טעם של שבת ילדות

ביום חמישי בשבוע שעבר חזרתי ב- 5 בבוקר משהות של שבוע ימים בחו"ל (מהעבודה). תיכף אני אספר לכם מאיפה חזרתי ולמה ואיך ולמה זה מציין נקודה גבוהה מאוד בקריירה שלי עד היום, אבל לפני זה אני רוצה לספר לכם מה עשיתי איך שהגעתי הביתה. במהלך השהות שלי בחו"ל סיפר לי הבן הקטן שלי באחת משיחות הטלפון שיש להם "יום המשפחה" ביום חמישי אחה"צ בבית הספר, וכל ילד צריך להביא מאכל שאוכלים בבית.

"אבא, אני רוצה להביא קוגל", אמר לי אסף, "כמו שפעם גם הכנת לאייל ליום מאכלי עמים בכיתה שלו". ואני, אני התמוגגתי. קוגל מבחינתי זה באמת אחד מטעמי הילדות שלי, אמא שלי הייתה מכינה קוגלים מדהימים בסיר פלא שהאמת נמצא היום אצלי, ובשבתות שהיו חמים מדי לחמין, לפעמים היה קוגל אטריות משגע לנו את האף עד שהיה מגיע הבוקר.

בקיצור, איך שנחתתי בבית מנמל התעופה, מיד אחרי טקס פתיחת המתנות, הכנתי קוגל ששיגע לי את האף במשך כמה שעות, וכשהסיר חזר ריק כמעט לחלוטין, ידעתי שלא רק את האף שלי הוא שיגע, לא רק את בלוטות הטעם שלי.

DSC01044

יאללה, לעבודה, ספק-עוגה, ספק-פשטידה, עם טעם מתוק ועמוק של שבת וילדות, וקרמל כמובן.

לפני שנתחיל, הבטחתי לספר לכם על חו"ל ובכלל, אני רוצה לספר לכם על כמה דברים טובים מאוד שקורים בחיים שלי. החיים שלי אתגריים מאוד בתקופה האחרונה – אני מקווה שאתם זוכרים שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה (סוף סוף) ופתאום, נעלמו לי החיים הפרטיים שלי – פשוט ככה. מתברר שכל הצד הפרטי של החיים שלי, זמן האיכות שלי עם זוגתי שתחייה, כולו התרכז בבוקר יום שישי. הלימודים, מה לעשות, לקחו לי את יום השישי הזה ופתאום – פוף, לא נשאר מהחיים הפרטיים שלי כלום. אין זמן לכלום. אני מעריך שמי שקורא את הבלוג ורגיל לקבל עדכונים בטווח של כל שבועיים לפחות כבר מרגיש את ירידת קצב הפוסטים בבלוג, ואני חייב לספר לכם שגם קצב הבישולים בבית ירד לא מעט בתקופה האחרונה.

אבל הבטחתי דברים טובים, לא? דבר ראשון, בהקשר ללימודים – תקופת המבחנים של הסמסטר הראשון הסתיימה בהצלחה מרובה, עם ציון ממוצע לא פחות ממצויין. דבר שני, חזרתי בשבוע שעבר מכנס בינלאומי שנקרא "סיסקו לייב", כנס שנחשב אחד הכנסים הגדולים והמקצועיים ביותר, אם לא החשוב ביותר, בתחום שאני עוסק בו. השתתפתי בכנס כמרצה במצגת מקצועית שנמשכה כמעט 8 שעות. מבחינתי – נקודה גבוהה מאוד בקריירה שלי עד היום. אם תוסיפו לזה את העובדה שאני הנציג הראשון מסיסקו ישראל שאי פעם הוזמן להציג בכנס הזה, ותוסיפו לזה את הציון הגבוה שקיבלתי כמרצה (הערכה של הלקוחות שנכחו בהרצאה) ואת הפירגון המטורף שקיבלתי מהמשפחה שלי, מהקולגות שלי ומהמנהלים שלי – אני בשמיים.

