אושר זה ממכר

הימים האחרונים התאפיינו בהרבה אושר בחיים שלי – אושר בפה, אושר בלב, אושר של עשייה… מה צריך יותר?

אושר קטן של עשייה קשור לבלוג עצמו – אני בעיצומו של מעבר דירה לבלוג – אוטוטו בית חדש, סביבה חדשה, ואפילו דומיין חדש ומגניב (אלוהים יודע איך הוא היה פנוי). אוטוטו חברים, קצת סבלנות, ובשאיפה עוד לפני שהבלוג יחגוג שנה (ב- 20 לדצמבר, יומיים אחרי היומהולדת שלי), הבלוג החדש יהיה באוויר. עדכונים בהמשך.

ולגבי האושר בפה – מה יותר טוב מממתקים בכדי לגרום לנו אושר? אין כמו נחמה ואושר שמבוסס על סוכר לבן. איום ונורא, חלק יאמרו, אבל אני אומר – אל תפריעו לי ללקק. מי שזוכר, בפוסט הקודם ("עננים בפיתה") סיפרתי על כך שקניתי מדחום בישול בחנות של "דנה" ברמת ישי. השתמשתי בו כבר להכנת הקרמבו, אבל מאחר וקניתי גם סילפאט (משטח סיליקון לאפיה ועבודה) – אם יש כלי עבודה, כדאי מאוד למצוא מה לעשות איתו, לא? כן. הרבה זמן אני רוצה להכין מרשמלו, והנה ההזדמנות.

אזהרה – אנחנו מכינים היום סם ממכר. אפשר לנסות לתאר את זה יפה, אבל אתם יודעים שאני מאמין בלדבר ישר וגלוי. המתכון אינו מיועד לאנשים בעל נטיות התמכרות, משתי סיבות – א', הוא ממכר. ב' – אי אפשר לאכול מרשמלו מסחרי יותר אחרי שאוכלים את המרשמלו הזה, מה שאומר שתהיה לכם התמכרות שתדרוש מכם הרבה עבודה. גם מרשמלו צלוי מהמרשמלו הזה הוא לא משהו שאתם מכירים. בכלל לא. אלוהים, זה לא דומה אפילו.

המשכתם לקרוא? על אחריותכם. הבלוג, כותבו, בני ביתו ו/או מכריו ו/או בני משפחתו ו/או שכניו ו/או שונאיו אינם אחראים בהווה, בעתיד ו/או בעבר על כל נזק שייגרם לכם כתוצאה מהתמכרות, אשפוז (בין אם בכפייה ובין אם ברצון וששון), ובעיקר לא אם תתחילו לטחון מרשמלו כאילו אין מחר ותעלו איזה 632 ק"ג. זבש"כם.

המרשמלו הוא בכלל צמח. בעברית נקרא "חוטמית", שם לא מגרה בכלל, ותודה לאל שלא מכריחים אותנו להשתמש בשם הזה. בעבר, היו מפיקים מיץ משורש המרשמלו, מערבבים אותו עם סירופ סוכר ותוספים נוספים ומכינים את ממתק המרשמלו. מאחר ושורש המרשמלו יקר יחסית, והפקת המיץ גם היא לא משהו קל וזול, משתמשים בג'לטין כתחליף למיץ שורש המרשמלו.

יאללה, לעבודה. מכינים סמים. המתכון, דרך אגב, נגנב מהבלוג "מה יש לאכול", ומאחר וגם הוא גנב אותו מבלוג אחר, "גיק במטבח", אז הגונב מגנב פטור, לא?

בקערת המיקסר שלנו נניח תוכנן של שתי שקיות ג'לטין (28 גר' סה"כ), נוסיף חצי כוס מים ונערבב היטב. נניח לכ- 30 דקות, בהן יספוג הג'לטין את המים.

DSC04539

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לצמחונים ולדתיים שהכריחו את יצרני הג'לטין להוסיף את המשפט "עשוי מעצמות בקר משחיטה כשרה" / "עשוי מעצמות דגים כשרים" על קופסאות הג'לטין, זה עושה לי ממש נעים לדעת שהמרשמלו שלי, או עוגת הגבינה, או הבוואריה שלי, עשויים מעצמות של פרה או של דג. לפחות נקווה שזה ג'לטין מסלמון או מלוקוס, ולא מאיזה בורי או בקלה פשוטי דרג, רחמנא לצלן.

אחרי איזה 25 דקות, נתחיל להכין את סירופ הסוכר. בסיר נניח שתי כוסות סוכר, שלושת-רבעי כוס סירופ תירס בהיר, חצי כוס מים ורבע כפית מלח. כדאי להשתמש באותה כוס ולהשתמש בה לחומרים בסדר שתואר – סוכר, סירופ תירס, מים. המים בסיכומו של דבר "ישטפו" את שאריות סירופ התירס (אפשר אפילו להניע קצת את הכוס בכדי שהמים יגיעו לכל מקום).

