחווה שלו חלק גדול ממה שהמעדניה מוכרת, ואת מה שהוא לא מייצר הוא מביא ממקורות טובים ואיכותיים מאוד, שאת חלקם (ובצדק כנראה) הוא לא מסגיר. את הערק המחתרתי (ככה קוראים) לא הוא לא מסגיר, ובצדק – מדובר אולי בערק הכי טעים ששתיתי בחיים שלי.

"סדנת פירוק טלה" הועברה גם לקבוצה של בלוגרים, אבל מאחר ואני סבלתי מעל צלחות של טאפאס בברצלונה בדיוק באותו זמן, לא יכולתי להשתתף. יש שמועות שהולך להיות עוד אירוע בלוגרים שבמרכזו טלייה (טלה נקבה) שמתחילה שלמה ומסתיימת בהמון מנות מיוחדות, ואני מקווה מאוד שאם יהיה כזה, אני אוזמן (ותהיו בטוחים שגם אכתוב).

אני אמנם משתדל, בזמנים ובמקומות שיש בהם כמויות של בשר, שלא לבזבז את זמני (והאמת, את המקום בקיבה) על סלטים, למעט "מה שחייבים" (על פי הדיאטה שאני חי לפיה, שהפכה כבר מזמן לדרך חיים), אבל הסלט הזה נראה כל כך מעניין, שהייתי חייב לטעום. ועוד פעם לטעום, ועוד פעם, ועוד. הסלט הזה הוא אולי אחד הסלטים הכי מתאימים לעונה – רימונים ודבש הולכים מעולה באיזור ראש-השנה, ושלא תחשבו כשנצא מהעונה הזו אני לא מתכוון להמשיך ולהכין אותו.

התמונה הבאה נגנבה מטמיר כהן מ-"שמנמנ.ים". שזה בדיוק הזמן לספר שמעבר להיותו בלוגר, טמיר הוא צלם בחסד, שמצלם גם אוכל וגם אנשים וגם את הנוף והסצנה מסביב, ומוציא תמונות מדהימות מתחת ידו.


כשהבלוגרים שהיו באירוע פירסמו את המתכון לסלט, שמחתי לאללה, והכנתי אותו לארוחת ראש השנה. מאז – עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. ועוד. ועוד פעם. ואפילו הצלחתי לתת לסלט הזה נופך טיפטיפה אישי עם שו"ש כמו פירות יבשים נוספים שביקרו בסלט והשמטה של הבצל מהמתכון המקורי.

יאללה – לעבודה – סלט פגז, מרשים מאוד, על בסיס חיטה, עם עושר של טעמים ומרקמים שנובעים מרימונים, פירות יבשים, עשבי תיבול טריים, דבש ולימון.

נפצח בהשריה של כוס גרגירי חיטה שלמים בהמון מים למשך לפחות שעה. אח"כ נסנן, נשטוף היטב במסננת ונניח בסיר ונכסה במים. נוסיף כפית גדושה של מלח, נביא לרתיחה וננמיך את האש ללהבה בינונית.

נבשל את החיטה כ- 25-30 דקות, עד אשר החיטה נעימה ללעיסה אך לא רכה מדי (בדיוק כמו פסטה "אל-דנטה" – החיטה צריכה לנשוך קצת בחזרה ולא להתמסר-להתמסמס מול השיניים שלכם). נסנן מיד ונניח להצטנן, כדאי על אדן החלון בכדי שתקבל קצת בריזת ים, ואם אתם בירושלים או ברחובות או בכל מקום אחר שאין בו ים, גם בריזה "פושטית" לוקחת. ואם אין בריזה, תמיד תוכלו להשתמש בסתם אוויר. זוכרים את זה?

בזמן שהחיטה מצטננת לה, נפרק שני רימונים מגרגיריהם (עדיף הרימונים הכהים, האדומים, שמנפיקים גרגרים חמצמצים ומלאי טעם). מי שחושב שלפרק גרגירים מרימונים זה מסובך, הנה טריק שהופך את כל העניין ל-"פשוט לפרק פשוט". הטריק מחולק לשניים, האחד, ללחוץ על הרימון עם כרית כף היד תוך כדי שמגלגלים אותו על משטח העבודה:

DSC09680

הגלגול – מעיכה קלה משחרר את הגרגירים ממקומם, ומיד אח"כ נחתוך את הרימון לרוחבו, נהפוך אותו מעל קרערה כך שהחלק עם הגרגרים יפנה כלפי מטה, ונקה בקליפת הרימון עם כף או כוס. כל הגרגרים ייפלו להם לתוך הקערה ואנחנו נשאר עם קליפה ריקה. כל מה שנשאר לנו לעשות זה רק להוציא חתיכות קליפה שמרשות להן לפעמים ליפול יחד עם הגרגרים, וזהו.

