הימים האחרונים התאפיינו בהרבה אושר בחיים שלי – אושר בפה, אושר בלב, אושר של עשייה… מה צריך יותר?
אושר קטן של עשייה קשור לבלוג עצמו – אני בעיצומו של מעבר דירה לבלוג – אוטוטו בית חדש, סביבה חדשה, ואפילו דומיין חדש ומגניב (אלוהים יודע איך הוא היה פנוי). אוטוטו חברים, קצת סבלנות, ובשאיפה עוד לפני שהבלוג יחגוג שנה (ב- 20 לדצמבר, יומיים אחרי היומהולדת שלי), הבלוג החדש יהיה באוויר. עדכונים בהמשך.
ולגבי האושר בפה – מה יותר טוב מממתקים בכדי לגרום לנו אושר? אין כמו נחמה ואושר שמבוסס על סוכר לבן. איום ונורא, חלק יאמרו, אבל אני אומר – אל תפריעו לי ללקק. מי שזוכר, בפוסט הקודם ("עננים בפיתה") סיפרתי על כך שקניתי מדחום בישול בחנות של "דנה" ברמת ישי. השתמשתי בו כבר להכנת הקרמבו, אבל מאחר וקניתי גם סילפאט (משטח סיליקון לאפיה ועבודה) – אם יש כלי עבודה, כדאי מאוד למצוא מה לעשות איתו, לא? כן. הרבה זמן אני רוצה להכין מרשמלו, והנה ההזדמנות.
אזהרה – אנחנו מכינים היום סם ממכר. אפשר לנסות לתאר את זה יפה, אבל אתם יודעים שאני מאמין בלדבר ישר וגלוי. המתכון אינו מיועד לאנשים בעל נטיות התמכרות, משתי סיבות – א', הוא ממכר. ב' – אי אפשר לאכול מרשמלו מסחרי יותר אחרי שאוכלים את המרשמלו הזה, מה שאומר שתהיה לכם התמכרות שתדרוש מכם הרבה עבודה. גם מרשמלו צלוי מהמרשמלו הזה הוא לא משהו שאתם מכירים. בכלל לא. אלוהים, זה לא דומה אפילו.
המשכתם לקרוא? על אחריותכם. הבלוג, כותבו, בני ביתו ו/או מכריו ו/או בני משפחתו ו/או שכניו ו/או שונאיו אינם אחראים בהווה, בעתיד ו/או בעבר על כל נזק שייגרם לכם כתוצאה מהתמכרות, אשפוז (בין אם בכפייה ובין אם ברצון וששון), ובעיקר לא אם תתחילו לטחון מרשמלו כאילו אין מחר ותעלו איזה 632 ק"ג. זבש"כם.
המרשמלו הוא בכלל צמח. בעברית נקרא "חוטמית", שם לא מגרה בכלל, ותודה לאל שלא מכריחים אותנו להשתמש בשם הזה. בעבר, היו מפיקים מיץ משורש המרשמלו, מערבבים אותו עם סירופ סוכר ותוספים נוספים ומכינים את ממתק המרשמלו. מאחר ושורש המרשמלו יקר יחסית, והפקת המיץ גם היא לא משהו קל וזול, משתמשים בג'לטין כתחליף למיץ שורש המרשמלו.
יאללה, לעבודה. מכינים סמים. המתכון, דרך אגב, נגנב מהבלוג "מה יש לאכול", ומאחר וגם הוא גנב אותו מבלוג אחר, "גיק במטבח", אז הגונב מגנב פטור, לא?
בקערת המיקסר שלנו נניח תוכנן של שתי שקיות ג'לטין (28 גר' סה"כ), נוסיף חצי כוס מים ונערבב היטב. נניח לכ- 30 דקות, בהן יספוג הג'לטין את המים.
