המרק ששנאתי

כשחמותי רוצה לפנק את הבת שלה, שבמקרה גם עונה לשם "זוגתי שתחיה", היא מכינה מרק קישואים. בכלל, כשאוכלים אצל חמותי ארוחה, ואחד מדרי הבית שומע שבתכנית יש גם מרק קישואים, כולם מרוצים ומוציאים קולות של "או" ו-"טוב שבאנו", ו-"אחלה" וכאלה.

אני שונא מרק קישואים.

יותר נכון, שנאתי מרק קישואים. בפעם הראשונה שאכלתי את מרק הקישואים של חמותי עוד הייתי חבר של שתחיה, ולמרות שסבלתי מאוד מהמרק, ציקצקתי בלשוני בדיוק כמו כולם ליד השולחן ועשיתי פרצוף של נהנה מאוד. בכל זאת, אני אמור באיזה שהוא שלב להתחתן עם הבת שלהם, אז הייתי צריך להתנהג יפה. אמנם תוספת לא ביקשתי, אבל אכלתי את המנה שקיבלתי.

יש לי גם כנראה משהו פסיכולוגי נגד המרק הזה, מאחר ובפעם הראשונה שניסיתי להכין אותו (איפה שהוא ב- 1998) כנראה שלא הקשבתי בצורה מדוייקת להוראות של חמותי, אבל שם התגלעה נקודת שבר נוספת במערכת היחסים של המרק ושלי – במקום שתי כפות מרגרינה השתמשתי בחבילה שלמה של מרגרינה. לא שיצא לא טעים, אבל יצא אחר, לא בדיוק, ואם הוא היה משתתף במשפחה של אשתי תחרות "מרק נולד", אז צדי צרפתי היה אומר עליו שהוא יצא "ליד". כך שהיחסים שלי עם המרק הזה התחילו ברגל שמאל, והמשיכו בצליעה.

במהלך השנים למדתי לאכול את מרק הקישואים. אתם יודעים, מתרגלים. מה זה מתרגלים? מספרים על קיבוצניק שנשלח בימי המנדט הבריטי ללוות בדרכו האחרונה חבר קיבוץ שנשלח לתלייה. אחרי התלייה, כשחזר לקיבוץ, שאלו אותו איך ומה היה. "מה אני אגיד לכם", מספר הרפתן הרגיש, "הביאו אותו ככה לחדר, הלבישו על הצוואר שלו את החבל, ואז איזה אנגלי משך ידית ונפתחה דלת ברצפה ויוסקה נפל למטה, ככה עם הצוואר על החבל". "נו", שאלו אותו, "הוא סבל הרבה?". "תראו, אני לא יודע, בהתחלה הוא עשה קצת עם הרגליים, אחר כך הוא התרגל".

האמת שאני מגזים, ובאמת במהלך השנים למדתי לאכול ולאוהב את המרק הזה, אבל מעולם לא הרגשתי כלפיו אהבה עמוקה וגדולה כמו שבני המשפחה מצד זוגתי מרגישים אליו.

הילדים שלי, כנושאים גאים של הגנים של זוגתי, אוהבים את המרק הזה, ובאחת מערבי השבת ביקש הגדול שאכין את המרק הפתעה לאמא, כי "היא ממש מתה על המרק הזה", כמו שהוא אמר. מיד שני הילדים תיקשרו לה שאנחנו מכינים מרק כתומים, אבל מאחורה הכנו את מרק הקישואים הזה.

אתם יודעים משהו, גם הפעם לא הקשבתי למתכון (האמת שכבר לא זכרתי אותו), אלא לאינטואיציה שלי, והכנתי מרק קצת שונה מהדרך שחמותי מכינה, אבל לדעתי יצא נפלא, ואפילו אני אכלתי שתי מנות, והזוגה אהבה, והילדים אהבו. בקיצור, חמות יקרה – בסיכומו של דבר הצליח לך, והמרק שלך שאהוב כל כך במשפחה, ושאני, מה לעשות, לא הצלחתי להתחבר אליו, היווה בסיס למרק שאני אוהב מאוד.

