הפתרון האביבי לקורונה

אתם יודעים משהו, זכיתי. באמת. אני מרגיש שבאמת זכיתי להיות חלק בכל כך הרבה מעגלים חברתיים שהקורונה הוציאה מהם רק את הטוב. בראש ובראשונה – הקהילה הקרובה כאן בסיליקון וואלי, שממש כמעט עם פרוץ הסגר בקליפורניה פתחה ערוץ מקומי בפייסבוק שמשדרים בו 4-5 תכניות ביום. ואני לא מדבר על תכניות סתם – תכניות ברמה – ראיונות עם אנשים מכאן ומישראל שהייתם מתים לראות ראיונות איתם – שני חבר׳ה מדהימים שגרים כאן (יסמין לוקץ׳ ואודי ענתבי) באיזור כבר ראיינו את יאיר ניצני ואדיר מילר ובשבוע הבא אמורים לראיין את ירמי קפלן, יש כאן תכנית בסגנון ״מסיבת גן״ שבה מרואיינים כמה ילדים, בדיוק כמו בתכנית של ירון לונדון (בניצוחה של עירית שמר-בורנשטיין) – אם הייתם אומרים לי שהייתי צופה בתכנית ״מסיבת גן״ הייתי צוחק עליכם, אבל אני נשבע שאני צופה אדוק. רמת ההשקעה וההפקה היא פשוט מדהימה. וכשאני חושב כמה קל זה עושה להורים שיכולים לקבל כמה דקות של שקט מהילדים שיכולים לראות תכנית ״טלוויזיה״ איכותית, או סתם לעזוב רגע את נטפליקס ולראות תכנית ״לייט נייט״ על דברים שמעניינים ישראלים או לפתוח את הבוקר עם ״קפה עם איריס ואינגה״ (שהן בין מקימות הערוץ) – נשבע לכם, זה מעולה.

אני, כמה לא מפתיע, מנחה בערוץ תחרות בישול בסגנון ״מאסטר שף״ בה מתחרים בשלנים חובבים מקומיים האחד מול השני… כיף גדול!!!

במקביל, בקבוצת בשלנים ישראלים בארה״ב התחילו להעלות הדרכות בלייב של חברי קבוצה שמלמדים מתכונים, טכניקות ובכלל דברים מגניבים, והשבוע העברתי הדרכה בקבוצה על עולם הבישול בסו-וויד – שעה של בסיס ותיאוריה וגם קצת הדגמות…

אבל אם נחזור רגע למעגל החברתי הקרוב – עוד דוגמה לכמה שזכיתי – אתמול פרסמתי את הפוסט הבא בקבוצת בשלנים כאן בסיליקון וואלי. לא עברו 12 שעות, עברו 11, ופוסט תשובה ממורן המלכה (שכל הקשר בינינו היה עד עכשיו בתגובות לפוסטים בקבוצה):

מה שהוביל לזר הריחני הזה אצלי במטבח – מבחינתי, זו הסנונית האמיתית שמבשרת את בוא האביב – פקעות צעירות של שום ששולפים אותן מהאדמה עוד לפני ששיני השום מתבגרות והקליפה סביבה מתקשה, עם טעם מטורף של שום ורעננות ״ירוקה״ מדהימה:

צרור שום ירוק. ברקע – ירקות שכמעט נס ליחם והוחמצו ברגע האחרון

מפה, לשם, בערך ק״ג וחצי נטו של שום צעיר נכנסו להתססה (החמצה) – חלק בדיוק כמו ירקות מוחמצים, וחלק, במרענן הרשמי של החורף – ממרח שום ירוק.

מלאאאאא ממרח שום ירוק ושום ירוק מוחמץ

את השום הירוק הזה לא תצליחו למצוא בסופר, אני אפילו זוכר פעם וויכוח עם מנהל מח׳ ירקות בסופר ליד הבית שהתווכח איתי ש-״אין דבר כזה שום ירוק, אתה מתכוון לעירית שומית״ – אבל בדיוק עכשיו יש כל כך הרבה חברות שרק מחכות שתזמינו מהן תוצרת הביתה (כמו ״עלה הביתה״) – וזה הזמן להזמי כמות סיטונאית של שום ירוק ולשמר לכם טעמים של אביב בצנצנות. אני לא באמת יודע אם זה מונע או מרפא מקורונה – אבל לפחות תסתפקו בזה שערפדים לא ייכנסו אליכם הביתה.

