יש לי בלוגולדת!

התקופה של אוקטובר-נובמבר-דצמבר היא תקופה שמחה מאוד עבורי, והפעם היא אפילו נגמרת בצורה שמחה במיוחד.

באוקטובר – יום ההולדת של אסף, הבן השני שלי, שהוא אוצר קטן ומשגע ומטרף שהופך כל יום ליום מיוחד, עם "יציאות" מדהימות, ולפעמים עם חוצפה, ועקשנות, וצחוק. אסף חגג יום הולדת חמש השנה.

בנובמבר – יום ההולדת של אייל, בני בכורי, שהוא כבר בן תשע, ובכל יום אני לומד עליו משהו חדש, ובעיקר לומד כמה שהוא מדהים וגדול ובוגר וחכם. בנובמבר חלים גם עוד שלושה (!!!) ימי הולדת במשפחה הקרובה שלי – אחי רונן, גיסתי מיכל, והאחיין שלי גל.

ובדצמבר? בדצמבר יש "רק" את היום הולדת שלי עד השנה, והשנה יש גם יום הולדת לבלוג!!! כן חברים, הבלוג הזה היה בדיוק בן שנה ב- 12 לדצמבר, והגיע הזמן שנעשה לו מסיבה, לא?

image

לא רק מסיבה, משהו מטורף עם בחורות, ואלכוהול, ואוכל טוב (ברור), ודי ג'יי מהסוג של ה-"ביוקר", אלא אנחנו גם נערוך את המסיבה בפנטהאוז החדש של הבלוג – ומי שעדיין לא שם לב, הבלוג לא רק שינה את פניו מקצה לקצה, אלא עבר דירה למקום הכי לוהט שיכולתי למצוא לו – www.mevashel.co.il. אלוהים יודע איך הדומיין הזה היה פנוי – האמת שכמעט וקניתי את pashutmevashel.co.il, אבל בזמן שהתחלתי לבצע את הקניה דיברתי עם אחי ששאל אותי "תגיד, mevashel.co.il לא פנוי?" אמרתי לו שלא נראה לי, אבל אני אבדוק…. והופ – הוא פנוי! שתי דקות של לחץ, להכניס את ההזמנה לפני שמישהו אחר יחליט לעשות את זה… והופ – זה שלי. משם, הדרך הייתה קצרה לבחירת ספק Hosting, התקנת מערכת ה- WordPress, ו… זהו, אנחנו מוכנים. אה, צריך קצת לשפץ.

אז בחודש האחרון סידרתי את הבית החדש של הבלוג, והאמת שההשקעה הייתה לא קטנה בכלל. את רוב עבודות השיפוצים כאן עשיתי לבד – אמנם התבססתי על תבנית קיימת אבל רוב העיצוב הוא שלי, מה שדרש ממני לחזור המון שנים אחורה, לימים שידעתי לעצב דפי Web… המון שנים. עם קצת עזרה מחברים ועם המון עזרה מחבר אחד שקוראים לו ניר, שלא חייב לי כלום, ושכל ההיכרות שלנו מסתכמת בערך בחודש אחד, אבל ניר, שהוא אומן גרפי בחסד עליון ושותף במשרד לעיצוב גרפי / אנימציה / ויז'ואל קריאטיב / יו ניים איט שנקרא White Rabbit – פשוט כיוון אותי למקומות הנכונים ועזר לי להגיע למקום שאני נמצא בו עכשיו. אז אמנם העבודה עוד לא הסתיימה, ועדיין יש כמה מקומות שצריך להרביץ עליהם עוד שכבת צבע (לדוגמה, המפה הכחולה פה מסביב), אבל עדיין… נראה לא רע, לא? אשמח לתגובות על העיצוב החדש למטה…

אז מה היה לנו השנה?

