כשחמותי רוצה לפנק את הבת שלה, שבמקרה גם עונה לשם "זוגתי שתחיה", היא מכינה מרק קישואים. בכלל, כשאוכלים אצל חמותי ארוחה, ואחד מדרי הבית שומע שבתכנית יש גם מרק קישואים, כולם מרוצים ומוציאים קולות של "או" ו-"טוב שבאנו", ו-"אחלה" וכאלה.
אני שונא מרק קישואים.
יותר נכון, שנאתי מרק קישואים. בפעם הראשונה שאכלתי את מרק הקישואים של חמותי עוד הייתי חבר של שתחיה, ולמרות שסבלתי מאוד מהמרק, ציקצקתי בלשוני בדיוק כמו כולם ליד השולחן ועשיתי פרצוף של נהנה מאוד. בכל זאת, אני אמור באיזה שהוא שלב להתחתן עם הבת שלהם, אז הייתי צריך להתנהג יפה. אמנם תוספת לא ביקשתי, אבל אכלתי את המנה שקיבלתי.
יש לי גם כנראה משהו פסיכולוגי נגד המרק הזה, מאחר ובפעם הראשונה שניסיתי להכין אותו (איפה שהוא ב- 1998) כנראה שלא הקשבתי בצורה מדוייקת להוראות של חמותי, אבל שם התגלעה נקודת שבר נוספת במערכת היחסים של המרק ושלי – במקום שתי כפות מרגרינה השתמשתי בחבילה שלמה של מרגרינה. לא שיצא לא טעים, אבל יצא אחר, לא בדיוק, ואם הוא היה משתתף במשפחה של אשתי תחרות "מרק נולד", אז צדי צרפתי היה אומר עליו שהוא יצא "ליד". כך שהיחסים שלי עם המרק הזה התחילו ברגל שמאל, והמשיכו בצליעה.
במהלך השנים למדתי לאכול את מרק הקישואים. אתם יודעים, מתרגלים. מה זה מתרגלים? מספרים על קיבוצניק שנשלח בימי המנדט הבריטי ללוות בדרכו האחרונה חבר קיבוץ שנשלח לתלייה. אחרי התלייה, כשחזר לקיבוץ, שאלו אותו איך ומה היה. "מה אני אגיד לכם", מספר הרפתן הרגיש, "הביאו אותו ככה לחדר, הלבישו על הצוואר שלו את החבל, ואז איזה אנגלי משך ידית ונפתחה דלת ברצפה ויוסקה נפל למטה, ככה עם הצוואר על החבל". "נו", שאלו אותו, "הוא סבל הרבה?". "תראו, אני לא יודע, בהתחלה הוא עשה קצת עם הרגליים, אחר כך הוא התרגל".
האמת שאני מגזים, ובאמת במהלך השנים למדתי לאכול ולאוהב את המרק הזה, אבל מעולם לא הרגשתי כלפיו אהבה עמוקה וגדולה כמו שבני המשפחה מצד זוגתי מרגישים אליו.
הילדים שלי, כנושאים גאים של הגנים של זוגתי, אוהבים את המרק הזה, ובאחת מערבי השבת ביקש הגדול שאכין את המרק הפתעה לאמא, כי "היא ממש מתה על המרק הזה", כמו שהוא אמר. מיד שני הילדים תיקשרו לה שאנחנו מכינים מרק כתומים, אבל מאחורה הכנו את מרק הקישואים הזה.
אתם יודעים משהו, גם הפעם לא הקשבתי למתכון (האמת שכבר לא זכרתי אותו), אלא לאינטואיציה שלי, והכנתי מרק קצת שונה מהדרך שחמותי מכינה, אבל לדעתי יצא נפלא, ואפילו אני אכלתי שתי מנות, והזוגה אהבה, והילדים אהבו. בקיצור, חמות יקרה – בסיכומו של דבר הצליח לך, והמרק שלך שאהוב כל כך במשפחה, ושאני, מה לעשות, לא הצלחתי להתחבר אליו, היווה בסיס למרק שאני אוהב מאוד.
אז יאללה, שנפצח בעבודה? מרק קישואים פשוט פשוט, עם טריק שהופך אותו לקרמי ועשיר בלי טירוף של קלוריות. והכיף במרק הזה שהוא קליל יחסית למרות הרביכה, מה שהופך אותו למרק שמתאים גם לארוחות קייציות.
