במשפחתי קיימת מסורת רבת שנים של ארוחת הבוקר של שבת. טוב, האמת שזה רק בערך בשנתיים האחרונות, וזה רק במשפחה הגרעינית שלי (כלומר, אני גם זה שהתחיל את המסורת הזו), אבל אנחנו מתייחסים אליה כמין סוג של דת – מסורת זו מסורת. הילדים מתים על פנקייקים. טוב, האמת שהגדול כבר מתחיל להישבר… ואפילו חילל את הקודש וביקש באחת השבתות שאכין לו דייסת סולת במקום (עוד אחד מהשגעונות שלי שהוא נדבק בהם, אולי יום אחד אני אכתוב על זה פוסט), אבל בגדול – הם באמת אוהבים את זה.
המתכון שלי מבוסס על מתכון של רות סירקיס מה-"מהמטבח בהנאה". בסוף הקטע תוכלו למצוא גם כמה הצעות לשיפורים למי שמתחיל להשתעמם מפנקייק-מייפל-סירופ-שוקולד.