הפוסט הראשון היה על חציל בטחינה. כמה בנאלי, לא? אבל עדיין מעולה, ואני עדיין מכין ממנו לא מעט. ואח"כ היו פנקייקים שהוחלפו אח"כ במעין פרנץ' טוסט רוסי, והמבורגרים תוצרת בית שהופיעו פעמיים, וגולאש הונגרי שהקדשתי לאבי ז"ל, ותבית עיראקי (שאני עדיין לא יודע אם צריך לכתוב אותו טבית או תבית…), וריבה אחת מתותים ועוד שתיים, אחת מתאנים והשנייה משזיפים, ואוכל צרפתי, וקלצונה איטלקית, וגם מתכון עתיק יומין של ספגטי וכדורי בשר שהמצאתי בעצמי, ואוכל הודי, וארוחה הונגרית (שוב), והיו את המיוחדים שלי, צלי פרגיות עם פירות יבשים וקקאו (כן! קקאו!), וקרמבו תוצרת בית, ומרשמלו, והיה ביקור באירוע ההשקה ש
ל "מבשלים 2010" שהשתתפתי בו בגלל שבחרו בי כאחד מהבלוגרים היותר טובים, והיו לי שלושה ביקורים שראוי לציין בבלוג – האחד של צחי בוקששתר שביקר והשאיר תגובה, והשני של מירב המהממת מ- CooknBake, והיה גם מעין ביקור, או בעצם ארוחה משותפת עם טל מ-"מה יש לאכול" שפרסמנו ביחד, כל אחד בבלוג שלו. וואו… וזה עוד לא הכל. הרגשה מסוימת של סיפוק, אתם יודעים? הספקתי לא מעט, לא? בשנה האחרונה פרסמתי 40 פוסטים, מה שאומר בערך פוסט כל שבוע, שבוע וחצי. איזה כיף.

אז בכדי לחגוג באמת את היומולדת של הבלוג, ושל הבנים המדהימים שלי שבאמת נותנים לי סיבה לקום כל בוקר ולחייך (ובעיקר ביום ההולדת שלי, כשהם העירו אותי עם "היום יום הול-אה-דת לאה-אה-בא"), שתי עוגות מטריפות, שאולי הן לא ממש עוגות יומולדת קלאסיות אבל הן שימשו ככאלה בלי להתבייש.

הראשונה היא עוגת "קרמבו" – עוגה שאני מכיר המון שנים, אבל את השם "עוגת קרמבו" למדתי רק לאחרונה. אני תמיד הייתי קורא לה "עוגת אינסטנטים", על שם האינסטנט פודינג שמכניסים לא רק בקרם, שם מקומו הטבעי, אלא גם בבצק עצמו! העוגה הזו נשלחה יחד עם אייל אל מסיבת יום ההולדת שלו שערכו לו בכיתה, והתבנית חזרה ריקה, אז אני מניח שהילדים היו מאוד רעבים, או שהיא הייתה מאוד טעימה.

העוגה השנייה היא עוגת "קצף וקצפת" של חנה שאולוב. העוגה הזו היא אחד מיסודות הילדות שלי ושל האחים שלי. אימא שלנו הייתה מכינה את העוגה הזו לא מעט, וכמה שהיא פשוטה היא פשוט מדהימה. לעוגה הזו, שמופיעה במקור בספר מתכונים בפורמט קטן שנקרא "עוגות ועוגיות" של חנה שאולוב (שם היא נקראת דרך אגב "עוגת מקצפת וקצפת"), יש מבחינתנו טעם של ילדות. העוגה הזו הגיעה לשמש כעוגת יום ההולדת של הבנים שלי ושלי במסיבת יום ההולדת השבטית השנתית המסורתית של האחים שלי ושלי, על משפחותינו, טפנו ונשותינו.

אז יאללה, נתחיל בעוגת הקרמבו ונמשיך ב-"קצף וקצפת".

נפצח בהפרדה זהירה של 6 ביצים – ולפני זה כמה טיפים להפרדה טובה. לפני הכל – תוודאו שאתם שוטפים את הביצים לפני ההפרדה. הגושים האלה שדבוקים לביצה ומזכירים לשלשת של ציפור לא רק מזכירים אותה. זה הדבר האמיתי. טיפ שני – הכי קל להפריד ביצים קרות, ישר מהמקרר. החלבון טיפה יותר צמיג ועקב כך הוא נפרד בצורה קלה יותר מאהובו החלמון. דבר שני, תוודאו שאתם מפרידים את החלבון לכוס אחת, שופכים את החלמון לכוס אחרת, בודקים את החלבון אם נזלה לתוכו טיפת חלמון (האם החלמון "נשבר"? אם כן – בדיקה מדוקדקת). יש כל מיני אגדות שמספרות שאפשר לדוג חלמון יחד עם קליפת ביצה, או עם כפית הפוכה, או כל מיני תעוזות כאלה ואחרות. חברים, נגמר הצנע. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לזרוק ביצה, ומאחר וקצף חלבונים מחלבון שיש בו אפילו אלפית הטיפה של חלמון פשוט לא יעלה, אז למה לקחת את הסיכון?

