קאצ’ דה קטשופ

אלוהים יודע מה הם מוצאים ברוטב הזה. זוועה.

נכשלתי בחינוך שלהם. אז נכון שכולם מתפעלים מזה שהם אוכלי אסקרגו וזוללי סטייקים בדרגת לא יותר ממדיום, אבל מבחינתי כל זה מתגמד כשהם מבקשים מהמלצר קטשופ בכדי לטבול את הצ’יפס שלהם באדום-האדום הזה. מאז ומעולם לא סבלתי את הרוטב הזה כמות שהוא. אני יכול להבין איך משתמשים בו כבסיס לרטבים אחרים, בין אם בבישול, בין אם בתערובות ומרינדות לבשר ובין אם סתם רוטב אלף האיים או “רוטב רוסי”, שגם עליהם אני לא מת (כי הם מכילים מיונז, ואני מתעב מיונז), אבל אני לא יכול להבין איך אפשר להטביע בו כל מאכל אחר שנהפך בין רגע לאותו-הדבר-עם-אותו-הטעם-של-קטשופ כמו כל דבר אחר שטובלים בקטשופ.

כשהתחלתי להימנע ממזונות מעובדים ובטח ממזונות עתירי סוכר, כמובן שקטשופ יצא לגמרי מהמזווה מבחינתי, למרות שבמקרר כמעט תמיד היה בקבוק ענק של היינץ, הקטשופ עם נתח השוק הכי גדול בעולם. גם אם כמות הסוכר בהיינץ היא לא הכי גדולה בעולם בקטשופ – היא עדיין ענקית, משהו כמו 25 גרם סוכר ב- 100 גרם קטשופ – כלומר בכל כף גדושה של קטשופ יש כפית של סוכר.

ובכל זאת, הקטשופ מהווה רוטב בסיס מעולה להרבה מאוד רטבים, ובעיקר ד”א למרינדות של בשר שאמור לבלות על הגריל (או במעשנה, תחביב חדש שפיתחתי לי מאז שעברנו לארה”ב), איך מוצאים לו תחליף? עוד אפילו לפני שעברתי לתזונה מבוססת פליאו, הכנתי בבית קטשופ ביתי שעדיין הכיל כמות די גדולה של סוכר, איך נמנעים מזה?

הפתרון הגיע בדמותו של חבר שגם מהווה עבורי תנ”ך מהלך בכל הנוגע לבשר ועישון בשר, ולשמחתי גם אחד מעמודי התווך של קהילת הפליאו בארץ, מה שאומר שהוא היה צריך למצוא פתרון לעניין הסוכר ועדיין להשרות את הבשרים שלו ברטבים מבוססי קטשופ… אלי גור, האיש מאחורי “Meat & Eat” או “הרבי מגור” כפי שקוראים לו בקבוצות הפייסבוק כשמתייחסים אליו, ביצע מהלך מדהים של החלפת הסוכר הלבן בסוכר שמגיע מירקות שורש – בין אם גזר ובין אם סלק (אני מעדיף את גרסת הסלק למרות שלרוב יוצא לי להשתמש בגזר מאיזו סיבה…). אי אפשר להרגיש את חסרונו של הסוכר הלבן והתעשייתי כשמחליפים אותו בירקות עתירי הפחמימה האלה, ולמרות שגם זה סוכר וגם זה סוכר, לפחות לא מדובר במשהו שעבר תהליכי עיבוד ארוכים שהרחיקו את המוצר הסופי לגמרי מהמקור שלו (קנה סוכר או סלק סוכר).

מהמתכון מתקבלות בערך שלוש כוסות מלאות של קטשופ, או ארבע צנצנות ריבה בינוניות כמו מוצג מס’ 1 שלפניכם, גבירותי ורבותי חבר המושבעים.

2016-01-03 20.56.42

שנתחיל?

נתחיל בקיצוץ של ירקות הבסיס שישמשו אתכם בקטשופ (חוץ מהעגבניות) – נכניס לבלנדר 3 פלפלים אדומים בינוניים (מנוקים כמובן מגרעינים ועורקים לבנים), בצל אחד סגול וגדול מאוד, שתי שיני שום קלופות,  ואת הממתיק שהחלטתם להשתמש בו במקום מלא מלא סוכר – שלושה גזרים בינוניים קלופים או סלק אחד גדול (כאמור, אני מעדיף סלק שנותן צבע שמזכיר יותר קטשופ תעשייתי, אבל לרוב השתמשתי בגזר, כך יצא). טוחנים בבלנדר עד שמתקבל ספק משחה ספק סלט קצוץ דק.

2015-12-13 10.46.35

מעבירים לסיר, עדיף עם תחתית עבה שתעביר חום בצורה אחידה.

בינתיים נניח בקערה כ- 10 עגבניות גדולות יחסית (סה”כ כק”ג ברוטו) שבתחתיתן חרצנו צלב עם סכין. ניצוק מעל העגבניות מים רותחים וניתן להן לעמוד 5 דקות. לא תאמינו כמה 5 דקות במים רותחים יכולות להפוך עגבניות תמימות לעגבניות פרוצות לגמרי, שמוכנות להשיל את הקליפה שלהן כמעט בלי מאמץ מצדכם.

