אוטוטו יום האהבה. האמת שאחד החברים הטובים שלי כבר כמה שנים אומר לי "אתה חייב להוציא פוסט לכבוד יום האהבה. פוסט שילמד איך להכין איזו מנה אחת או שתיים שתפיל את בת הזוג של הקוראים. תאמין לי", ככה הוא אמר, "אחרי שקורא אחד יתחתן בגלל המנה שלך אתה תהפוך להיות מפורסם".

אז לא בטוח שאני רוצה להיות מפורסם, אבל מישהו כבר אמר "כל המזווג זיווג אחד בישראל, כאילו זיווג עולם ומלואו", לא? מה לא? אף אחד לא אמר את זה? זה בכלל לא המשפט הנכון? אוי, סתמו, מפגרים. מה אתם הורסים לי סיפור טוב עם עובדות.

אבל רגע. כמה דקות הפסקה בעניין של יום האהבה, אבל תיכף אנחנו חוזרים. ואתם יודעים משהו, זה אפילו קשור.

אחרי שלפני שבוע וחצי זה הפך להיות פורמאלי לחלוטין, אני יכול לספר לכם שהחלפתי ממש עכשיו תפקיד. שינוי משמעותי מאוד בשבילי. במשך 15 השנים האחרונות עסקתי במכירות טכנולוגיות בכל מיני מסגרות, הקמתי וניהלתי צוות Pre Sales לפתרונות תקשורת ואבטחת מידע אצל אחת מספקיות האינטרנט איפשהו בשנת 1998, הייתי שותף להקמה של חברת אינטגרציה בתחום אבטחת המידע וניהלתי שם את תחום התקשורת והייעוץ, ניהלתי את תחום אבטחת המידע בסיסקו, הייתי אחראי על הטכנולוגיות במגזר הציבורי בסיסקו… הרבה שנים ודווקא לא המון תפקידים, ובכולם עסקתי בלשכנע לקוחות לקנות טכנולוגיות כאלה ואחרות. ב- 8 השנים שלי בסיסקו עשיתי המון דברים מעניינים. בתחומים רבים – תכננתי פרוייקטים מעניינים, חלקם ייחודיים מאוד, נפגשתי עם המון לקוחות מעניינים. המון. דווקא בתפקיד האחרון שלי התרחקתי קצת מעולם אבטחת המידע ועסקתי בטכנולוגיות שונות לחלוטין – החל מטכנולוגיות הליבה של סיסקו שבהם בעצם התחלתי את העולם המקצועי שלי (תקשורת) וכלה בפתרונות לעולם הרפואה והחינוך. השינוי הזה היה מרענן מאוד מאחר ומצד אחד עסקתי בטכנולוגיות חדשות לחלוטין ודרשו המון לימוד, ומצד שני הרגשתי שאני עוסק בתחומים שהמשמעות שלהם היא שינוי אמיתי של החיים במדינה שלנו. חינוך ובריאות, לדעתי, הם שני תחומים שבאמת נוגעים בכל אחד ואחד מאיתנו. מגב' ריידמן שמריצה מסיבות ב- 3 מיליון דולר, דרך ריקי מחדרה, וכלה במסעודה משדרות. במהלך שלושת השנים האחרונות, כחלק מהתפקיד, נפגשתי עם והצגתי ל- המון אנשים מעניינים – כולל אנשי חינוך בכירים, מנכ"לים של משרדי ממשלה, שרים – באמת שהיה כיף גדול. אתם יודעים משהו, הייתי טוב בזה. ממש טוב. אבל אחרי שנתיים הרגשתי שהנה אני שוב מציג את אותה מצגת ומדבר על אותה טכנולוגיה, ובסוף כבר התחיל לשעמם. זה כבר אותו הדבר, הרבה זמן, ואני צריך שכל הזמן יהיה משהו חדש באוויר.

אני צריך שינוי.

השינוי בא בדמות הצעה לעסוק באחד התפקידים הכי מעניינים בסיסקו (נשבע לכם שאני לא משוחד) – הוצע לי, והסכמתי, להיות מנהל מוצר של אחד ממוצרי אבטחת המידע של סיסקו, כנראה המוצר שאני הכי אוהב מתוך ארסנל המוצרים שלנו. התפקיד, כמו שאני כבר מבצע אותו בערך חודש וחצי בערך, מעניין ומושך אותי כפי שקשה לתאר, אפילו על הכתב. אני מוצא את עצמי מתעורר באמצע הלילה ומוסיף עוד מטלה לרשימת המטלות המתארכת שלי, מוצא את עצמי נוסע באוטו ביום שבת ומחייך לעצמי כי כבר עוד מעט שבת ומחר כבר חוזרים לעבוד. טירוף.

