מבצע פיפל'ה

אחרי כמעט שבועיים בחו"ל בקורס מטעם העבודה (טוב נו, שחיברתי לקצה שלו גם טיול קצר עם אחי בהולנד ובבלגיה), חזרתי הביתה עם "קרייב" מטורף לאוכל ביתי. שלא תבינו לא נכון – אני מאוד אוהב לאכול בחו"ל (ובינינו, מי מאיתנו לא?), אבל דווקא העושר והאוכל השונה מפתחים אצלי געגוע לאוכל של הבית.

האמת שבהתחלה רציתי להכין תבשיל שנקרא "שוקרוט" (תבשיל מחבל אלזס בצרפת, על גבול גרמניה, שעשוי מכרוב כבוש ותערובת של בשרים ונקניקיות), אבל החלטתי שאת השוקרוט אני מכין רק אחרי ביקור אצל דובי מ-"הלגה וורסט". כבר המון זמן שאני מתכנן לפגוש את דובי והנקניקיות שלו (כן, אני יודע, המשפט הזה נשמע נוראי), ורק מחוסר זמן לא הצלחתי… מקווה שהשבוע נצליח ואח"כ – שוקרוט (וכמובן פוסט!).

נו, אז מה עושים? בהתחלה תכננו ציר אבל אחרי חוסר בירקות (האירופאים לא ממש משלבים ירקות יותר מדי באוכל שלהם, בטח לא במסעדות) נורא בא לי ממולאים. נו, הרי אני הונגרי, ורוטב של כרוב ממולא זורם לי בעורקים. ירקות ממולאים, ובעיקר כרוב ממולא, מהווים את אחד המאכלים שהרומנים וההונגרים מנכסים לעצמם (כמובן שכל אחד מנכס לעצמו), ולמרות שדרכי ההכנה מאוד (מאוד!) דומות, כל אחד מהעמים טוען שדרך ההכנה שלו היא הנכונה ביותר. ישנה אמנם גרסה רומנית שונה לחלוטין שבה משלבים כרוב חמוץ ברוטב, אבל הגרסה המקובלת יותר מאוד דומה לזו ההונגרית.

מאחר ואני הונגרי-פולני וזוגתי שתחיה רומניה-פולניה, הרי שרק על הכרוב הממולא היינו יכולים לריב במשך כל חיי הנישואין שלנו (כאילו שחסר לנו על מה לריב), אבל  לשמחתי ולשמחתה של אישתי משפחתה של אמא שלה מגיעה מטרנסילבניה. שאמנם היום מהווה חלק מרומניה, אבל בעבר (עד תחילת המאה ה- 20), היא הייתה חלק מהממלכה האוסטרו-הונגרית, כך שמבחינתי היא "בסדר", ואפשר להגיד על הכרוב הממולא של הצד שלה שהוא משלנו, כלומר – הונגרי. יאללה, מה שאני לא אעשה למען שלום בית.

לירקות ממולאים יצא שם של תבשילים מסובכים, עם המון שלבים ועם צורך בהמון טכניקה, משהו שרק סבתות בעלות אצבעות שכבר גילגלו עשרות אלפי כרוב (או להבדיל, נכדים שכבר גילגלו עשרות אלפי ג'וינטים) יכולות להכין, האמת שזה רק שמינית נכון. אני לא אשקר לכם – יש כאן (מעט מאוד) טכניקה, אבל מדובר במשהו שמאוד מאוד קל להכין ברגע שתופסים – ותופסים אחרי הכרוב השלישי. התמונה הבאה של הבן שלי שמגלגל עלי כרוב ומוציא כרובים ממולאים מושלמים (שימו לב לתוצרים מצד שמאל) כאילו הוא נולד ב- 1927 בבודפשט וקוראים לו מרישקה או משהו דומה, רק מוכיחה את זה. אז יאללה, לא לפחד, להעיז, לנסות, בטוח שתצליחו.

DSC01988

יאללה – לעבודה. עוד שלוש וחצי שעות (מתוכן שעתיים של בישול) יש לכם כרוב ממולא בטעם של בית כפרי בהונגריה.

שניה לפני שממשיכים – למרות שהמתכון הזה הוא של הכרוב של אמא שלי, כשהגשתי את המנה הזו לאישתי והילדים, אישתי ריגשה אותי מאוד כשאמרה לי שהריח והטעם מזכיר לה את הממולאים של סבתא שלה ז"ל. אז ברשותכם, אני מקדיש את הפוסט הזה לסבתא לאה ז"ל.