מרצה ישראלי שנצפה בכנס: יובל שחורי, מהנדס מערכות בסקטור הציבורי בסיסקו ישראל, בדרך מהמלון להרצאתו בכנס. רואים שהיה קר בלונדון בין המזחים שעל התזמה מעט לפני שהיא נשפכת לתעלה

(מתוך "סיסקו בשידור חי" ב- "דיילי מיילי" של אנשים ומחשבים, כל הזכויות שמורות לפלי הנמר שצילם אותי כשחזרתי מההרצאה למלון)

גם בהיבט הקולינארי, זה הזמן לספר לכם שב- 22 למרץ אני וטל מ-"מה יש לאכול?" הולכים לבשל בבר-מסעדה שנקרא "קורדוברו". מבחינתי, מדובר בהגשמה אמיתית של חלום שלי. אחרי שאני אעשה את המיליון השני שלי, או כל סכום שיוכל לתת לי לפרנס את המשפחה שלי בכבוד בלי לדאוג לפרנסתם והבטחון הכלכלי שלהם, אני רוצה שתהיה לי מסעדה שכונתית, לא משהו פלצני מדי אלא מסעדה שמגישה אוכל "של הביוקר", אבל בלי התפלצנות ובלי התחכמות ובלי מחירים מטורפים שמגיעים ממוחו הקודח של שף נרקסיסט. מסעדה של אוכל טוב, עם לקוחות קבועים, שיגיעו ויגידו למלצרית או לברמן "אני רוצה את הרגיל שלי".

קורדוברו היא בדיוק בר-מסעדה שכזו, ואם עדיין לא אכלתם את הריזוטו שלהם או את הכרובית המטוגנת שלהם, הנה הזדמנות מצויינת בשבילכם – כמו שאמרתי, ב- 22 למרץ תוכלו להגיע למסעדה, ולהזמין, חוץ מאת המנות הרגילות שלהם, ארבעה ספיישלים שיוכנו עבורכם, על ידי טל מ-"מה יש לאכול?" ועל ידי עבדכם הנאמן. מה יהיו הספיישלים? תצטרכו להזדיין בסבלנות, אבל אני מבטיח לכם שגם המנות ה-"רגילות" של המסעדה מצויינות, ואני מתכנן מנות שלא אכלתם בשום מקום אחר, בהתחייבות.

בקיצור, ב- 22 למרץ, אם תרצו לפגוש במנות שלי ובאלה של טל מ-"מה יש לאכול?", אתם מוזמנים. אני אהיה ב-"קורדוברו".

הדבר הטוב האחרון לפוסט הזה (שלא קשור למתכון עצמו) הוא יום ההולדת של זוגתי שתחייה, הנפש התאומה שלי, החצי השני האמיתי שלי והמפרגנת האולטימטיבית שלי. כבר קניתי מתנה, וכמה שהיא כבר רוצה לדעת על מה מדובר ואיזו מתנה זו, אני כבר רוצה לחשוף את המתנה ומקווה מאוד שהיא תאהב אותה כשהיא תקבל אותה. מאחר ואני כנראה שלא אספיק לכתוב פוסט נוסף לפני יום ההולדת שלה, אני מקווה שתצטרפו כולכם לברכה משותפת קיברנטית – מלי, אני מת עלייך, יומהולדת שמח, המון בריאות, אושר, ועושר, בדיוק בסדר הזה.

בקיצור, גם בקריירה שלי וגם בחיים הפרטיים שלי קורים לי דברים טובים. אני עייף, תשוש ובקושי מצליח להתמודד עם המשימות שלי בחיים, אבל אני בועט ומחייך עם חיוך שרק פרגון אמיתי של החיים יכול לגרום, או סוטול של סמים מאוד קשים.

אבל בואו נחזור לקוגל. ישנם שלושה סוגים עיקריים של קוגל – הקוגל ה-"פולני" (שגרסה מעט מעודנת שלו תקבלו כאן היום), קוגל ירושלמי (שהוא דומה דמיון של תאומים זהים לקוגל ה-"פולני", בתוספת של כמות נכבדה של פלפל שחור שעושה עבודה מצויינת יחד עם המתוק של הקוגל). הקוגל השלישי והפחות ידוע הוא קוגל תפוחי אדמה, ששונה מאוד משני הקוגלים הראשונים בזה שהוא לא מתוק. את שלושת הקוגלים אפשר להכין במהירות (כלומר, שעתיים וחצי, שזה מהר מאוד יחסית לאוכל אשכנזי) או באיטיות, במשך לילה שלם.

נפצח בהכנת "קרמל בטוח". אני אוהב להכין קרמל בצורה הזו מאחר ובצורה הזו יש פחות סיכוי לקרמל שרוף ומר. שניה לפני שנתחיל להכין את הקרמל נרתיח כמות גדולה של מים (לפחות 3-4 ליטר) בסיר גדול שנשתמש בו לבישול האטריות. נוסיף למים שמתחממים להם גם כף של שמן.

