פתיתאייה

איזה כיף לכתוב שוב. המון זמן לא כתבתי. כלומר, המון זמן לא כתבתי פוסט שעוסק במהות של הבלוג הזה – המון זמן לא כתבתי מתכון. כתבתי פוסט שממליץ על בלוגים אחרים, ויש גם ביקורת מסעדה בקנה, ואולי אפילו עוד אחת, אבל לא מעט זמן לא כתבתי פוסט על מתכון.

לפני שבועיים יצאתי עם הבן הגדול שלי לרכיבת אופניים בדרום הארץ. מאחר ואנחנו צפוניים, יצאנו מוקדם (מאוד, נורא, מדי) בבוקר, התחלנו לרכב מוקדם (מאוד) וסיימנו מוקדם (יחסית). בקיצור, ב- 5:30 יצאנו מהבית, וב- 13:30 כבר היינו בחזרה, כשבאמצע הספקנו לנסוע ארבע שעות באוטו ועוד שעתיים וחצי בערך באופניים.. זה הזמן לספר לכם שאם עוד לא ראיתם פריחת כלניות בדרום, זה הזמן לעזוב הכל, לרוץ לאוטו ולנסוע לדרום. טוב, לא בדיוק השניה, קודם תסיימו לקרוא, אח"כ תצאו.

20130209_092834

כשהגענו הביתה, מתים מרעב כמובן, התברר שזוגתי שתחיה צריכה לנסוע למרכז לבקר את אבא שלה (שזה הזמן לשלוח לו איחולי החלמה מהירה וקלה), ואני והילדים נשארים בבית לבדנו. רעבים. מסכנים. בודדים. עזובים.

טוב, לא באמת עזובים ובודדים. היה לנו בבית חזה עוף טרי שקניתי יום לפני (עתידות: מחר תצטרך להכין ארוחת צהריים), והשאלה הייתה מה עושים עכשיו, טעים ומהר.

במקרים כאלה אם יש משהו שאני באמת אוהב אלו תבשילים של "הכל בסיר אחד". פאייה. אני אכין פאייה. אמנם שרימפסים לא היו לי בבית, אבל היה ציר דגים טוב, וכבר התכוונתי להכין פאייה כמעט-קלאסית עם אורז והכל. ואז נזכרתי שראיתי באחד הבלוגים פאייה לא-קלאסית בכלל שמישהו הכין מפתיתים. לא זכרתי איפה ראיתי, אבל זכרתי שזה היה נראה מעולה. בסיכומו של דבר אמרתי לעצמי שבמקרה הכי גרוע הדלת תיפרץ על ידי השירות החשאי הספרדי, היחידה להגנת הפאייה, ואנחנו ניאלץ לאכול שניצלים מחוממים במקום.

20130209_151609

שנתחיל? יאללה ו-… פאייה לא-קלאסית לחלוטין, עפ"י רעיון ראשוני מהבלוג המצויין "פתיתים".

נחתוך לקוביות גדולות יחסית ק"ג של חזה עוף. את הקוביות נניח בקערה ונתבל בעזרת מלח ומעט פלפל גרוס טרי. כשערבבתי את העוף בעזרת האצבעות עם המלח והפלפל חשבתי לעצמי שאם כבר לא פאייה קלאסית,  אז נלך על טעמים מזרחיים משהו ולאו דווקא קלאסיים.

20130209_143255

לקערה נוסיף, אם כן, כפית שלמה של כמון, רבע כפית של קנמון, רבע כפית של פפריקה חריפה וחצי כפית של הל טחון.

20130209_143605

זה הזמן לעסות את הבשר בתערובת התבלינים ולוודא שהכל מעורבב היטב והקוביות מכוסות בתבלינים. אם יש באיזור ילד או שניים, זה הזמן לשלוח אותם לשטוף ידיים היטב ולערבב. גם אם הילדים צועקים "איכס", אם לא תרגילו אותם כבר מגיל צעיר לגעת בבשר, הם יגדלו להיות מבוגרים שחושבים שהמבורגר גדל על פס ייצור במקדונלדס. ובאותה הזדמנות זה הזמן ללמד את הזוואטוט את הטכניקה של "יד יבשה יד רטובה" – יד שמאל נשארת תמיד יבשה ומחזיקה את הקערה, רק יד ימין מתלכלכת.