אם ההסבר לא מספק אתכם, הנה קטע מיו-טיוב שמסביר איך לעשות את זה:

נקצוץ לנו דק-דק-דק גם כעשרה שזיפים יבשים (יש להשיג היום שזיפים יבשים מגולענים במחיר כמעט זהה לרגילים, מה שמשפר לנו את איכות החיים לא במעט), ואני גם הוספתי לעניין כ- 50 גר' צימוקים שחורים קטנטנים, ואתם תוכלו להוסיף כל פרי יבש שבא לכם – אוכמניות, חמוציות, משמשים יבשים קצוצים דק.

נקצוץ גם צרור פטרוזיליה וחצי צרור כוסברה (למרות שצרורות הכוסברה הם ממש קטנטנים היום בסופר, אז תרגישו חופשי לקצוץ צרור שלם).

נערבב את החיטה, עשבי התיבול, הרימונים והפירות היבשים בקערה גדולה.

DSC09700

ועכשיו לרוטב הויניגרט הכי טעים שיש בעולם – רוטב דבש ולימון.

בצנצנת או שייקר נניח לנו מיץ משני לימונים טריים (בסביבות 125 מ"ל), עליו שתי כפות דבש, ועליו שלוש כפות שמן זית. נוסיף גם כפית חרדל איכותי וחלק (אם יש לכם דיז'ון גרגרים, וותרו עליו הפעם, עדיף משהו חלק, גם אם זה חרדל רגיל ופשוט).

DSC09686

(אל תיבהלו מהכמויות בשייקר, הכנתי כמות כפולה)

נוסיף גם חצי כפית שטוחה של מלח, ונערבב.

DSC09687

נטעם ונתקן טעמים – הרוטב צריך להיות "עגול", כלומר שמתיקות הדבש מעדנת את חמיצות הלימון והוא לא תוקפני מדי, אבל עדיין מורגש מאוד. ניצוק את הרוטב על הסלט, נערבב היטב היטב, ונניח לכ- 30 דקות לספיגת הטעמים.

DSC09705

בינתיים נקלה לנו כחצי כוס גרעינים – במקור רבע כוס גרעיני חמניה ורבע דלעת, אבל אני יכול להגיד לכם שהכנתי גם עם שקדים מולבנים גרוסים וצנוברים ויצא אליפות העולם בפיצוחים במשקל קל. אני אוהב לקלות את הגרעינים שלי על מחבת יבשה ולוהטת, על אש נמוכה מאוד, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהגרעינים משחימים קצת אך לא נשרפים (זהירות! גרעינים שרופים הם מרים ומחרבים כל סלט ותבשיל וסתם כל דבר – אז תשימו לב לערבב מדי פעם ולשים לב מה צבע וטעם הפיצוחים).

DSC09683

אחרי שהויניגרט התגנב לו באיטיות לחדרי החדרים של הסלט, ממש לפני ההגשה, נפזר את הגרעינים, נערבב, ונזלול תוך שאנחנו מייבבים ומייחלים לשנה חדשה ומתוקה, וגם אם זה לא בראש השנה אז אפשר סתם לייחל, ואפילו סתם לייבב.

אין לי זמן לסיפורים

סלט חיטה ורימונים בויניגרט דבש-לימון
כוס גרגירי חיטה מושרים במים לשעה
גרגרי רימון משני רימונים
צרור פטרוזיליה
חצי-צרור כוסברה
10 שזיפים יבשים קצוצים דק
50 גר' צימוקים שחורים או חמוציות או משמשים יבשים קצוצים דק
1/2 "פיצוחים" – לפחות שני סוגים – גרעיני חמניה, דלעת, שקדים, פיסטוקים, אגוזי לוז, צנוברים…

לויניגרט:

מיץ משני לימונים
שתי כפות דבש
שלוש כפות שמן זית
כפית חרדל חלק – עדיף דיז'ון
חצי כפית מלח

מסננים את גרגרי החיטה ומבשלים בהרבה מים עם מלח, כ- 25-30 דקות עד שהחיטה מוכנה אך לא רכה מדי. מסננים מיד ומצננים.