נתחיל עם הכרוב – אני מציע לכם לבחור כרוב גדול, אם אפשר כרוב "באלאדי" כלומר כרוב פחוס יחסית.

DSC01964

נהפוך את הכרוב כך שהבסיס שלו פונה למעלה:

DSC01965

בעזרת סכין חדה (עדיף קטנה יחסית) נחתוך חרוט במקום שבו ה-"לב" של הכרוב (בתמונה למעלה – מסביב לעיגול העצי).

DSC01966

עכשיו לפירוק של העלים – בכל המתכונים לכרוב ממולא מתחילים בבישול של הכרוב במים רותחים כ- 5-7 דקות בכדי לרכך קצת את העלים, אבל אנחנו נשתמש בטריק היי-טק שאף סבתא ואף אמא לא הייתה מאשרת, אבל הטריק הזה הולך לפשט לכם את החיים בטירוף – שימו על צלחת המיקרוגל שלכם שתי שכבות של נייר סופג (הכרוב הולך להגיר קצת נוזלים), את הכרוב על הנייר הסופג – והופ, בין 5-10 דקות של חימום במיקרוגל (כתלות בגודל הכרוב ועוצמת המיקרו שלכם) והכרוב מתרכך לחלוטין והעלים שלו מתמסרים לאצבעות שלכם (או שלכן).

בזמן שהמיקרו מטפל בכרוב אנחנו נכין את המילוי ואת הרוטב.

המילוי כמובן מבוסס על בשר טחון ואורז – אני טוחן לעצמי לבד נתח של פילה מדומה ("פאלש פילה") – נתח רזה מאוד שאני מאוד אוהב את הטעם שלו, אם אתם יכולים לבקש מהקצב שלכם שינקה ויטחן לכם נתח – מה טוב, רק תיזהרו מה-"בשר טחון" שיש במקפיאים וגם לא ה-"טחון טרי" שנמכר לכם באיטליזים (בעיקר של סופרים) – מדובר בתערובת שחלק גדול (מדי) ממנה הוא שומן ואתם לא ממש יודעים מאילו נתחים הגיע הבשר, מה שאומר שיכול להיות שבפעם הבאה תקבלו בשר טחון מנתחים אחרים, עם רמת שומן אחרת, עם מרקם ואיכות אחרים ועם טעם אחר. בקיצור – בקשו שיטחנו לכם מול העיניים, עדיף נתח רזה יחסית (לא צריך יותר מדי שומן במתכון הזה, ובכלל) – גם אם הקצב שלכם מרים גבה על זה שאתם רוצים לטחון "פאלש פילה", תגידו לו שעוד מילה ואתם מבקשים שיטחון לכם פילה בשביל שיהיה אוכל לכלב.

נערבב בקערה כ- 500 גר' בשר טחון דק (בקשו מהקצב שיעביר את הבשר פעמיים בטחינה דקה) יחד עם עגבניה ובצל קטן שגיררנו על פומפיה (יחד עם כל הנוזלים) ויחד עם כשלוש כפות של פטרוזיליה קצוצה דק (כמות שמתקבלת בערך מ-"אגרוף" של עלי פטרוזיליה).

DSC01961

נשטוף כוס אורז – אני משתמש באורז עגול, מהסוג שמשתמשים בו לסושי. אנחנו דווקא מחפשים אורז בעל רמת עמילן גבוהה, אורז רך ולאו דווקא אורז שיהיה "אחד אחד" אלא שיתאחד יחד עם הבשר למסה אחת. הרעיון הוא לשטוף את האורז בזריזות מאחר ואנחנו לא רוצים לשטוף ממנו את כל העמילן אלא רק את "אבק הדרכים" (כמו שלמדתי בסדנת הסושי של בועז צעירי, האורז שאנחנו אוכלים נסע בחצי כדור הארץ, הגרגרים התחככו האחד בשני ויצרו מעין "קמח" אורז, וגם בחלק מהמקומות הן צברו מספיק ג'יפה ואבק, לכן חשוב לתת שטיפה, אפילו קצרצרה, לפני השימוש בו). נסנן את האורז ונוסיף אותו לבשר. שימו לב שאחרי ערבוב ולישה (תשמשו בידיים שלכם ולא בכף, בחייכם), האורז נראה כאילו הוא "נעלם" בבשר ונראה כאילו אין מספיק. אל תדאגו, שמתם מספיק, אל תתפתו להוסיף עוד אורז – עוד 10-15 דקות האורז ממש "יבלוט" מתוך התערובת כמו פנינים, אחרי שהוא יספוג קצת את הנוזלים של העגבניה, הבצל והבשר. ואם אין לכם סבלנות להמתין, תגללו קצת למטה (לתמונה עם רסק העגבניות)…