נניח בסיר חצי כוס סוכר וחצי כוס מים על אש גבוהה. נערבב מעט ונביא לרתיחה. מהרגע שהסירופ רותח בבעבוע עצבני, אתם לא עוזבים את הסיר לשניה – לא טלפונים, לא סמסים, לא כלום. גם אם אנג'לינה ג'ולי מתקשרת, אתם לא עונים. טוב, אם זו אנג'לינה אז תענו לה ותגידו לה שאתם לא יכולים לדבר ושתתקשר אלי.

ככל שיעבור הזמן (ומדובר על עשרות שניות), הרתיחה תעשה "עצבנית" יותר והבועות קטנות וצפופות יותר. ברגע שהרתיחה הופכת להיות ממש שכבה של בועות, זה הזמן גם לא להסיט את המבט מהקרמל ואולי לבחון את האפשרות לא למצמץ.

DSC01011

תוך כמה שניות הסירופ יתחיל לשנות את צבעו לצבע חום ענברי (חום בהיר אבל עמוק), זה הזמן להרביץ ערבוב עם כף עץ.

DSC01012

תנו לקרמל להשחים עוד ממש טיפה, ותורידו את הסיר מהאש (הוא ימשיך לרתוח). זה הזמן לספר לכם שקרמל רותח זה משהו אכזרי מאוד, אז תזהרו, כן?

DSC01013

המתכון המקורי גורס שעכשיו צריך לשפוך לתוך הסוכר חצי כוס שמן, אבל אני אוהב לעדן את הטעמים על ידי הוספת 75 גרם חמאה (שזה מקביל לבערך שליש כוס שמן). נערבב היטב היטב היטב היטב. בהתחלה זה ייראה לכם כאילו זה לא הולך להפוך להיות הומוגני, אבל אם תהיו ממש נחושים, תקבלו תערובת הומוגנית לחלוטין שהולכת להזכיר לכם טופי. לא בכדי זה יזכיר לכם טופי, זה באמת טופי.

DSC01015

נניח לטופי קצת להצטנן, ובינתיים נשליך למים הרותחים שקית של "אטריות דקות" ונערבב היטב בכדי למנוע גושי אטריות – מדובר באטריות הכי פשוטות שיש בסופר, אל תנסו ללכת על פסטה מתוחכמת מסוג "שערות מלאכים" או משהו דומה, לא רק שלא צריך, אלא הטעם האמיתי של הקוגל מקורו גם כנראה באטריות הכי פשוטות שיש מהקמח הכי דל-גלוטן שיש.

בזמן שהאטריות מתבשלות "נקשקש" בעזרת מזלג ארבע ביצים, ואפשר גם להוסיף כפית של תמצית וניל. אם אתם רוצים ללכת על הגרסה הירושלמית, אפשר להוסיף לביצים גם כף שטוחה של פלפל שחור טחון דק.

כשהאטריות כמעט מוכנות (ממש טיפונת לפני "אל-דנטה" אפילו), נסנן אותן מהמים לחלוטין ונניח בקערה גדולה. נוסיף לאטריות את הקרמל ונערבב באסרטיביות אך בעדינות. חום האטריות ימיס את הטופי ויאפשר לטופי לצפות את האטריות בצורה אחידה. נוסיף בזרם דק תוך כדי ערבוב רצוף ועדין את הביצים הטרופות (חשוב לערבב תוך כדי הוספת הביצים בכדי שהביצים לא תהפוכנה לחביתה או מקושקשת).

נוסיף גם כחצי כוס צימוקים (אני מעדיף צימוקים כהים) ושוב נערבב.

נרפד סיר בנייר אפייה (אפשר סיר ג'חנון, אפשר סיר פלא, אפשר כל סיר שעמיד בתנור) וניצוק את התערובת אל תוך הסיר.

DSC01022

נכסה את הסיר, ונכניס אותו לתנור. אם אנחנו בכיוון של "המסלול המהיר", שעתיים-שעתיים וחצי בטמפרטורה של 180 מעלות יעשו את העבודה, אבל אם יש לכם סבלנות, שווה לכם לאפות בחום של 100 מעלות לילה שלם. נראה אם תצליחו לעמוד בלילה שכזה.

מתקבלת ספק-עוגה, ספק-פשטידה, עם טעם קרמלי עמוק וצבע ענברי עוד יותר עמוק, עם פנים רך-רך ומפנק וקראסט חיצוני קריספי ומענג.

