במשפחתי קיימת מסורת רבת שנים של ארוחת הבוקר של שבת. טוב, האמת שזה רק בערך בשנתיים האחרונות, וזה רק במשפחה הגרעינית שלי (כלומר, אני גם זה שהתחיל את המסורת הזו), אבל אנחנו מתייחסים אליה כמין סוג של דת – מסורת זו מסורת. הילדים מתים על פנקייקים. טוב, האמת שהגדול כבר מתחיל להישבר… ואפילו חילל את הקודש וביקש באחת השבתות שאכין לו דייסת סולת במקום (עוד אחד מהשגעונות שלי שהוא נדבק בהם, אולי יום אחד אני אכתוב על זה פוסט), אבל בגדול – הם באמת אוהבים את זה.
המתכון שלי מבוסס על מתכון של רות סירקיס מה-"מהמטבח בהנאה". בסוף הקטע תוכלו למצוא גם כמה הצעות לשיפורים למי שמתחיל להשתעמם מפנקייק-מייפל-סירופ-שוקולד.
נעצור את המיקסר ונוסיף כוס ושליש חלב ושתי כפיות תמצית וניל (לא, לא צריך "תמצית וניל איכותית" – מספיק הפשוטה שעולה 4 ש"ח לבקבוק – תשתמשו במקורמיק במקומות הנכונים…). ממשיכים להקציף עוד כדקה. אני עדיין לא מבין איך הקצף לא "נשבר" בשלב הזה, אלא רק הופך להיות מאוד דליל אבל עדיין מאוד "קצפי" – אם זה היה קצף מחלבונים… עוד לפני שהחלב היה נוגע בו הוא היה נשבר. אבל נו, ככה זה – תיכף אבל נשבור את הקצף – אל דאגה.
מערבבים כוס קמח רגיל אחת עם שקית אבקת אפיה. חשוב לערבב היטב מאחר ואבקת האפיה מתגבשת ברגע שהיא נוגעת בנוזלים – ובכל מקרה אם אתם לא מנפים את הקמח, אני ממליץ להכניס את הקמח לקערה יבשה יחד עם אבקת האפיה, ולהשתמש במטרפת ביצים בכדי "לאוורר" את הקמח. מפסיקים את המערבל, מוסיפים את הקמח במכה אחת למרכז קערת המערבל (הוא ישקע) ומפעילים את המערבל במהירות מקסימלית – בכדי לוודא שהקצף לא יישבר והבלילה "תשקע". נערבל כמה שפחות. זה הזמן לעצור את המערבל ולגרד עם כף את תחתית הקערה – חלק גדול מהמערבלים לא מגיעים עד לתחתית ממש ושם נחים להם בשקט שאריות של החומרים היבשים, מתגבשים להם עם עצמם ומפתיעים אותנו כשאנחנו מגיעים לסוף הבלילה – ואני אומר – הקדימו מכה לבלילה – גרדו את התחתית עם כף, נקו את הכף חזרה לבלילה, והפעילו את המיקסר לעוד 10 שניות. שוב – המטרה היא כמה שפחות ערבול בכדי שתישמר האווריריות של הבלילה.
הערה – רוב המתכונים, כולל המתכון של הגאונה הצדיקה רות סירקיס כוללים שתי כפות שמן או משהו דומה – לדעתי, ולדעת הדיאטנית שלי, זה מצויין גם בלי – תנסו פעם אחת בלי, פעם אחת עם, ותחליטו אם צריך או לא.
אני אוהב לתת לבלילה לעמוד בערך 15-20 דקות בכדי שאבקת האפייה תתחיל "לעבוד", אבל אם אתם לחוצים בזמן לא חובה.
בזמן שהבלילה מתערבלת לה, זה הזמן לחמם מחבת או שתיים (אני משתמש בשתי מחבתות במקביל לקיצור זמן ההכנה). כאן מגיע הכוכב העולה של המטבח דל הקלוריות – ספריי "פאם" שמשמן את המחבת בשכבה מאוד עדינה, בדיוק כמה שצריך עם מינימום קלוריות. ברגע שהשמן מתחיל להתכהות או טיפה לעשן – זה הזמן לשפוך כמות של בערך מצקת מרק לתוך המחבת. את המחבת נניח על האש הכי קטנה על הלהבה הבינונית בכיריים שלכם. למי שלא הבין – בכיריים לרוב יש שלושה סוגים של להבות – ענקית, בינונית וקטנטנה – אנחנו משתמשים בלהבה הבינונית, אבל מנמיכים אותה לאש הכי הקטנה שאפשר. 