DSC01962

בזמן שהאורז והבשר מתחברים קצת ומחליפים רשמים וטעמים האחד עם השני נכין את הרוטב.

נקצוץ בצל גדול אחד לקוביות קטנטנות, ובסיר קטן נאדה את הבצל במעט שמן.

DSC01980

בזמן שהבצל מזיע כדבעי, נפרוס דק שתי שיני שום ונרתיח קומקום מלא של מים.

DSC01974

כשבצל הזיע מספיק ואפילו מתחיל להשחים טיפטיפונת נוסיף את השום ונערבב היטב. כשמתחילים להרגיש את ניחוח השום באוויר, מוסיפים כ- 200 גר' רסק עגבניות ומערבבים היטב.

DSC01982

נוסיף שתי כוסות מים רותחים לרסק העגבניות (אם אתם רוצים את הדרך הפולנית האמיתית – יוצקים מים רותחים לקופסה של רסק העגבניות וככה מוודאים שלא נזרוק אפילו טיפת רסק…). מערבבים היטב, ומתבלים עם אבקת מרק, מעט מלח גס, פלפל שחור ופפריקה (אפשר חריפה). מבשלים על אש נמוכה כ- 5 דקות. אמור להתקבל רוטב סמיך יחסית. זה הזמן לבחור צד ולהחליט האם אתם רוצים רוטב מתקתק (ואז מוסיפים כף גדושה סוכר) או רק "לשבור" את חמיצות רסק העגבניות (ואז מוסיפים כפית סוכר) – בכל מקרה יוצא טעים מאוד, והכל עניין של מה ואיך אכלו אצלכם בבית… אם בכלל.

DSC01986

בינתיים הכרוב שלנו אמור כבר להיות רך ומוכן לפירוק. נוציא אותו מהמיקרו (זהירות, זה חם!), ולאט לאט מפרקים את העלים עלה-עלה. עשו זאת בעדינות בכדי שלא לקרוע את העלים. אחרי שפירקתם את כל העלים (שימו לב שרק העלים הגדולים, כלומר בערך כ- 75% בסך הכל מהכרוב, אפשר למלא, השאר קטנים מדי / מעוותים מדי). הסירו מכל עלה את העורק העבה בחלק התחתון שלו, ואת העורק נניח בתחתית סיר גדול (נשתמש בו כריפוד על מנת שהכרובים הממולאים לא ייחרכו), וכך גם עלי כרוב שאי אפשר להשתמש בהם מאחר והם קטנים מדי או קרועים.

DSC01993

נוסיף לתערובת הבשר שנחה לה קצת כף רסק עגבניות. בינתיים תערובת הבשר כבר ספגה את הטעמים, ואם תסתכלו טוב תראו שהאורז פתאום בולט מתוך התערובת – הוא ספג את נוזלי הבשר, העגבניה והבצל – רואים שלא היה צריך להוסיף? תשוו את התמונה הזו עם התמונה למעלה שמראה את תערובת הבשר מיד לאחר שהוספנו את האורז.

DSC01975

נוסיף פלפל שחור ומלח (בערך שתי כפיות שטוחות) נערבב היטב (שוב, בעזרת הידיים והאצבעות) את התערובת. אני ממליץ לכם לטעום את התערובת בכדי לראות אם צריך להוסיף עוד מלח.

ונעבור למילוי הכרובים – ברשותכם אני אתאר בפירוט ובתמונה כל שלב ושלב, בעיקר בכדי להסיר לכם את החששות – באמת שמדובר בתהליך קצר ופשוט.

נפרוס עלה אחד על משטח העבודה, ונניח את שני הקצוות מצדי החתך המשולש שנוצר לנו (איפה שהיה העורק) אחד על השני.