סירופ התירס הוא בעצם סירופ שמופק מקורנפלור. הייחוד של הסירופ הזה הוא שמעבר למתיקות שלו, הוא מספק אפקט של לחות לעוגות, ממתקים ורטבים, ובכך הוא מאפשר להם להישמר טריים לאורך זמן. סירופ תירס אינו נורא מתוק, לכן אנחנו צריכים להיעזר בסוכר בכדי להכין סירופ מתוק מתוק, שהרי זה מה שממכר, לא?

נבשל את התערובת על אש בינונית תוך כדי ערבוב מדי דקה (לפחות) עד שהיא תגיע לדרגת "גולה רכה" / 118 מעלות. את ההסבר על דרגת הסירופ תוכלו לקרוא בפוסט על הקרמבו ("עננים בפיתה"). אני מציע לכם להיות ערניים מאוד – עד שהסירופ מגיע לטמפרטורה של 105 מעלות חולף זמן לא קצר, אבל מאותו רגע עד 118 מעלות (ויותר, שכאן הבעיה, כי הוא כבר לא יהיה גולה רכה, אלא גולה קשה, ואולי אפילו יותר מזה), מדובר על פרק זמן קצר מאוד. לכן, מהרגע שהסירופ הגיע ל- 105 – 110 מעלות, תשאירו את המדחום בסירופ, ותסתכלו עליו כל הזמן. לא למצמץ,לא להסתובב לרגע ולא לענות לטלפון.

כשהסירופ הגיע לטמפרטורה הרצויה, נסיר אותו מיד מהאש, ערבוב אחרון, ונפעיל את המיקסר (זוכרים? יש שם ג'לטין עם מים) על מהירות בינונית+. נתחיל להוסיף את סירופ הסוכר בזילוף איטי איטי לתוך קערת המיקסר. בערך באמצע התהליך נגביר את המהירות למקסימום.

DSC04548

אחרי שסיימנו לזרזף את כל הסירופ, נמשיך להקציף את התערובת עוד כ- 10-15 דקות, עד שקערת המיקסר תהיה כמעט קרה למגע, והתערובת עצמה תהיה לבנה לבנה, ומאוד גבוהה – יש לי מיקסר של קנווד (מהסדרה הישנה יותר, לפני ה- K-Mix), והתערובת כמעט וכיסתה את בלון ההקצפה. ממש לפני שנוציא את התערובת, נוסיף שתי כפיות תמצית ווניל טובה (מקורמיק או דומה) או חצי כפית משחת ווניל, נערבל עוד כ- 15 שניות, וזהו. קראתי דרך אגב על אנשים שהוסיפו מי וורדים ודיווחו על טעם מדהים. שווה לנסות, אבל רק בפעם השנייה ומעלה…

למי שמעניין אותו, זה מה שקורה – הג'לטין שספח מים, מתחמם מסירופ הסוכר והופך להיות נוזלי. מאחר וגם סירופ הסוכר וגם הג'לטין עצמו סמיכים, התערובת כולאת בתוכה בועות קטנות של אוויר שבלון ההקצפה מכניס לתוכה. ככל שתהליך ההקצפה מתארך, יותר בועות אוויר נכנסות לתערובת, אבל גם טמפרטורת התערובת יורדת, והג'לטין הופך את העיסה לנוקשה יותר – ובועות האוויר נכלאות בתוכה.

DSC04555 אחרי 3 דקות

 

DSC04556אחרי 12 דקות, שימו לב שבלון ההקצפה מכוסה כמעט לגמרי

התערובת שתתקבל תהיה דביקה מאוד ואפילו קצת קשה למגע.

DSC04558

אם יש לכם סילפאט, אשריכם. אם לא, תבנית עם נייר אפייה גם תעשה את תפקידה נאמנה. זה הזמן לאבק את הסילפאט או נייר האפייה בהמון אבקת סוכר שתבזקו מתוך מסננת. אבקת הסוכר משמשת כגורם מפריד שמונע הידבקות. אני לא איבקתי את הסילפאט, וכשקילפתי את המרשמלו… ששון ושמחה, מדובר כאן באמת על משהו באיכות של דבק שלוש שניות. לפי התמונות אצל טל, התערובת לא נדבקה לסילפאט שלו יותר מדי, אצלי "יותר מדי" זה בלשון המעטה…

זה הזמן לצקת את התערובת על הסילפאט / נייר האפייה. אני יצקתי בערך חצי כמות, ואז החזרתי את הקערה למיקסר, הוספתי קצת צבע מאכל אדום וערבלתי היטב. מתקבל מרשמלו וורדרד, בדיוק כמו בחנות.

 

DSC04562

את התערובת נשטח בעזרת מרית וננסה להגיע למשהו חלק יחסית, אבל גם אם לא הולך לכם יישור מלא, זה בסדר, בבטן זה במילא נראה משהו אחר לגמרי.

