טבח לרגע

פרק שני ובו יסופר
איך נעורה אישתו של האיכר, האיכר –
והוא רק יצא, ואשת האיכר
התלבשה, התאפרה קלות
ולא שמעה טיפות של גשם, בחלון
והיא ידעה כבר אמש
אם היום תיזרח השמש,
האיכר יצא לו
ויחזור מחר, אה, רק מחר.
בישמה את צווארה
צבטה קלות בלחי, אשת האיכר
פתחה את דלת המיטבח
לקחה בסל ביצים, ויי"ש
לקחה גם לחם וגבינה
וכך יצאה אל אהובה
אישתו היחידה
של האיכר.

זהו.

אני אחרי זה. חוויה מדהימה, מטלטלת, מלמדת, מגניבה, מעייפת, מרעננת… חוויה כמו שחוויה צריכה להיות.

ביום שלישי, ה- 22 למרץ 2011, "חציתי את הקווים" יחד עם טל מ-"מה יש לאכול?", כחלק מפרויקט "מהמקלדת למטבח" במסעדת "קורדוברו", עברתי לחלק הפנימי של המסעדה ובישלתי כמו טבח מן המניין. שלא כמו טבחים לרוב במסעדות, שמבשלים את מה שהשף מורה להם לבשל, אני בישלתי שלוש מנות שאני המצאתי ובניתי לבד (ולא, זה לא הופך אותי לשף…).

איך הכל התחיל

קצת על הפרויקט ועל המקום – יונתן, הבעלים של "קורדוברו – טפאס וקאווה בר" בפלורנטין, החליט לערבב את האנשים שכותבים על האוכל קצת בתוך המסעדה עצמה. לפני בערך חודשיים פנתה אליי מעיין נדיר, בלוגרית בעצמה, ושאלה אותי אם הייתי רוצה להשתתף בפרויקט שכזה יחד עם טל – כלומר לבשל יחד עם צוות המסעדה של "קורדוברו" מנות שלנו. לרגע לא היססתי, והתשובה החיובית שלי הגיעה די מיד. וואו. אני הולך לבשל במטבח של מסעדה יחד עם גווארדיה של בלוגרים, כל אחד בשבוע משלו, טל ואני באותו שבוע, ומעיין ונטלי בשבוע משלהן.

all_blogerim for Cordovero

לא קלים הם חייו של הבלוגר

ההתקפה החלה ביום שני, בערך ב- 15:00. הצד השני לא בחל בשום אמצעי. כלום. עד שהמשימה בוצעה, ואני מצאתי את עצמי מוכנע, לא היו וויתורים, לא שיחות משא ומתן, כלום. לא קלים הם חייו של הבלוגר.

בשעה 15:00 ומשהו, בזמן שאני בשיחת וועידה עם לקוח, מנסה לשכנע אותו שהמוצר שאנחנו מציעים לו הוא הכי טוב בעולם, שמתי לב שהלשונית ב- browser שבו היה האתר של פייסבוק מנסה להגיד לי משהו… לרוב אני גולש במקביל עם לפחות 8 לשוניות באתרים שונים, כך שיש לא מעט אתרים במקביל, ובכל זאת ההבהוב של הלשונית משך לי את העין.

"תתקשר אלי דחוף, בנייד XXXXXXX או בבית XXXXXXXX, אני חייבת לדבר איתך כמה שיותר מהר" – כך אריאלה (המלכה, חשוב לציין, ותיכף תבינו למה) כותבת לי בצ'ט של פייסבוק. חזרתי אליה בהודעה "אני לא יכול לדבר כרגע, אני בטלפון, תני לי כמה דקות". אין תגובה. היא כבר לא שם, החסרת מנוחה הזו. מה שלא ידעתי, זה שההודעה הזו בצ'ט היא הגל הראשון במתקפה משולבת, מדוייקת ורבת שלבים. אריאלה השתמשה בכל העומד לרשותה מבחינת תקשורת בכדי לוודא שהמסר יעבור והמשימה תושלם.

שתי דקות אחר כך שיחת טלפון מטל מ-"מה יש לאכול". "אתה מתקשר בגלל שחיפשתי אותך אתמול?" שלחתי לו SMS. "לא, לגבי ארוחה מחר בערב". וואלה, יפה, האמת מתאים ארוחה אצל טל. "חוזר אליך עוד מעט" החזרתי לו.

לא חשדתי בכלום.

להמשיך לקרוא לא קלים הם חייו של הבלוגר