DSC01968

נניח בחלק התחתון (הקרוב אלינו, איפה שלפני רגע היה העורק ועכשיו יש שני קצוות עלה האחת על השניה) בערך כף גדושה של תערובת בשר – נעצב אותה למעין קציצה פחוסה.

DSC01969

ועכשיו לגילגול – מקפלים את שתי ה-"כנפיים" מעל לבשר ומקפלים גלגול אחד ממכם והלאה.

DSC01970

ממשיכים תוך כדי שמהדקים תוך כדי גלגול (מעט, לא יותר מדי – אנחנו רוצים שיהיה מקום לאורז להתנפח בזמן הבישול).

DSC01988 מניחים עם התפר כלפי מטה.

DSC01971

מניחים את כל הכרובים בצורה מהודקת (גם בפני עצמם וגם כל אחד הדוק לחברו) בתוך הסיר על עלי הכרוב שריפדנו איתם את התחתית – חשוב להדק את הממולאים האחד לשני מאחר וכך נמנע מהם להתפרק תוך כדי בישול.

DSC01995

אם נשאר לכם מילוי (האקסיומה של עולם הירקות הממולאים אומרת שאף פעם לא מכינים כמות נכונה של מילוי – או שנשארים לכם ירקות ריקים או שיש לכם כמות מיותרת), אפשר לחתוך פלפלים קטנים (למרות שנהוג להשתמש בפלפלים ירוקים חיוורים למילוי, הם נראים לי כמו פלפלים ירוקים שחולים במחלה קשה וסופנית – תשמשו בגמבות קטנות שהן טעימות הרבה יותר ומעוררות תאבון הרבה הרבה הרבה יותר) ולהסיר להם את ה-"כובע", לנקות מגרעינים ומעורקים לבנים ולמלא.

DSC01996

אל תדחסו את המילו בכדי שלא תקבלו גוש דחוש של מילוי, ושימו לב שאתם לא ממלאים עד הסוף – חשוב להשאיר חלק ריק בערך בגובה אצבע בכדי לתת למילוי להתנפח.

DSC01998

נסגור כל פלפל (כאשר אתם חותכים את הפלפלים, וודאו שאתם מניחים את הכובע ליד הפלפל שלו, חוסך זמן בלנסות לשדך אח"כ בין הפלפל לבין הכובע המקורי שלו) ונניח בעדינות על הכרובים.

DSC02001

ניצוק על כל העניין הזה את הרוטב – הרוטב לא אמור לכסות לחלוטין את כל העניין אלא להגיע, בואו נגיד, רק עד לגובה אמצע הכרובים. נוסיף עוד מים רותחים עד שהרוטב בגובה הנכון.

נביא את העניין לרתיחה בסיר מכוסה וננמיך את האש. נכסה ונבשל כשעה-וחצי עד שעתיים (עדיף שעתיים) על אש נמוכה.

אם גם אחרי מילוי הפלפלים נשאר לכם תערובת מילוי, אחרי שהרוטב רתח אפשר להוסיף לתערובת המילוי ביצה (בהנחה שיש לכם לפחות שלושת-רבעי כוס מילוי), לערבב היטב, ליצור כדורים בגודל כדור פינג-פונג ולהחליק בעדינות אל הסיר. זה בסדר אם הכדורים לא ברוטב (נהפוך הוא, אם הכדורים נמצאים ברוטב זה אומר שהצפתם את העניינים).

מה שיפה בשיטה הזו (שלא מציפים את הירקות לגמרי ברוטב דליל ודלוח) שהפלפלים לא צפים להם לחלוטין ברוטב היא שהם שומרים על צורתם (וגם העובדה שאנחנו משתמשים בגמבות שען עבות קצת יותר מהפלפלים "למילוי" החיוורים והחולים שיש בסופר). תראו איזה יופי:

DSC02003

האמת שעכשיו לא צריך כלום – ירקות, בשר, תוספת פחמימה – והכל במנה אחת. לא צריך כלום. תיראו איזה חתיך הפלפל הזה, פשוט דוגמן:

DSC02009

והכרוב נראה לא נורמלי גם הוא:

DSC02010

ואם שאלתם את עצמכם למה לפוסט הזה קוראים "מבצע פיפל'ה", אז נראה לי שרק בני משפחתה של זוגתי שתחייה יוכלו לספר לכם – כשזוגתי הייתה ממש קטנה, כחלק משיבושי הלשון שכל ילד משבש לו, במקום "פלפל ממולא" היא הייתה אומרת "פיפל'ה". מאז (לפחוד אצלה במשפחה) זה תפס, וככה קוראים היום ל-"פלפל ממולא" אצלהם…