טיפ שלישי – קצף מחלבונים מקציפים מחלבונים בטמפרטורת החדר, וחלמונים מאוד רגישים לטמפרטורה מאחר והם מהווים כר מעולה להתפתחות חיידקים. אי לכך ובהתאם לזאת – השאירו את החלבונים שלכם בחוץ כשהם מכוסים לאיזה 20 דקות לפני ההקצפה, ואת החלמונים, כשהם מכוסים, ישר למקרר.

נפצח, כמובן, כמו כל מתכון אפייה שמכבד את עצמו – מחממים את התנור לחום של 180 מעלות. בינתיים, נקציף את החלמונים במיקסר במהירות גבוהה, יחד עם 4 כפות סוכר. לאחר כ- 5 דקות הקצפה יתקבל לנו קרם אוורירי וסמיך.

DSC04743

נוסיף לתערובת 3 כפות גדושות של קמח ושקית אחת של אינסטנט פודינג בטעם שוקולד. נמשיך להקציף ממש עד שקמח והפודינג נטמעים בתערובת ולא יותר – אחרת הקמח יתחיל לפתח שרשראות גלוטן ובמקום לקבל טורט שוקולד אוורירי נקבל בלוק שוקולד שאם הוא נופל לכם על הרגל, הביטוח של הבלוג בדיוק נגמר. זה בסדר דרך אגב להשתמש במרית בכדי "לנגב" את הדפנות של הקערה ולערבב את מה שהיה שם יחד עם כלל התערובת. אם התערובת גושית מדי וסמיכה מדי, תרגישו חופשי להוסיף 2 כפות חלב על מנת "לרכך" אותה.

DSC04746

את התערובת נוציא לקערה נפרדת, שם היא תמתין בסבלנות. את קערת המיקסר ואת המקציף עצמו נשטוף היטב במים חמים (הכי חמים שאתם יכולים לסבול) – אנחנו רוצים להמיס את כל שאריות השומן שמפריעות לקצף החלבונים להיווצר ולעלות.

אחרי ששטפנו וייבשנו היטב את הקערה, נניח בה את החלבונים (שאמורים להיות כבר בטמפרטורת החדר) ונקציף עם כף גדושה של סוכר עד לקבלת קצף גמיש ונוקשה, אבל לא יותר מדי – אנחנו רוצים לערבב תיכף את קצף החלבונים עם תערובת השוקולד, ואם הקצף יהיה נוקשה מדי, הוא לא יסכים להזדווג עם התערובת השנייה.

וגם אם הקצף שלנו גמיש אבל עדין, אנחנו עדיין בעד קירוב לבבות, אבל ב

16 תגובות בנושא “יש לי בלוגולדת!”

  1. Hey chef, first I wanted to wish you a happy BB ( Blog Birthday) . Second I wanted to let you know I LOVE the striped blue table cloth background. Now the blog looks alive and happy. Great job . See soon.
    Morit

  2. מזל טוב !! הצליח לך ! בלוג מקסים מכל בחינה שהיא:עיצוב מושלם,מתכונים נפלאים ותמונות מרהיבות ומפתות. ת ע נ ו ג . מאחלת לכלנו שתמשיך כך,לגרום אושר,הנאה וסיפוק מבלוג שווה ביותר.בהצלחה.

  3. כהרגלי, קורא את החלק הראשון ומתמוגג מאח שלי, ואז מדלג על המתכון (אבל התמונות נהדרות).
    מזל טוב, הצליח לך, ואני עד שכל מה שאתה כותב על הילדים שלך, נכון.

  4. דבר ראשון – מזל טוב על מעבר הדירה. העיצוב באמת סוף הדרך (למרות שאני הייתי משתמש בתבנית של פרקט חום במקום המפה המשובצת).
    לגבי העוגה קצף וקצפת – זאת גנינה של פוסט. בדיוק רציתי גם להכין אותה.