אז מה הקשר ליום האהבה? השבוע ניהלתי עם אישתי שיחה ארוכה בנושא ההשפעה של בני זוג האחד על השני. על מעשים שבן זוג אחד עושה בזכות שבן הזוג השני מעודד אותו לעשות ולהתפתח, מעודד אותו לעשות. אני חושב שיש כאן המון הזנה חוזרת במקום הזה של הזוגיות – מצד אחד, מי שמעודד בן זוג לעשות משהו זה לאו דווקא בן הזוג השני אלא שניהם ביחד, הזוגיות שלהם, ה-"ביחד-ness" שלהם. ומצד שני, מחלק גדול של המעשים האלה שני בני הזוג נהנים, ולפעמים גם כל המשפחה. שנינו עודדנו במהלך החיים הזוגיים שלנו האחד את השני לעשות משהו, ותרמנו המון אחד לשני ככה, וכמובן גם ל-"ביחד-ness" שלנו.

הרבה מתוך מה שעשיתי בשנים האחרונות, מה שעשיתי בסיסקו ומחוצה לה, נעשה באיפשורה ובעידודה של זוגתי שתחייה. כשהחלטתי לעזוב משרה נוחה ותפקיד בכיר בנטוויז'ן בכדי לפתוח חברת אינטגרציה שידענו שתדרוש ממני יותר שעות ממה שיש ביום, מלי הייתה זו שהסכימה לקחת על עצמה את שדה הקרב שנקרא "ניהול הבית" על מנת שאני אוכל להיות מפוקס על הצלחת החברה החדשה, וכשעברתי לסיסקו ונדרשתי לנסוע לא מעט לחו"ל ולהמשיך לעבוד שעות מטורפות, גם כאן הייתה זו מלי שתמיד עמדה מאחורי ואיפשרה לי לעשות את מה שצריך בכדי שאני אצליח, בכדי שאנחנו נצליח. גם במעבר האחרון כמות הפירגון שקיבלתי מזוגתי שתחייה היא בלתי ניתנת להסבר, בלתי ניתנת למדידה. ואולי, זה כל הסוד. האמונה של שנינו שצריך לעשות מה שצריך בכדי שבן הזוג השני יצליח, כדי שנצליח ביחד. שלא תבינו לא נכון, כמו בכל חיי זוגיות, גם אישתי ואני מתווכחים ורבים. האמת שכעוצמת האהבה שלנו כך עוצמת המריבות שלנו, אבל עדיין, בסוף, מה שמנצח בכל מריבה זה לא אני וגם לא היא, הדבר הערטילאי הזה, ה-"ביחד-ness" הזה, הוא שמנצח.

אז אם אתם מתכוונים להכין לבן או בת הזוג שלכם את הארוחה הבאה, ואם כתוצאה מכך, מאחר והדרך אל הלב באמת עוברת דרך בלוטות הטעם, גם שלו וגם שלה, גם תחליטו להיות זוג, ולהתחתן, וגם אם סתם החלטת לפנק את בן/בת הזוג שלך הנוכחית שלך ביום האהבה עם המנה הזו, אז הנה הטיפ שלי לחיי זוגיות מלאים ומוצלחים – תפסיקו להסתכל ב-"צלחת" של בן הזוג. תבינו שה-"צלחת" משותפת בין שניכם, ומה שהיא אוכלת גם אתה אוכל, ומה שהוא אוכל גם את אוכלת, ואם הוא מצליח אז אתם שניכם הצלחתם ביחד, אין לבד, ואם היא מתקדמת עוד קצת או עוד הרבה, אז שניכם התקדמתם המון.

בתמונה: אני וג'ון צ'יימברס, מנכ"ל ויו"ר סיסקו העולמית, בביקור האחרון שלו בישראל לפני כחודש (ביקור שהוכרז כמוצלח מאוד וכוסה על ידי רוב העיתונים בארץ), ביקור שהייתי ה- 'קמב"ץ' שלו. מה זה קשור? שוב, אם אישתי לא הייתה "משחררת" ומאפשרת לי להיעלם לכמה ימים, אין סיכוי שהייתי יכול לעשות את מה שעשיתי, והשמועות מספרות שעשיתי טוב בביקור הזה, אבל אתם יודעים, אל תאמינו לשמועות, וזה.