כמו שתיארתי קודם – שום ירוק הוא פשוט שום מאוד צעיר, שאפשר לאכול את כולו חוץ מאשר את השורשים שלו (אולי אפשר, לא ניסיתי). בחלק התחתון שלו יש את הפקעת שתתפתח לראש השום שאנחנו מכירים, ואם נחתוך פרוסה מהפקעה הלבנה הזו, נראה שיש שם משהו שמזכיר קצת שיני שום:

מזהים את התינוקות של שיני השום?

יאללה, בואו נתחיל – ננקה את השום הירוק כאילו היה זה בצל ירוק – נחתוך את השורש ונשטוף היטב משאריות של חול. אני אוהב גם להסיר את העלה הכי קרוב לשורש, שההמשך שלו גם מהווה את ה-״עטיפה״ החיצונית של הגבעול – העלה הזה הוא ה-״וותיק״ ביותר, לפעמים הוא מעט סיבי וגם מתחתיו מסתתר הרבה פעמים די הרבה חול.

אחרי שניקינו את כל גבעולי השום הירוק, נחתוך אותם לחתיכות בגודל 5 ס״מ. אני מתחיל בחלק הלבן ופורס כלפי החלק הירוק. ברגע שאני מתחיל לראות כתמים צהבהבים על העלים, אני מפסיק לפרוס וזורק את שארית החלק הירוק מאחר ומפה הוא כבר סיבי.

אם אתם רוצים להחמיץ חלק מהשום כמות שהוא (בלי להפוך אותו לממרח) – אני פורס לפרוסות בגודל ס״מ, שוקל אותן, ומכניס לצנצנת החמצה עם מלח גס במשקל 4% ממשקל השום (לדוגמה, היום הכנתי מ- 600 גר׳ שום ו- 25 גר׳ מלח). אחרי התססה של 3 ימים (אם יש שמש) או שבוע (אם לא) אני מכסה במים את השום בצנצנת וממשיך להתסיס במשך 3 ימים / שבוע נוסף בחוץ, ומשם – למקרר. כדאי פעם ביום לפתוח פתיחה מהירה את הצנצנת בכדי שהחמוצים יוכלו ״לעשות גרפס״ ולשחרר גזים החוצה.

את חתיכות השום הירוק הגדולות נשקול ונכניס למעבד מזון יחד עם 4% ממשקלו של השום במלח גס (יחד עם הק״ג של השום שהכנסתי למעבד המזון נכנסו 40 גר׳ מלח גס). נטחן לממרח כשמדי פעם אנחנו עוצרים ומשתמשים במרית בכדי ״לנקות״ את צדדיו של המיכל של מעבד המזון ונטחן לעיסה אחידה. תוך כדי שמעבד המזון פועל, נוסיף שמן זית. כמה שמן זית? על ק״ג אפשר להוסיף בין חצי כוס לכוס וחצי – הכל שאלה של איזה מרקם אתם רוצים לממרח השום שלכם. אני מעדיף את ממרח השום שלי יחסית סמיך, והוספתי כחצי כוס, ויש כאלה שאוהבים אותו ממש נוזלי ומוסיפים גם כוס וחצי של שמן. נמשיך לעבד ולעצור / לנקות את צידי המיכל בכדי שנקבל ממרח בהיר ואחיד.

מזכיר קצת פסטו, דומה לאיולי, אבל זה ממרח שום ירוק

נעביר את הממרח לצנצנות ונשאיר כחצי ס״מ מרווח.