אז יאללה, שנפצח בעבודה? מרק קישואים פשוט פשוט, עם טריק שהופך אותו לקרמי ועשיר בלי טירוף של קלוריות. והכיף במרק הזה שהוא קליל יחסית למרות הרביכה, מה שהופך אותו למרק שמתאים גם לארוחות קייציות.

אנחנו נתחיל עם 8 קישואים בינוניים או 12 קטנים. אני בוחר את הקישואים הנוקשים והמוצקים. שימו לב שהגדולים מכילים יותר מדי נוזלים, תמיד תעדיפו את הקטנים ביותר שיש – עדיף 12 קישואים קטנים, עם הפחת שלהם, על גבי 6 גדולים ונוזליים.

DSC08249

את הקישואים נרחוץ היטב ונקטום את הצד העגול (הצד שבתמונה למעלה). נגרר את הקישואים על פומפייה גסה (ידנית או במעבד מזון).

DSC08253

כשהקישואים מגוררים כולם, נניח אותם לרגע בצד בכדי להכין את הרביכה שתיתן לנו את ההרגשה של מרק עשיר וסמיך בלי שצריך להשתמש בתועפות שמנת או בגבינה צהובה שמקרימה את המרק מצד אחד, אבל מוסיפה לו המון המון שומן וקלוריות.

בסיר כבד נניח שתי כפות שמן זית ונניח את הסיר על אש בינונית. כשהשמן חם ומתחיל לעשן טיפה, נוסיף לשמן שתי כפות גדושות מאוד של קמח. ונערבב היטב, בהתחלה בעזרת כף עץ. תתקבל תערובת במרקם מעט גושי ויבש.

DSC08250

כשהקמח כולו מעורב היטב בשמן, וכשהוא מתחיל להראות סימנים של השחמה (זהירות, שימו לב שהקמח לא משחים כולו אחרת נקבל טעם אגוזי, שהוא מעולה ומדהים, אבל לא מתאים למרק הזה), נוסיף שתי כוסות של מים רותחים. בשלב הזה אני מציע לנטוש את כף העץ לטובת המטרפה שתפרק את הגושים.

DSC08251

כשהתערובת סמיכה ואחידה, נוסיף לרביכת הקמח ליטר חלב ונמשיך לערבב עם המטרפה עד שנקבל תערובת אחידה וללא גושים לגברי. אני משאיר לכם לבחור אם אתם רוצים להוסיף חלב 1% או 3%, אני השתמשתי בחלב 1% ויצא אחלה. נתבל במשחת ציר עוף או אבקת מרק איכותית, מלח ופלפל (אפשר פלפל לבן למי שאוהב).

DSC08254

נוסיף לרביכה את הקישואים ונערבב היטב. נבשל כ- 45 דקות על אש נמוכה וברתיחה עדינה-עדינה, עד שהקישואים מתרככים לגמרי.

נטעם ונתקן טעמים.

אפשר להוסיף בשלב הזה שמנת מתוקה למרק אם ממש רוצים ואתם יכולים להרשות לעצמכם… ובכל מקרה, אל תוותרו על כפית או שתיים של שמנת חמוצה בכל צלחת הגשה – זה מרים את המרק כמה רמות למעלה, ואם תשתמשו בשמנת של 9%, אפילו לא תרגישו את זה בכרס.

DSC08266

אין לי זמן לסיפורים

מרק קישואים
8-12 קישואים בינוניים / קטנים מוצקים
שתי כפות שמן זית
שתי כפות גדושות קמח
2 כוסות מים רותחים
ליטר חלב
מלח ופלפל

להגשה: שמנת חמוצה

מגררים את הקישואים בפומפייה גסה.

בסיר כבד, מחממים את השמן עד שהוא מתחיל לעשן. מוסיפים קמח ומערבבים היטב עד שהקמח מראה סימנים ראשונים של השחמה. מסירים את הסיר מהאש ומוסיפים שתי כוסות מים רותחים ומערבבים היטב (עדיף בעזרת מטרפה) עד לקבלת משחה אחידה וללא גושים.