אנחנו נתחיל עם 8 קישואים בינוניים או 12 קטנים. אני בוחר את הקישואים הנוקשים והמוצקים. שימו לב שהגדולים מכילים יותר מדי נוזלים, תמיד תעדיפו את הקטנים ביותר שיש – עדיף 12 קישואים קטנים, עם הפחת שלהם, על גבי 6 גדולים ונוזליים.
[1]
את הקישואים נרחוץ היטב ונקטום את הצד העגול (הצד שבתמונה למעלה). נגרר את הקישואים על פומפייה גסה (ידנית או במעבד מזון).
[2]
כשהקישואים מגוררים כולם, נניח אותם לרגע בצד בכדי להכין את הרביכה שתיתן לנו את ההרגשה של מרק עשיר וסמיך בלי שצריך להשתמש בתועפות שמנת או בגבינה צהובה שמקרימה את המרק מצד אחד, אבל מוסיפה לו המון המון שומן וקלוריות.
בסיר כבד נניח שתי כפות שמן זית ונניח את הסיר על אש בינונית. כשהשמן חם ומתחיל לעשן טיפה, נוסיף לשמן שתי כפות גדושות מאוד של קמח. ונערבב היטב, בהתחלה בעזרת כף עץ. תתקבל תערובת במרקם מעט גושי ויבש.
[3]
כשהקמח כולו מעורב היטב בשמן, וכשהוא מתחיל להראות סימנים של השחמה (זהירות, שימו לב שהקמח לא משחים כולו אחרת נקבל טעם אגוזי, שהוא מעולה ומדהים, אבל לא מתאים למרק הזה), נוסיף שתי כוסות של מים רותחים. בשלב הזה אני מציע לנטוש את כף העץ לטובת המטרפה שתפרק את הגושים.
[4]
כשהתערובת סמיכה ואחידה, נוסיף לרביכת הקמח ליטר חלב ונמשיך לערבב עם המטרפה עד שנקבל תערובת אחידה וללא גושים לגברי. אני משאיר לכם לבחור אם אתם רוצים להוסיף חלב 1% או 3%, אני השתמשתי בחלב 1% ויצא אחלה. נתבל במשחת ציר עוף או אבקת מרק איכותית, מלח ופלפל (אפשר פלפל לבן למי שאוהב).
[5]
נוסיף לרביכה את הקישואים ונערבב היטב. נבשל כ- 45 דקות על אש נמוכה וברתיחה עדינה-עדינה, עד שהקישואים מתרככים לגמרי.
נטעם ונתקן טעמים.
אפשר להוסיף בשלב הזה שמנת מתוקה למרק אם ממש רוצים ואתם יכולים להרשות לעצמכם… ובכל מקרה, אל תוותרו על כפית או שתיים של שמנת חמוצה בכל צלחת הגשה – זה מרים את המרק כמה רמות למעלה, ואם תשתמשו בשמנת של 9%, אפילו לא תרגישו את זה בכרס.
[6]
אין לי זמן לסיפורים
מרק קישואים
8-12 קישואים בינוניים / קטנים מוצקים
שתי כפות שמן זית
שתי כפות גדושות קמח
2 כוסות מים רותחים
ליטר חלב
מלח ופלפל
להגשה: שמנת חמוצה
מגררים את הקישואים בפומפייה גסה.
בסיר כבד, מחממים את השמן עד שהוא מתחיל לעשן. מוסיפים קמח ומערבבים היטב עד שהקמח מראה סימנים ראשונים של השחמה. מסירים את הסיר מהאש ומוסיפים שתי כוסות מים רותחים ומערבבים היטב (עדיף בעזרת מטרפה) עד לקבלת משחה אחידה וללא גושים.
מוסיפים ליטר חלב ומערבבים היטב. מחזירים לאש וממשיכים לערבב בעזרת מטרפה עד שמתקבלת רביכה אחידה. מתבלים באב' מרק עוף, מלח ופלפל.
מוסיפים את הקישואים ומערבבים היטב. מבשלים כ- 45 דקות על אש נמוכה (מאוד!) עד שהקישואים מתרככים.
טועמים ומתקנים תיבול.
מגישים עם מעט שמנת חמוצה בכל קערית מרק.