20130209_143740

נחמם מחבת על אש גבוהה, ונוסף מעט מאוד שמן. נטגן את הבשר במחבת בשני סבבים (אם נכניס את כל הבשר הקר למחבת בפעם אחת,נקבל בישול ולא טיגון מאחר והטמפרטורה של המחבת תרד במכה ולא תצרוב את הסיר).

20130209_144311

נטגן את הבשר רק עד שהוא משנה את צבעו ונצרב מעט. חשוב לשמור על אש גבוהה בכדי שהוא ייצרב היטב.נוציא את הבשר לקערה לאחר שהוא שינה את צבעו (ולא יותר, בכדי שלא יתייבש).

נחתוך לנו בינתיים בצל גדול לקוביות גדולות, וכששתי הנגלות של הבשר מוכנות, נטגן אותו במעט במעט שמן ועל חום בינוני-גבוה.

20130209_150851

האמת שכשהוצאתי את הבצל מהמקרר, ראיתי את שורש הכורכום שקניתי לפני שבוע, שהתכוונתי להשתמש בו לקארי הודי ושכחתי (להשתמש בו, לא את הקארי). אם יש לכם גישה לכורכום טרי (שאפשר לקנות אותו במקרר בסופר, ליד הזנגוויל הטרי), אל תוותרו – מדובר באמת על זהב טהור, לא רק בצבע אלא כמובן גם בטעם. בדיוק כמו לזנגוויל, לכורכום טרי יש טעם תבליני עדין יותר משבצורתו כאבקה יבשה, אך חריפות ועוקצנות שאין בגרסה היבשה/אבקתית.

נקלוף בעזרת קולפן אצבע כורכום אחת. ראו הוזהרתם – למשך השעות הקרובות הידיים שלכם, לפחות זו שאוחזת בכורכום, הולכת להיראות כאילו בדיוק חזרתם מחינה כפולה, אבל זה שווה בשביל הטעם והצבע.

20130209_144947

את הכורכום נקצוץ דק או שנגרר על פומפיה דקה או מיקרופלן. את הכורכום המגורר נערבב לתוך כוס של ציר טוב – אפשר ציר עוף, אפשר ציר בקר (כמו שאני השתמשתי), אפשר גם ציר דגים (למרות שאז כדאי להשתמש גם בשרימפסים או משהו דומה). באם אין לכם ציר מוכן, לא ייקרה כלום אם תערבבו בכוס מים רותחים עם אבקת מרק עוף, אבקת מרק בשר או משחת ציר (עוף או בקר) – כמובן שכל עוד אתם עושים שימוש באבקת מרק או משחת ציר איכותיות. כמובן שכל ציר ייתן תוצאה שונה לחלוטין, וזה מה שכיף במנה הזו – אפשר להכין אותה כמה פעמים, בכל פעם משהו אחד קצת שונה, ופתאום כל המנה הזו מקבלת כיוון שונה לחלוטין.

20130209_145948

אם לא השגתם כורכום טרי, לא נורא, תשתמשו בכפית כורכום יבש.

אם יש לכם, תוסיפו לציר גם כמה גדילים (שלושה-ארבעה) של זעפרן שהוא חבר של כבוד בכל פאייה, קלאסית, לא קלאסית, עם אורז או עם כל דבר אחר. את הזעפרן, שבימיו הטובים שקלו את משקלו בזהב, מפיקים מצמח הכרכום (להבדיל משורש הכורכום שגיררנו לפני רגע), שהוא צמח ממשפחת האירוסיים.

20130209_145347

בינתיים אני מקווה שהבצל כבר התחיל להיות בכיוון של שקוף-זהוב. נוסיף לו שקית שלמה של פתיתים (אני מעדיף בצורת אורז, אבל מה שבא לכם) ונערבב היטב.