DSC01042

מאחר והקוגל המדובר היה מיועד להגשה במסיבה, הוצאתי את הקוגל בעזרת נייר האפייה, ופרסתי אותו לרוחב:

DSC01044

ואז, חתכתי את הקוגל לחצי, ואת החצאים שוב לחצי, ושוב לחצי, וכך הלאה וכך הלאה.

DSC01045

אז מה? מתראים בקורדוברו ב- 22 למרץ, נכון?

אין לי זמן לסיפורים

קוגל אטריות מתוק

חצי כוס סוכר
חצי כוס מים
75 גר' חמאה
חב' "אטריות דקות" הכי פשוטות שיש
ארבע ביצים
אופציונלי (לקוגל ירושלמי) – כף פלפל שחור טחון דק
אופציונלי – חצי כוס צימוקים כהים

מערבבים בסיר את הסוכר והמים ומרתיחים על אש גבוהה, כשרותח, מערבבים היטב וממשיכים לבשל עד שמתקבל קרמל בעל צבע עמוק. מסירים מהאש, מוסיפים את החמאה ומערבבים היטב עד שמתקבל טופי אחיד. מצננים מעט.

מבשלים את האטריות בהרבה מים עם כף שמן, עד שהן "כמעט" מוכנות. בזמן שהאטריות מתבשלות טורפים ארבע ביצים, אפשר להוסיף להן כף פלפל שחור אם רוצים.

כשהאטריות מוכנות, מסננים מהמים ומניחים בקערה. מערבבים היטב עם הטופי. מערבבים עם הביצים תוך כדי ערבוב מתמיד. מערבבים את הצימוקים.

מניחים בסיר מרופד בניר אפייה ואופים כשעתיים וחצי ב- 180 או לילה שלם ב- 100 מעלות.

58 תגובות בנושא “טעם של שבת ילדות”

  1. היי יובל,

    מאחלת לך המון המון הצלחה בדרכך החדשה ושכל הצלחותיך תהיינה מתוקות ומוצלחות כמו קוגל פולני מתוק, כל כך משמח את הלב לקרוא על הצלחותיך.
    ומזל טוב למלי ליום ההולדת.

  2. מי יכול להתייחס למתכון כשהלב עוד לא נרגע מההתרגשות של מה שכתבת למעלה….
    קודם כל מזל טוב ענקי למלי היפה-יפה.
    היא לחלוטין שווה את כל מה שכתבת עליה.
    אין כמוה, באמת, אז גם ממני ברכות ואיחולים.
    לגבי כל הטוב הזה שאתה מצוי בו – שלא ייגמר לך לעולם ! מגיע לך כפול 18 .
    אמרתי לך פעם- מי שועשה טוב מקבל טוב (גם אם הטוב הזה מגיע לפעמים באיחור).
    מבינה כל כך את הלחץ החיובי הזה שהלימודים מכניסים לחיים כשהם מגיעים באמצע החיים…
    אני לא מפסיקה ללמוד וגם לא אפסיק, מאז שאני בקטע- אני כמעט מתקרבת להגדרה :"נחמדה" (ומי כמוך יודע שלעולם לא יכלו להאשים אותי בזה, קודם, אז כן- אני בעד לימודים , גם אם הם מקשים מהלכים אחרים – זה שווה (ולא רק כי בסופן של תהליך תקבל את האישור שאתה "כשר".
    בקיצור- כמו שאמרתי : שלא ייגמר לך לעולם.
    נשיקות וחיבוקים גם למלי וגם לך וגם לילדים, וכן- הקוגל שלך נראה בן של יצאנית.
    ארי

  3. יובל,
    קראתי את המילים החמות שקיבלת על התרומה שלך להצלחת הארוע של סיסקו בלונדון. כיף לקרוא כאלו דברים עליך.
    ערן

  4. פוסט וביצוע מהמם, מדהים, משגע, אין מילים

    איך כל כך הרבה כשרונות באדם אחד, זה פשוט לא נתפס בשכל

    מזל טוב למלי!