חג אהבה שמח לכולנו.

יאללה, התמרחנו אחד על השני מספיק, המקלדת שלי כבר דביקה לגמרי. זה הזמן להפתיע את בן/בת הזוג שלנו בארוחה רומנטית, שתוגש, כמובן, עם יין ונרות על צלחות לבנות ועל מפה פרחונית, או לבנה, או בלי. וברקע תתנגן המוזיקה שאתם הכי אוהבים, ואתם תסתכלו אחד על השני ותחייכו.

עוד פעם התחלנו להתמרח. תעצרו אותי בזמן בפעם הבאה. אבל בכל זאת אם קורה מה שכתוב למעלה, תזמינו אותי לחתונה, טוב? לא? נבלות. אז לפחות תכתבו איזו תגובה, שאדע.

אנחנו נבנה היום ארוחה קלילה, משהו שלא דורש יומיים שלמים של הכנות מצד אחד, ומאפשר לערב להמשיך לזרום בלי הרגשת הכבדות והמלאות הזו שיכולה להפוך כל ערב רומנטי לאירוע שמגיע אליו בדחיפות צוות של נשיונל ג'אוגרפיק בכדי לצלם לוויתנים מזדווגים, if you get my point. יהיו לנו שלוש מנות – ראשונה קלילה שלא דורשת ממש מתכון, מנה עיקרית שדורשת כמה דקות הכנה (ואת החלקים ה-"מסובכים" אפשר להכין מראש), ושתי אופציות לקינוח שתוכלו להכין אפילו יום מראש. הכי כיף בארוחה הזו שתוכלו, בנונשלנטיות ששמורה כנראה רק לחיים כהן, להגיע למטבח שעה לפני הארוחה ובהנחה שהכל מוכן כבר מראש, להגיש ארוחה ברמה של מטבח עילי. זה יהיה ה-"סתם זרקתי עלי משהו שקניתי בסייל בשאנז אליזה, שום דבר רציני" החדש של עולם הבישול הביתי שלכם.

ומה שעוד יותר מגניב, שהארוחה הזו ממש הגיונית מבחינה קלורית ולא תדרוש מבן הזוג שלכם לקלל אתכם במשך שעה-שעתיים על ההליכון בחדר הכושר. סיבים שמגיעים מהירקות, מינרלים, כמות מאוזנת של סוכרים, לא המון שומן, וכמות יפה של חלבונים מזינים.

אז מה בתפריט?

– פרוסות סלק טרי בויניגרט דבש-לימון-חרדל עם גבינה כחולה ואגוזי מלך
– כבדי עוף ביין ודבש עם שעועית ירוקה מאודה ואגוזים
– לבחירתכם קינוח – מוס שוקולד או קרם גבינה עם שטרוייזל – להכין לפחות 8 שעות מראש, אפשר גם 48 שעות מראש, אבל לא יותר מזה.

אם באה לכם מנה ראשונה קצת יותר מושקעת וממלאת אבל עדיין קלילה, אני ממליץ מאוד על הסביצ'ה עם נקטרינה (כן! עם נקטרינה!), שאין מנה ראשונה קייצית ממנה, והיא גם מרשימה בטירוף, ולא דורשת שום התעסקות מיותרת – חותכים את המרכיבים, מערבבים, ומגישים מיד.

רשימת קניות (לא כולל קינוח):

סלק בינוני ויפה
50 גר' גבינה כחולה איכותית – רוקפור אמיתית או דאנבלו או סטילטון
אגוזי מלך קלופים
דבש
שני לימונים
חרדל (עדיף דיז'ון)
שמן זית
שמן חמניות / תירס / צמחי אחר (לא זית)
400 גר' כבדי עוף
בצל סגול בינוני
בקבוק יין אדום שאתם אוהבים לשתות
חמאה
שעועית ירוקה עדינה של סנפרוסט

מנה ראשונה: פרוסות סלק טרי בויניגרט דבש-לימון-חרדל עם גבינה כחולה ואגוזי מלך

בצנצנת או בכוס נערבב כף של דבש, שלוש כפות שמן זית, שתיים-שלוש כפות של מיץ לימון ורבע כפית של חרדל. עדיף חרדל דיז'ון חלק, אבל גם המשחה הצהובה שכתוב עלה הצנצנת פלסטיק שלה "חרדל תלמה" תיקח. תפקידו של החרדל הוא פחות לתת טעם אלא יותר לעזור לשמן וללימון להתחבר לכדי אמולוסיה. נשקשק היטב או נערבב בעזרת המזלג. נטעם ונתקן טעמים.