אין לי זמן לסיפורים

כרוב ופלפל ממולאים

למילוי:
500 גר' בשר טחון
עגבניה מגוררת על פומפייה
בצל קטן מגורר על פומפייה
שלוש כפות פטרוזיליה קצוצה דק
כוס אורז (עדיף עגול)
כף רסק עגבניות
שתי כפיות מלח
מעט פלפל שחור טרי

לרוטב:
בצל קצוץ דק
שתי שיני שום פרוסות דק
שתי קופסאות רסק עגבניות (סה"כ 200 גר')
אבקת מרק איכותית
מלח גס
פלפל שחור
פפריקה (אפשר חריפה)

כרוב גדול ופחוס (עדיף "באלאדי")
אפשרי – שתי גמבות קטנות

בעזרת סכין חדה מוציאים את "לב" הכרוב תוך כדי חתך בצורת חרוט. מכיניסים את הכרוב לכ- 5-10 דקות במיקרו על מנת לרכך ולהפריד את העלים.

בינתיים מערבבים את הבשר, העגבניה, הבצל והפטרוזיליה בקערה. שוטפים קלות את האורז ומוסיפים לבשר. מניחים בצד.

מכינים את הרוטב – מאדים קצת את הבצל במעט מאוד שמן. כשהבצל מתחיל להשחים מעט, מוסיפים את השום לדקה נוספת ומוסיפים את רסק העגבניות. מוסיפים שתי כוסות מים רותחים, אבקת מרק, מלח, פלפל שחור ופפריקה. מערבבים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האשר ומבשלים כ- 10 דקות.

מוסיפים לתערובת הבשר כף רסק עגבניות, מלח ופלפל ומערבבים היטב. טועמים ומתקנים תיבול.

מוציאים את הכרוב ומפרקים לעלים. חותכים החוצה מתוך כל עלה את העורק בחלק התחתון ומרפדים בעזרת העורקים (ועלים שאי אפשר לבשל איתם) סיר גדול.

ממלאים בצורה מהודקת את הכרובים ומניחים בסיר בצורה מהודקת (על מנת שלא יתפרקו). אפשר לנקות ולמלא פלפלים ולהניח מעל. מוסיפים את הרוטב ומשלימים את כמות הרוטב (בעזרת מים רותחים) בערך עד לאמצע גובה הכרובים. מביאים לרתיחה (אפשר לאחר הרתיחה להוסיף "קציצות" אם נשאר מילוי), מנמיכים את האש, מכסים את הסיר ומבשלים כשעתיים.

21 תגובות בנושא “מבצע פיפל'ה”

  1. קודם כל אתה כותב מקסים. ובאשר לתבשיל – כרוב כזה אמי ז"ל היתה מכינה. היא אמנם היתה מצ'כיה אבל שהתה בהונגריה בזמן מלחה"ע. אני בעצמי לא ניסיתי אף פעם להכין אותו, אבל הודות לך אולי אנסה.

    תודה.

    1. אהלן ברוריה,

      שמח שאהבת את הכתיבה… ובטח שמח על זה שאולי אגרום לך להכין אוכל של אמא… אם תכיני – תחזרי ותספרי איך יצא…

      יובל

  2. מנה באמת מצויינת בייחוד הגרסה המנצחת הרומנית שלה , חשוב להוסיף שיש לשים שמנת חמוצה על הכרוב לפני האכילה, אישית אני מעדיף יחס של 1:2

    1. כשכתבתי על הפוסט חשבתי עליך וידעתי שתאהב אותו… אתה מתכוון לגרסה עם הכרוב הכבוש?

      אני אנסה עם שמנת חמוצה, למרות שכמו שאתה יודע אני מנסה לברוח משומן…

  3. הכתיבה הזו שלך…
    אוף !
    והמתכון? אני מתה על ממולאים. אין שבת בלי סיר. בכל פעם בסגנון אחר.
    אהבתי את השימוש באורז העגול. אני הולכת להיצמד למתכון שלך בשבת הבאה.
    אדווח איך יצא.
    לבינתיים מותק חיבוק גדול גדול.
    מתה עליך !