מוסיפים ליטר חלב ומערבבים היטב. מחזירים לאש וממשיכים לערבב בעזרת מטרפה עד שמתקבלת רביכה אחידה. מתבלים באב' מרק עוף, מלח ופלפל.

מוסיפים את הקישואים ומערבבים היטב. מבשלים כ- 45 דקות על אש נמוכה (מאוד!) עד שהקישואים מתרככים.

טועמים ומתקנים תיבול.

מגישים עם מעט שמנת חמוצה בכל קערית מרק.

15 תגובות בנושא “המרק ששנאתי”

  1. אהההה זה נראה מעולה! אף פעם לא טעמתי מרק קישואים, אבל ממש עשית לי חשק, אפילו שיש פה 27589643 מעלות והלחות היסטרית. מתי משלוחה?

    נטלי

  2. כרגיל, לקנא בכישרון הכתיבה שלך.
    וכרגיל, אני נהנה לקרוא(ע) אותך .
    קיבלתי הצעה מרונית להכין את המרק הזה השבוע… וחסר לי שלא אכין

    1. איזה כיף גיורא לקרוא מחמאה שכזו…

      לגבי ה-"הצעה" מרונית, אם אתה צריך מקום לישון בו עד שתכין את המרק, רק תגיד…

      יובל

  3. נראה נהדר, במיוחד עם כף שמנת חמוצה.
    לא הכרתי את הבדיחה על זה שבביתו לא מדברים על החבל – העלית חיוך על פני בשעת בוקר מוקדמת.
    תודה!

  4. המתכון והמרק נראים משגע.
    אני מאוד רוצה להכין מרק כזה (עם קישואים) לארוחה בשרית.
    מה ניתן להחליף במקום החלב?
    חלב קוקוס או אולי חלב סויה?
    תודה

    1. היי יפה,

      חלב קוקוס ישנה את המרק כולו – יש לו טעם מאוד ברור ומשתלט כך שנראה לי שנאבד את כל האפקט.

      לדעתי יש לך כמה אפשרויות – חלב סויה, חלב אורז, ואפילו המרת 3/4 מכמות החלב במים והוספת שמנת מתוקה צמחית לבישול (יש שמנות צמחיות שיש להן טעם מתוק ותוספת וניל – לא אלה).

      וכמובן לגבי השמנת החמוצה אין לי תחליף הולם, אבל אם את רוצה להכין את המרק לארוחה חגיגית ולעשות קצת רושם – את יכולה להכין רוטב בסגנון "רואי" (בתרגום ישיר מצרפתית, "חלודה", רוטב שלרוב הולך עם מרקי דגים) שיכול לתת קיק רציני למרק (למרות שאין לו שום קשר לדגם) – לוקחים פלפל קלוי אחד (תני לו 20-30 דקות בתנור חם מקסימום על נייר פרגמנט עד שהוא נחרך, הפכי אותו, ועוד 10 דקות), טוחנים אותו בבלנדר עם מעט שמן זית, פפריקה אדומה (אפשר תערובת של מתוקה, חריפה, מעושנת), מלח, וחופן של אגוזי מלך – הרעיון לקבל משהו במרקם מיונז סמיך מאוד. כפית במרכז כל צלחת מרק יקפיץ את המרק.

      יובל

  5. נשמע מעניין, אבל יש לי 2 בעיות קטנות שאשמח אם תוכל לעזור לי לפתור:
    1. יש לך הערכת משקל לכמות הקישואים?
    2. בעוונותי אני לא גרה עכשיו בארץ ואין פה קישואים אלא רק מה שנקרא "זוקיני" – אלה עם הקליפה הכהה יותר. מה אתה אומר, אפשר להחליף??
    תודה!

    1. אהלן לנגה מעבר לים,

      זוקיני הם מעולים, מצויינים ומדהימים למרק הזה – יש להם טעם יותר עמוק ו- "קישואי" מהקישואים הרגילים שאפשר למצוא בארץ. חוץ מזה, הקישואים הרגילים גם קצת יותר מימיים לדעתי, ולזוקיני מרקם יותר "קריספי" – יכול להיות שתצטרכי להוסיף קצת יותר מים למרק אם צריך, ואולי לבשל קצת יותר זמן.