    אגב, תגדיל מעט את גודל הפונט של התגובות כי אני בקושי רואה מה שאני כותב.

  5. העיצוב החדש מקסים והכתובת אכן פלא, אבל איפה הRSS? תתחשב בקוראים שצריכים את הבלוגים החביבים עליהם ישר לוריד.
    האם המנוי הישן יעבור אוטומטית לבלוג החדש?

  6. אז ככה – דבר ראשון על התגובות מחממות הלב… אני שמח מאוד שאתם אוהבים את זה, או לפחות אני חשוב לכם מספיק בכדי שתשקרו ותגידו שאתם אוהבים את זה.

    טל – הגדלתי את הפונטים, נראה לך מספיק או שצריך עוד? לגבי הפרקט – ניסיתי כמו שאתה זוכר, לא הסתדר לי. האמת שהרעיון של מפת השולחן היה הרעיון הראשון שלי, אבל באדום… אבל ניר (אומן הגרפיקה) שינה את זה לכחול וזה נראה לא רע בכלל לדעתי…

    ולנסיה – את צודקת, שכחתי את ה- RSS אבל הנושא תוקן – שימי לב לסיידבר מצד שמאל – אפילו שען חרש לא יכול לפספס את האייקון הזה… ולגבי המנוי – אם הצטרפת דרך FeedBurner, אז התשובה היא כן, אבל היית אמורה לקבל עדכון על הפוסט הזה באימייל. לא קיבלת?

  7. קולולולו

    איזה יופי יובל! זה שונה לגמרי מה"סקיצה" ששלחת לנו לפני כחודש ונראה פשוט יפה.
    התמונה למעלה סוף הדרך!!

    תתחדש על הבלוג החדש והמקסים והמון מזל טוב לך וילדודים.

    נתראה מחר 🙂

  8. מזל טוב לאתר החדש, עיצוב מקסים.

    חסר לי המתכון המקוצר בסוף – נוח להעתק/הדבק….

    בהצלחה.

  9. מזל טוב לבלוגולדת! אהבתי את העיצוב החדש מאוד, למרות שגם אני כמו טל הייתי מחליפה את המפה המשובצת. אבל היי – המתכונים נשארים שווים אז זה לא באמת משנה:)
    בכל מקרה – העוגה נראית מעולה, כמה שאני אוהבת את העוגות האלה… השילוב של הקפה והקצף הוא פשוט מצוין. התמונות שלךהורסות…

    נטלי

  10. יקירי,
    איזה פוסט שמח – ההתחלה החדשה הזו וימי ההולדת המרובים מרגשים ומשמחים.
    מאחלת לך שתמיד יהיה לך שמח!
    הבלוג נראה נהדר, והעוגות שלך שלחו אותי 30 שנה אחורה לימי הילדות העליזים נטולי דאגות קלוריות 🙂
    (במיוחד עוגת הקצף וקצפת) מצטערת שלא עניתי לך על המיל האחרון, ימים עמוסים וקשים מידי לאחרונה. לא מצליחה לעשות 1/2 ממה שאני רוצה.
    שולחת לך חיבוק חם ומקווה לממש בקרוב את ההזמנה שלך לצפון.
    מזל טוב!

  11. היי איש.
    נכנסתי לבקר בעקבות הזמנתך, ולאחר ערב מקסים שבו טעמנו ממך.
    אז..
    אתה מבשל נהדר,
    מתבל בבדיחות שוות (איזה מזל שלא היו ילדים באיזור)
    מלא באנרגיה מוטרפת
    ואשתך מקסימה ויפיפיה
    שתהיה אחלה שנה

  12. שלום יובל, הפוסט הזה נקטע באמצע עוגת הקרמבו…ניסיתי בגירסת ההדפסה וגם שם. האם זה רק אצלי?

    1. אהלן יונת,

      כן, ראיתי את זה, עוד לא מצאתי את הפוסט המקורי אבל אני מקווה מאוד שאמצא…

    1. אהלן לירז,

      האמת שאני לא יודע לאן הוא נעלם… כנראה בהעברת הבלוג האחרונה הוא נחתך ולא שמתי לב – אני אבדוק ואראה אם יש לי גיבוי…

      יובל

להגיב על יובל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.