    נשיקות לגיברת, אל תשכח.
    ארי

  4. תודה. כבר הרבה שנים לא הכנתי כרוב ממולא. בהזדמנות אני אנסה (כהרגלי בקודש) גרסה צמחונית עם עדשים או משהו בסגנון. לכשיהיו תוצאות אספר. בכל מקרה אני אוהבת את הכתיבה שלך, גם במתכונים שאני לא מתחברת אליהם.

  5. הכתיבה נהדרת, התיאורים מקסימים
    בד"כ אני לא מהמגיבות אבל הפעם לא התאפקתי
    גם אצלנו השילוב הוא פולניה – רומניה, (מהצד שלי) פולניה – הונגריה (מצד בעלי)
    ולכן כרוב/פלפלים אדומים נחשב לאוכל מנחם אצל הילדים שלי.
    אצלנו -הרומנים במקום פטרוזיליה היו שמים שמיר וגם מגררים פנימה גזר ושורש פטרוזיליה
    ומחמותי ההונגריה (שהיתה מבשלת מעולה) למדתי לטגן את הבצל קצת לפני שמכניסים אותו לתערובת -תנסה בפעם הבאה .
    מחכה בקוצר רוח לפוסט הבא
    שתהיה שנה נפלאה
    ורדה

    (אם אתה מתפלא על השעה -אז אני על זמן ונקובר -קנדה)

    1. אהלן ורדה,

      איזה כיף שהפוסטים שלי מגיעים עד קנדה הרחוקה והיפהפיה (שאני שומר לה זכות נעורים מאחר והנסיעה הראשונה שלי לחו"ל הייתה לקנדה).

      אני חושב שלא שיערתי לעצמי כמה גרסאות יש לכרוב מבושל – כמות התגובות שקיבלתי גם מחוץ לבלוג (מחברים וכד') היא מדהימה – אני מתכוון לנסות חלק גדול מהטיפים בפעם הבאה, כולל הטיגון של הבצל למילוי – ודעי לך שיש כאלה שמטגנים בצל גדול שלם אחד ומוסיפים גם בצל חי (גם וגם)…

      לפי כמות התגובות, אני מתחיל לחשוב שכרוב ממולא, ואולי ממולאים בכלל, יכולים להכנס לחמשת הגדולים של אוכל מנחם…

      חג שמח ותמשיכי להגיב…

      יובל

  6. ניסיתי ויצא מדהים.
    גם קיבל ציון מעולה מסבתא שלי שהיא הונגריה 8 דורות מכל הכיוונים ושומרת כבר שנים את המתכון בסוד.

  7. אשתי שתחיה איריס, חיפשה מתכון לכרוב ממולא… גוגל מיקם את המתכון גבוה למעלה…
    ואומרת לי ״תראה, ישר לאתר של יובל…״
    ״עכשיו אני חייבת לנסות את זה, מין סוג של מחויבות אישית…״

    1. נו ו…? איך יצא?

      שמח מאוד שיש אלי מחוייבות אישית בצד של אישתך, חבל שבצד שלך אין כזו!!! 🙂

      ד"ש לאיריס.

  8. כבשלן בפנסיה והודות אמי ז"ל שמאד מתגעגע לתבשיליה נוסח הונגרי+רומני, התחלתי דרך האינטרנט
    לבשל וזה מצליח לי הכרוב שלך הוא טוב ,גמרתי 3 כרובים נותרו 6-7 אוכל כמה גם עם שמנת!בתאבון!תן!!!דה

  9. הכנתי את המתכון כמתנת יומולדת לאבא שלי שמאז פטירתה של אמא שלו לא אכל כרוב ממולא. יצא מעולה! אבל למרות ששמתי את הכמות המקסימלית של הסוכר הכתובה במתכון הוא התלונן ששל אמא שלו היה מתוק יותר. נו, הונגרים.
    מה שכן היה לי מאוד קשה למרות החימום במיקרו לגלגל את העלים (עדיין היו קשים כנראה שיש צורך לחמם עוד)
    שאפו על המתכון! הבלוג היחידי בערך שיש לו אחד.
    תודה רבה בשמי ובשם אבא שלי!:-)

    1. מילה אני לא רוצה לשמוע על הונגרים!!! מילה!!!

      איזה כיף שהצלחתי להזכיר לאבא שלך (גם אם לא בדיוק) את האוכל של אמא שלי, אני הייתי מת לטעום שוב מהמאכלים של אמא…

      יובל

השאר תגובה