      לגבי המשקל – אני מעריך שהשתמשתי בקילו קישואים (קישוא בינוני שוקל בערך 120 – 150 גר', כך ש- 8 קישואים בינוניים ייתנו בערך ק"ג, אולי טיפה יותר).

      ואם יוצא לך להכין, תעדכני איך יצא (ואם יצא לא טוב, אמא שלי לא עשתה לך כלום, אז לא צריך להעליב אותה :-))

      יובל

  6. היי יובל,
    א. בתחילת הקריאה בטעות הגעתי לפוסט שבו אתה מספר על קבלות השבת שלנו – אהבתי וממליצה! (מותר לגלות את שם היישוב שלנו? גם אני בהכחשה מהיותנו "עיר")
    ב. הסיפור על חמותך מזכיר לי סיפור דומה מאוד: כשעבדתי במטבח בקיבוץ הכנתי משהו על פי מתכון של אמא שלי. ביקשתי מגיסי לטעום והוא אמר שהוא לא אוהב את המרכיב הבסיסי שהיה שם. הזכרתי לו שהוא מאוד אהב את זה כשאכל את זה אצלנו בבית והוא גילה לי שהוא רק עשה את עצמו נהנה כדי לעשות רושם טוב על אמא שלי כי הוא ואחותי היו בתחילת דרכם המשותפת…
    ג. המתכון נראה אחלה, אני אנסה אותו עם השדרוגים הבריאותיים שלי.
    אגב לאלה ששואלים לגבי תחליפי חלב לארוחות בשריות, לטבעונים או לאנשים שרגישים, נשמע לי שחלב סויה עשוי להתאים ואולי חלב שיבולת-שועל יכול עוד יותר להתאים. אני מכינה לבד, אבל אפשר גם לקנות.
    ד. אולי זה בגלל הזוית של הצילום, אבל הקישואים נראים לי חתוכים לעובי יותר גדול מאשר פומפיה גסה רגילה. יש לי הרגשה שאם מגרדים אותם יותר דק אפשר לחסוך חלק מזמן הבישול, שזה עשוי להיות יתרון די משמעותי בקיץ…
    אני אעדכן כשיצא לי משהו 🙂

    1. אהלן שני,

      אני שמח שאני לא היחיד שמבין שהדרך ללבה של החמות עובר דרך הצלחת… 🙂

      לגבי עובי הקישואים – כנראה שזו באמת זווית הצילום. אני דווקא אוהב שהקישואים קצת גסים בכדי שייתנו קצת "פייט" בפה ולא יתפרקו לחלוטין.

      יובל

  7. היי יובל,
    בניגוד ליחסים שהיו לך עם המרק, הוא נשמע מצויין.
    האם ניסית במקום החלב לבשל את המרק עם חלב קוקוס? הרעיון הזה קיפצץ לראשי והייתי חייבת לשתף.

  8. יש גירסה רעננה וקרה לרוטב או למרק הקישואים הסמיך הזה שמתאים לימים חמים.

    עושים את מה שכתבת אבל במקום תיבול מלוח ומפולפל מוסיפים כפית-שתיים סוכר (לא להפוך את הרוטב למתוק אבל לשבור את המליחות שלו) ועלי שמיר שלמים. מקררים.

    לפני ההגשה לוקחים פרוסות חלה / לחם לבן מרטיבים במעט חלב, טובלים בביצה מעורבת עם מעט מלח, משני הצדדים ומבשלים קלות במחבת (שמן קנולה) לקבלת פרוסות חמות. אפשר לקרוע את הפרוסות ולהכניסן לצלחת שמלאה ברוטב הקישואים הקר ולאכול בכיף.

    המלצה: כדאי להכין את רוטב / מרק הקישואים הסמיך יום לפני. אפשר גם להוסיף כפית או שניים שמנת למרק/רוטב ולערבבו בסוף הבישול עד שיתפוגג את תוך התבשיל. יש כאלה שמכניסים קמצוץ מיץ לימון טרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.