    ושתדע שאתה מושלם בעיני היא זכתה בך

  5. יובל היקר!
    כל כך מחמם את הלב לקרוא עד כמה אתה מפנק את אישתך. אני מאחלת לכם בריאות ואושר והרבה אהבה. כל השאר זה מותרות (כמו שאני אומרת בהרבה הזדמנויות…)
    לגבי הקוגל, הבעל הפולני המדהים שלי, מכין בדיוק את אותו הקוגל והוא למד אותו מסבתא פולניה "שהרביצה בו את תורת הקוגל ונפלאותיו". הוא מבשל אותו בדיוק באותה הדרך ומעדיף לאפות אותו בסוף באיטיות בתנור. יש פעמים שאנחנו מעדיפים את המסלול המהיר כי הקיבה כבר מקרקרת…..
    זו אומנם קצת עבודה, אבל זה שווה הכל. אגב, אחרי שאוכלים את הקוגל, לא לעלות על המשקל בערך יומיים…
    ברכות
    ניצנית

  6. קוגל נהדר בידיוק כמו של אמא שלי.כל הכבוד לך

    ברשותך יש לי הערה קטנה,שמתי לב שאתה מקפיד להשיב ברשומות שלך לחלק כן ולחלק לא.
    לא חושב שזה פוגע?
    יש קוראים שהם יותר שווים ויש כאלה שהם פחות?
    אתה יודע איך זה מעליב לחזור לכאן ולראות שיש התיחסות מצדך רק לחלק מאלה שטרחו וכתבו לך תגובה,הרי הם יכלו שלא להיתאמץ ולצאת כאילו כלום אבל הם רצו להיות מנומסים ולכתוב תגובה וזה ההיתיחסות שלך?

    תודה וסליחה
    יום נעים וחג אהבה שמח לכולנו

    1. היי מישהי,

      אני דווקא לא מקפיד… מצד אחד אני חייב להכות על חטא ולהגיד שלא תמיד יש לי זמן לענות, לפעמים אחת התגובות תופסת לי את העין ואני עונה, לפעמים לא.

      רוב הקוראים שאני מגיב להם הם דווקא אלה שאני לא מכיר, למעט מתי מעט מאוד קטנים שאני מכיר ומעצבנים אותי בכוונה בבלוג ;-), ומאחר והם מכירים אותי הם יודעים שאני לא יכול "להישאר חייב"…

      עצוב לי שפגעתי בך, ואני מתנצל על כך, הייתי רוצה להבטיח לך שאני מהיום אענה לכל תגובה שלך אבל זה יהפוך אותי לשקרן.

      מקווה שתמשיכי לבקר כאן ולהגיב גם אם לא אגיב להכל.

      יובל

  7. אהבתי מאוד את הפוסט,מחמם לב ואפילו נוטע הרגשת גאווה אפילו בי שאינני מכירה אותך אישית.. ובכלל, אוהבת את כל מה שכתבת עד היום…אתה מיצג בעיני את ישראל היפה,המוכשרת, בעצם – ישראל כפי שכולנו היינו רוצים לראות אותה….

    1. היי אפי,

      את יודעת משהו – בשביל תגובה כזו היה שווה לכתוב את הפוסט הזו. אחד הדברים שחיממו לי את הלב זו כמות הפירגון שקיבלתי מסביבי, אבל כשזה מגיע ממישהי שבכלל לא מכירה אותי זה בכלל מיוחד וכיפי.

      תודה רבה,

      יובל

  8. קראתי את הפוסט ועשית לי טוב על הלב.
    יש ימים שאנו שוכחים לחייך (לעיתים החיים מזמנים הרפקתאות בלתי צפויות)
    ועכשיו פשוט נהניתי.
    הרבה הצלחה!

  9. כמה אופטמיות … סחטיקה… כל טוב גיבור – עסוק עסוק אבל אל תשכח שיש לך לקוחות בכל העולם שמחכים בסבלנות ( ולא לגרסא הבאה של הראוטרים של סיסקו – יותר לעוגה עסיסית עם קצפת ודובדבנים).

    1. רון,

      נראה לי שהפוסט האחרון בדיוק עונה על הדרישות שלך… אמנם לא עוגה (אני לא אופה המון), אבל אני בטוח שיש מסביבך בקליפורניה לא מעט קאסאדיות…

  10. הי!

    הצתה מאוחרת אבל כל החגים עשו לי חשק לשוב למחוזות אמא 😉
    האם ניתן להכין בסיר לבישול איטי ואם בן, כיצד ישתנה תהליך ההכנה?

    תודה רבה 🙂

    1. אהלן נטלי,

      זה הכיף באוכל, אין דבר כזה "מאוחר מדי"…

      לגבי סיר בישול איטי – נראה לי שזה יכול להיות מצויין, אני לא חושב האמת שצריך שינוי בדרכי ההכנה — אחרי שהתערובת מוכנה, צקי אותה לסיר (שמני את הסיר היטב לפני), כווני את הטמפרטורה לסביבות ה- 100-120 מעלות והשאירי כל הלילה. נראה לי שכדאי בפעם הראשונה לבדוק אחרי כמה שעות (לפני שהולכים לישון) בכדי לוודא שאנחנו לא חורכים את העניינים או שמבשלים בטמפרטורה נמוכה מדי (אחרי כשעה-וחצי כל העסק צריך להיות מוצק למדי).

