יש לי בלוגולדת!

התקופה של אוקטובר-נובמבר-דצמבר היא תקופה שמחה מאוד עבורי, והפעם היא אפילו נגמרת בצורה שמחה במיוחד.

באוקטובר – יום ההולדת של אסף, הבן השני שלי, שהוא אוצר קטן ומשגע ומטרף שהופך כל יום ליום מיוחד, עם "יציאות" מדהימות, ולפעמים עם חוצפה, ועקשנות, וצחוק. אסף חגג יום הולדת חמש השנה.

בנובמבר – יום ההולדת של אייל, בני בכורי, שהוא כבר בן תשע, ובכל יום אני לומד עליו משהו חדש, ובעיקר לומד כמה שהוא מדהים וגדול ובוגר וחכם. בנובמבר חלים גם עוד שלושה (!!!) ימי הולדת במשפחה הקרובה שלי – אחי רונן, גיסתי מיכל, והאחיין שלי גל.

ובדצמבר? בדצמבר יש "רק" את היום הולדת שלי עד השנה, והשנה יש גם יום הולדת לבלוג!!! כן חברים, הבלוג הזה היה בדיוק בן שנה ב- 12 לדצמבר, והגיע הזמן שנעשה לו מסיבה, לא?

image

להמשיך לקרוא יש לי בלוגולדת!

פוסט אורח(ת) – עוגת תפוחי עץ נוסטלגית של מירב

לקוראי הבלוג שלום,

מדבר הקפטן שלכם. והיום – פוסט אורח של מירב מהבלוג CooknBake – בלוג משגע שעוסק, כמה מפתיע, באפייה ובישול. בזמן שאתם קוראים את הפוסט הזה שנכתב על ידי מירב, קוראי הבלוג ההמומים שלה קוראים פוסט, כמה מפתיע, שנכתב על ידי. אני ממליץ לכם, מיד אחרי שקראתם את הפוסט שלה אצלי (ולא דקה לפני), לבקר בבלוג שלה ולחרוש אותו לעומק.

זהו. מכאן אני שותק. הבמה של מירב.

הי

קוראים לי מירב וגם אני כמו יובל בעלת בלוג בישול ואפיה שנקרא CooknBake.

יובל ואני החלטנו לארח אחד את השנייה בבלוגים שלנו. אז ממש ברגעים אלה אתם יכולים לקרוא את הרשומה הטעימה שיובל פרסם אצלי בבלוג, וגם להישאר כאן וליהנות ממתכון לעוגה פשוטה וטעימה שאני תמיד נהנית להכין.

clip_image001

כולנו מכירים מאכלים שמעוררים אצלנו נוסטלגיה וזיכרונות מבית ההורים, הסבים והסבתות, הדודה הבשלנית או האימא/אבא של החבר/ה…. משום מה המאכלים האלה תמיד הכי טעימים, הכי פשוטים והכי מוצלחים.

אז העוגה הזו בשבילי היא נוסטלגיה וזיכרונות נעימים מתקופה אחרת לפני המון שנים. עוגה שאת המתכון שלה קיבלתי מבשלנית מדופלמת בשם סימה, אישה טובת לב, יפה ונעימה. כזו שכשפוגשים, החיוך לא יורד מהפנים. גם היא וגם אלישע בעלה היו זוג אהוב עלי מאד. אלישע היה אב בית במקום בו עבדתי אז, ושמורה לו ולסימה, פינה חמה בלבי.

אין לו זמן לדיבורים

מצרכים:
3 כוסות קמח תופח (או קמח רגיל עם שקית אבקת אפיה)
כוס וחצי סוכר (300 גר')
4 ביצים
1 כוס שמן
1 כוס מיץ תפוזים
2 שקיות סוכר וניל
כפית תמצית שקדים או כף ליקר אמרטו
קורט מלח
5-4 תפוחי עץ גראני סמית
¼ כוס סוכר
1 כף בהריון קינמון

אופן ההכנה:

את תפוחי העץ לקלף ולחתוך לפלחים.

לערבב בקערית ¼ כוס סוכר וקינמון, לפזר מעל התפוחים ולערבב. לסגור את הקופסא/קערה עם התפוחים ולהכניס למקרר לפחות לשעה ואפשר גם כל הלילה.

clip_image003

במיקסר להקציף 4 ביצים עם הסוכר בהדרגה. להוריד מהירות ולהוסיף לאט את השמן, מיץ התפוזים, הקמח ושאר המצרכים למעט התפוחים.

לשמן היטב תבנית בקוטר 26 או 28.

לסדר חצי מכמות התפוחים בתחתית התבנית, לשפוך חצי מכמות הבלילה ושוב לפזר תפוחים.

לשפוך את המחצית השנייה של הבלילה ומעל לפזר מעט ממי הסוכר והקינמון שנשארו בתחתית הקערה בה התפוחים הושרו.

clip_image004

לאפות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות כ-45 דק'.

העוגה מוכנה כשקיסם שננעץ במרכזה יוצא יבש עם מעט פירורים עליו.