ניקח לנו כ- 50 גר' של גבינה כחולה שמנה ומתפוררת  (רוקפור, דאנבלו, סטילטון) ונפוררה אותה לפירורים קטנים יחסית. תעשו לעצמכם טובה, ותשקיעו בגבינה כחולה תוצרת חוץ ולא "בסגנון רוקפור" תוצרת מחלבה גדולה בארץ שמייצרת משהו שמזכיר תערובת בין גבינה צפתית, זיפזיף, וצבע גועש בגוון ירקרק. אנחנו מדברים על מי שהולך לבלות אתכם את 50 השנים הקרובות באותה מיטה, תשקיעו.

ניקח גם חופן רציני של אגוזי מלך, משהו כמו 100 גרם, נכניס אותו לשקית, ניקח מערוך ביד, ונחשוב על מישהו שממש מעצבן אותנו. זה יכול להיות הבוס, זה יכול להיות האבא של בת הזוג, אמא שלה, או שניהם ביחד – וכמובן מה שנכתב בלשון נקבה נרשם רק מטעמי נוחות וגו'. זה יכול להיות כל מי שתרצו, העיקר שבסוף יהיו לכם פירורים גסים של אגוזי מלך (מה שאומר שתצטרכו לרסן את עצמכם, אחרת תקבלו אבקת אגוזי מלך). בחצי מהכמות נשתמש לטובת הסלט, ובחצי לטובת השעועית.

עד כאן אפשר להכין מראש ולאפסן, בנפרד, במקרר עד להגשה.

בערך חצי-שעה לפני הארוחה ניקח לנו שתי צלחות לבנות בינוניות, או צלחת גדולה אחת.

על קרש חיתוך נקלוף סלק טרי בינוני, ונפרוס אותו לפרוסות הכי דקיקות שאתם יכולים. הדרך הפשוטה ביותר היא להניח אות על אחד הצדדים שלו (אם צריך, תישרו את הצד שאתם מניחים עליו עם סכין בכדי שיישב יציב), ואז תפרסו ביד בטוחה ואיתנה פרוסות דקיקות. לחילופין, אם יש לכם מנדולינה, זה הזמן לפרוס איתה את הפרוסות הדקיקות האלה.

את הפרוסות נערוך בעיגול על הצלחת בשכבה אחת או שתיים, לא יותר.

בזמן שאנחנו מסדרים את הפרוסות ניצוק בעזרת כף את הרוטב כך שגם פרוסות שמכוסות על ידי פרוסות אחרות יקבלו את מנת הרוטב שלהם.

נפזר פירורי גבינה כחולה, אגוזי מלך, ושוב מעט רוטב מעל.

אם בא לכם, תפרסו כמה עלי בזיליקום טריים ויפים ל-"שיפונאז" – אותן "שערות" מעשבי תיבול ופזרו אותן על הפרוסות גם כן.

מרשים, לא? גם טעים מאוד.

אם יש עוד זמן עד לארוחה – כסו את הצלחת בניילון נצמד, ואפסנו במקרר. הוציאו 15 דקות לפני הארוחה בכדי שהארטיפאקט לא יהיה קר מדי ולא נעים לנגיסה.

מנה עיקרית: כבדי עוף ביין ודבש על מצע של שעועית ירוקה עם אגוזים

את שני השלבים הראשונים אפשר להכין יום לפני, אבל כשמכינים אותם – צריך להתרכז רק בהם. אן יותר מבאס מכבדי עוף יבשושיים עד כדי חנק. אין.

במיטב כספנו נרכוש לנו כ- 400 גר' כבדי עוף טריים. על קרש חיתוך נפריד את האונות של הכבדים (כל כבד בנוי ממעין שני חציים המחוברים עם מעין ווריד ביניהם) וננקה כל מה שלא נראה כמו כבד – גושישי שומן, ורידים וכד'.