      ספרי איך יצא שאחרים/אחרות יוכלו גם להכין בסיר בישול איטי…

      חג שמח,

      יובל

    1. אהלן מעיין,

      צריך כ- 400 גר' של אטריות דקות. מהשאלה באנגלית אני מניח שאת נמצאת בחו"ל, ויכול להיות שלא תמצאי את האטריות הפשוטות של אסם… 🙂 – במקרה הזה תרגישי חופשי להשתמש באטריות ביצים דקות או בפסטה שנקראת "שערות מלאכים". והאמת, שגם עם פסטה מעט רחבה (אפילו ספגטיני / פטוצ'יני / טאליאטלה) זה ילך נהדר, אני הייתי ממליץ דווקא ללכת על הפשוטים והזולים ביותר ולא על משהו עתיר גלוטן ודורום (שרחוק שנות אור מהאטריות הפשוטות של אסם).

      בהצלחה – ואם את מכינה (גם אם יוצא טוב וגם אם לא), תחזרי לספר!

      יובל

  11. כמעט התחלתי לרקוד במטבח! 🙂 אחרי שני נסיונות כושלים לשחזר את הטעם (מתכון של שף די מפורסם ואחד אחר מהאתר של החבר'ה שהמציאו את הקוגל) ודודא מטורפת של כמה ימים, יש קוגל בתנור וריח של המטבח של סבתא בכל הבית.
    אני רחוקה בערך 20 שעות טיסה מהבית וכל הזמן מתגעגעת למשפחה, לטעמים ולריחות. תודה! 🙂
    (הולכת לחפור עכשיו בבלוג שלך ולמצוא לעצמי את הפרוייקט הבא :-))

  12. נהנתי לקרוא את הבלוג שלך, כמרוקאית שרופה, הקוגל שלך ניראה לי מאוד מוצלח וטעים, כפי שאתה בטח יודע, אין לנו קוגל במטבח המרוקאי המסורתי.
    היום אכין את הקוגל שלך.
    המצרכים מוכנים וגם אני.
    תודה מקרב לב וחג שמח.
    אם הצליח לי, אכין אותו לראש השנה.

    1. אהלן,

      שמח שאהבת את המתכון – בצירוף מקרים אני מתכוון להכין לראש השנה קציצות דגים ברוטב של חריימה…

      תחזרי לספר איך יצא?

      שנה טובה!

  13. מה אגיד, ללקק את האצבעות, זהו, עוד הפתעה לאורחים שלי בערב ראש השנה.
    אז מעט שיניתי את התפריט, אני מקוה שאתה לא כועס.
    כאחת שמקפידה על תזונה, אין לי סוכר לבן בבית אז השתמשתי בסוכר קוקוס,,,, איך שהקוגל יצא מהתנור והריח בבית תפס כל פינה, ככה יצאו הילדים מעיסוקיהם ובתוך מספר דקות 1/3 חוסל….. טעים, טעים, טעים.
    התחתית היתה קריספית והיתר נימוך בפה.
    המתיקות היתה די מתונה, כיון שסוכר הקוקוס פחות מתוק מסוכר רגיל, כך שאים משתמשים בו יש להוסיף כוס סוכר קוקוס נוספת (לאוהבי המתיקות). לא לשכוח להקפיד על מידות יתר המצרים. יש לשנות בהתאם.
    הקרמל/ טופי יצא מושלם, הלוואי ויכולתי לשלוח לך תמונה.
    הקוגל שלי זהה להפליא לשלך.
    תודה,,,, מרסי ושוקרן.

    נתלי

    1. איזה כיף לשמוע! ולמדתי משהו חדש… מי ידע שעושים סוכר מקוקוס…

      סיל וו פלה, עפוואן…

  14. שלום יובל
    מאוד אוהבת את הבלוג שלך , את צורת הכתיבה ואת ההקדמות המחממות את הלב.
    אני לא מתגוררת בארץ ו"מתחממת" באור ריחות תבשילך.
    אני מחפשת תפריט מנצח שחשבתי שהכנתי על פי תפריט שלך אך איני מוצאת אותו
    התבשיל הוא של בשר וארטישוק (לא ירושלמי) ביין לבן.
    לא הייתי מטרידה אותך אך התבשיל יצא מצויין. ואני רוצה לחזור עליו
    תודה
    נ.