תמצית אביב בצנצנת

אפשר לאכול את הממרח הזה ככה (מה שעשינו היום בערב בארוחת פהיטאס, ואפילו זוגתי שתחייה, שלא סובלת שום, נהנתה מכל ביס), ואפשר להתסיס את הממרח הזה בכדי להאריך את חיי המדף שלו, לתת לו מעט חמיצות ולעדן אותו. נשאיר את הממרח בחוץ באיזור מואר כ- 3 ימים (אם יש שמש) או כשבוע עד שבוע וחצי (בתקופה פחות חמה). מומלץ לפתוח את הצנצנות ולסגור במהירות כל יום או יומיים לשחרור גזים. אם יש לכם צנצנות מסוג mason jar שהן צנצנות עם מכסה שעשוי משני חלקים, ההמלצה שלי היא לפתוח מעט את המכסה, להכות בעדינות עם הצנצנת על קרש חיתוך או משהו דומה בכדי לעזור לגזים לצאת החוצה (מאחר והממרח סמיך הגזים מתקשים לצאת החוצה מהחלק התחתון של הצנצנת) ואז לסגור שוב את המכסה.

נעביר את הצנצנות למקרר, לא לפני שהדבקנו עליהן מדבקות עם תאריך. הממרח המותסס נשמר כחצי שנה עד שנה במקרר. אפשר להוסיף שכבת שמן זית שתמנע התחמצנות ועובש.

את הממרח אפשר להגיש ליד ירקות ובשרים, להשתמש בו כחלק מרטבים ומתיבול של קציצות, קבבים וכד׳. כשמתמשים בו, חשוב להשתמש עם כפית נקייה בכל פעם בכדי לא להכניס חיידקים פנימה שיעפשו את הממרח.

אם הסגר הוא לא מה שירחיק את אליהו מהבית שלכם בליל הסדר, כנראה שזה יהיה הריח של הממרח הזה…

חג פסח שמח, נראה לי שאין מתאים יותר לאחל לכם ״חג חירות שמח״, הלוואי שנצא מהסגר לחירות כמה שיותר מהר, ובריאים!

אין לי זמן לסיפורים

ממרח שום ירוק מותסס

ק״ג שום ירוק
40 גר׳ מלח גס
שמן זית

מנקים את השום הירוק וחותכים לחתיכות בגודל של כ- 5 ס״מ. טוחנים במעבד מזון יחד עם המלח תוך כדי שמדי פעם עוצרים ומנקים את דפנות הכלי. תוך כדי פעולת מעבד המזון מוסיפים בין חצי כוס שמן זית לכוס וחצי שמן זית על פי המרקם הרצוי.

מעבירים לצנצנות. אפשר להשתמש כמות שהוא או להתסיס כ-3-7 ימים בחוץ.

מעבירים למקרר. הממרח המותסס נשמר כחצי שנה עד שנה במקרר

One thought on “הפתרון האביבי לקורונה”

  1. יאאא,
    עיניי התעוורו מהתמונה של הצנצנות בפייס, אבל עכשיו הדלקת את רבי עם השום הירוק.

    כמו טאטלע אני הולכת לחפש לי אותו, בעיקר כי אני יודעת שהוא קיים בשוק רמלה, הרי בכל פסח הייתי שולחת את החשמונאי לקנות לי ארגז ארטישוק, ארגז פולים וארגז שומים שחשבתי שהם רגילים אבל ברור שהם ירוקים וסתם הייתי מייבשת אותם וזורקת את הגבעולים הירוקים.
    קיץ קוץ- טנקס בייבי!

    תגיד, יש מצב להעלות לפייס קישור להדרכת הסו-וויד?
    התלהבתי, קניתי כל מה שצריך אך אין לי בשיט איך מתחילים. אפילו לא הוצאתי מהקופסאות עדיין.

    וממתי אתה "בסגנון" משהו? אתה מאסטר יובל סקסי בוי. שייחנקו שפיפוני ודביבוני מאסטר שף ויעברו לדום או לפרסומות.

    יאללה פנק בקישורים שגם אנחנו, שנותרנו בכנען המקורננת, נהנה.

    בחיבק.
    נשיקות למלי ולקידוס.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.