20130209_151004

אחרי כשתי דקות של טיגון-ערבוב, ננמיך את האש ונוסיף את תערובת הציר-כורכום-זעפרן ועוד שלוש כוסות מים רותחים. כנראה שהתערובת תרתח ותבעבע ואולי גם קצת תשפריץ הצידה, אבל אחרי כמה שניות הכל יירגע. נטעם את הנוזלים ונתקן טעמים אם צריך.

20130209_151115

זה הזמן להוסיף את חזה העוף המטוגן יחד עם הנוזלים שהצטברו בקערה בזמן שהצטנן קצת. אני הוספתי גם כוס של אפונה קפואה שמרימה את התבשיל הזה לא מעט, למרות שבפעם הבאה אני אוסיף אותה כשתבשיל יהיה מוכן בכדי שהיא תשמור על הפריכות שלה.

20130209_151449

ערבוב אחרון לכל העניין, כיסוי הסיר, והמתנה בלתי נסבלת של כ- 30 דקות.

20130209_152337

אם אתם רוצים, אחרי שה- 30 דקות האלה עוברות, אפשר להגביר את האש לכ- 5 דקות בכדי לתת קריספ לחלק התחתון של המנה, תאמינו לי שזה שווה את ה- 5 דקות האלה.

נוריד מהאש, נמתין עוד 5 דקות (כן, אני יודע, זה לא אנושי, אבל אין מה לעשות), וזהו.

לא צריך כלום ליד. אולי יין. או בירה, אולי איזה סלט, אבל באמת שזהו.

20130209_154820

אין לי זמן לסיפורים

פאייה פתיתים עם חזה עוף
ק"ג חזה עוף
כפית כמון
רבע כפית קנמון
רבע כפית פפריקה חריפה
חצי כפית הל טחון
בצל גדול חתוך לקוביות גדולות
"אצבע" כורכום טרי קלופה ומגוררת או כפית כורכום טחון יבש
3-4 גדילי זעפרן
כוס ציר עוף / בקר / דגים / מים רותחים
שקית פתיתים אפויים
כוס אפונה קפואה

חותכים את חזה העוף לקוביות גדולות, מערבבים בקערה עם התבלינים היבשים (למעט הכורכום והזעפרן), מלח ופלפל גרוס טרי עד שהבשר "עטוף" בתבלינים. מטגנים על מחבת לוהטת עם מעט שמן בשני סבבים, עד שהבשר משנה את צבעו ומשחים מעט. מוציאים מיד לקערה ומניחים בצד.

מטגנים את הבצל עד שמתחיל להיות שקוף-זהוב.

בזמן שהבצל מיטגן, מערבבים את הכורכום והזעפרן בתוך הציר / המים הרותחים ומניחים בצד. כשהבצל מוכן, מוסיפים את הפתיתים, מגבירים את האש ומטגנים כשתי דקות תוך ערבוב. מנמיכים את האש לאש בינונית, מוסיפים את הציר עם הכורכום והזעפרן ועוד שלוש כוסות מים רותחים. מערבבים ומתקנים טעמים.

מוסיפים את הבשר ואת האפונה, מערבבים היטב, מנמיכים את האש ומכסים. מבשלים כ- 30 דקות. מכבים את האש וממתינים כ- 5 דקות לפני ההגשה.

5 תגובות בנושא “פתיתאייה”

  1. ניראה מעולה, בתור אחד שחי בספרד כבר שנים רבות לא אספר לשירות החשאי הספרדי לשמירת כבוד הפאייה שקראת לזה פאייה ספרדית.

    1. מעריך את זה מאוד אבי – אתה יודע, אינקוויזיציה וכד'…

      חס וחלילה זו לא פאייה ספרדית, אלא היא מזכירה או מבוססת על… לא הדבר האמיתי (שגם הוא יגיע בסוף…).

      יובל

השאר תגובה