קוצצים את הפטרוזיליה, הכוסברה והשזיפים, ומערבבים עם החיטה.

מערבבים את חומרי הויניגרט היטב, טועמים ומערבבים עם הסלט ומשהים לספיגת טעמים כ- 30 דקות.

קולים על מחבת יבשה את הפיצוחים ומצננים. מערבבים עם הסלט ומגישים.

47 תגובות בנושא “הסלט הכי טוב בעולם, נכון להיום”

  1. אין לי ספק שהסלט הזה הכי טעים בעולם, אך מבחינתי הוא גם הכי יפה בעולם! איזה תמונות ! איזו קומפוזיציה יפה! חגיגה לעיניים, איזה שילוב צבעים מ ה מ ם!!

    זה יהיה מעתה הסלט שלי לאנשים שאני אוהבת.

    תודה וחג שמח

    1. אני מצה על חיטה. וחשבתי וחשבתי וזה מה שתכננתי. והנה אני מוצאת את זה בדיוק אצלך. תודה רבה

      1. אני מתה על חיטה. וחשבתי וחשבתי מה להכין לארוחת ערב. וזה בדיוק מה שתכננתי. ופתחתי. והנה אני מוצאת במדויק את המתכון אצלך. אני מוסיפה עוד כמה עשבי תיבול כמו נענע, בזיליקום, בצל ירוק.
        תודה רבה

  2. הסלט כלבבי:-) טנקס.

    מחר יש לנו מפגש משפחתי ונראה לי כי אני אכין אותו למפגש זה.. יהיה נחמד להפתיע בהטעמים חדשים.

    הערונת קטנה ..
    בהוראות ההכנה בקצרה שכחת לרשום את החרדל

    חג שמייח 🙂

  3. לגבי החרדל ברוטב – תוקן, תודה!

    יובל

    נ.ב. איזה כיף לראות שאנשים באמת קוראים את כל הפוסט ולא רק את המתכון למטה… 🙂

  4. איזה יופי של פוסט, כרגיל הכל עם הסברים והרחבות כהרגלך בקודש
    אתה יודע שאני אוהב את זה וכשמדובר בסלט שאני אוהב זה בכלל מעולה

    וכמובן שתודה על הפרגון, גם זה תמיד יוצא אצלך אליפות בריבוע

    טמיר

  5. ינוסה בעתיד הקרוב ביותר, נראה יפהפה !!! אגב הסלט נבטים, רוקפור ואגסים, הפך כבר לקאלט בארוחות משפחתיות שלנו, אחותי אמצה אותו גם , בקיצור יובל , יש לך נוכחות מכובדת אצלנו …

  6. חשבתי עליך אתמול כשראיתי את הסרט "ג'ולי וג'וליה".

    אם טרם ראית, הסרט עוסק בסיפורה של ג'ולי פאוול (אותה מגלמת בחינניות איימי אדמס), שמחליטה לקחת על עצמה פרויקט, ובמשך 365 ימים לבשל את כל 524 המתכונים המופיעים בספר הבישול האמריקאי המיתולוגי "אמנות הבישול הצרפתי" שכתבה ג'וליה צ'יילד (אותה מגלמת מריל סטריפ). ג'ולי מתעדת את הפרויקט בבלוג שלה.

    1. היי ערן,

      ראיתי את הסרט – סרט חביב, מסוג ה-"צ'יק פליק" שאהוב עליי במיוחד… אסור, אבל אסור בתכלית האיסור (למי שעוד לא ראה) לראות את הסרט הזה כשרעבים, זה יכול להיות קטלני.

  7. אני אחות של מרסלה, וכל פעם שאכלתי אצלה משהו מעניין וטעים הסתבר שזה מתכון שלך. בקיצור, התמכרתי!
    יופי של בלוג , ממש כיף לקרוא. וכמובן אחלה מתכונים! סלט החיטה נשמע מעולה, וינוסה גם אצלי בעתיד הקרוב ביותר!!!

  8. יובל ,בדיוק מסוג המנות שאני יכולה לאכול בלי הפסקה………
    אני סימנתי לי כבר כחודש להגיע למעדנייה המדוברת … סקרנית לדעת !!!
    תודה
    חיה.