    1. אהלן נ.,

      את לא מטרידה אותי בכלל, תמיד כיף לשמוע שאוהבים את הבלוג, את המתכונים ואת הכתיבה… רק בשביל זה שווה!!!

      לצערי אני לא חושב שפרסמתי תבשיל של בשר וארטישוק, למרות שזה נשמע מעניין ומוצלח מאוד – אבל לא שלי…

      אם את מוצאת – תוכלי לחזור לכאן ולהוסיף לינק למתכון?

      יובל

  15. ב"ה
    איזה כיף הלכתי לחפש מתכונים על קוגל (דרך גוגל.. חח) חשבתי שאצטרך לקרוא כמה כהרגלי אבל יש לי תחושה שנפלתי על מתכון 'מנצח'.. (פעם הבאה אולי אחפש מתכונים לגוגל דרך קוגל, נראה..).

    1. נראה לי שעלית על משהו… רעיון לסטארט-אפ! "קוגל – הגוגל של המתכונים"…

      ואם את מכינה – כמובן שאת מוזמנת לחזור לספר איך יצא…

      א-גיט שאבעס,

      יובל

    1. אהלן,

      האמת שאני לא יודע. מעולם לא הכנתי עם איטריות ביצים – אבל אני מניח שזה יהיה בסדר גמור. אחד הדברים הכיפיים מאוד במטבח המזרח-אירופאי, כמו חלק גדול מהמטבחים הביתיים, שהוא מעט "גס", ולא חייבים ללכת בדיוק לפי המתכון.

      יובל

  16. התמונות וההסברים נראים מצויין. חבל שהעברית מקלקלת את החוויה. מה פירוש "איך שהגעתי הביתה"?
    זה כואב.

    1. שלום אלכס,

      מתנצל על הכאב. כמישהו שהעברית מאוד קרובה לליבו אני יכול להבין, בכל פעם שמישהו אומר "שני מכוניות" או "שלוש ימים" אני מרגיש כנראה את אותו הכאב. למרות זאת, ישנם ביטויים שהם חלק מהעברית המדוברת. אני מניח ש-"מה פירוש" הוא קצת היתממות… לשמחתי (ואולי לצערך) עברית היא שפה חיה, ולמרות שאני מקווה מאוד שהמילה "כוסית" לעולם לא תיכנס למילון, ישנם ביטויים שהפכו להיות חלק מהחיים שלנו. איפה הקו? אני לא יודע, לשמחתי אני לא חלק מהאקדמיה ללשון העברית – אבל מה שאני יודע הוא שהקוראים שלי אוהבים את דרך הכתיבה שלי, אני אוהב לכתוב בצורה דומה מאוד לשפה המדוברת, וכך אמשיך לכתוב.

      הבחירה אם להינות משאר הכתיבה במחיר של עיקצוצים פה ושם – אצלך.

      יובל

  17. היי יובל, נראה מעולה! האם אפשר להכין את הקוגל בתבניות אישיות מסיליקון? תודה מראש!

    1. אהלן קרן,

      הממממ…. שאלה קשה – אני מעריך שכן, אבל צריך איך שהוא לסגור את התבניות מלמעלה, נראה לי שאולי עם נייר כסף. מאחר ומדובר במאה שמתבשל המון שעות, חשוב שהאדים יתנדפו לאט לאט אחרת תקבלי גוש מוצק ויבש.

      אם את מכינה בתבניות סיליקון – יהיה מעולה אם תחזרי לספר איך יצא.

      יובל

  18. היי יובל,
    תודה על בלוג נפלא:)
    כמה שעות אפיה זה "למשך הלילה"? 6 שעות שינה? 11 שעות חשיכה?
    ועוד שאלה- אם אופים בסיר פלא יש לו חור במרכז, מה שמקטין את פני השטח ומגביה את פני הקוגל. האם הוא יאפה ככה מספיק מבפנים?

    1. אהלן רותם,

      גם 6 שעות וגם 11 שעות יעשו עבודה מצויינת, אם ל- 6 שעות, להוסיף 10-20 מעלות. אני מעדיף כמה שיותר זמן, אבל אם אין – גם 6 שעות זה מעולה.

      לגבי סיר פלא – נהפוך הוא – לסיר פלא יש את הארובה במרכז שמעבירה חום בצורה טובה יותר גם לחלק הפנימי, יוצא מצויין, מנסיון…

      בהצלחה, ותחזרי לספר איך יצא?