נניח על הגז מחבת כבדה על אש גבוהה, נוסיף לה כף של שמן צמחי (לא זית) ועוד 30 גרם חמאה. חמאה נשרפת בטמפרטורה נמוכה יחסית, ושמן רגיל (אני אוהב מאוד להשתמש בשמן חמניות) בטמפרטורה גבוהה יותר, והשילוב ביניהם מאפשר לקבל תערובת בעלת טמפרטורת שריפה גבוהה מזו של החמאה (אך עדיין נמוכה מזו של השמן – אז זהירות!) וטעם ועדינות של חמאה בלי הטעם האגוזי של חמאה חרוכה שלא מתאים למנה הזו. כמובן, שאם אתם מקפידים על כשרות לכו על שמן בלבד. אני מתחנן בפניכם – אם תוסיפו לשמן מרגרינה בטעם חמאה אתם תעשו חטא גדול כמותו כאי הקפדה על נידה, או שידוך עם ממזר שהוא בעצם בן של כהן שנשוי לגרושה, או משהו דומה. אך ורק שמן.

כשתערובת השמנים רותחת-גועשת, נוסיף אליה את הכבדים ונטגן תוך כדי ערבוב עדין.

כשהכבדים שינוי את צבעם ואיבדו את הצבע האדמדם בחלק החיצוני (אך עדיין טיפונת אדומים מבפנים) – זה הזמן להוציא אותם מהמחבת לקערה. אם אתם מכינים יום או כמה שעות מראש – כסו את הקערה במכסה או בניילון נצמד ואפסנו במקרר.

(רואים שיש עוד טיפה ורדרדות? זו בדיוק הנקודה להוציא)

לאותה מחבת בדיוק נוסיף בצל סגול אחד בינוני שקילפנו, חצינו, ופרסנו לפרוסות דקיקות.

אחרי שכל הבצל השחים וספג לתוכו את שאריות הכבד, ניצוק למחבת כוס של יין אדום טעים. אני מאוד אוהב להשתמש בשיראז (אני מת על הטעמים שלו בבישול), אבל אם אתם אוהבים משהו אחר – תרגישו חופשי. באמת שהפעם נתקעתי ללא שיראז, והשתמשתי ביין יחסית פשוט שמערב מרלו וקברנה, ואי אפשר להגיד שהיה רע – לא רק שאי אפשר להגיד את זה, אפשר רק להגיד שהיה מצויין.

ניתן ערבוב קטן וניתן ליין להתבשל ולהתאדות.

נבשל עד שהיין התאדה כמעט לחלוטין ומה שנשאר זה רק מעין ריבת בצל בסירופ.

נוסיף שתי כפות של דבש, שמיד יהפוך להיות דליל ויהפוך את הכל למעין רוטב. מוסיפים מעט מלח ופלפל שחור גרוס טרי, וזהו. מערבבים וטועמים.

כמו שאמרתי, גם את החלק הזה אפשר להכין לפני, להעביר לקערה קטנה ולחמם לפני ההגשה, למרות שלדעתי כדאי דווקא להכין את השלב הזה ממש לפני ההגשה.

עד כאן שלב ההכנות.

זהו, הגענו לרגע האמת, עוד רגע כבר אוכלים את המנה הראשונה, וזה הזמן להכין את התוספת – שעועית ירוקה מאודה עם מלח גס ואגוזי מלך.

לפני שנכין את התוספת דבר אחד נוסף – אם הכבדים שלכם שהו במקרר, זה הזמן להוציא אותם לאוויר העולם בכדי שלא יהיו קרים מדי כשייפגשו את המחבת בשנית, חבל.

אם יש לכם מיקרו וקערת פיירקס שאפשר לכסות אותה בצורה לא הרמטית לגמרי – אשריכם. מכניסים לקערה את השעועית, מוסיפים שלוש כפות מים, מכסים ומכניסים למיקרו ל- 4 דקות. מוציאים, מערבבים, ומכניסים למיקרו לעוד 4 דקות. טועמים את אחת השעועיות – היא אמורה להיות עדיין קצת פריכה, אבל חמה מאוד.

אם אין לכם מיקרו ו/או קערת פיירקס רלוונטית – שעועיות לסיר, שלוש כפות מים, כיסוי, ולאש עד שהן חמות.