  9. הסלט נקרא טעים, ומבחינתי יכול להות ארוחה בפני עצמו. ואין- פשוט אין על השיקר של טאפרוור- שלי מלפני המאה שעברה ומחזיק מעמד יופי..
    המשך חג שמח,
    יערה

    1. היי אביגיל,

      את יכולה להחליף את השזיפים במה שבא לך – באחת הפעמים הוספתי חמוציות, בפעם אחרת צימוקים שחורים קטנטנים, ולדעתי זה יילך מעולה גם עם משמשים מיובשים (החמצמצות-מתיקות של המשמש תלך כאן מצויין).

      ואם את מנסה משהו – תעדכני בתגובה?

      יובל

  10. אז ככה, את הסדנא הזו פספסתי, למרות שהוזמנתי, ואם רק הייתי יודעת שאתה שם….
    נו, אתה מבין שאנחנו נעים סביב אותו ציר וזה לחלוטין לא משמח אותי….
    ואתה מבין שקבענו שניפגש בחול המועד והחול הזה ( או שעון החול הזה) הולך לו ותם.
    שמרתי לך את כל מה שהבטחתי ומדובר בכמה קלסרי ענק, אז יאלללללה אינעל ראבאק שלך, יאללללה.
    ואגב…. חפרתי בארכיון דואר הזבל בג'ימייל וראה זה פלא… כל העדכונים שלך מאיזה 18 שנים אחורה חיכו לי שם כמו חיילים, אז מה שאעשה היום, כשכל המשפוחה תיסע לטייל זה פשוט אנבור לך בבלוג ואשלים את כל החוסרים ( כי יא חביבי, אצלך צריך לקרוא!)
    אוהבת אותך טריליארדים!
    נשק את הילדים ותגיד למלי שאני מתה לפגוש אותה, שנייה ורבע לא הספיקה לי ממנה….

    אתה מוכן להסביר לי למה הכתב כל כך קטן בתגובה?
    איך מגדילים בפאקינג מחשב הזה שלי את האותיות?
    אוף !!!!
    אני לא רואה מה שכתבתי, אז אם יש שגיאות הקלדה, זה מה יש!
    ביי!

  11. הסלט הזה נראה פשוט נפלא. ראיתי אותו איפה שהוא באחד הפרסומים של מי שהיה שם (לא זוכרת מי) וכבר אז שמתי עליו עיין. הוא מאד מזכיר לי את סלט החיטה שיש לי בבלוג אבל השילוב של הרימון פשוט מקסים ומנצח.
    יש מצב שאכין את הסלט הזה לערב החג, אני מארחת את החמולה…..

    שיהיה לך חג שמח יובל 🙂

  12. שלום,
    אני חדשה, והסלט הזה נראה באמת כמו חוויה לבלוטות הטעם!
    אני לא רוצה לקלקל את המתכון, אבל אני ממש רוצה לשאול אם ניתן להחליף את החיטה בכוסמת?

    1. אהלן ליאת,

      ברוכה הבאה, איזה כיף שאהבת.

      את לא מקלקלת, נהפוך הוא… אני לא בטוח שהייתי הולך על כוסמת, מאחר ולכוסמת יש טעם ברור ומובחן שיכול להשתלט על הסלט. מה הסיבה להחליף את החיטה? את לא אוהבת או בגלל צליאק (שהשבוע גיליתי שבעברית קוראים לה "דָגֶנֶת")? אם בגלל שאת לא אוהבת, מה דעתך על קוסקוס מבושל ומצונן (לדעתי עדיף קוסקוס גס)? מה דעתך על "קוסקוס ישראלי" או "אורז בן-גוריון" (פתיתים אפויים עגולים או בצורת אורז).

      אם בגלל צליאק – אפשר לעשות שימוש בקינואה, למרות שאני מתעב את הטעם, אבל יש כאלה שאוהבים…

      ואת מוזמנת כמובן להשאר, להמשיך להגיב וכמובן להירשם לקבל עדכונים בדואר.

      יובל

  13. לא..אין עניין של צליאק למרות שפחות גלוטן יותר טוב בשבילי 🙂
    אני מאוד אוהבת קוסקוס וקינואה ונראה לי שאני אנסה את זה עם קינואה ואני אספר איך יצא 🙂

    תודה!