      יובל

  19. היי יובל,
    אני חסיד קוגלים מתוקים ואצלינו כל הזמן מתחננים שאעשה קוגל.
    ובכן אני מוסיף לקוגל מכל טוב הפירות היבשים שזיפים שחורים משמש כתום מיובש צימוקים וחמוציות אגוזי מלך קצוצים, 2 כפות סילאן וכמובן 2 תפוחי גדנד מרוסקים בפומפיה גסה כמובן עם סוכר קראמל שעשיתי מלאחר שיצקתי בתבנית אני שם חתיכות חמאה למעלה ולתנור ל כ – 3 שעות בחום 150- 170 מעלות. ובסופה יש לנו קוגל לתפארת שמוליק ובני ביתו. ממליץ בחום.

  20. הי יובל
    משהו התפקשש בשלב של הקרמל
    המים התאדו וזה לא נהיה חום 😞 מה לא עשיתי נכון …
    תודה וחג שמח

    1. היי מורנה,

      קשה לדעת… יכול להיות שהלהבה לא הייתה גבוהה מספיק? לרוב אם מחכים מספיק הנס קורה…

      יובל

  21. היי
    האם ניתן להכין את התערובת בתבנית בשעות הבוקר, לשמור במקרר ולהכניס לאפייה רק בשעות הלילה?
    תודה מראש;)

    1. אהלן ליעד,

      אני לא רואה בעיה בהכנה מוקדמת של התערובת. אני מניח אמנם שהאטריות יספגו קצת יותר את תערובת הביצים-קרמל, אבל במילא הן יושבות בתערובת הזו מלא שעות… אז לא רואה בעיה.

      יובל

    1. שמח שאהבת!!!

      אין שום בעיה להכין באינגליש קייק, מציע לעטוף בשני ״סיבובים״ של נייר כסך בכדי לוודא שלא תהיה בריחה של נוזלים ושהחלק העליון לא יישרף.

      תחזרי לספר איך יצא?

      יובל

      1. חוזרת לעדכן יצא טעים טעים טעים!!
        עטפתי בשני סיבובים ובאמת יצא מוצלח!

        רק שאלה בנוגע לקרמל, רציתי שזה יהיה פרווה אז במקום החמאה שמתי שליש כוס שמן וערבבתי בנחישות וזה בכלל לא נעשה הומוגני לא משנה כמה זמן עמדתי וערבבתי.. בסוף שפכתי לקערה מה שיצא וקיוויתי לטוב.
        מה עשיתי לא בסדר? שאדע לפעם הבאה כי בינתיים לא הסתדרתי עם הכנת הטופי (וניסיתי 3 פעמים…)

        תודה רבה על המענה!!

        1. אהלן רחל,

          איזה כיף לשמוע שזה יצא מוצלח!

          לגבי הקרמל – אם משתמשים בשמן תהליך ההכנה קצת שונה – מכניסים לסיר את השמן (בערך שליש כוס) ועוד חצי כוס סוכר – לא משתמשים במים אחרת השמן ״יקפוץ״ – מחממים עד שזה הופך לקרמל. במהלך התהליך זה יהפוך להיות הומוגני, וגם לא לגמרי, זה בסדר גמור.

          יובל

    1. אהלן נועם,

      הכוונה היא לעטוף את הפתח בנייר אפייה, לא את כל הסיר, כך שנייר האפייה ייעזור למנוע יציאה של כל האדים. לגבי הכנה ללא תנור – יכול להיות שכן, לא ניסיתי, אבל הייתי מנסה להכין עם סיר כבד שיצליח לאגור חום ולפלוט אותו פנימה מכל הכיוונים ולא עם סיר פלא שהוא דק יחסית (ואז מה שיקרה הוא שרק החלק התחתון יקבל חום ועד שהחום ״יעלה״ כלפי החלק העליון של הסיר, הוא יתנדף החוצה).

      אם אתה מנסה, גם אם לא מצליח, תחזור לספר…

      יובל

  22. היי
    מקווה שאקבל תשובה על אף הזמן שעבר מפרסום הפוסט 😀
    הכוונה לרפד את סיר הגחנון מבפנים על נייר אפייה, עליו התערובת, ואז לכסות במכסה ולתנור?

    תודה!

    1. אהלן, כן – מכסים את הסיר כדי שהקוגל לא יתייבש. האדים ממשיכים לבשל את הקוגל אבל מאחר והסיר לא אטום לגמרי, הם עדיין יוצאים, והמכסה מוודא שזה קורה לאט.

      תחזרי לספר איך יצא?

      יובל

להגיב על ליאת לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.