עכשיו ניתן לתערובת הזו לנוח ובעיקר להתייבש ולהתייצב לפחות 12 שעות. בכדי לוודא שבמשך הלילה לא יהיה לי מצעד של חרקים / ג'וקים / זבובים / ילדים / זוגתי שתחיה שרק מעבירה "וויש" עם האצבע לטעום, אפסנתי את הסילפאט על תבנית בתנור (כבוי כמובן…).

אחרי שתיים עשרה שעות נאבק את המרשמלו בחלקו העליון. זו הזדמנות מצוינת לערב את הזוואטוטים בתהליך – פיזור אבקת הסוכר יכול להיות כיפי עבורם ועבורכם, הוא די פשוט (לדפוק עם כפית על מסננת), ובסוף עם כמובן יכולים להתהדר בזה שהם הכינו את המרשמלו, מה רע? הבעיה היחידה היא שהם ירצו לאכול מהמרשמלו, ואני לא בטוח שאתם רוצים לתת להם. שיסתדרו לבד עם מרשמלו של "כרמית".

DSC04575

אחרי שכיסינו את כל שטח הפנים של המרשמלו, נתחיל להפריד אותו מהמשטח – בין אם זה הסילפאט ובין אם זה נייר האפייה. גם כאן זוג ידיים נוספות יכול רק לעזור – הרעיון הוא להפריד בערך שני סנטימטר מהמשטח, לפזר קצת אבקת סוכר על המשטח, איפה שהיה פעם מרשמלו, ולהחזיר את המרשמלו למקומו כך שהוא "נוגע" באבקת הסוכר ומושך אותה אליו. בצורה כזו גם החלק התחתון של המרשמלו יקבל איבוק מונע דיבוק.

לאחר שהפרדנו את המרשמלו ממשטח העבודה, נחתוך אותו לרצועות (אני הפרדתי קודם כל וורוד מלבן).

DSC04587

נפזר על משטח העבודה הרבה אבקת סוכר.

"נטבול" את הצדדים (היכן שחתכנו) של רצועות המרשמלו באבקת הסוכר כך שהם יאובקו גם. נחתוך כל רצועה לריבועים בגודל שאנחנו רוצים, ונגלגל באבקת הסוכר.

DSC04591  DSC04592

כמו שאמרתי, גם כשתוקעים את המרשמלו על שיפוד וצולים אותו (על הלהבה הכי גדולה בכיריים), זה לא יוצא אותו דבר, החלק החיצוני של המרשמלו הופך להיות קריספי ומקורמל, והחלק הפנימי רך רך רך. דיברנו מתישהו על התמכרות, נכון?

DSC04598

התמכרות נעימה.

אין לי זמן לסיפורים

מרשמלו
28 גר' ג'לטין
חצי כוס מים

שתי כוסות סוכר
3/4 כוס סירופ תירס בהיר
חצי כוס מים
שתי כפיות תמצית ווניל / חצי כפית משחת ווניל

אבקת סוכר (בערך 100 גר')

מערבבים את הג'לטין וחצי כוס המים בקערת המערבל ומניחים לכ- 30 דקות.

לאחר כ- 25 דקות מניחים את הסוכר, סירופ התירס והמים בסיר, ומבשלים על להבה בינונית עד לדרגת גולה רכה / 118 מעלות צלסיוס. נפעיל את המערבל ונתחיל ליצוק פנימה באיטיות את סירופ הסוכר, עד שכל הסירופ נבלע בתערובת.

נמשיך לערבל כ- 10-15 דקות נוספות, עד שהתערובת לבנה וקערת המיקסר כמעט קרה למגע. נוסיף את הווניל, נערבל היטב ונפסיק את פעולת המיקסר,

ניצוק את התערובת על סילפאט / נייר אפיה מאובקים באבקת סוכר וניישר עם מרית לשכבה אחידה. נניח לייבוש ל- 12 שעות לפחות.

לאחר הייבוש, נפריד את התערובת מהסילפאט / נייר האפייה תוך כדי שאנחנו מאבקים באבקת סוכר כל חלק שאנו מפרידים על מנת שלא יידבק חזרה. חותכים את המרשמלו לרצועות, מאבקים את הצדדים הדביקים, וחותכים על קרש חיתוך לריבועים, ומאבקים-מגלגלים באבקת סוכר.

4 תגובות בנושא “אושר זה ממכר”

    1. אהלן ליטל,

      יוצאת כמות של תבנית אחת, אם תסתכלי בתמונה של הסילפאט שיש עליו את המרשמלו הלבן והוורוד ביחד לפני החיתוך, זו הכמות – אם אני לא טועה הוא באורך של כ- 35-40 ס"מ וברוחב של כ- 30 ס"מ.

      יובל

להגיב על ליטל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.