  14. אתמול הכנתי את הסלט לפי המתכון שלך. יצא מצוין! עד כדי כך שחמותי לקחה קצת הביתה בקופסא… תודה על השיתוף

    1. אהלן טובית,

      שמח לשמוע – אם הצלחת לעבור את "מבחן החמות" כנראה שעשית אותו מעולה!!!

      שנה טובה!

    2. עדין לא הכנתי את הסלט, נראה ונשמע מאד טעים, אך האם אפשר להכין אותו
      בלי החרדל? אצלי לא אוהבים חרדל, האם יש תחליף?
      תודה
      שנה טובה

      1. אהלן רחל,

        אפשר לוותר על החרדל לחלוטין (אם חייבים) ואפשר להשתמש במעט מיונז על מנת לתת לרוטב מרקם מעט "עבה" – החרדל משמש כעזר לתהליך שבו מיץ הלימון והשמן הופכים להיות "אמולסיה" (תחליב), אפשר לשים ממש מעט בכדי שטעמו לא יהיה מורגש אך עדיין האפקט של רוטב "סמיך" יתקבל.

  15. הכנתי את הסלט בראש השנה והוא היה מצויין. מאז אני עושה אותו לא מעט. עוד מעט ייגמרו הרימונים – יש לך רעיון במה ניתן להחליפו? תודה לך

    1. אהלן לימור,

      אני מחליף את הרימונים בחמוציות – יוצא מדהים… שימי לב להשתמש בחמוציות רגילות ולא "ללא סוכר" – לאלה שהן "ללא סוכר" מוסיפים תועפות שמן והן בעצם מכילות יותר קלוריות מהחמוציות המסוכרות, רק שהקלוריות הן קלוריות של שומן ולא של סוכרים.

      יובל

  16. הי יובל
    יש מצב להשתמש בסילאן במקום דבש?
    הכל כבר מוכן לסלט המהמם ביופיו. רק לא רוצה להשתמש בדבש

    1. כן, לא נראה לי שתהיה בעיה להשתמש בסילון במקום, ובמקרה הכי גרוע אפשר אפילו להשתמש בסוכר

    1. אהלן שני,

      יישרוד גם יישרוד. ההצעה שלי היא לא להוסיף את הרוטב עד 30 דקות לפני ההגשה, גם אם את מכינה את שאר הסלט יום לפני.

      יובל

    1. אהלן ישראל,

      תן לי לנחש… אתה שונא כוסברה… 🙂

      העולם מתחלק לשניים – כאלה ששונאים כוסברה וכאלה שמתים עליה.

      למי שאוהב כוסברה, הכוסברה ממש לא מיותרת.

      יובל

  17. סלט מעולה. קוצר מחמאות. הכנתי מספר פעמים.
    היום ניסיתי עם פריקה ( חיטה קלויה).
    נראה מבטיח!

    1. איזה כיף לשמוע, וכשהמחמאות האלה מגיעות מעבר לים… אפילו עוד יותר משמח ומרגש!

      מעניין לדעת איך יצא עם הפריקי (איפה אתה משיג פריקי בקנדה???!?!?!?!?!) – לא מצליח לדמיין את הטעם הטיפה-מעושן של הפריקי עם הרוטב…

      שוב, תודה שחזרת לספר 🙂 חג שמייח!!!

      יובל

      1. היי יובל,
        יצא מצוין. שונה מהגירסה המקורית. מצאתי פריקה בחנות של לבנוני אחד שגם מוכר זיתים מעולים, תה טוב ועוד כהנה וכהנה מוצרים עם טעם של בית.
        חג שמח

  18. חיפשתי מתכון לסלט פריקי, כפי שטעמתי פעם במסעדה. המתכון הזה כמעט זהה, ואני מכינה את הסלט הזה עם פריקה כל שבועיים – וזה באמת סלט מנצח אצלינו!!!
    (אני מוסיפה עוד קצת דבש למתיקות)
    הכנתי פעם גם עם קינואה (בשני צבעים) וגם היה נהדר.
    תודה רבה רבה על המתכון!!!

  19. זו פעם רביעית או חמישית שאני מכין ופשוט התעצלתי להגיב.
    מתכון מעולה …אבל …
    למרות שתמיד יצא טוב , עדיף לתת משקל של כל הרכיבים – שני לימונים זה לפעמים רבע כוס ולפעמים כוס מלאה
    גם רימונים יש בגדלים שונים מאד.

להגיב על יובל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.