תיהנו.

clip_image005

clip_image006

clip_image007

יובל תודה רבה על האירוח, שמחתי מאד לארח אותך אצלי בבלוג ולהתארח כאן בבלוג המצוין שלך.

תיקון עוולה היסטורית

עם השנים הפכה הרגשת חוסר הצדק שבחג השבועות להשלמה. המנהג המוזר ומקומם קרניבורים שכמוני של המנעות מאכילת בשר והקפדה על אכילת מאכלי חלב עדיין נראה לי לא טבעי, אבל נו, בסדר. שיהיה. אולי אני אפילו מתייחס למנהג הזה כמין יום זיכרון לזכר כל הפרות שטחנתי במשך השנה האחרונה. פה סטייק, שם צלי, איזה נתח קצבים על האש, אולי אפילו קבב כבש טוב. בכל זאת, צריך להודות ולעצור רגע ולחשוב על כל הפרות האלה, לא?

רצה הגורל וגם ביום שבו אני מתייחד עם זכר הסינטות והאנטריקוטים המנהג הוא לאכול דברי חלב, שמגיעים מפרות, עד כמה שאני זוכר ("ומאיפה של הפרה בא החלב?" – דברי כב' הרב מוני מושונוב). כך שעם הזמן גם נרגעתי, ואפילו מפסיקות לי הרעידות בגוף מיד אחרי הארוחה. אפילו הצוות במחלקה הסגורה טוען שהשתפרתי.

בשבועיים האחרונים האמת שהייתי תחת מתקפה, דווקא חיובית – אני מנוי על המון בלוגי אוכל (הטובים שבהם בבלוג רול שלי מצד שמאל), וכולם כולם כמעט כולם בלי כמעט לגמרי לחתולין יוצא מן הכלל הוציאו איזה פוסט אחד או שניים על מאכלי גבינה. "עוגיו.נט" בעוגת גבינת עיזים (נשמע מטרף ונראה מדהים) ועוגת גבינה חגיגית עם פירות, "אוכל רחוק" בעוגות גבינה אישיות ("חטאים קטנים של גבינה") ובעוגת גבינה פירורים, מירב המדהימה מ- CooknBake עם פסטליקו תרד וגבינת פטה ויש עוד כאלה – אל תשכחו שעד שבועות יש עוד לפחות שלושה ימים… היחיד שאני לא מצפה ממנו למתכון של עוגת גבינה הוא טל מ-"יש מה לאכול", מסיבות היסטוריות של הסכמים שלו עם זוגתו שתחיה. ואני? כלום. לא הוצאתי שום פוסט בנושא עוגות גבינה. בלתי אפשרי. חייבים לקום ולעשות מעשה. אז בבקשה – אחת משתי עוגות הגבינה שהולכות איתי באמת המון זמן – והפעם מתכון שקודם כל בא לתקן עוולה רבת שנים של שבועות.

DSC04516

להמשיך לקרוא תיקון עוולה היסטורית

פעם בשנה חייבים לאכול או להכין עוגת פרג

לפני שאתם ממשיכים לקרוא – הודעה קצרה – בפוסט היום יש מהפיכה. פשוטו כמשמעו. אל תגידו אח"כ "לא ידעתי", אל תגידו "אף אחד לא עדכן אותי" – יש מהפיכה. נקודה. לא פחות. היום הוא היום שבו החיים שלכם נחלקים לשניים – לפני הפוסט הזה, ואחריו. לא פחות ולא יותר. המלצה אישית שלי, וכמובן שאני לא משוחד ולא אינטרסנט– תמשיכו לקרוא.

 
במקום העבודה שלי יש מסורת לקיים ארוחת / מסיבת חג כאשר כל אחד מביא משהו על פי רשימה. מי שאוהב לבשל או שמצליח לסנג'ר את בת זוגתו, מביא את הפריט כשהוא תוצרת בית. מי שלא, מביא קנוי (ברוב המקרים הארוחה מתקיימת אחה"צ, ובשעות הצהריים הסופר מתחת למקום העבודה שלי מלא בקולגות שהולכים להשלים את חובתם למשרד). מאחר ואני אוהב לבשל, והאמת גם קצת אוהב להשוויץ ב-"מעשה ידי להתפאר", אני לרוב מכין לבד.

הפעם נפל עלי הפור (ברוח החג) להכין עוגה. איזה כיף. עוגה, לפורים. אוי ואבוי. עוגת פרג. פרג. אני שונא פרג בעוגות ובמתוק בכלל. אפשר אולי להביא קופסת חומוס מהסופר ולסגור עניין? אולי קרטון של בורקסים? משהו? לא. עוגה. תכין ותשתוק. ושיהיה טעים, כן?בסדר. אני אכין. קיבינימט. פרג. ברוך בורא אוזני המן עם מילוי אגוזים/שוקולד/ריבת חלב/כל-דבר-חוץ-מפרג. מעבר לזה שאני שונא פרג, אני גם שונא את ה-"אפטר-אפקט" של פרג – חריצי השיניים שלך מלאים ב-"מביכונים".

 

DSC02385

להמשיך לקרוא פעם בשנה חייבים לאכול או להכין עוגת פרג