אנחנו נמתין עד שהחלק העליון מתחיל להתייבש ועולות בועות גדולות – כאן נכנס נושא הנסיון ומספר הפעמים שהכנתם פנקייק במחבת המסויימת הזו – באחת המחבתות אני הופך כאשר הבלילה כמעט יבשה לחלוטין בחלק העליון, ובשניה, שמפזרת חום קצת פחות טוב, אם אני אחכה עד שהחלק העליון יתייבש כולו, אני אשרוף את הצד התחתון (הצד שכרגע "על האש"). בכל מקרה – תטו את המחבת בכדי לראות אם הבלילה בחלק העליון כבר לא נוזלת – אם היא יציבה – אפשר להפוך. 
גם בהפיכה של הפנקייקים יש הרבה מקום לנסיון וזמן – תתחילו עם שימוש במרית רחבה בכדי להפוך את הפנקייקים, ולאט לאט תתחילו לנסות להפוך את הפנקייק על ידי "הקפצת" המחבת – קשה מאוד להסביר איך לעשות את זה, הנה קטע מ- YouTube שמראה בדיוק איך לעשות את זה (אבל לא להתלהב יותר מדי כמו הבחור השני עם החולצה הצבעונית, אחרת…):
עצה אחת שחשוב להקפיד עליה – תוודא ששולי המחבת נקיים מטיפטופים אם אתם רוצים שההפיכה לא "תיתקע" באמצע.בתמונה למטה אתם יכולים לראות שיש "טפטוף" בצד הימני העליון, מה שיכול להפריע להפיכה כי הפנקייק עלול "להתקע" בו.
ממשיכים את הטיגון עוד כדקה, הופכים שוב ומוודאים שגם הצד השני זהוב-בהיר. מוציאים לצלחת נקיה ושומרים את הצלחת במקום חמים או לפחות מוגן (כמו תנור או מיקרו) בכדי שהם לא יקפאו עד שכל הפנקייקים מוכנים.
זהו – לתקוף – מגישים לשולחן, כל אחד מוסיף לו מייפל, סירופ שוקולד, סירופ קרמל – מה שבא. מי שיכול להרשות לעצמו, יכול גם להניח כפית חמאה על הפנקייקים החמים לפני ששופכים את הסירופ.
ועכשיו לשידרוגים:
אחרי שהפכתם את הפנקייק, "תשקיעו" בחלק העליון פרוסות דקות של בננה או פירות יער או כל פרי רך אחר. לשדרוג הסירופ מעל הפנקייק – במקום המייפל הסטנדרטי, אפשר להשתמש בממרח שוקולד (תנסו נוטלה או ממרח "שוקולד פרה" של עלית עם כפית קוקוס למעלה), סירופ תותים מתערובת של תותים מרוסקים עם סירופ סוכר.
אין לי זמן לסיפורים:
פנקייק – כ-8 גדולים או 12 בינוניים
שתי ביצים גדולות
שתי כפות סוכר
כוס ושליש חלב
כוס קמח רגיל
שקית אבקת אפיה מקציפים את הביצים עם הסוכר כ-5 דקות עד שמתקבל קצף בהיר ותפוח. מוסיפים את החלב וממשיכים להקציף. מערבבים את הקמח עם אבקת האפיה וממשיכים להקציף עד שמתאחד. מחממים מחבת טפלון כבדה ומשמנים עם מעט מאוד שמן. יוצקים מצקת של בלילה ומטגנים על אש נמוכה עד שיוצאות בועות והבלילה מתייצבת בצד העליון. הופכים ומטגנים את הצד השני עד שמזהיב.
מגישים עם מייפל, סירופ שוקולד, ממרח שוקולד, סירופ תותים.
אפשר לשדרג עם פרוסות דקות של בננה, פירות יער, חתיכות מרשמלו שמשקיעים בצד העליון של הבלילה.
הכנו עכשיו והיה מאד מוצלח.
תיקון אחד קטן שעשינו זה להוסיף שליש כוס קמח למתכון (כלומר, סה"כ כוס ושליש) כי היה נראה שהבלילה דלילה מדי.
אהלן אמיר,
שמח מאוד שיצא טוב – אני דווקא אוהב את הבלילה יחסית דלילה, אבל לפעמים באמת יש צורך לשנות קצת את היחסים – העיקר שיצא לכם טעים!
שלום יובל,
במילה אחת:תבורך!!
לאחר כל כך הרבה נסיונות כושלים ניסיתי את המתכון שלך והתוצאה נפלאה!
פנקייקים אווריריים, קלילים ופשוט טעימים.
כל הכבוד!
איזה כיף לשמוע אסנת!!!