בינתיים מוסיפים לתערובת 10 גרגרי פלפל שחור, עלה דפנה אחד, רבע כפית של אבקת חרדל (מגיעה בקופסאות מתכת מרובעות בצבע צהוב) או כפית חרדל איכותי, קורט “עבה” של אגוז מוסקט, כפית פפריקה מתוקה (אפשר להוסיף גם פפריקה חריפה), מסמר אחד של ציפורן, כפית מלח גס, כפית רוטב וורצ’סטר (לא חובה, אפשר להחליף בעוד טיפה מלח אם אין לכם), 100 מ”ל של חומץ (אני מעדיף חומץ תפוחים) וחצי כוס מים. מערבבים היטב ומוסיפים את העגבניות המקולפות לאחר שגם חתכנו אותן לשמיניות.

2015-12-13 10.48.38

מערבבים היטב, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש בינונית שאמורה להביא לרתיחה עדינה, אולי עדינה פלוס של הרוטב (חשוב לערבב כל חמש דקות) כ- 40 דקות.

מעבירים את הרוטב המבושל בחזרה לבלנדר, טוחנים היטב במשך כמה דקות (זהירות! זה רותח!), מחזירים לסיר, טועמים ומתקנים טעמים, ומבשלים מכוסה עוד כ- 20 דקות על אש בינונית.

מי שממש רוצה, יכול לסנן דרך מסננת דקה בכדי לסנן איזה גרעין עגבניה סורר שלא נטחן, אבל לדעתי – מיותר לחתולין.

Ketchup copy.jpg 2

כל מה שנשאר זה להכניס לצנצנות נקיות, עדיף מעוקרות – אני פשוט “מבשל” אותן במים רותחים במשך כ- 5 דקות תוך כדי שאני משתמש בכף עץ בכדי לוודא שהן והמכסים שלהן נטבלות כולן במים הרותחים ואז מוציא ומניח על קרש החיתוך (אם תניחו צנצנות מעוקרות על השיש, תפגעו בשיש וכנראה שגם אתם תיפגעו מרסיסי הזכוכית של הצנצנות המתפוצצות).

ממלאים את הצנצנות עד כחצי ס”מ מתחת לשפה, סוגרים בעזרת המכסה והופכים את הצנצנת על ראשה. מצננים בחוץ כמה שעות ומכניסים למקרר.

2016-01-03 20.56.42

אין לי זמן לסיפורים

קטשופ

3 פלפלים אדומים מנוקים מעורקים וגרעינים
בצל סגול גדול
2שיני שום
ק”ג עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות גדולות
3 גזרים בינוניים / סלק גדול

10 גרגרי פלפל שחור
רבע כפית אבקת חרדל / כפית משחת חרדל איכותית
עלה דפנה
קורט אגוז מוסקט
כפית פפריקה מתוקה
כפית מלח גס
כפית רוטב וורצ’סטר (או עוד מעט מלח)
100 מ”ל חומץ תפוחים
חצי כוס מים

טוחנים את הירקות למעט העגבניות בבלנדר. מוסיפים את כל שאר הרכיבים, מביאים לרתיחה בסיר, מכסים ומבשלים על אש בינונית תוך כדי ערבוב כל כמה דקות כ- 40 דקות.

מעברים את תוכן הסיר לבלנדר / מעבד מזון, טוחנים היטב במשך כמה דקות (אפשר גם לסנן במסננת למי שנורא רוצה), מחזירים לסיר ומבשלים מכוסה כ- 20 דקות נוספות.

12 תגובות בנושא “קאצ’ דה קטשופ”

    1. כן, ואפילו הבטיחו שאם אני אשחרר אותם מהאזיקים הם יאכלו כפית ביום בלי שאכריח אותם!

      וברצינות – הילדים מתים על הקטשופ הזה ועל ה-״אלף האיים״ (לעניים) שאני מכין ממנו עם מיונז וחרדל. מציע לך לנסות עם סלק ולא עם גזר בכדי שהצבע יהיה דומה.

  1. נראה משובח!
    כבר שנים חולמת למגר אותו מהמטבח…
    כמה זמן מחזיק במקרר?????
    או שאפשר גם להקפיא?
    מבטיחה לנסות…

  2. אם את מעקרת את הצנצנות ומכניסה את הקטשופ כשהוא רותח, יווצר בצנצנת וואקום שימנע התרבות של חיידקים (אין חמצן – לפחות אלה שהם אירוביים…) – אצלי צנצנת שנשכחה מאחורי מלא דברים החזיקה יותר משנה.

    יובל

  3. גאוני! בתור אחד שעוקב אחריך כבר שנתיים בערך זה לא מפתיע.
    מבטיח לנסות.
    קדימה לכתוב את הטור הבא. למשל – "אייל שני הדביק אותי בכרובית" 🙂
    גדי

  4. בעבודה… תמיד נראה לי פשוט מדי לכתוב על הכרובית של אייל שני, אבל יאללה, אולי צריך באמת לעשות את זה…

    אם אתה מכין את הקטשופ – תחזור לספר איך יצא…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.