שלום לכולם,
זה שוב הקפטן שלכם מדבר. וותיקי הקוראים כבר יודעים שכשאני מזכיר לכם שאני הקפטן, זה רק בכדי להעביר את ההגה למישהו אחר, להמם אתכם עם פוסט מעולה בסגנון כתיבה שונה, ומיד לחזור להיות כאן ה-"זכר אלפא" של הבלוג, בכל זאת אני קונטרול-פריק, לא?
הפעם אני מעביר את גלגל ההגה לביגל, שהיא אחת הכותבות המוכשרות ביותר שאני מכיר, כותבת בבלוג שנקרא "פירורים" יחד עם עוד שני כותבים (עודדי וסופי). כשביגל הזכירה אותי בפוסט האחרון בסדרת המרקים של הבלוג, אזרתי אומץ והצעתי לה שנכתוב בהצלבה – אני אצלה והיא אצלי – וכשנפגשנו בסדנת שמן הזית של יד-מרדכי כבר סגרנו את הפרטים הקטנים.
אז בלי שהות נוספת – קבלו אותה. ביגל, בפוסט מעושן לתפארה (רק תוודאו שאתם גם קוראים גם את הפוסט שלי אחרי זה – בפוסט הבא יש מבחן!):
שלום לכל קוראי "פשוט מבשל פשוט".
אני beagle מהבלוג "פירורים", ולכבוד הוא לי להתארח באכסניה מכובדת זו. מיד כשיובל הציע לי להחליף פוסטים קפצתי על כמוצאת שלל רב, ואח"כ התפדלאתי ועיכבתי אותו… לגמרי באשמתי. אז הנה אנחנו יוצאים לדרך, וברגעים אלו ממש תוכלו לקרוא ב"פירורים" פוסט אורח משובח של יובל, על סלט ירוק גברי. רוצו לקרוא!
כשאחי חזר מטוקיו, עם שלל מתנות (אני מפזרת רמזים עבים לפני הנסיעה), לי הביא משהו מיוחד. שורש ווסאבי. הוא יודע מה עושה אותי שמחה, האח שלי. נתתי מעשר לאחותי, כדי שתנסה לגדל בגינתה שורש ווסאבי לשימוש עתידי, ולגבי היתר – הוטל עלי לעשות בו ניסיונות קולינריים ולפרסם את התוצאות, אז הנה הניסיון הראשון לפניכם.
אז תכירו – זהו שורש ווסאבי:
הוא ירקרק, גבשושי וחריף מספיק לחרוך לכם את פנים הנחיריים, כמו כל חזרת פולנית טובה. את הווסאבי מגררים, בזהירות, ומשתדלים שלא יכנסו אדים לעיניים.