מערבבים את השעועית המוכנה עם מעט מלח גס (שייתן הרגשה קראנצ'ית מגניבה) וכ- 50 גר' אגוזי מלך, וזהו.

מוכנים למנה העיקרית? יאללה ו – מחממים במחבת על אש גבוהה את רוטב הבצל והיין עד שהוא שוב רותח, מוסיפים את הכבדים, מערבבים דקה-שתיים עד שהם חמים שוב, וזהו. זה לא נראה משהו על המחבת, אבל זה ייראה מעולה על הצלחת וזה ייטעם אפילו עוד יותר טוב.

שנצלחת? נורא פשוט – מניחים על צלחת שעועית עם אגוזים, לידה חצי מכמות הכבדים, ומגישים לקול אנקות התענוג של הקהל.

ומעוד זווית:

תני לי קצת יותר כתף חשופה:

ושימו לב שהכבד, בפנים, עדיין טיפטיפונת ורדרד:

דרך אגב – אם מישהו מכם חייב גם תוספת פחמימתית, אני הייתי הולך על פירה – אין משהו שיותר מתאים לכבד מאשר פירה, והוא גם יאפשר לכם לבנות צלחת יפה בה הפירה משמש כמצע של הכבדים, והשעועית מונחת על אחד הצדדים של הפירה. מצי לכם מאוד לנסות להכין פירה מתפוחי אדמה שנאפו בתנור (הכי טוב על מלח גס), קולפו רק לאחר האפייה, ולאחר שנמעכו עורבבו עם חלב רוטב ומעט חמאה.

מזכיר לכם שיש לכם קינוח במקרר:

זה:

או זה, שנראה קצת פחות מגרה, אבל אני מבטיח לכם שהוא גורר אנחות קטנות של אושר עם כל ביס, וכמובן אפשר להכין אותו בכוסות אישיות בדיוק כמו קרם הגבינה – ואם אתם נמנים על מקפידי הכשרות, הרי שהמוס הזה הוא אופציה מצויינת עבורכם:

אז שיהיה לכם יום אהבה שמח, ורומנטי, ומלא זוגיות. מלא-מלא.

ולחצי השני שלי, לחצי הכוס המלאה שלי, לזוגתי האהובה ואם בניי – מת עלייך. יאללה, תבריאי כבר.

אין לי זמן לסיפורים

פרוסות סלק טרי בויניגרט דבש-לימון-חרדל עם גבינה כחולה ואגוזי מלך

סלק בינוני
50 גר' גבינה כחולה איכותית מפוררת
50 גר' אגוזי מלך כתושים גס
לרוטב ויניגרט:
שלוש כפות שמן זית
שתיים-שלוש כפות מיץ לימון
כף דבש
רבע כפית חרדל (עדיף דיז'ון)

משקשקים את חומרי הויניגרט בצנצנצת, קולפים ופורסים את הסלק לפרוסות דקיקות (עדיף במנדולינה), מניחים את הפרוסות חופפות אחת לשנייה על צלחת, יוצקים מחצית מהרוטב, מפזרים את האגוזים והגבינה, ומפזרים עוד מעט מהרוטב.

כבדי עוף ביין ודבש על מצע של שעועית ירוקה עם אגוזים

400 גר' כבדי עוף טריים, מנוקים וחצויים לאונות
בצל סגול חצוי ופרוס לפרוסות דקיקות
כוס יין
שמן צמחי (לא זית, עדיף חמניות)
30 גר' חמאה
שתי כפות דבש

מחממים מחבת כבדה, מוסיפים את השמן והחמאה ומביאים לרתיחה של השמנים. מוסיפים את הכבדים ומטגנים עד לאובדן צבע. מוציאים לקערה.

משחימים את הבצל, מוסיפים את היין ומצמצמים עד שנשאר מעט מאוד סירופ. מוסיפים את הדבש, מתבלים במלח ופלפל גרוס טרי, טועמים ומתקנים טעמים. מחזירים את הכבדים, מערבבים היטב אך בעדינות בכדי לצפות את הכבדים ברוטב.

שעועית ירוקה מאודה עם מלח גס ואגוזי מלך

שקית שעועית ירוקה עדינה של סנפרוסט
מלח גס
50 גר' אגוזי מלך

מכינים את השעועית לפי ההוראות על השקית, מערבבים עם מעט מלח גס ועם אגוזי המלך

מגישים את הכבד עם השעועית הירוקה.